מרי פילדס (פמניסטית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרי פילדס
לידה 1789
קורק, אירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1876 (בגיל 87 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1819 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מרי פילדסאנגלית: Mary Fildes ‏;1789?1876) הייתה נשיאת האגודה לרפורמות נשיות במנצ'סטר בשנת 1819, ושיחקה תפקיד חשוב בעצרת ההמונים במנצ'סטר באותה שנה שהסתיימה בטבח פיטרלו. היא הייתה גם סבתו של האמן לוק פילדס דרך בנה ג'יימס.

משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היא נולדה כמרי פריצ'רד בקורק, אירלנד, בין 1789 ל-1792, היא באה ממשפחה של חנוונים במנצ'סטר. הקשרים המשפחתיים הידועים שלה היו וולשים ולא אירים, ייתכן שהוריה פשוט ביקרו באירלנד בלידתה.[1] היא נישאה לוויליאם פילדס, תעשיין, ב-18 במרץ 1808 בסטוקפורט, אנגליה. נולדו להם שמונה ילדים: ג'יימס (נ' 1808; אביו של לוק פילדס), סמואל (נ' 1809), ג'ורג' (נ' 1810), רוברט (נ' 1815), שרה (נ' 1816), תומאס פיין (נ'. 1818), הנרי האנט (נ' 1819), וג'ון קרטרייט (נ' 1821).

מרי קראה לילדיה הצעירים על שם כמה מהדמויות הפוליטיות הבולטות באותם ימים: ג'ון קרטרייט, תומאס פיין והנרי האנט.

טבח פיטרלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריצ'רד קרלייל, טבח פיטרלו, 1819. על הבמה מצד שמאל בשמלה לבנה עומדת מרי פילדס, עם דגל.

בשנת 1819, ב-16 באוגוסט, התאספה קבוצה גדולה של עשרות אלפי עובדים ועובדות בשדה פתוח בפאתי מנצ'סטר. קבוצה של רפורמיסטיות ממנצ'סטר שנכנסה עם הכרכרה של הפוליטיקאי והרפורמטור, הנרי האנט. מרי נסעה בקדמת הכרכרה והניפה דגל. היא עלתה על המדרכה ועמדה בחזית עם הדגל, יחד עם פעילות נוספות. אליזבת גאונט ושרה הארגריבס ישבו בכרכרה של האנט בקרבת מקום.[2][3] העיתונאי הרדיקלי הלונדוני ריצ'רד קרליל, שנכח בעצרת, תיאר אותה כדמות הרואית ונתן לה מקום נכבד בתיאור האירוע.[4]

מחשש מתסיסה ומהומות, בית המשפט החליט לעצור את ראשי המפגינים בניהם האנט ופילדס. כמו כן הובאה תגבורת של פרשים צבאיים. אנשי מנצ'סטר וסלפורד הגיעו ראשונים, ולאחר שהאנט נעצר הם תקפו את הקהל המפגין תפסו והשמידו דגלים וכרזות וגרמו לבהלה. הכוחות הסדירים שהגיעו זמן קצר לאחר מכן הסתערו לפנות את המקום וגרמו לנפגעים נוספים.

בסופו של האירוע, היו כשמונה עשר הרוגים וכמעט שבע מאות פצועים קשה. נשים רפורמיות אחרות שנחשבו בטעות כמרי פילדס, הוכו, ונעצרו במשך ימים רבים ללא אישום. פילדס עצמה הופלה ארצה על ידי פרש שתפס את דגלה, ונמלטה בקושי מחבטה של חרבו. היא ברחה והתחבאה במשך שבועיים.

מאוחר יותר היא הכירה את הסופרת של מנצ'סטר איזבלה בנקס, שכללה פרט נוסף ברומן "איש מנצ'סטר" משנת 1876: "גברת פילדס תלויה על במת הכרכרההחזיקה את שמלתה הלבנה. היא נחתכה לרוחבה. גופתה נחשפה על ידי קצין חיל הפרשים".[5]

פילדס מסרה גרסה משלה בעתירה לבית הנבחרים במאי 1821.[6]

חיים פוליטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרי פילדס הייתה רפורמטורית, אך לא סופרג'יסטית כפי שלעיתים טוענים. היא לא (בפומבי, לפחות) דגלה בהצבעות לנשים, אבל כמו רוב הרפורמטוריות בדורה היא האמינה שנשים צריכות להילחם לצד גברים על הצבעה לכל בעלי הבית הבוגרים. כך ניתן יהיה להפעיל אותן למען האינטרסים של הכלל.

היא נשארה רפורמית, ב-1833 נשאה נאום כדי להשיק סניף של האיחוד הפוליטי הנשי,[7] והרצתה על 'מלחמה' בצ'ורלטון ליד מנצ'סטר ב-1843,[8] שני נאומיה פורסמו בעיתונות רדיקלית.

שנותיה המאוחרות של מרי פילדס היו נוחות יחסית. עד 1846, היא הייתה אלמנה שחיה בגלאזגו, אולי עם קרובי משפחה של בעלה. ב-1849 היא ירשה מאמה ארבעה בתים בצ'סטר, עיר מחוז על גבולות וולייס, לשם היא עברה.

ב-1854 היא נסעה לליברפול, הנכד המבוגר שלה לוק פילדס עבר לגור איתה בצ'סטר. היא יכלה לשלם עבור שיעורים בבית הספר לאמנות וורינגטון, וכך הפכה אותו לאחד הציירים המפורסמים ביותר של אנגליה הוויקטוריאנית.

היא מתה מברונכיטיס במנצ'סטר ב-3 באפריל 1876

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Oxford Dictionary of National Biography. British Academy, Oxford University Press. (Online ed.). Oxford.
  2. ^ D'Cruze, Shani; Jackson, Louise A. (2009). Women, crime and justice in England since 1660. Houndmills, Basingstoke, Hampshire: Palgrave Macmillan. p. 91
  3. ^ Poole, Robert (2019). Peterloo: the English Uprising. Manchester: Oxford University Press. pp. 285–90, 305–07.
  4. ^ "The Battle of the Press, Life of Richard Carlile by Theophila Carlile Campbell"
  5. ^ Banks, Isabella (1896). The Manchester Man. Manchester: Abel Heywood. pp. chs 18–19, & pg. 462.
  6. ^ "Remembering Peterloo". History of Parliament. 18 July 2019
  7. ^ Hampson, J. (27 July 1833). "Letter to the Editor". Poor Man's Guardian.
  8. ^ "Advertisement". Northern Star. 14 January 1843.