משבר הרובל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

משבר הרובל הוא כינוי למשבר הכלכלי שפקד את רוסיה באוגוסט 1998.

הגורמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר התפרקות ברית המועצות הפריטה ממשלת רוסיה את החברות הממשלתיות ואת נכסי המדינה החשובים ביותר, במקרים רבים במחירים שלא שיקפו את ערכם הריאלי. תהליך ההפרטה נעדר את השקיפות הנדרשת מהליך כזה. נוספו על כך קשיים שהציבו הפרלמנט וקבוצות כוח שונות על המעבר הסדיר לכלכלת שוק. רוסיה, ש-80% מהייצוא שלה הינו חומרי גלם (מתכות שונות, נפט, גז טבעי, עץ) תלויה ומושפעת מאוד ממחירי מוצרים אלו בעולם. בשנת 1998 היו מחירי מוצרים אלו נמוכים (12$ לחבית נפט בעת המשבר). הממשל הרוסי, שמסיבות שונות חסרו לו מקורות הכנסה (העלמת מס מסיבית, מערכת גבייה לא יעילה) מכר לאורך שנות ה-90 אגרות חוב בריבית אסטרונומית כדי לממן את הגירעון התקציבי הכרוני. הממשלה ניסתה לחזק את המטבע המקומי ולהילחם בבריחת ההון על ידי העלאת הריבית ל-150% לצורך משיכת משקיעים לקניית אג"ח ממשלתיות (GKO), אך הדבר לא הועיל: המשבר האסיאתי ומחירי הנפט הנמוכים וסביבת השקעות בעייתית גרמו למשקיעים להוציא את הונם מהמדינה. ביולי העבירה קרן המטבע הבינלאומית הלוואת חירום של 22.6 מיליארד דולר לרוסיה.

המשבר והשפעתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-11 בחודש צנח שוק המניות, והמסחר בו הופסק זמנית; ב-14 בחודש כינס הנשיא ילצין את הפרלמנט למושב חירום. הבועה התפוצצה ב-17 באוגוסט 1998 כאשר הכריזה ממשלת רוסיה על אי יכולת לעמוד בחובותיה, דהיינו פשטה את הרגל. הממשלה הודיעה על דחיית פירעון חוב הציבורי החיצוני ל-90 ימים. למשבר הייתה השפעה עצומה על הכלכלה ועל אזרחי רוסיה: אנשים איבדו את כל חסכונותיהם, מעמד הביניים נמחק ואנשים רבים נסחפו אל מתחת לקו העוני, הממשלה עצרה תשלומי משכורות, פנסיות וחובות, האבטלה זינקה, ותקציב הממשלה קטן בצורה משמעותית ולא ענה על תשומות וצרכים חשובים (הגנה, חינוך, בריאות ורווחה). ההכנסה הממוצעת במשק צנחה ובעקבותיה גם הצריכה, דבר שהוביל לקיטון משמעותי בהכנסות האוצר ממסים. עובדה זו הגדילה את הגרעון התקציבי. כורי הפחם שנפגעו מהמשבר חסמו חלקים של הרכבת הטרנס-סיבירית, ולמעשה חצו את המדינה לשניים. המשבר הפיננסי הוביל לירידה חדה בהשקעות במדינה ולבריחת הון מסיבית, כיוון שמשקיעים רבים איבדו את כספם בהשקעה ברוסיה. המשבר פגע קשות בגישתה של רוסיה לשווקים בינלאומיים.

השפעת המשבר הפיננסי חרגה מגבולות הכלכלה והגיעה גם לפוליטיקה. נשיא רוסיה באותה תקופה, בוריס ילצין, פיטר את הממשלה ארבע פעמים במהלך שנת 1999.

התשלומים לבעלי אגרות חוב ממשלתיות בוצעו לפי מפתח 1:100. הנפגע העיקרי היה הבנק השווייצרי "קרדיט סוויס" ששלט על 40% משוק אגרות החוב מסוג זה.

שיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

ואולם, רוסיה התאוששה מהר מן החזוי, בין השאר לאור השיפור בתנאים החיצוניים כגון עלייה חדה במחירי הנפט, גז טבעי ומינרלים אחרים שרוסיה מפיקה. וכן בסיוע רפורמות שהעבירה הממשלה. בנוסף הפיחות הגדול של הרובל תרם להגברת הייצוא ובכך לשיפור המאזן המסחרי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]