מרקולשט (מולדובה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מרקולשט
Mărculești
תחנת הרכבת מרקולשט
מדינה מולדובהמולדובה  מולדובה
מחוז פלורשט (מחוז)
חבל ארץ בסרביה
ראש העיר יון ורלאן (מפלגת הקומוניסטים)
תאריך ייסוד 25 במאי 1837 תחת השם "סטארובה"
שטח 5 קמ"ר
גובה 90 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 1,396 (נכון ל־2014)
קואורדינטות 47°52′N 28°14′E / 47.867°N 28.233°E / 47.867; 28.233
אזור זמן UTC +2
בית העלמין היהודי במרקולשט

מרקולשט רומנית: Mărculești, ביידיש: מאַרקולעשט, ברוסית: Маркуле́шты, משם גם הכתיב "מארקולשטי") הוא יישוב קטן בעל מעמד של עיר במחוז (ראיון) פלורשט בחבל בסרביה, ברפובליקת מולדובה. מספר תושביו - 2,100 תושבים (2014)[1]. במקור בהקמתו בשנת 1837 היה יישוב יהודי שהתקיים עד להשמדת תושביו בעת שואת יהודי רומניה ב-8 ביולי 1941. בהמשך שימש המקום לגטו ליהודים מגורשים עד לשליחתם לגיא ההריגה במחנות וגטאות טרנסניסטריה. הוקם מחדש עם תושבים חדשים אחרי מלחמת העולם השנייה על חורבות היישוב הקודם על ידי השלטונות הסובייטיים והחל משנת 1991 הוא חלק מרפובליקת מולדובה העצמאית. על שטח 5 דונם משתרע בו בית עלמין יהודי עם כ- 1,500 מצבות.

עמדה גאוגרפית[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר מרקולשט שוכנת בגדה השמאלית של נהר ראוט, בדרך פלורשט-בלץ, במרחק 7 קילומטר דרומית-מזרחית מן העיר פלורשט ו-137 ק"מ צפונית-מערבית מבירת רפובליקת מולדובה, קישינב.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יישוב יהודי בימי רוסיה הצארית[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב מרקולשט הוקם ב-25 במאי 1837 בימי שלטון רוסיה הצארית על אדמות שהשתייכו לבעל האחוזות סמיון סטארוב, שנשא בתואר "איספרבניק של סורוקה". הוא נועד להיות לנחלה חקלאית למתיישבים יהודים שבאו מפלך פודוליה והוחכר להם בהתחלה ל-12 שנה. המתיישבים היהודים היו אמורים לעסוק בחקלאות והיו לצורך זה פטורים ל-25 שנה מגיוס לצבא הרוסי ולמשך 10 שנים פטורים ממסים. בהתחלה שם ההתנחלות היה קוט או סטארובקה לפי שם בעל האחוזה. בשנת 1861 הוא נרשם בתעודות תחת השם סטארובקה וכלל 70 משקים משפחתיים, 713 תושבים ושני בתי כנסת. בשנת 1902 הוקם בו בית ספר יסודי יהודי.

המשך קיומו תחת שלטון ממלכת רומניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1918 היישוב יחד עם כל חבל בסרביה עבר לשליטת ממלכת רומניה. בסביבות שנת 1923 הוא מנה כבר 285 בתים ומעל 2,000 תושבים. פעלו בו בנק עממי, קואופרטיב למלאכה, טחנת קמח על בסיס אדים, 7 בתי חרושת לשמן, בתי מלאכה תעשייתיים, בית ספר יסודי מעורב, ותיכון מעורב.

השואה: טבח יהודי מרקולשט בימי המשטר אנטונסקו והקמת הגטו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1940 סופחה בסרביה ויחד איתה גם מרקולשט לברית המועצות מסגרת רפובליקה סובייטית סוציאליסטית מולדבית. עם כניסת רומניה למלחמה נגד ברית המועצות כבעלת בריתה של היטלר על מנת לשחרר את בסרביה, פלש הצבא הרומני לבסרביה ביוני-יולי 1941 וכבש בחזרה את כל שטחה. ב-8 ביולי 1941 לפי החלטות המשטר הצבאי-הפשיסטי של יון אנטונסקו אספו אנשי השלטונות הרומנים את כל התושבים, אלף יהודים, גברים, נשים וטף, אל שולי העיירה, ויחידה צבאית ירתה בהם למוות. את גופות הקרבנות קברו בתוך חפירות שנחפרו נגד הטנקים. לאחר מכן אורגן במקום גטו למגורשים יהודים שבו כונסו 11,000 בני אדם.

מרקולשט החדשה תחת השלטון הסובייטי ובמולדובה העצמאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סניף בנק במרקולשט

בשלהי מלחמת העולם השנייה בשנת 1944 נכבש האזור שוב על ידי ברית המועצות ושוייך שוב לרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית המולדבית, חלק מברית המועצות. הייושב הוקם מחדש ואוכלס על ידי הקבוצות האתניות שהיו הרוב בבסרביה - רומנים ורוסים. בשנת 1952 הוא קיבל מעמד עיירה. בעשבות התפרקות ברית המועצות, הפך המקום בשנת 1991 לחלק מרפובליקת מולדובה העצמאית. בשנת 1994 הוא קיבל מעמד עיר.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משאבי טבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרקולשט הוא יישוב קטן מאוד בעל משאבים טבעיים, כולל שטח קטן של אדמות חקלאיות. ישנם בו 1702.5 דונם אדמות חקלאיות, מתוכן 1484.7 דונם קרקעות ראויות לעיבוד ו- 21.78 דונם אדמות מרעה.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחום העיר פועלים חברת "מרולקשט-קומבי", המייצרת דשנים, בסיס הנפט "טירקס-פטרול", החברה "Iched - Group" העוסקת בלקיטת פירות וירקות ובעיבודם, חברת "תומאס" לסחר בחומרי בניין. כמו כן פועלים ביישוב 6 מפעלים פרטיים.

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על יד העיר עוברת מסילת ברזל, פסי הרכבת פלורשט-בלץ. בקרבת העיר שוכן שדה התעופה הבינלאומי מרקולשט.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר סידורי שנה מספר התושבים % יהודים מכלל התושבים
1 1897 1,336 99.8
2 1898 1,534 99.8
3 1930 2,319 87.7

בשנת 2010 אוכלוסיית היישוב הייתה 2,100 תושבים, מתוכם 75% רומנים מולדובנים. בעבר היישוב היה מושבה יהודית, ובה 1,336 תושבים בשנת 1897 ו 5,433 תושבים ב-1923.

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרקולשט פועל בית ספר תיכון על שם וסילה אלכסנדרי עם 1,000 תלמידים, בית ספר מקצועי מקיף, עם 300 תלמידים וגן ילדים.

בריאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביישוב קיים מרכז בריאות ובו רופא משפחה.

תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פועלים בעיר בית תרבות, ספרייה ולהקת פולקלור בשם "Floare de nu mă uita" ("פלוארה דה נו מה אויטה" ,השם הרומני לפרח "זכריני")

מרקולשט במדיה האמנותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2015 - הסרט התיעודי Absent (הפקה שווייצרית-אמריקאית-רומנית) של מתיו מישורי על גלגולי היישוב מרקולשט - הוצג בבכורה בפסטיבל לקולנוע "אסטרה" ברומניה

[2]

  • 1983 - גרינער װינטער — מאַרקולעשט - מאת המשורר מאיר חרץ

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מרקולשט בוויקישיתוף

ארגון יוצאי מרקולשט בישראל, תל אביב 1977 הספר יד למושבה היהודית מרקולשט באתר יזכור New York Public Library

United States Commission for the Preservation of America’s Heritage Abroad 2010

סרטונים

כתבה של TV Flor ב-26 באוקטובר 2015

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]