מגפה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
"השפעת הספרדית" בין השנים 1918-1919 גרמה לשיעורי תמותה דרמטיים ברחבי העולם
"השפעת הספרדית" בין השנים 1918-1919 גרמה לשיעורי תמותה דרמטיים ברחבי העולם.

מגפה, או פַּנְדֶּמְיָהיוונית: πᾶν - כל; δῆμος - עם, כלומר מגפה הפוגעת בכל העם) היא התפשטות מהירה של מחלה בקרב אוכלוסייה. על פי רוב, זו התפרצות פתאומית של מחלה זיהומית. המגפות השכיחות ביותר בסוף המאה ה-20 ובתחילת המאה ה-21 הן מגיפות שפעת. מגפה בולטת אחרת בתקופתנו, שמתפשטת לאט בהרבה מן השפעת, היא מגפת האיידס.

הגדרה ושלבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגון הבריאות העולמי הגדיר דירוג בעל שישה שלבים[1] שמתארים את תהליך התפשטותו של וירוס האינפלואנזה מכמה מקרי הדבקות אצל בני אדם ועד למגפה. בנוסף לכך הוא הוסיף שתי תקופות נוספות. הוירוס מתחיל לתקוף מספר קטן של חיות שמעבירות את המחלה לבני אדם, ואז מגיעים לשלב שבו הווירוס מתחיל להתפשט מאדם לאדם באופן ישיר ומסתיים כמגפה כאשר הוירוס החדש כבר התפשט בכל רחבי העולם. חשוב לציין שמחלה אינה מגפה, כיוון שהמגפה נפוצה, גורמת למוות של אנשים רבים ומתפשטת במהירות. למשל, סרטן גורם למספר גדול של מקרי מוות אך לא נחשב למגפה בגלל שהמחלה אינה מתפשטת או מדבקת. להלן השלבים:

  • שלב ראשון - השלב לפני שבו עדיין לא דווח הדבקות של בני אדם על ידי חיות.
  • שלב שני - דיווח על הדבקות של בני אדם על ידי חיית מחמד או על ידי בעלי חיים בטבע ולכן יש חשש פוטנציאלי להתפרצות מגפה.
  • שלב שלישי - מחלה שהוירוס שלה עבר בנייה מחדש (reassortment) ומסוגלת לעבור בין בעלי חיים או בין בעלי חיים לבני אדם, גרמה למקרים מתפשטים או להתפשטויות של המחלה באזורים מסוימים אך עדיין לא הצליחה לעבור בין אדם לאדם ברמה מספיקה כדי לגרום להתפשטות בחברה.
  • שלב רביעי - העברה של המחלה מבן אדם לבן אדם אחר של מחלה שעברה בנייה מחדשה הנמצאת בבעלי חיים או בבעלי חיים ובבני אדם ברמה שתוכל לגרום להתפשטות מתמשכת בקהילה כבר אומת.
  • שלב חמישי - אותו נגיף גרם להתפשטות מתמשכת ברמה קהילתית בשתי מדינות או יותר באחד מהאזורים המוגדרים על ידי ארגון הבריאות העולמי.
  • שלב שישי - בנוסף לקריטריון שהוגדר בשלב 5, אותו נגיף גרם להתפשטות מתמשכת ברמת הקהילה במדינה נוספת אחת לפחות באזור אחר שהוגדר על פי ארגון הבריאות.
  • תקופת השיא האבוד - שלבי המגפה ברוב המדינות עם סיכויי הישרדות זהים צנחה מתחת לרמות השיא.
  • התקופה אחרי המגפה - רמות האקטיביות של הנגיף חזרה לרמות הנצפות של הנגיף בזמן הרגיל ברוב המדינות עם סיכויי הישרדות זהים.

התגוננות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההתגוננות מפני מגפות נעשית ברמת המדינה. למדינה יש מנגנונים לרפואה מונעת, כמו חיסונים, וכן מנגנונים לזיהוי מגפות בשלבי התפרצותן הראשונים כמו סטטיסטיקת דיווחים מהדרג המטפל. המדינה עוסקת גם בהעלאת מודעות הציבור לצורך להתגונן מפני מגיפות, וכן חוקרת את מוצאן (חקירה אפידמיולוגית של משרד הבריאות). במקרים מסוימים, היא אף נוקטת בענישה, למשל, כלפי מי שמפיץ מזון מזוהם. מדינות אף מיידעות אחת את השנייה על הסטטיסטיקה הרפואית הקשורה בהתפשטות מחלות עם פוטנציאל גבוה להפוך למגפות.

מגפות נוכחיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורו של נגיף ה- HIV הוא באפריקה, והתפרץ לארצות הברית דרך הוואיי בין השנים 1966 ו-1972. איידס נחשב כרגע למגפה בעלת אחוז הדבקות גבוה של 25% בדרום ומזרח אפריקה. בשנת 2006 שיעור ההימצאות של נגיף ה HIV בין נשים בהיריון בדרום אפריקה עמד על 29.1%. העלאת המודעות לגבי יחסי מין בטוחים והדבקויות דרך מגע בדם עזרו בהפחתת קצב ההדבקות במספר מדינות אפריקאיות שממנות ומעודדות תוכניות חינוך לאומיות. שיעור ההדבקות עולה מחדש באסיה ובאמריקה. מספר המתים מאיידס באפריקה צפוי להגיע ל-90-100 מיליון עד שנת 2025.

מגפות נודעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגפות בתנ"ך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר שמואל א', פרק ד', הרץ מבשר לעלי על תוצאות המלחמה "ויען המבשר ויאמר נס ישראל לפני פלשתים וגם מגפה גדולה פרצה בעם וגם שני בניך מתו חפני ופנחס וארון האלוהים נלקחה" במקרה זה הכוונה היא להרג המוני, מכת מוות.

דאגות למגפות עתידיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חסינות לאנטיביוטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציקרואורגניזמים עמידים לאנטיביוטיקה, יכולים לתרום להתפרצות מחדש של מחלה שנמצאת כרגע תחת שליטה[2]. למשל, מקרי שחפת ( tuberculosis) עמידים לטיפול היעיל הרגיל מהווים גורם דאגה גדול למומחים בבריאות. מדי שנה, כמעט חצי מיליון מקרי שחפת חדשים עמידים בפני מספר תרופות(multidrug-resistant tuberculosis (MDR-TB) מדווחים מסביב לעולם[3]. לסין והודו יש את השיעור הגבוה ביותר של שחפת העמיד בפני תרופות. ארגון הבריאות העולמי (WHO) דיווח על כמעט 50 מיליון איש בכל העולם שנדבקו בMDR TB, כאשר כ 79% מהמקרים מדובר בחסינות לשלוש אנטיביוטיקות או יותר.

סארס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2003 רופא איטלקי בשם קארלו אורבאני (1956-2003) זהה לראשונה תסמונת SARS שהיא תסמונת נשימה קשה וחדה כמחלה חדשה, מסוכנת להדבקות, למרות שהוא בעצמו נדבק ונפטר. המחלה נגרמת על ידי קורונוירוס (Coronavirus) שמכונה בשם SARS-CoV. מעשים מהירים נעשו על ידי ארגוני בריאות לאומיים ובינלאומיים כמו ארגון הבריאות העולמי למשל, עזרו בהאטת ההדבקות וההעברה של המחלה ובסופו של דבר שברו את שרשרת ההעברה של המחלה, מה שעזר בהבאת המגפה המקומית לסיומה לפני הפיכתה למגפה. לעומת זאת, המחלה עוד לא הוכחדה והיא עדיין קיימת. היא יכולה להופיע מחדש.

אבולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחלה שזוהתה לראשונה בזאיר ובסודאן ב-1976, היא מחלה נגיפית שגורמת לדימומים. למחלה עוד אין חיסון נגד הנגיף שגורם לה. כל שנתיים-שלוש בממוצע רואים התפרצות חדשה של המחלה באפריקה. כאשר שיעור הנדבקים נע בין עשרות למאות, ושיעור התמותה עומד על 50%-90%. תקופת הדגירה תהיה לכל היותר 21 יום והמגפה תחשב כנעצרה אם אחרי שתי תקופות דגירה (42 יום) לא יאובחנו מקרים חדשים.

מלחמות ביולוגיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב 1346, הגופות של הלוחמים המונגוליים שמתו ממגפה נזרקו מעל החומות של (besieged Crimean city of Kaffa, now Theodosia). אחרי מצור ממושך, שבמהלכו הצבא המונגולי תחת ג'אני ביג (Jani Beg) סבל ממחלה, הם הזניקו את הגופות של האנשים שנדבקו מעל החומות של העיר להדביק את התושבים. היו השערות שהמעשה הזה היה הסיבה להבאת המוות השחור לאירופה והתפשטותו בה[4][5].

האוכלוסייה האנדיאנית נהרסה בגלל המגע עם העולם הישן על ידי המגע עם מחלות פטאליות. לעומת זאת, ישנו רק מסמך אחד של מקרה של מלחמת חיידקים, שמערבת את הקצין הבריטי ג'יפרי אהמירסט (Jeffrey Amherst) והקצין השווייצרירי -בריטי הקולונל הנרי בוקה (Henry Bouquet), שהתגובה המשותפת שלהם הייתה שימוש ברעיון של מתן שמיכות המזוהמות בחיידק אעבועת רוח לאינדיאנים כחלק מתאונה הידועה בשם המרד של פוטיאק (Pontiac's Rebellion), שהתרחשה במהלך המצור על פורט פייט (Fort Pitt) בשנת 1763, בתקופה מאוחרת של המלחמה האינדיאנית-צרפתית. עדיין לא ברור אם הניסיון שלהם הצליח או לא. אבעבועת רוח אחרי מרד פונטיאק הניבה 400,000-500,000 (יכול להיות אפילו עד 1.5 מיליון אינדיאנים)[6].

במהלך המלחמה הסינו-יפנית (1937–1945), יחידה 731 בצבא הקיסרי היפני ביצעה ניסויים בבני אדם על אלפי אנשים, רובם סיניים. במצע הצבאי שלהם הצבא היפני השתמש בסוגים שונים של נשק ביולגי על חיילים ואזרחים סיניים. פרעושי מגפה, בגדים מזוהמים, אספקה מזוהמת ששמו אותם בתוך טילים. הכולרה, אנתרקס ודבר שנגרמו בעקבות מעשים אלי גבו את חייהם של כ- 400,000 אזרחים סיניים[7].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מגפה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ www.medicalnewstoday.com/articles/148945.php
  2. ^ Researchers sound the alarm: the multidrug resistance of the plague bacillus could spread. Pasteur.fr
  3. ^ Health ministers to accelerate efforts against drug-resistant TB. World Health Organization
  4. ^ http://wwwnc.cdc.gov/eid/article/8/9/01-0536_article
  5. ^ D. Hank Ellison (August 24, 2007). Handbook of Chemical and Biological Warfare Agents. CRC Press. pp. 123–140. ISBN 0-8493-1434-8.
  6. ^ ראו Greenwood Publishing Group
  7. ^ Christopher Hudson (2 March 2007). "Doctors of Depravity". London: Daily Mail

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.