רווחה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
צדקה (Charity), מאת פיטר ברויגל, מתוך הסדרה שבע המידות הטובות

רווחה הוא מצב שבו יש לאדם כסף די צורכו, בעלות על רכוש, בריאות טובה, ואושר, או חלק ממרכיבים אלה. ברוב המדינות המפותחות, צרכים אלו ניתנים במידה רבה על ידי הממשלה, ארגוני צדקה, קבוצות דתיות או ארגונים אחרים כגון האו"ם.
בארצות הברית ובקנדה לרווחה יש לרוב קונוטציה של עזרה כלכלית לנזקק ולעני בשל חוסר יכולתו לדאוג לכך. באירופה לעומת זאת, למילה משמעות רחבה יותר במובנים של ערבות אוניברסלית, וסולידריות חברתית. היא קיימת למען העני והעשיר כאחד, ופועלת להבטחת רמת חיים סבירה ותמיכה סוציאלית עבור כל האזרחים בלי סטיגמה של צדקה.

עושר מול רווחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעוד המילה "עושר" מתייחסת אך ורק למצב כלכלי נתון, מתייחס המונח "רווחה" למכלול רחב יותר של מרכיבים. האדם הפרטי, החברה או הקהילה הנתונים ברווחה, נמצאים במצב שבו המשאבים (מקורות) שברשותם מרובים יותר מהצרכים, או שווים להם, במצב שבו סך הרווח גדול מסך ההשקעה. משאבים, לעניין זה, אינם בהכרח כסף או שווי כסף. את איכות החיים ורווחתו של האדם או הקבוצה ניתן להעריך גם במשאבים אחרים, כדוגמת יופי, יצירות אמנות, מעמד חברתי, השכלה גבוהה ובריאות. אדם יכול להיות עשיר אך לא לחיות ברווחה. ככל שרבים המשאבים העומדים לרשותו של האדם ביחס לצרכיו, כך גדלה רמת הרווחה שבה יהיה נתון.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רווחה בוויקישיתוף
  • R.M. Blank (2001). "Welfare Programs, Economics of," w:en:International Encyclopedia of the Social & Behavioral Sciences, pp. 16426–16432, Abstract.
  • Sheldon Danziger, Robert Haveman, and Robert Plotnick (1981). "How Income Transfer Programs Affect Work, Savings, and the Income Distribution: A Critical Review," Journal of Economic Literature 19(3), p p. 975-1028.
  • R.H. Haveman (2001). "Poverty: Measurement and Analysis," International Encyclopedia of the Social & Behavioral Sciences, pp. 11917–11924. Abstract.