משה לנדאו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הרב משה (רבי משה'לה) לנדאו (1469 לערך, בריסק - 1564, קרקוב) רב של כמה קהילות חשובות בפולין ובליטא, בהן קרקוב.

רבי משה לנדאו היה נצר למשפחת גאונים, בהם רבי יעקב לנדאו, מחבר ספר אגודת אזוב. היה מגאוני ליטא ופולין, ועוד בצעירותו קנה לו מוניטין של גאון. כבר בגיל 18 היה לרב של בריסק ולראש הישיבה בה, ומכאן קיבל את כינויו "רבי משה'לה" מאחר שהיה צעיר לימים בעת מינויו. נודע שהיה גם בקי בחכמות חיצוניות כמתמטיקה ובחכמת התכונה.

לעת זקנתו (1556) נתמנה לרבה הראשי של קרקוב. למשך תקופה מסוימת, רבי משה איסרליש (הרמ"א) שימש כסגנו, ועמהם גיסו של הרמ"א רבי יוסף כץ. בספרו "דרכי משה", ציטט ממנו הרמ"א הלכה בהלכות אבלות בעניין תענית יאר צייט, וכך תיאר אותו:

… כן שמעתי מזקן, מופלג בחכמה ובזקנה, מורינו הרב ר' משה לנדא, שהמנהג כן

נפטר בגיל 95 לערך, בקרקוב. את מקומו כרב הראשי תפס הרמ"א.