מרקו קאז'אל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרקו קאז'אל
Marcu Cajal
אין תמונה חופשית
לידה 1885
סוליצה, צפון חבל מולדובה, ממלכת רומניה
פטירה 1972 (בגיל 87 בערך)
בוקרשט, רומניה (הרפובליקה הסוציאליסטית רומניה)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מרקו קאז'אלרומנית: Marcu Cajal; 1885 סוליצה1972) היה רופא ילדים יהודי רומני. מרקו קאז'אל כיהן כפרופסור במכון לרפואה ולרוקחות בבוקרשט, כיום האוניברסיטה לרפואה בבוקרשט.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קאז'אל היה בן למשפחה יהודית ספרדית, נולד בעיירה סוליצה בצפון חבל מולדובה בממלכה הרומנית. סיים לימודי רפואה באוניברסיטת בוקרשט בשנת 1913. שירת בצבא הרומני כרופא צבאי מתנדב בעל דרגת רב-סמל בימי מלחמת הבלקן השנייה ב-1913 כשלקח חלק במאבק במגפת הכולרה וזכה על כך בעיטור[1] אחרי שלוש שנים, בשנים 1916–1918 שירת כרופא לוטננט שירת בזירות הקרבות במלחמת העולם הראשונה, בה נפל אחד מאחיו.[2] ב-1917 כרופא פלוגתי בפלוגת הרגלים הרומנים 73/78 נפצע מגז לחימה של הגרמנים בקו האש. בשנת 1919 כרופא של הגדוד הארטילרי 42 השתתף במלחמה של רומניה נגד הרפובליקה הסובייטית ההונגרית

קאז'אל פעל בכמה מוסדות רפואיים בבוקרשט, בירת רומניה, כולל למשך 30 שנה ב בית החולים היהודי "קאריטס". בשנת 1936 מיוזמתו של קאז'אל הוקם בניין שלישי במסגרת בית החולים קאריטס. פעם בשבוע נהג להעניק טיפולי חינם בקליניקה הפרטית שלו ברחוב אנטון פאן 40 בבוקרשט.[2]

ב-1 ביולי 1929 אחרי בחינה התמנה למרצה בתחום הטיפולים ברפואת הילדים בפקולטה לרפואה בבוקרשט. בשנים 1933–1937 ניהל "מכון לחיזוק חוסן הילדים" ביישוב הנופש כרמן סילבה (לימים אפוריה סוד) שעל חוף הים השחור. בימי משטר יון אנטונסקו והרדיפות הממוסדות נגד היהודים, אחרי שנחסמה בחוק בפני היהודים הכניסה לבתי הספר ולאוניברסיטאות הרומניים, במאי 1942 ארגן קאז'אל במתחם בית החולים קריטס מסגרת לימודי רפואה ליהודים, שנקראה "הפקולטה לרפואה עבור יהודים" (1944-1942).[3] הוא נודע גם כ"בית הספר של קריטס" או "בית הספר קאז'אל". בשנת 1943 אישר המשטר הצבאי-הפשיסטי את בקשתו לקבל פטור מהפקעת ביתו שהיה רכושו היחיד, בגין מעשיו כרופא בצבא ובאזרחות לטובת רומניה.[1] אחרי הדחת השלטון הצבאי-פשיסטי וביטול החוקים נגד היהודים, בשנת 1947 התאפשר מינויו כפרופסור לקליניקה פדיאטרית ולפואריקולטורה במכון לרפואה ולרוקחות בבוקרשט. קאז'אל ביצע מחקרים בנוגע לעגבת התורשתית, לשימוש בטיפולים על ידי אוטוסרותרפיה בברונכופנאומוניה אצל הילדים.

כיהן כיושב ראש החברה לרפואת ילדים ברומניה.

היה אביו של הווירולוג והפעיל היהודי ניקולאיה קאז'אל, שנודע כמדען, חבר האקדמיה הרומנית ויושב ראש פדרציית הקהילות היהודיות ברומניה.

פרסים ואותות הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1913 – מדליית "תנופה הארץ" (Avântul țării) על השתתפותו במאבק במגפת הכולרה בימי מלחמת הבלקן השנייה
  • 1934 – הפרס "פרופסור ריגלר" של האקדמיה הרומנית עבור ספר הלימוד שלו לטיפול ברפואת הילדים Terapeutica infantil[1]

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1928 Terapeutica infantilă יחד עם פרופ' מ. מניקאטידה - ספר הלימוד המקיף הראשון לטיפול ברפואת בילדים, ספר שזכה בפרס האקדמיה הרומנית

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Federația Comunităților Evreiești din România -Gheorghe Brătescu - Medicină - în Nicolae Cajal, Harry Kuller (red) Contribuția evreilor din România la cultură și civilizație, Editura Hasefer, București, 2004 ,
  • מכתב של ד:ר מרקו קאז'אל אל ראשות הממשלה הרומנית ב-13 באפריל 1943 - פורסם בספר:

Lya Benjamin Prigoană și rezistență în istoria evreilor din România 1944-1940 - studii, Editura Hasefer, București 2001 (ליא בנימין - רדיפות והתנגדות בתולדות יהודי רומניה 1940–1944 - עיונים)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 מכתב של מרקו קאז'אל ב-L.Benjamin 2001. עמ' 468
  2. ^ 1 2 Realitatea Evreiască 2018
  3. ^ Constantin Nicolae - Sindicatul Sanitas din Spitalul Caritas - Scurt istoric al Spitalului Caritas