גיטרה קלאסית
 | |
| גיטרה קלאסית | |
| סיווג | קורדופוניים |
|---|---|
| קבוצה | כלי פריטה, כלי מיתר |
| מנעד | |
 | |
הגיטרה הקלאסית (מכונה לעיתים גיטרה ספרדית) היא כלי מיתר אשר ככל הנראה הומצא בספרד והתפתח מתוך הכלי הקדום לאוטה שהתפתח מעוד. הגיטרה הקלאסית עברה גלגולים שונים עד שהגיעה לצורתה הנוכחית, בשנת 1850. סוגי המוזיקה העיקריים המנוגנים בגיטרה קלאסית הם מוזיקה עממית ומוזיקה קלאסית ומכאן שמה.
הגיטרה הקלאסית עשויה מעץ ובעלת תיבת תהודה אקוסטית המגבירה את הצליל הנוצר מן הפריטה במיתרים. המיתרים עשויים לרוב מניילון, מה שמעניק לגיטרה את הצליל הרך יותר יחסית לצליל החד של מיתרי המתכת של הגיטרה אקוסטית שהתפתחה מאוחר יותר בארצות הברית.
הגיטרה הקלאסית המודרנית מתבססת על עיצוב מהמאה ה-19 מאת יצרן הגיטרות הספרדי אנטוניו דה טורס חוראדו.
סוגים שונים של גיטרות לפני המצאת הגיטרה הקלאסית
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפני המצאת הגיטרה הקלאסית שהיא הגיטרה הראשונה שהומצאה היו סוגים שונים נוספים של כלי מיתר הדומים לגיטרה שבאו בצורות שונות למשל כמו "עוד" ו"לאוטה" שהומצאו לפני המצאות הגיטרה הקלאסית ונעשו בהן שימושים זהים.
הגיטרה הקלאסית וכך גם כל שאר סוגי הגיטרות (מלבד גיטרת הבס) מכוונות ל:
| מיתר | תו | תדירות |
|---|---|---|
| 1 (הגבוה ביותר) | מי | 329.6 הרץ |
| 2 | סי | 246.9 הרץ |
| 3 | סול | 196.0 הרץ |
| 4 | רה | 146.8 הרץ |
| 5 | לה | 110.0 הרץ |
| 6 (הנמוך ביותר) | מי | 82.4 הרץ |
הגיטרה הקלאסית היא כלי טרנספוזיצי, ומשכך היא נשמעת אוקטבה נמוך יותר ממה שכתוב בתווים. דו אמצעי בתיווי סטנדרטי יכתב באוקטבה גבוה יותר, כלומר יש לכתוב C5.
גיטרה קלאסית במוזיקה עממית
[עריכת קוד מקור | עריכה]הגיטרה הקלאסית פופולרית מאוד במוזיקה עממית של מספר עמים, ביניהם הספרדים, הצוענים והקובנים. אחד הסגנונות העממיים הבולטים בהם משמשת הגיטרה הקלאסית הוא סגנון הפלמנקו הספרדי, המבוסס על פריטות מהירות, תוך שימוש בטכניקות נגינה מורכבות. היא פופולרית גם בברזיל בעיקר כחלק מסגנון הבוסה נובה אשר מבנה האקורדים וקצב הפריטה המיוחד הם בין אלה המעניקים לסגנון את הצליל האופייני לו. גם בזמר העברי (שירי ארץ ישראל, שירי הלהקות הצבאיות, שירי משוררים ושירי חבורות הזמר) היא הייתה פופולרית מאוד.
גיטרה קלאסית במוזיקה קלאסית
[עריכת קוד מקור | עריכה]מלבד מוזיקה עממית, משמשת הגיטרה הקלאסית גם במוזיקה קלאסית. חלק מהיצירות הקלאסיות המנוגנות בגיטרה נכתבו במקור לגיטרה קלאסית, בעוד אחרות נכתבו לכלים אחרים ועובדו לגיטרה קלאסית. אחד המלחינים שיצירותיו אהובות ביותר על גיטריסטים קלאסיים הוא יוהאן סבסטיאן באך. זאת, למרות העובדה כי באך לא כתב אף יצירה לגיטרה. גיטריסטים מנגנים עיבודים לגיטרה של הסוויטות ללאוטה, הסוויטות לצ'לו והסונאטות והפרטיטות לכינור של באך, וגם יצירות שנכתבו לכלים אחרים- גם של מלחינים אחרים- אשר עובדו לגיטרה. יצירות שנכתבו במיוחד לגיטרה החלו להיות נפוצות רק בתחילת המאה ה-19. הפופולריות של הגיטרה עלתה במהירות, ובמאה ה-20 נכתבה היצירה הקלאסית המפורסמת ביותר לגיטרה קלאסית-הקונצ'רטו לגיטרה: הקונסיירטו דה ארנחואס מאת חואקין רודריגו. מוזיקאי ספרדי נוסף שהשפיע רבות על הפופולריות של הגיטרה הקלאסית היה אנדרס סגוביה ששכלל את טכניקות הנגינה בה דרך עיבודי קטעים קלאסיים מכלים אחרים והפך את הרסיטל - קונצרט בו סולן יחיד מנגן אוסף יצירות קלאסיות - פופולרי לגיטרה בדומה לרסיטל לפסנתר.
גיטרה קלאסית במוזיקה פופולרית
[עריכת קוד מקור | עריכה]הגיטרה הקלאסית נוכחת פחות במוזיקה פופולרית, כאשר רוב האמנים והלהקות - בפרט מארצות הברית - מעדיפים להשתמש בדרך כלל בגיטרה אקוסטית. למרות זאת, ישנם אמנים המעדיפים דווקא את הגיטרה הקלאסית ככלי הליווי שלהם או משלבים אותה ברפטואר שלהם, ביניהם סטיב האו (Steve Howe) גיטריסט להקת Yes הבריטית, קייטנו ולוזו (Caetano Veloso) הברזילאי או מתי כספי הישראלי שגיטרה קלאסית היא כלי הליווי הראשי שלו (בנוסף לפסנתר). כיום אמני המוזיקה הפופולרית המשתמשים בגיטרה קלאסית משתמשים למעשה בגיטרה שהגדרתה הנכונה יותר היא "גיטרה אקוסטית בעלת מיתרי ניילון" שכן המבנה האקוסטי שלה שונה מגיטרה קלאסית מסורתית ומזכיר יותר את הגיטרה האקוסטית - צוואר דק יותר, תיבת תהודה דקה יותר ובמקרים רבים אף מגבר פנימי.
אומני גיטרה ידועים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מלחינים בולטים ברפרטואר הגיטרה הקלאסית
[עריכת קוד מקור | עריכה]חלק מהמלחינים כתבו יצירות שנועדו במקורן עבור הגיטרה. עבור אחרים עובדו יצירות מתאימות לגיטרה קלאסית.
- אגוסטין באריוס
- איסק אלבניס
- דיוניסיו אגואדו
- הייטור וילה לובוס
- חואקין רודריגו
- מריו קסטלנואובו טדסקו
- מנואל פונסה
- מנואל דה פאיה
- אנריקה גרנדוס
- פרננדו סור
- פרנסיסקו טארגה
- מיגל לובט
- מאורו ג'וליאני
- אמיליו פוחול
- פרדיננדו קארולי
- מטיאו קרקסי
- לאו בראואר
- ניקולו פאגאניני (עיבודים)
- ג'ון דאולנד (עיבוד לחנים ללאוטה)
- סילביוס לאופולד וייס (עיבוד לחנים ללאוטה)
- יוהאן סבסטיאן באך (עיבוד לחנים ללאוטה)
- פרדריקו מורנה טורובה
- חואקין טורינה
- חואקין מאלטס
- יוקרשי יוקו
- מלקולם ארנולד
- אסטור פיאצולה
- ויליאם וולטון
- בנג'מין בריטן
- אלוסונו מודרה
- לואיס דה נרוויז
- גספר סאנז
- רולנד דיינס
- יוהאן קספר מרץ
