מרי אליזבת הסלבלאד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אליזבת הסלבלאד

מרי אליזבת הסלבלאד (4 ביוני 1870 - 24 באפריל 1957) הייתה נזירה נוצריה ממוצא שוודי, אשר עסקה בהצלת יהודים ברומא בירת איטליה במהלך השואה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסלבלאד נולדה בשוודיה למשפחה נוצרית לותרנית. בגיל 18 היגרה לארצות הברית ושם למדה סיעוד בבית החולים רוזוולט בעיר ניו יורק ועבדה במקצועה. היא המירה את דתה לנצרות קתולית וב-1902 הייתה לנזירה. ב-1904 היגרה לרומא ולאחר שנים ייסדה שם מנזר חדש.

במלחמת העולם השנייה הייתה הסלבלאד אם מנזר מסדר סלבטורה די סנטה בריגידה ברומא. בדצמבר 1943 הגיעו למנזר 12 בני משפחות פיפרנו (Piperno) וסד (Sed) היהודיות, אשר נמלטו מפני רדיפות הגרמנים לאחר שאלו השתלטו על איטליה בספטמבר 1943. הסלבלאד ויתר הנזירות העניקו להם מקלט במנזר. הרקע לבקשת המקלט התברר להסלבלאד וליתר הנזירות רק מאוחר יותר, ומאותה עת הן נעשות אף מסורות יותר להגנת החוסים במנזרן, ואף סיכנו את עצמן לשם כך. הן העניקו מקלט במנזר גם לשני לא יהודים שנרדפו על ידי הגרמנים. כל אלו שהו במנזר עד שחרור רומא על ידי בעלות הברית ביוני 1944.

במהלך החודשים בהם נתנה מקלט לנרדפים במנזרה גם הוכיחה עצמה הסלבלאד כמנהיגה נמרצת, שיזמה פעולות סיוע לנזקקים. היא השתמשה בקשריה עם השלטונות כדי להשיג עבורם מזון וביגוד, תוך שיתוף פעולה עם הותיקן ועם המכון השוודי ברומא.

בשנת 2000 הוכרזה הסלבלאד כמבורכת על ידי האפיפיור יוחנן פאולוס השני בזכות פעילותה הכנסייתית הענפה. בהמשך אותה שנה היא הוכרה על ידי מוסד יד ושם כחסידת אומות העולם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מרי אליזבת הסלבלאד בוויקישיתוף