מרים ברגמן
 |
ערך שניתן לשפר את מקורותיו
| |
| ערך שניתן לשפר את מקורותיו | |
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
 | |
| לידה |
25 בפברואר 1972 (בת 52) טימותי, ארגנטינה  |
|---|---|
| מדינה |
ארגנטינה |
| השכלה |
אוניברסיטת בואנוס איירס |
| תפקיד |
|
| מפלגה |
Socialist Workers' Party |
  | |
מרים תרסה ברגמן (בספרדית: Myriam Teresa Bregman; נולדה ב-25 בפברואר 1972) היא אקטיביסטית ופעילה פוליטית ארגנטינאית. בבחירות לנשיאות באוקטובר 2023, הייתה מועמדת מטעם חזית השמאל הפועלית.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מרים תרזה ברגמן היא עורכת דין, אקטיביסטית ופוליטיקאית ארגנטינאית ממוצא יהודי-גרמני. היא מנהיגה של מפלגת הפועלים הסוציאליסטית (PTS)[1], מפלגת שמאל טרוצקיסטית. היא הייתה נציגה בקונגרס הלאומי הארגנטינאי מטעם מחוז בואנוס איירס בשנים 2015 עד 2016 ומועמדת לסגן נשיא מטעם חזית שמאל העובדים.
היא הייתה אחת מעורכי הדין של חורחה חוליו לופס, עד שנעלם ב-2006 לאחר שמסר עדות נגד מיגל אוסבלדו אצ'קולץ, שהורשע לבסוף ברצח עם, על פשעים שבוצעו במהלך הדיקטטורה הצבאית האחרונה בשנות השבעים והשמונים של המאה העשרים.
ב-1997 הייתה ברגמן מהמייסדות של מרכז אנשי מקצוע לזכויות אדם (Centro de Profesionales por los Derechos Humanos), שמספק הגנה וייעוץ לעובדים מועסקים ומובטלים, וכן התערבות נגד דיכוי ופטור מעונש, ושל הארגון "צדק קיבוצי עכשיו!" (תובעים במקרים של פשעים נגד האנושות שנעשו בשנות השלטון של המשטר הצבאי בארגנטינה).
מרים ברגמן היא תומכת ידועה של קבוצת הכדורגל אסטודיאנטס לה פלאטה.
היא נולדה בטימוטה, עיירה קטנה בפנים מחוז בואנוס איירס, למשפחה ממוצא יהודי-גרמני שהתיישבה באנטרה-ריוס עם הגעתה לארגנטינה. בטימוטה התגוררה עד גיל 15, ולאחר שסיימה את לימודיה בבית הספר התיכון, עברה לבואנוס איירס יחד עם משפחתה[2].
היא סיימה את לימודיה כעורכת דין באוניברסיטת בואנוס איירס בשנות ה-90 לאחר מכן החלה את פעילותה במפלגת הפועלים הסוציאליסטית (PTS).
קריירה מקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגנת העובדים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מרים ברגמן השתתפה בהגנה ובייעוץ של עובדים מועסקים ומובטלים בעיר בואנוס איירס ובמחוזות בואנוס איירס ונאוקן.
מאז 1998, היא עורכת דין של עובדי חברת Ceramica Zanon מנואקן, בהיותה אחת מעורכי הדין שפעלו בתיק תקדימי שבו נידונה חברת זנון בגין "נעילה פוגענית".
פעילותה בלטה במקרה של קטלינה בלגר, עובדת פפסיקו, תיק שהפך לתיק עקרוני בנוגע לפיטורים מפלים והזכות להגנה לעובדים פעילי זכויות עובדים ללא מנוי רשמי של איגוד מקצועי ("נציגים דה פקטו"). ייצגה את העובדים של פפסיקו, נגד הסגירה הבלתי חוקית של המפעל שלו בוויסנטה לופז ב-20 ביוני 2017, וגינתה את התובע גסטון לראמנדי שהורה על פינוי מהמפעל ב-13 ביולי באותה שנה, באמצעות כוח משטרתי.
מקרים של דיכוי ורדיפה של המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברגמן השתתפה בהגנות פליליות רבות במקרים של דיכוי משטרתי ורדיפת חברי איגודים ורדיפות פוליטיות.
היא חלק מצוות עורכי הדין של קרלה לקורטה, קורבן של "ההדק הקל" של משטרת בואנוס איירס וגם חברה במרכז המקצוענים לזכויות אדם.
היא הייתה מעורבת בהבאתו לחקירה של סוכן המודיעין אמריקו בלבואנה מהמשטרה הפדרלית בארגנטינה, בגין חדירות לארגונים עממיים.
השתתפות במשפטים החוקרים פשעים נגד האנושות[עריכת קוד מקור | עריכה]
היא השתתפה במשפט הראשון שנערך בארגנטינה, לאחר פתיחה מחדש של התיקים בגין פשעים נגד האנושות, בהליך נגד ראש משטרת בואנוס איירס לשעבר, מיגל אוסוולדו אצ'קולץ, תיק בו קבוצת צדק עכשיו! מלה פלאטה האשימה את ראש משטרת בואנוס איירס ברצח עם (2006). בתום אותו משפט נעלם אחד המשתתפים בתביעה, חורחה חוליו לופס, ונפתח תיק בגין היעלמותו, שנמשך עד היום.
במהלך משפטו של חורחה "טיגרה" אקוסטה, בנוגע לפשעים שבוצעו בבית הספר למכניקה של הצי (ESMA), הייתה ברגמן עורכת דין תובעת.
היא השתתפה במשפטים שנערכו בגין הפשעים שבוצעו בבית הספר למכניקה של הצי (ESMA) נגד הנאמן Héctor Febrés (2007), ובמשפט השני נגד שמונה עשר רוצחי עם, המייצגים, בין היתר, את המקרה של רודולפו וולש, ריימונדו וילפלור וארגונים כמו איגוד העצירים והנעלמים לשעבר (2009 עד 2011). ברגמן הייתה גם עורכת דין תובעת במשפט בעל פה נגד כריסטיאן פדריקו פון ורניך, בעיר לה פלאטה (2007), במשפט בגין פשעים נגד האנושות שבוצעו בקמפו דה מאיו, תיק "פלוריאל אוולנדה" בסן מרטין, מחוז של בואנוס איירס (2009), "Mansión Seré" (נגד מדכאים בבואנוס איירס ובמאר דל פלאטה, 2008) ואחרים.
בשנת 2008 היא זכתה לציון לשבח של ועדת זכויות האדם של לשכת עורכי הדין הפדרלית בארגנטינה[3]. בשנת 2016 היא קיבלה מכתב מאיים מקרלוס בלאקווייר ומנהלי מפעל לדסמה[4], בעת הכנת נסיעה למחוז חוחוי לקבלת תלונות על התנהלות המפעל והפרות של זכויות האדם הקיימות באותו מחוז.
קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]
מרים ברגמן הייתה מועמדת לראשות הממשלה של העיר בואנוס איירס בשנים 2011 ו-2015 מטעם חזית השמאל והעובדים. היא כיהנה בקונגרס בין יוני 2015 לדצמבר 2016 בעקבות ההסכמה בין חברי החזית השמאל על רוטציה בכהונה בקונגרס.
היא נבחרה כנציגה של העיר בואנוס איירס בבחירות לבית המחוקקים ב-2021 עם קואליציית החזית השמאלית ופועלים-אחדות, שבהן השיגה 141,000 קולות, המקבילים ל-7.7% מכלל המצביעים.
באוגוסט 2023, נבחרה ברגמן להיות מועמדת חזית השמאל הפועלית לנשיאות ארגנטינה בבחירות שתתקיימנה באוקטובר 2023. בבחירות המקדימות זכתה ב-358,317 קולות מתוך 510,976 קולות שניתנו לחזית השמאל הפועלית[5].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- האתר הרשמי של מרים ברגמן Myriam Bregman, Myriam Bregman, Myriam Bregman (בספרדית)
- אתר הקונגרס הלאומי של ארגנטינה, אזור המוקדש לפעילות מרים ברגמן Principal, www.hcdn.gob.ar
מרים ברגמן, ברשת החברתית פייסבוק
מרים ברגמן, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ PTS : Partido de los Trabajadores Socialistas, www.pts.org.ar
- ^ Qué es Anfibia, Revista Anfibia (בספרדית)
- ^ :::Colegionline::: Colegio Público de Abogados de la Capital Federal, www.cpacf.org.ar
- ^ CARTA INTIMIDATORIA. Blaquier y Ledesma amenazan a Myriam Bregman, La Izquierda Diario - Red internacional (בספרדית)
- ^ Clarín.com, Elecciones PASO 2023: Bregman y Del Caño ganaron la interna nacional y Solano la porteña, Clarín, 2023-08-13 (בספרדית)