משה איסרליש
 | |
| ציור דיוקנו של רבי משה איסרליש | |
| לידה |
1530 ה'ר"צ  קז'ימייז', ממלכת פולין |
|---|---|
| פטירה |
1572 (בגיל 42 בערך) י"ח באייר ה'של"ב  קרקוב, האיחוד הפולני-ליטאי |
| כינוי | הרמ"א |
| מקום קבורה |
 בית העלמין הרמ"א, קרקוב |
| מדינה |
האיחוד הפולני-ליטאי  |
| תקופת הפעילות |
? – 11 במאי 1572 |
| חיבוריו | המפה, דרכי משה, תורת חטאת, שו"ת הרמ"א, מחיר יין |
| אב |
ישראל בן יוסף |
  | |
.jpg)
.jpg)
רבי משה איסרלישׂ,[1] הידוע בכינויו הרמ"א[2] (ה'ר"ץ, 1530[3] – י"ח באייר ה'של"ב, 1572), היה פוסק, ראש ישיבה, מקובל ופילוסוף. גדול פוסקי אשכנז במאה ה-16.
חיבר חיבורים רבים בהלכה וכן מספר חיבורים הגותיים, אך מפעלו הגדול, שסמכותו הוכרה לדורות בקרב יהודי אשכנז, הוא כתיבת ההגהות על "שולחן ערוך" של רבי יוסף קארו, הגהות שזכו לכינוי "המפה". חשיבותו של חיבור זה היא בהתאמות שהוא עורך לפסיקות השולחן ערוך, על-פי המסורות הנבדלות של קהילות אשכנז. כמו כן כתב הגהות על 'ספר היוחסין' של רבי אברהם זכות.
קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד ל"הפרנס והמנהיג"[4] רבי ישראל ולמלכה (בת-דודתו של מהר"ם מפדואה) בקז'ימייז' שבדרום ממלכת פולין. הוסמך לרבנות בגיל 13[דרוש מקור], ולמד בישיבה אצל רבי שלום שכנא מלובלין, שלאחר מכן היה חותנו בזיווג ראשון. כיהן כדיין בבית הדין בקרקוב, יחד עם גיסו רבי יוסף כץ, ורבי משה לנדאו, וכראש ישיבה שהקים בעיר.
הרמ"א היה רבה הראשי[דרוש מקור] של הקהילה היהודית בקז'ימייז'. בימיו יהדות פולין שגשגה מאוד, ואף זכתה לאוטונומיה רוחנית, כלכלית, תרבותית ומנהלית.
בשנת ה'שי"ב נפטרה אשתו הראשונה, והוא נישא בשנית לבתו של ר' מרדכי כ"ץ (אחותו של רבי יוסף כץ בעל ה'שארית יוסף').[5] לפי גרסה אחרת נישא הרמ"א בנישואים אלו למרת קרענדל, בתו של רבי משה עברליש, מחשובי קראקא וחמיו של בעל השארית יוסף.[6]
המהרש"ל היה קרוב משפחתו, והוא הרבה להתכתב עמו, אולם בסוף ימיו נחלקו.
שנת לידתו ופטירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בחיבור "טורי זהב" על שולחן ערוך נכתב כי הרמ"א נפטר בשנת של"ג[7] בל"ג בעומר,[8] אולם תלמידו של הרמ"א רבי דוד גנז כותב בספרו "צמח דוד",[9] וכן כתב יחיאל צונץ בספרו "עיר הצדק"[10] על פי הרשום במצבה, כי נפטר בשנת של"ב (1572).
ידועה האגדה לפיה הרמ"א חי 33 שנה, נפטר בל"ג בעומר (היום השלושים ושלושה בספירת העומר שחל בי"ח באייר) וחיבר שלושים ושלושה ספרים, וכן מובא בקונטרס בית ישראל על ספר חכמת אדם.[11]
לעומת זאת כותב תלמידו בספר צמח דוד[9] שהרביץ תורה בעיר קרקוב "כמו עשרים שנה"[דרושה הבהרה], וכן הוכיח צונץ מדברי הרמ"א שמעיד על עצמו[12] כי כיהן כרב העיר בשנה שלאחר פטירת אמו, וכפי שמופיע בלוח הזיכרון בבית הכנסת החדש בקרקוב, נבנה בית הכנסת מכספי עזבונה של אם הרמ"א בשנת שי"ג (1553).[13] לכן לא ניתן לאחר את לידתו אחרי שנת ה'ר"צ (1530)[דרושה הבהרה]. כך גם מסקנתו של רבי אפרים זלמן מרגליות בספרו מעלות היוחסין, שדן שם באריכות בגיל הסתלקותו ובמשפחתו של הרמ"א. הוא מציין שאמנם נפטר בצעירותו, אך לכל הפחות יש לומר שהתקרב לגיל 40 ומסתבר שנולד בסביבות ה'ר"צ. יתירה מכך הרמ"א כבר חותם על חרם בשנת ה'ש"י,[14] הרי שכבר היה רב עיר בשנה זו[דרושה הבהרה].
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחותו, מרים נישאה לרבי פנחס הורוביץ.[15] אחיו: אהרן.
בתו, דרעזיל נישאה לרבי שמחה בונם מייזלס בנו של רבי שמחה בונם היה רבי יצחק בונמ'ס מפינסק, אביו של רבי משה אב"ד לובלין בעל "מהדורא בתרא" חתן המהרש"א.[16]
תלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
לרמ"א היו תלמידים רבים, בהם:
- רבי יהושע ולק בעל הסמ"ע
- רבי מרדכי יפה בעל הלבושים
- רבי אברהם הורוביץ אבי השל"ה
- רבי בנימין סלניק בעל משאת בנימין
- רבי יהודה ליב חנליש
- רבי דוד גנז בעל צמח דוד
חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
בשני מפעלי החיבור ההלכתיים הגדולים שלו, מצא הרמ"א שרבי יוסף קארו הספרדי הקדימו. ראשית בחיבור מקיף על ספר ארבעה טורים, הוא "דרכי משה", שבא להשלים את אשר החסיר ר' יעקב בן הרא"ש. במהלך הכתיבה נודע לרמ"א כי רבי יוסף קארו כתב חיבור דומה ואף שאפתני יותר, הלא הוא ה"בית יוסף". בעקבות ידיעה זו שינה הרמ"א את מתכונת הכתיבה של ה"דרכי משה" וקיצר אותה. בשלב השני ביקש הרמ"א להוציא חיבור פסקני וקצר יותר של "דרכי משה", אולם גם אז נודע לו שרבי יוסף קארו הקדימו, בכתבו את ה"שולחן ערוך" .[17]
המפה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – המפה
ערך מורחב – משרבה פרסומו של השו"ע, אף כי זכה להתנגדות רבה באירופה, פרסם הרמ"א בשל"א את הגהותיו על חיבורו הגדול של הרב קארו, הידועות כ"המפה" ומוסיפות במקום שפסיקתה ומנהגיה של יהדות אשכנז חולקים על פסיקת ה"שולחן ערוך". מחלוקת זו נובעת הן מהמעמד החשוב של המנהג באשכנז, בעוד רבי יוסף קארו פסק לפי כללים, והן עקב הבדלים בין הפסיקה שזכתה לרוב בין שלושת עמודי ה"שולחן ערוך", הרי"ף, הרמב"ם והרא"ש, לבין הפסיקה באשכנז ופולין שהושפעה מפוסקים נוספים, כמו בעלי התוספות. על מחויבות האשכנזים לאורך הדורות לפסיקותיו של הרמ"א נודעת אמרת החת"ם סופר: ”ובני ישראל יוצאים ביד רמ"א“.
לאחר מותו נוספו להגהות מראי מקומות וביאורי מילים הנראים כחלק מדברי הרמ"א, אך לנעשה לא נכתבו על ידו.
בימי חייו ספג ביקורת לא מעטה מפוסקי אשכנז על כך שהעדיף את מנהג פולין והזניח את המקובל במרכז אירופה. רבי חיים בן בצלאל מחה על כך "שכמו כן הוא הכרח גדול להודיע חילופי מנהגי בני אשכנז ממנהגי מדינת פולין שאם הרב לא רצה לבטל מנהגו מפני מנהג ארץ ישראל, כל שכן שאין לבני אשכנז לבטל מנהגם מפני מנהג מדינת פולין וכן כתב בתשובת מהרי"ל בסי' ק' בשם הרא"ש שאין לבטל מסורת אשכנז בשביל שאר מדינות כי התורה ירושה להם לאשכנזים מימות החורבן... והנה הרב עצמו לא כתב בהקדמת ספרו רק ממנהג בני מדינתו ולא זכר מנהג אשכנז כלל."[18]
הרמ"א נקבר בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב, קברו שוכן מאחורי בית כנסת הרמ"א בקרקוב ונמצא במרחק של שני מטרים מחלון עזרת הנשים.
הרמ"א כפילוסוף[עריכת קוד מקור | עריכה]
בספר "תורת העולה" הציג הרמ"א פרשנות פילוסופית ייחודית להלכות בית המקדש. לצד נטייתו לפילוסופיה, האמין הרמ"א גם בקבלה וראה אפשרות ליצור הרכבה בין שני התחומים הנלחמים לכאורה זה בזה, כלומר בין הספירות בקבלה לבין תורת התארים הפילוסופית.
בעניין אחר כתב על מחלוקת מסוימת שבין המקובלים והפילוסופים כי "אלו ואלו דברים חיים".[19] האמין בספר הזוהר, אך לא פסק לפיו.
הרמ"א כמקובל[עריכת קוד מקור | עריכה]
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תורת חטאת - על דיני איסור והיתר, על ספר זה יצא המהרש"ל בחריפות וכן אחי המהר"ל בס' ויכוח מים חיים, ספר זה נדפס עם פרושים רבים
- דרכי משה - חיבור על ספר ארבעה טורים הכולל את קיצור דברי הבית יוסף, דברי פוסקים נוספים שלא הובאו בבית יוסף, ואת הכרעותיו של הרמ"א עצמו. את הגהותיו בשולחן ערוך כתב הרמ"א על פי ספר זה.[21]
- שו"ת הרמ"א - תשובותיו בענייני הלכה, וכן דרשה לסיום מסכת במהדורות הראשונות בספר מובאות גם תשובות מהרש"ל ומהר"ם פאדובה.
- תורת העולה - ספר פילוסופיה דתית.[22]
- מחיר יין - נכתב בימי גלותו בשידלוב כמשלוח מנות לאביו, פירוש סימבולי על מגילת אסתר, המדמה את היצר הרע להמן ומבאר את דרך ההתמודדות של האדם עמו.
הערות שכתב[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנוסף לספריו, כתב הערות לספרים רבים, בהם:
הערות לספר הזוהר,[23] לספר המרדכי,[24] לספר יסוד עולם המובא בספר יוחסין,[25] לסדר הגט, לספר איסור והיתר,[26] לפירוש המזרחי,[27] וכן כתב הערות למורה נבוכים,[28] ומפרשו האפודי, לספר 'מהלך הכוכבים' שהיה ספר הלימוד הקלאסי באותה תקופה ללימודי אסטרונומיה, ולספר 'עיון הכוכבים המשרתים' שניהם מאת ג'ורג' פורבאך. פירוש למסכתות התלמוד, וחיבור מיוחד לאגדות התלמוד חיבורים אלו לא ראו אור.
עליה לציונו בל"ג בעומר[עריכת קוד מקור | עריכה]
בדומה למנהג יהודי ארץ ישראל העולים ביום ל"ג בעומר למירון, נהגו יהודי פולין לעלות לקברו של הרמ"א בל"ג בעומר, שהוא יום פטירתו של הרמ"א. יהודים מכל רחבי פולין היו נוסעים אל קראקוב מקום פטירתו, ועושים סעודה גדולה. בנוסף היו מתקבצים בבית הכנסת בו התפלל הרמ"א, דורשים בדברי תורתו ומדליקים נרות.[29]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ד"ר אשר זיו, הרמ"א: רבי משה איסרלש, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תשי"ז.
- פרופ' יונה בן ששון, משנתו העיונית של הרמ"א, הוצאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ירושלים תשמ"ד.
- הרב יצחק ליברמן, תולדות הרמ"א, מבוא לשו"ת הרמ"א, מהדורת זיכרון אהרן ירושלים תש"פ.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
טקסט בוויקיטקסט: 
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: - תורת חטאת, רשה תרסד, באתר HebrewBooks
- תורת העולה, פראג של, באתר HebrewBooks
- תורת העולה ומחיר יין בוויקיטקסט, טקסט מלא
- תורת העולה, פראג של, באתר HebrewBooks
עליו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- משה איסרליש, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
מיהו מקובל? רבי משה איסרליש (רמ"א) כמקרה מבחן, בביצוע עודד ישראלי, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 52:41)- יחיאל מתתיהו צונץ, תולדות הרמ"א, ובירור שנת לידתו ופטירתו, עיר הצדק, למברג 1874, באתר אוצר החכמה
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "ר' משה איסרלש", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1077-1071, באתר HebrewBooks
- "איסרלש, משה (הרמ"א)", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק א, עמודים 298–302, באתר HebrewBooks
- משה בן ישראל איסרלס, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- משה איסרליש, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- ד"ר יהושע הורוביץ, ה"שולחן ערוך" ורבי משה איסרליש (הרמ"א), באתר "דעת"
- אשר זיו, רבינו משה איסרלש (הרמ"א) זצ"ל (ארבע מאות שנה לפטירתו), באתר "דעת"
- שלמה אנגלארד, כתב יחוס עתיק לצאצאי משפחות הרמ״א והש״ך, ישורון, חלק יג עמ' תשי"א
- יעקב צ. מאיר, כך הפך "שולחן ערוך" לחיבור דו-תרבותי, באתר הארץ, 6 בנובמבר 2015
- אלכס טל, הרמ"א והחכמות החיצוניות, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח, אוקטובר 2010
- דביר ורשבסקי, 'זאת תורת העולה'- אמונת החידוש במשנתו של רמ"א, מחקרי ירושלים במחשבת ישראל, כו, תשפ"א, עמ' 185-216
- שבח קנעביל, תולדות גדולי הוראה, ירושלים תשמ"ג עמ' 63, באתר HebrewBooks
- עץ המשפחה של הרמ"א
.svg){kind=icon}
| תקופת חייו של הרב משה איסרליש על ציר הזמן |
|---|
 |
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ נהגה איסרל'ס, כלומר - הבן של איסרל. השם איסרל מתייחס לשם אביו, ישראל-איסר.
- ^ בקרב תפוצות יהודי ספרד יש הקוראים לו בשם מור"ם, כלומר 'המורה שלהם', של בני אשכנז, לעומת רבי יוסף קארו המכונה 'מרן', המורה שלנו, בני ספרד. עיינו למשל בספר זוכר ברית אבות בהקדמה, וכן בשו"ת תורות אמת לרבי רפאל בירדוגו.
- ^ מנחם אלון, "פרק 36 - פעלם הקודיפיקטיבי של מרן רבי יוסף קארו ורבינו משה איסרליש", המשפט העברי, עמ' 1122.
- ^ משה איסרליש, מחיר יין, הקדמה, באתר HebrewBooks
- ^ כך מקובל, וראו למשל: אשר זיו, הרמ"א, (מוה"ק, תשי"ז) עמ' 22.
- ^ הרב שלמה אנגלארד, ישורון יג (תשס"ג), עמ' תשיט.
- ^ ט"ז אורח חיים, סימן תכ, באתר HebrewBooks
- ^ ט"ז אורח חיים תרע, ה.
- ^ 1 2 חלק ראשון עמ' 57, באתר HebrewBooks.
- ^ עמ' 3.
- ^ כך הביא אגדה זו בספר עיר הצדק עמ' 3 "ימיו היו ל"ג שנה, ויעש ל"ג ספרים, ומת בל"ג בעומר שנת של"ג ול"ג מדות ומעלות טובות סיפרו לפני מיטתו", אבל שם הוכיח כי חי יותר מל"ג שנה, חיבר ט"ז (16) חיבורים, ונפטר בשנת של"ב.
- ^ דרכי משה על טור יורה דעה, סימן שצ"א, אות ב, באתר HebrewBooks.
- ^ עיר הצדק, עמ' 3
- ^ שו"ת הרמ"א סימן י
- ^ רבי חיים יוסף דוד אזולאי בספרו שם הגדולים ייחד לה ערך בפני עצמו (מערכת גדולים אות מ סימן צב)
- ^ ראה מגילת יוחסין של משפחת מייזלס, ערך רבי דב בער מייזלס, המהרד"ם.
- ^ הקדמה לדרכי משה
- ^ ויכוח מים חיים, עמ' ו' א'.
- ^ שו"ת הרמ"א סימן ז
- ^ מקורות ניתן למצוא כאן - מיהו מקובל? רבי משה איסרליש (רמ"א) כמקרה מבחן, בביצוע עודד ישראלי, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 52:41)
- ^ שו"ת הרמ"א ל"ה, קל"א
- ^ תורת העולה, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית.
- ^ מצוטטות בתוך פירושו של ר' אליהו לואנץ באור זהר, מכון שערי זיו שע"י ישיבת שער השמים, תשנ"ח
- ^ מובאות בסוף כל ש"ס שבמהדורת וילנא, וכן בספרי מרדכי נפרדים, יש לציין שד"ר אשר זיו פקפק במהימנותם וציין להגהות אחרות הקיימות בכתב יד.
- ^ נדפסו במהדו' ספר יוחסין החל ממהדורה שנייה ואילך
- ^ הגהות אלו במהדורות הרגילות
- ^ נדפס גם בחומש עם פרוש העמק דבר תש"ל סוף חלק א
- ^ ההגהות נדפסו במספר מקומות, אוצר החכמה לר"י כהן צדק חוברת ב וג, סיני כרך לט תשט"ז, עמ' עה-עח, וראה עליהם בקובץ התורני ישורון כרך ט' תשס"א עמ' תשנ"ו-תשס"ז
- ^ בבית העלמין הרמ"א (ר' משה איסרלש), עלייה לקבר הרב בל"ג בעומר, יום השנה לציון מותו, קראקוב, פולין, שלהי ה-1930, בארכיון בית התפוצות.
| אחרונים | ||
|---|---|---|
| חכמי יהדות אשכנז | רבי משה איסרליש (הרמ"א) • רבי שלמה לוריא (המהרש"ל) • רבי יהודה ליווא בן בצלאל (המהר"ל מפראג) • רבי מרדכי יפה (ה"לבוש") • רבי יהושע פלק כץ (הסמ"ע) • רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס (המהרש"א) • רבי יואל סירקיש (הב"ח) • רבי שבתי הכהן (הש"ך) • רבי דוד הלוי סגל (הט"ז) • רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר (ה"מגן אברהם") • רבי יעקב יהושע פלק (ה"פני יהושע") • רבי אריה לייב גינצבורג (ה"שאגת אריה") • רבי נתנאל וייל (בעל "קרבן נתנאל") • רבי יוסף תאומים (ה"פרי מגדים") • רבי יחזקאל לנדא (ה"נודע ביהודה") • הגאון מווילנה • רבי שניאור זלמן מלאדי (בעל "שולחן ערוך הרב") • רבי אריה לייב הלר (ה"קצות") • רבי אברהם דנציג (ה"חיי אדם") • רבי יעקב לורברבוים (ה"נתיבות המשפט") • רבי עקיבא איגר • רבי משה סופר (ה"חתם סופר") • רבי מנחם מנדל שניאורסון (ה"צמח צדק") • רבי שלמה קלוגר • רבי שלמה גאנצפריד (בעל ה"קיצור שולחן ערוך") • רבי יצחק אלחנן ספקטור • רבי יחיאל מיכל אפשטיין (בעל "ערוך השולחן") • רבי שלום מרדכי שבדרון (המהרש"ם) • רבי ישראל מאיר הכהן (ה"חפץ חיים") • רבי חיים עוזר גרודזנסקי • רבי חיים מבריסק • רבי שמעון שקופ • רבי ברוך בער ליבוביץ • רבי אברהם ישעיהו קרליץ (ה"חזון איש") • רבי משה פיינשטיין • רבי מנחם מנדל שניאורסון ("הרבי מליובאוויטש") | |
| חכמי יהדות ארצות האסלאם ומגורשי ספרד | רבי שמואל די מדינה (מהרשד"ם) • רבי אברהם די בוטון (בעל "לחם משנה") • רבי יוסף קורקוס • רבי חיים בנבנישתי (בעל "כנסת הגדולה") • רבי יהודה רוזאניס (בעל "משנה למלך") • רבי אפרים נבון (המחנה אפרים) • רבי שלום שרעבי (הרש"ש) • רבי יחיא צאלח (מהרי"צ) • רבי חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א) • רבי מרדכי כרמי (ה"מאמר מרדכי") • רבי יום-טוב אלגאזי (המהרי"ט אלגאזי) • רבי חיים פלאג'י • רבי עבדאללה סומך • רבי יוסף חיים מבגדאד (ה"בן איש חי") | |
| חכמי ארץ ישראל | רבי דוד בן זמרא (הרדב"ז) • רבי יוסף קארו (הבית יוסף) • רבי משה מטראני (המבי"ט) • רבי בצלאל אשכנזי (ה"שיטה מקובצת") • רבי יוסף מטראני (המהרי"ט) • רבי לוי בן חביב (המהרלב"ח) • רבי אברהם יצחק הכהן קוק • הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל • הרב יצחק אייזיק הרצוג • הרב צבי פסח פרנק • רבי שלמה זלמן אוירבך • רבי שאול ישראלי • רבי אליעזר יהודה וולדנברג • רבי בן ציון אבא שאול • רבי אברהם אלקנה כהנא שפירא • רבי מרדכי אליהו • רבי יוסף שלום אלישיב • הרב עובדיה יוסף • רבי שמואל הלוי וואזנר • רבי זלמן נחמיה גולדברג • הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם) | |