מרקו פופוביץ'
פופוביץ' בשנת 2011 | |
לידה |
12 ביוני 1982 (בן 42) זאדאר, יוגוסלבניה (כיום קרואטיה) |
---|---|
עמדה | רכז, קלע |
גובה | 1.85 מטרים |
מכללה | מכללת דרום איידהו |
דראפט | לא נבחר, 2004 |
קבוצות כשחקן | |
1998–2003 2003–2004 2004–2005 2005–2006 2006–2008 2008–2011 2011–2013 2013–2015 2015–2019 |
זאדאר ולנסיה ציבונה זאגרב אפס פילזן ז'לגיריס קובנה אוניקס קאזאן ז'לגיריס קובנה חימקי מוסקבה פואנלברדה |
הישגים כשחקן | |
2 זכיות ביורוקאפ (2011, 2015) זכייה בליגה האדריאטית (2003) 2 זכיות בליגה הבלטית (2008, 2012) זכייה בליגה הקרואטית (2004) 4 זכיות בליגה הליטאית (2007, 2008, 2012, 2013) 2 זכיות בגביע הקרואטי (2000, 2003) זכייה בגביע הטורקי (2006) 3 זכיות בגביע הליטאי (2007, 2008, 2012) זכייה בגביע הרוסי (2009) |
מרקו פופוביץ' (בקרואטית: Marko Popović; נולד ב-12 ביוני 1982) הוא כדורסלן עבר קרואטי, אשר היה פעיל בין השנים 1998–2019. ממוצעיו הכוללים ביורוליג (8 עונות) הם 12.5 נקודות, 2.8 אסיסטים ו-1.7 ריבאונדים למשחק, וממוצעיו ביורוקאפ (7 עונות) הם 14.0 נקודות, 3.9 אסיסטים ו-2.1 ריבאונדים למשחק.[1]
נעורים וקריירת מכללות
[עריכת קוד מקור | עריכה]פופוביץ' נולד בזאדאר שבקרואטיה, אשר הייתה אז חלק מהרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה. אביו, פטר פופוביץ', שיחק בקבוצות זאדאר ודוברבה זאגרב בין השנים 1976–1997. מרקו החל את קריירת הכדורסל שלו בקבוצת הנוער של זאדאר בשנת 1991, ובין השנים 1994–1996 שיחק במועדון ציבונה זאגרב בעת שאביו שיחק בדוברבה. בשנת 1997 חזרה המשפחה לזאדאר, ובעונת 1998/1999 שיחק פופוביץ' לראשונה בקבוצת הבוגרים של מועדון הכדורסל. בעונת 1999/2000 זכה עם הקבוצה בגביע הקרואטי בכדורסל – גביע קרשימיר צ'וסיץ'.
בקיץ 2000 עבר פופוביץ' לארצות הברית והחל ללמוד באוניברסיטת דרום איידהו מליגת המכללות השנייה. לאחר עונה אחת בלבד בקבוצת הכדורסל של האוניברסיטה עזב פופוביץ' את לימודיו וחזר לשחק בזאדאר.
קריירת מועדונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעונת 2002/2003 זכה עם זאדאר באליפות הליגה האדריאטית, לאחר שגברה במשחק הגמר על מכבי תל אביב בתוצאה 91–88. במשחק הגמר קלע פופוביץ' 27 נקודות, ובסיומו זכה בתואר ה-MVP של הפיינל פור.[2]
בקיץ 2003 עבר לשחק בוולנסיה מליגת העל הספרדית, אך לאחר כחצי עונה חזר לקרואטיה כשחתם על חוזה בציבונה זאגרב. בסיום אותה עונה זכה עם ציבונה באליפות הליגה הקרואטית.
לקראת עונת 2005/2006 עבר לאפס פילזן הטורקית, וסייע לה לזכות בגביע הטורקי.
בשנים 2006–2008 שיחק עבור ז'לגיריס קובנה, וזכה עמה פעמיים באליפות הליגה הליטאית, פעמיים בגביע הליטאי ופעם אחת באליפות הליגה הבלטית.
בשנת 2008 הצטרף לאוניקס קאזאן הרוסית, וסייע לה לזכות בגביע הרוסי לשנת 2009. בעונת 2011 הוביל את קאזאן לזכייתה הראשונה באליפות היורוקאפ, ונבחר ל-MVP של הפיינל פור לאחר שקלע 18 נקודות מול סביליה במשחק הגמר.[3]
בשנת 2011 חזר לשחק בז'לגיריס, ובשתי העונות הבאות זכה עמה באליפות הליגה הבלטית, בגביע הליטאי ובשתי אליפויות ליטא.
בקיץ 2013 חתם על חוזה בחימקי מוסקבה, במדיה זכה באליפות היורוקאפ בעונת 2014/2015.
בין השנים 2015–2019 שיחק עבור פואנלברדה הספרדית. בפברואר 2017 הפך לשיאן הנקודות של ליגת היורוקאפ, אך בהמשך אותה עונה שברו את שיאו בויאן דובלייביץ' ורפא מרטינס.[4] בסיום עונת 2018/2019 פרש פופוביץ' ממשחק, בגיל 36.[5]
נבחרת קרואטיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2000 השתתף פופוביץ' באליפות אירופה בכדורסל עד גיל 18 כשחקן נבחרת קרואטיה, וזכה עמה במדליית הכסף. במשחק הגמר קלע פופוביץ' 17 מול נבחרת צרפת, אך נבחרתו הפסידה בתוצאה 64–65.[6] באליפות אירופה עד גיל 20 לשנת 2002 הוביל פופוביץ' את כל שחקני הטורניר בממוצעי נקודות (25.0) ואסיסטים (7.1) למשחק, אך קרואטיה סיימה במקום השמיני מתוך 12 נבחרות.
בטורניר אליפות אירופה בכדורסל 2003 השתתף לראשונה במשחקי נבחרת קרואטיה הבוגרת, ובהמשך שיחק במדיה באליפויות אירופה 2005, 2007, 2009, 2011 ו-2017, וכן במשחקי אולימפיאדת בייג'ינג (2008) ובאליפות העולם בכדורסל 2010.[7]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרופיל אולימפי, באתר olympedia.org
- פרופיל, באתר eurobasket
- פרופיל, באתר פיב"א
- פרופיל, באתר היורוליג
- פרופיל, באתר ליגת העל הספרדית בכדורסל (בספרדית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ סטטיסטיקות הקריירה של פופוביץ', באתר היורוקאפ
- ^ סיכום המשחק, באתר יורובאסקט
- ^ קאזאן זוכה באליפות היורוקאפ, באתר הליגה, 17 באפריל 2011
- ^ דובלייביץ' הופך לשיאן הנקודות של היורוקאפ, באתר הליגה, 28 במרץ 2017
- ^ פופוביץ' מודיע על פרישה ממשחק, באתר eurohoops.net, 13 במאי 2019
- ^ סטטיסטיקות המשחק, באתר פיב"א
- ^ הטורנירים בהם שותף פופוביץ', באתר פיב"א