פפסיקו
 | |
 | |
| משרדי הנהלת החברה בפֵּרְצְ'ס, ניו יורק | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| בורסה |
הבורסה לניירות ערך בניו יורק (PEP)  |
| מייסדים |
קיילב ברדהאם |
| תקופת הפעילות |
1961–הווה (כ־64 שנים) |
| חברות בנות |
|
| מדינה |
ארצות הברית, בלגיה |
| מיקום המטה |
פרצ'ס |
| ענפי תעשייה |
תעשיית המשקאות, מוצרי צריכה שוטפים, תעשיית המזון |
| מוצרים עיקריים |
פפסי, Mauby, Punica, Paso de los Toros, גייטורייד, מאונטיין דיו, סבן אפ, דיאט פפסי, מירינדה |
| הכנסות |
91,854,000,000 דולר אמריקאי (נכון ל־2024) |
| רווח תפעולי |
11,512,000,000 דולר אמריקאי (נכון ל־2022) |
| רווח |
9,578,000,000 דולר אמריקאי (נכון ל־2024) |
| הון עצמי |
16,043,000,000 דולר אמריקאי (נכון ל־25 בדצמבר 2021) |
| מנכ"ל |
רמון לגוארטה |
| עובדים |
263,000 (נכון ל־2015) |
|
pepsico | |
  | |
פפסיקו (באנגלית: PepsiCo) היא תאגיד רב-לאומי אמריקאי המייצר ומשווק מוצרי מזון ושתייה מגוונים. הנהלתו ממוקמת בפֵּרְצְ'ס שבמדינת ניו יורק.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המשקה "פפסי" פותח בקרוליינה הצפונית על ידי הרוקח האמריקאי קיילב ברדהאם (אנ'). ב-1898 החל לשווק את המשקה בבית המרקחת שלו בניו ברן, תחת השם "פפסי-קולה". ב-1902 הקים את חברת "פפסי-קולה" ורשם פטנט על המתכון בשנה לאחר מכן. אולם, ב-1923 החברה פשטה רגל עקב קשיים כלכליים שנבעו משינויים בשוק הסוכר לאחר מלחמת העולם הראשונה. הסימן המסחרי והמתכון נרכשו על ידי חברת "קרייבן הולדינג" (אנ'). בשנת 1931 רכו אותם רוי מגארגל, ברוקר בוול סטריט, ושותפו צ'ארלס גוט. גוט היה נשיא חברת "Loft", יצרנית ממתקים מובילה מלונג איילנד, והשתמש במעבדות ובכימאים שלה כדי ליצור מחדש את המתכון של פפסי. בשנת 1965 התמזגה חברת "פפסי קולה" עם חברת החטיפים "פריטו-ליי", והפכה בעקבות כך לתאגיד "פפסיקו". בעקבות כך עבר מטה החברה לניו יורק בשנת 1970.
בין סוף שנות ה-70 עד לאמצע שנות ה-90, פפסיקו התרחבה באמצעות רכישת עסקים מחוץ למוקד הליבה שלה - מותגי מזון ומשקאות ארוזים; בעיקר רשתות של מסעדות מזון מהיר, בהם: פיצה האט, KFC וטאקו בל, אך גם חברת ציוד הספורט וילסון (Wilson) וחברת הלוגיסטיקה North American Van Lines. רכישות אלו גם נועדו להרחיב את נתח השוק שלה מול קוקה קולה, כך לדוגמה ב-1986 רכישת KFC אשפרה לבחרה להחליף את קוקה קולה ב-2,000 המסעדות שלה[1].
באוקטובר 1997 הופרדו עסקי המסעדות מקבוצת פפסיקו, והפכו לחלק מחברה חדשה בשם "טרייקון גלובאל רסטורנטס" (Tricon Global Restaurants)[2]. ויצאה מהעסקים שלא היו חלק מפעילות הליבה שלה. במקביל ביצעה רכישות רבות בתחום המזון, והחלה להרחיב את פעילותה מעבר למשקאות קלים וחטיפים אל קווי מזון ומשקאות נוספים, בהם "טרופיקנה" (1998) ו"קוואקר" (2001)[3][4].
באוקטובר 2006 מינתה פפסיקו לראשונה אישה, אינדרה נויי, לתפקיד המנכ"ל, והייתה לחברה הגדולה בעולם במונחי שווי שוק שמינתה אשה לתפקיד המנכ"ל[5]. היא שימשה בתפקיד עד 2018[6].
באוגוסט 2009 רכשה, תמורת 7 מיליארד דולר, שניים מהמפיצים הגדולים ביותר שלה בצפון אמריקה מוצריה : Pepsi Bottling Group ו-PepsiAmericas. בשנת 2010 הושלמה רכישה זו, וכתוצאה מכך הקימה חברת בת חדשה בבעלות מלאה בשם Pepsi Beverages Company[7]
בפברואר 2011, ביצעה פפסיקו את הרכישה הבינלאומית הגדולה ביותר שלה, רכישת -Wimm-Bill-Dann Foods, חברת מזון רוסית המייצרת חלב, יוגורט, מיצי פירות ומוצרי חלב. לאחר הרכישה הפכה פפסיקו הפכה לחברת המזון והמשקאות הגדולה ביותר ברוסיה[8].
פעילות עסקית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעשור השני של המאה ה-21, פפסיקו הפיצה עשרות מוצרים ביותר מ-200 מדינות ומעסיקה 297 אלף עובדים. הכנסותיה ב-2011 היו 66 מיליארד דולר, והיא הייתה החברה השנייה בגודלה בעולם בתחום המזון והשתייה.
פעילות בברית המועצות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1959, ברית המועצות קיימה תערוכה של טכנולוגיה ותרבות סובייטית בניו יורק וארצות הברית קיימה תערוכה בפארק סוקולניקי, במוסקבה. אחד המוצרים האמריקאים שהוצגו היה פפסי קולה. לאחר שהשיג תמונה של סגן נשיא ארצות הברית דאז, ריצ'רד ניקסון, וראש ממשלת ברית המועצות ניקיטה חרושצ'וב, לוגמים פפסי[9], הצליח מנהל פפסיקו, דונלד קנדל, ללכוד את תשומת ליבו של הציבור הסובייטי, ובשנת 1972 הוא ניהל משא ומתן לקבלת מונופול קולה בברית המועצות ופפסי הפכה למוצר הצריכה האמריקאי הראשון שיוצר ושווק בברית המועצות[10]. עקב הגבלות סובייטיות על הותטץ מטבע אל מחוץ למדינה, פפסיקו ביצעה עסקת חליפין לפיה וודקה סטוליצ'ניה הוחלפה בסירופ פפסי[11][12]. בתגובה להסכם זה ארגוני הלובי היהודי בארצות הברית הודיעו שיחרימו את "פפסי", כחלק מהמאבק לעליית יהודי ברית המועצות[13][14].
בשנת 1989, על רקע ירידה במכירות הוודקה, פפסיקו קיבלה ב-2 מכליות נפט סובייטיות חדשות, 17 צוללות שהוצאו משירות (תמורת 150,000 דולר כל אחת), פריגטה, ספינת סיור ומשחתת, אותן יכלו למכור בתורן תמורת מטבע שאינו סובייטי[11]. מכליות הנפט הושכרו דרך חברה נורווגית, בעוד ששאר הספינות נמכרו מיד לגרוטאות. עסקה שנחתמה בשנה שלאחר מכן הייתה אמורה לאפשר לפפסי לרכוש 85 ספינות בשווי של כמעט 3 מיליארד דולר במהלך 10 השנים הבאות[15], אך היא רכשה רק 10 ספינות נוספות לפני נפילת ברית המועצות בשנת 1991. העסקה נוהלה מחדש עם מדינות ברית המועצות לשעבר, וכללה קבלת גבינה מרוסיה לאספקת סניפים לפיצה האט וקבלת מכליות בעלות גוף כפול מאוקראינה. עסקאות אלו גם יצרו עובדה שגויה הטוענת כי לאחר רכישת הצי הסובייטי, פפסיקו החזיקה לזמן קצר באחד מציי הים החזקים בעולם. למעשה, ספינות המלחמה היחידות שרכשה פפסיקו היו "ספינות קטנות, ישנות, מיושנות ולא כשירות לשיט".
ביקורות ושערוריות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ערך תזונתי
[עריכת קוד מקור | עריכה]מהקמתה בשנת 1965 ועד תחילת שנות ה-90, רוב קו המוצרים של פפסיקו כללו משקאות קלים מוגזים וחטיפים מלוחים ומתוקים, בעלי ערך תזונתי נמוך. פפסיקו הרחיבה את קו המוצרים שלה באופן משמעותי לאורך שנות ה-90 ותחילת המאה ה-21 עם רכישה ופיתוח של מה שמנכ"לה כינה מוצרים "טובים בשבילך", כולל "קוואקר שיבולת שועל" ומיץ תפוזים "טרופיקנה"[16]. מכירות מותגי פפסיקו בעלי אוריינטציה בריאה יותר הסתכמו ב-10 מיליארד דולר בשנת 2009, כ-18 אחוזים מסך הכנסות החברה באותה שנה. בשנת 2010, בתגובה לשינויים בהעדפות הצרכנים ובחלקו עקב רגולציה ממשלתית גוברת, פפסיקו הודיעה על כוונתה להרחיב את תחום עסקיה זה, וחזתה כי מכירות של פירות, ירקות, דגנים מלאים וסיבים תזונתיים יסתכמו ב-30 מיליארד דולר עד 2020. כדי לעמוד ביעד זה, החברה הודיעה כי היא מתכננת לרכוש מותגים נוספים בעלי אוריינטציה בריאותית, תוך ביצוע שינויים בהרכב המוצרים הקיימים שהיא מוכרת[17]. בנוסף התחייבה להוריד את כמות הסוכר במשקאות שלה[18].
אריזות ומיחזור
[עריכת קוד מקור | עריכה]פעילים סביבתיים הביעו דאגה בנוגע להשפעות הסביבתיות הקשורות לפסולת של מוצרי המשקאות בבקבוקים של פפסיקו. בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20 החלה החברה לשווק את המשקאות שלה בקבוקי פלסטיק, במקום בקבוקי זכוכית לשימוש חוזר או מיחזור. באותה תקופה לא היה ניתן למחזר פלסטיק והבקבוקים נזרקו לפח, אך העלות הזולה שלהם הייתה כדאית לחברה[19]. בשנת 2009 שיעורי מיחזור הבקבוקים של מוצרי החברה עדיין עמד בממוצע רק על 34 אחוזים בארצות הברית. בשנת 2019, קרן BreakFreeFromPlastic כינתה את פפסיקו בין עשרת מזהמי הפלסטיק המובילים בעולם זו השנה השנייה ברציפות[20]. הביקורת על זיהום הפלסטיק שהחברה מייצרת הביא אותה בין השאר לרכוש את חברת סודהסטרים[21].
ניצול נשים
[עריכת קוד מקור | עריכה]חברות פפסי וקוקה קולה הואשמו בניצול נשים בתעשיית הסוכר בהודו. נשים נאצלו להינשא בגיל צעיר, ואף לעבור ניתוחי כריתת רחם כדי למנוע וסת והיריון, ובכך להגביר את תפוקת העבודה שלהן[22].
פעילות בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]ניסיונות לקבלת זכיין לייצור ושיווק פפסי בישראל נעשו לראשונה בשנות ה-60 של המאה ה-20; ב-1961 ביקש איש עסקים יהודי אמריקאי להקים מפעל של פפסי בקריית גת[23], וב-1966 ניהלה חברת המשקאות תבורי משא ומתן לקבלת זכיין[24], אך בלחץ החרם הערבי לא נכנסה פפסיקו לפעילות בישראל. באפריל 1990 קיבלה מפפסיקו חברת "כלל ליסינג", מקבוצת כלל (ישראל), זיכיון להקמת מסעדות של רשת "פיצה האט" (שהייתה אז בבעלותה של פפסיקו)[25]. הסניף הראשון בישראל נפתח ב-11 באוקטובר 1990 בדיזנגוף סנטר בתל אביב[26]. במקביל ניהלה כלל גם משא ומתן לייצור ושיווק פפסי בישראל[27][28]; חברת פפסיקו מצדה החליטה לערוך מעין מכרז בין זכיינים פוטנציאלים של פפסי, ביניהם: טמפו משקאות, יפאורה[29], חברת עלית וחברת אסם השקעות[30]. אך בזיכיון זכתה לבסוף, באוגוסט 1991, חברת טמפו משקאות[31]. באותה שנה גם קיבלה חברת עלית זכיין לשיווק החטיפים המלוחים של פפסיקו, בהם: צ'יטוס ודוריטוס[32]; וחברת כלל גם קיבלה זיכייון לרשת KFC של פפסיקו[33].
בשנת 1992 החלה חברת עלית (שמוזגה אחר כך לתוך שטראוס גרופ) לייצר את החטיפים המלוחים של פפסיקו במפעל שלה בשדרות[34]. בשנת 1999 רכשה פפסיקו 50% מהבעלות עליו תמורת תמורת 10 מיליון דולר[35]. המפעל שולב בחטיבת החטיפים המלוחים של פפסיקו -פריטו-ליי והוא פועל תחת השם "שטראוס פריטו ליי"[36].
בשנת 2007 נכנסה פפסיקו לשותפות שווה עם שטראוס גרופ בחברת "סברה" לייצור ושיווק חומוס בארצות הברית[37]. ב-2009 הייתה "סברה" ליצרנית החומוס הנמכר ביותר בארצות הברית עם נתח שוק של 57%[38]. במרץ 2011 הודיעו פפסיקו ושטראוס כי יקימו חברה משותפת בתחום הסלטים והמטבלים הטריים, שתפעל מחוץ לארצות הברית[39]. המיזם המשותף החל לפעול תחילה במקסיקו, תחת שם המותג "אובלה"[40], אחר כך הקימה ורכשה פעילות באוסטרליה ובאירופה[41]. בעקבות סדרה של תקלות של בקרת איכות "סברה" איבדה את מעמדה המוביל בשוק סלטי החומוס בארצות הברית[42]. בנובמבר 2024 מכרה שטראוס לפפסיקו את חלקה בחברת "סברה" ובחברת "אובלה" תמורת 244 מיליון דולר[43].
ב-2018, פפסיקו רכשה את "סודהסטרים" הישראלית ב-3.2 מיליארד דולר[44]. באותה שנה גם הקימה פפסיקו בישראל חממה טכנולוגית - "פפסיקו לאב", המשקיעה בשותפויות עם קרנות הון סיכון וחברות הזנק בתחומי: אגרו-טק, חדשנות בייצור, שיווק, דאטה, ואיכות הסביבה[45].
ב-2022 חתמה על הסכם עם "אימפקס" לרכישת פקקים חכמים ללמידת הרגלי השתייה[46].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של פפסיקו (באנגלית)
פפסיקו, ברשת החברתית פייסבוק
פפסיקו, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
פפסיקו, ברשת החברתית אינסטגרם
פפסיקו, ברשת החברתית LinkedIn
פפסיקו, סרטונים בערוץ היוטיוב- פפסיקו לא התייצבה למשפט ותיאלץ לשלם 1.26 מיליארד דולר, באתר TheMarker, 29 באוקטובר 2009
- שני מוזס, מסלטים ועד ממרחים, לפפסיקו יש כבר שת"פ הדוק עם ישראל, באתר גלובס, 21 באוגוסט 2018
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ עוף בטעם "פפסי קולה", מעריב, 12 באוגוסט 1986
- ^ פפסיקו מקימה חברת מסעדות עצמאית, באתר גלובס, 2 בפברואר 1997
- ^ מאת יעקב שרגל, ניו יורק, "רכישות כאלה אינן מזדמנות בכל יום" - נימק יו"ר פפסי את רכישת טרופיקאנה, באתר גלובס, 22 ביולי 1998
- ^ פייננשל טיימס, שיבולת שועל עם פפסי קולה, באתר גלובס, 5 בנובמבר 2000
- ^ פפסי - החברה הגדולה בעולם במונחי שווי שוק שמינתה אשה לתפקיד המנכ"ל, באתר TheMarker, 16 באוגוסט 2006
- ^ בלומברג, מנכ"לית ענקית המשקאות פפסי פורשת לאחר 12 שנה, באתר TheMarker, 6 באוגוסט 2018
- ^ ענקית המשקאות הקלים פפסי רוכשת שניים מהמפיצים הגדולים ביותר שלה ב-7.8 מיליארד דולר, באתר TheMarker, 4 באוגוסט 2009
- ^ פפסיקו תרכוש את יצרנית מוצרי החלב הרוסית וים ביל דאן ב-3.8 מיליארד דולר, באתר TheMarker, 2 בדצמבר 2010
- ^ רצ'ארד ניקסון חוזר למוסקבה, מעריב, 18 במאי 1972
- ^ פפסי־קולה נמכרת במוסקווה בעודה חמה, מעריב, 19 ביולי 1979
- ^ 1 2 פפסי תמורת וודקה, מעריב, 3 בינואר 1989
- ^ וודקה בעד "פפסי קולה', דבר, 19 באוגוסט 1976
- ^ אירגונים יהודיים יחרימו "פפסי קולה", מעריב, 24 בנובמבר 1972
במקום "מסיבת התה של בוסטון" - "מסיבת" הפפסי בניו יורק, מעריב, 2 בינואר 1973 - ^ "הליגה להגנה" בארה"ב נגד "פפסי קולה", מעריב, 13 בפברואר 1973
- ^ רויטרס, באדטר בריה"מ תשלם במכליות נפט עבור פפס' ב־נ מיליארד ד', חדשות, 11 באפריל 1990
- ^ advertisin age, פפסיקו עונה לביקורות: תשיק מכונות אוטומטיות למכירת מזון בריא, באתר גלובס, 15 בדצמבר 2015
- ^ האקונומיסט, פפסיקו רוצה שתעשו דיאטה - תפחית מלחים, שומנים וסוכרים במוצריה, באתר TheMarker, 6 באפריל 2010
- ^ ההתחייבות של פפסיקו: תקצץ בכמות הסוכר במשקאות, באתר גלובס, 17 באוקטובר 2016
- ^ אפרת ארד, מי משלם בשביל האריזה החד־פעמית, מעריב, 4 ביוני 1972
- ^ הגרדיאן, דו"ח: קוקה קולה, נסטלה ופפסי הן מזהמות הפלסטיק המובילות בעולם, באתר הארץ, 9 בדצמבר 2020
- ^ גיא ארז, סודהסטרים מציגה: אקזיט ב-3.2 מיליארד דולר - בחסות טרנד הבריאות העולמי, באתר TheMarker, 21 באוגוסט 2018
- ^ חובות ועיקור כפוי: כך מנצלות קוקה קולה ופפסי את פועלות הסוכר בהודו, באתר הארץ, 9 באפריל 2024
- ^ עדה כהן, ידיד ערבי, נר נוצרי ־ ומשקיע יהודי הוא עומד לייבא לארץ קפה, מעריב, 21 בפברואר 1961
- ^ מו"מ להקמת מפעל פפסי קולה בארץ, הארץ, 29 ביולי 1966
- ^ גבי בשן, נחתמה העיסקה בין פיצה האט לכלל ליסינג, חדשות, 18 באפריל 1990
- ^ מיכל הולצמן, כלל ליסינג תשקיע 2.5 מיליון דולר ב־5 מסעדות פיצה האט, מעריב, 24 באוקטובר 1990
- ^ מיכל הולצמן, רשת פיצה האט בישראל מנהלת שיחות לקבלת זיכיון הייצוג של פפסי קולה בארץ, מעריב, 8 במאי 1990
- ^ נווית זומר, תוסס - כלל – המועמד לייצור פפסי־קולה בישראל, חדשות, 2 באפריל 1990
- ^ נווית זומר, יפאורה וטמפו מתחרות ער הזיכיון לייצור פפסי־קולה, חדשות, 24 בדצמבר 1989
- ^ נווית זומר, אסם וקונצרן כלל מתחרים על קבלת זיכיון ל"צור פפסי־קולה בישראל, חדשות, 1 באוגוסט 1990
- ^ נווית זומר, מה נשתה? משקה פפסי תוצרת טמפו, חדשות, 30 באוגוסט 1991
פפסי קולה בחרה בטמפו ליצור ולשיווק בישראל, מעריב, 30 באוגוסט 1991 - ^ אורי גינוסר, עלית תייבא חטיפים מתוצרת פפסיקו, מעריב, 11 ביולי 1991
עלית תקים את מפעל החטיפים החדש בשדרות, חדשות, 16 בספטמבר 1991 - ^ נווית זומר, כלל במו"מ על הזיכיון של קנטקי פרייר צייקן, חדשות, 24 בדצמבר 1991
- ^ יצחק דיש וטלי ברזילי־זוננפלד, אושרה הקמת מפעל לחטיפים מלוחים של עלית בשדרות, מעריב, 9 במרץ 1992
- ^ מאת אורנה רביב, פפסיקו מימשה את האופציה: רכשה P מעלית מזון תמורת 10 מיליון ד', באתר גלובס, 4 במרץ 1999
- ^ הסכם קיבוצי ראשון במפעל שטראוס פריטו ליי בשדרות שבבעלות תאגידים רב-לאומיים - זו הדרך, באתר זו הדרך, 7 בפברואר 2021
- ^ יורם גביזון, פפסיקו רכשה 50% ממניות חברת סברה של שטראוס תמורת 45 מיליון דולר, באתר הארץ, 10 בדצמבר 2007
- ^ אביב לוי, זינוק במכירות חומוס שטראוס בארה"ב: כבשה 40% מהשוק, באתר גלובס, 25 בנובמבר 2009
- ^ יורם גביזון, פפסיקו ושטראוס יקימו חברה משותפת בתחום הסלטים והמטבלים, באתר TheMarker, 22 במרץ 2011
- ^ עדי דברת, שטראוס תשקיע עם פפסיקו 10 מיליון דולר במפעל חדש במקסיקו, באתר TheMarker, 13 ביוני 2012
- ^ יורם גביזון, שטראוס נכנסת לשוק החומוס והפלאפל באירופה: קונה עם פפסיקו חברה הולנדית, באתר TheMarker, 30 ביוני 2016
יורם גביזון, אובלה של שטראוס תלמד את הגרמנים לנגב חומוס בבית, באתר TheMarker, 13 בספטמבר 2017 - ^ יורם גביזון, סברה של שטראוס שוקעת בבוץ: השביתה את ייצור החומוס בארה"ב, באתר TheMarker, 6 באפריל 2022
יורם גביזון, הנזק שתגרום פרשת הריקול לשטראוס תפח ל-300 מיליון שקל, באתר TheMarker, 28 בנובמבר 2022 - ^ יורם גביזון, אחרי ההפסדים: שטראוס מוכרת את האחזקות בסברה ואובלה לפפסיקו ב-244 מיליון דולר, באתר TheMarker, 22 בנובמבר 2024
- ^ ערן אזרן, עסקת ענק: פפסיקו רוכשת את סודהסטרים ב-3.2 מיליארד דולר, באתר TheMarker, 20 באוגוסט 2018
- ^ גלית חתן, פפסיקו לאב מציינת 3 שנים בישראל עם השקעה של כ-10 מיליון דולר, באתר גלובס, 1 בנובמבר 2021
- ^ יוסף חרש, הסכם של 2.7 מיליון דולר עם ענקית בינלאומית מזניק את מניית אימפקס, באתר TheMarker, 20 בפברואר 2022
שירה ספיר, אימפקס הישראלית חתמה על הסכם בסך 2.7 מיליון דולר עם פפסיקו, באתר גלובס, 20 בפברואר 2022