רמ"א

משה איסרלישׂ

ציור דיוקנו של רבי משה איסרליש
לידה	1530 ה'ר"צ קז'ימייז', ממלכת פולין
פטירה	1572 (בגיל 42 בערך) י"ח באייר ה'של"ב קרקוב, האיחוד הפולני-ליטאי
כינוי	הרמ"א
מקום קבורה	בית העלמין הרמ"א, קרקוב
מדינה	האיחוד הפולני-ליטאי

מצבת קברו של הרמ"א בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב שבקז'ימייז' (הרובע היהודי בעיר), 2016

בית כנסת הרמ"א בקז'ימייז'

רבי משה איסרלישׂ, הידוע בכינויו הרמ"א (ה'ר"ץ, 1530 – י"ח באייר ה'של"ב, 1572), היה פוסק, ראש ישיבה, מקובל ופילוסוף. גדול פוסקי אשכנז במאה ה-16.

חיבר חיבורים רבים בהלכה וכן מספר חיבורים הגותיים, אך מפעלו הגדול שסמכותו הוכרה לדורות בקרב יהודי אשכנז היה כתיבת חיבורו ההלכתי "המפה". חשיבותו של חיבור זה היא בהגהות על ה"שולחן ערוך" של רבי יוסף קארו ובהתאמות שנכללו בו, על-פי המסורות הנבדלות של קהילות אשכנז.

קורות חייו

נולד לרבי ישראל ולמלכה (בת-דודתו של מהר"ם מפדואה) בקז'ימייז' שבדרום ממלכת פולין. הוסמך לרבנות בגיל 13^{[דרוש מקור]}, ולמד בישיבה אצל רבי שלום שכנא מלובלין, שלאחר מכן היה חותנו בזיווג ראשון. כיהן כדיין בבית הדין בקרקוב, יחד עם גיסו רבי יוסף כץ, ורבי משה לנדאו, וכראש ישיבה שהקים בעיר.

הרמ"א היה רבה הראשי^{[דרוש מקור]} של הקהילה היהודית בקז'ימייז'. בימיו יהדות פולין שגשגה מאוד, ואף זכתה לאוטונומיה רוחנית, כלכלית, תרבותית ומנהלית.

בשנת ה'שי"ב נפטרה אשתו הראשונה, והוא נישא בשנית לבתו של רבי משה עברליש.

המהרש"ל היה קרוב משפחתו, והוא הרבה להתכתב עמו.

שנת לידתו ופטירתו

בחיבור "טורי זהב" על שולחן ערוך נכתב כי הרמ"א נפטר בשנת של"ג בל"ג בעומר, אולם תלמידו של הרמ"א רבי דוד גנז כותב בספרו "צמח דוד", וכן כתב יחיאל צונץ בספרו "עיר הצדק" על פי הרשום במצבה, כי נפטר בשנת של"ב (1572).

ידועה האגדה לפיה הרמ"א חי 33 שנה, נפטר בל"ג בעומר (היום השלושים ושלושה בספירת העומר שחל בי"ח באייר) וחיבר שלושים ושלושה ספרים, וכן מובא בקונטרס בית ישראל על ספר חכמת אדם. לעומת זאת כותב תלמידו בספר צמח דוד שהרביץ תורה בעיר קרקוב "כמו עשרים שנה", וכן הוכיח צונץ מדברי הרמ"א שמעיד על עצמו כי כיהן כרב העיר בשנה שלאחר פטירת אמו, וכפי שמופיע בלוח הזיכרון בבית הכנסת החדש בקרקוב, נבנה בית הכנסת מכספי עזבונה של אם הרמ"א בשנת שי"ג (1553). לכן לא ניתן לאחר את לידתו אחרי שנת ה'ר"צ (1530). כך גם מסקנתו של רבי אפרים זלמן מרגליות בספרו מעלות היוחסין, שדן שם באריכות בגיל הסתלקותו ובמשפחתו של הרמ"א. הוא מציין שאמנם נפטר בצעירותו, אך לכל הפחות יש לומר שהתקרב לגיל 40 ומסתבר שנולד בסביבות ה'ר"צ. יתירה מכך הרמ"א כבר חותם על חרם בשנת ה'ש"י, הרי שכבר היה רב עיר בשנה זו.

משפחתו

אחותו: מרים אשת רבי פנחס הורוביץ. אחיו אהרן.
חתנו: רבי שמחה בונם מייזלס. בנו של רבי שמחה בונם היה רבי יצחק בונמ'ס מפינסק, אביו של רבי משה אב"ד לובלין בעל "מהדורא בתרא" חתן המהרש"א.

תלמידיו

לרמ"א היו תלמידים רבים, ביניהם רבי יהושע ולק בעל הסמ"ע, רבי מרדכי יפה בעל הלבושים, רבי אברהם הורוביץ אבי השל"ה.

כתיבת ההגהות על השולחן ערוך

הכיתוב שעל גבי מצבתו (2016)

בשני מפעלי החיבור ההלכתיים הגדולים שלו מצא הרמ"א שרבי יוסף קארו, הספרדי, הקדימו. ראשית בחיבור מקיף על ספר ארבעה טורים, הוא "דרכי משה", שבא להשלים את אשר החסיר ר' יעקב בן הרא"ש. במהלך הכתיבה נודע לרמ"א כי רבי יוסף קארו כותב חיבור דומה ואף שאפתני יותר, הלא הוא ה"בית יוסף". בעקבות ידיעה זו שינה הרמ"א את מתכונת הכתיבה של ה"דרכי משה" וקיצר אותה. בשלב השני ביקש הרמ"א להוציא חיבור פסקני וקצר יותר של "דרכי משה", אולם גם אז נודע לו שרבי יוסף קארו הקדימו, בכתבו את ה"שולחן ערוך" ^{[דרוש מקור]}. משרבה פרסומו של השו"ע, אף כי זכה להתנגדות רבה באירופה, פרסם הרמ"א בשל"א את הגהותיו על חיבורו הגדול של הבית יוסף, הידועות כ"המפה" ומוסיפות במקום שפסיקתה ומנהגיה של יהדות אשכנז חולקים על פסיקת ה"שולחן ערוך". מחלוקת זו נובעת הן מהמעמד החשוב של המנהג באשכנז בעוד רבי יוסף קארו פסק לפי כללים, והן עקב הבדלים בין הפסיקה שזכתה לרוב בין שלושת עמודי ה"שולחן ערוך", הרי"ף, הרמב"ם והרא"ש, לבין הפסיקה באשכנז ופולין שהושפעה מפוסקים נוספים, כמו בעלי התוספות. על מחויבות האשכנזים לאורך הדורות לפסיקותיו של הרמ"א נודעת אמרת החת"ם סופר: "ובני ישראל יוצאים ביד רמ"א".

בימי חייו ספג ביקורת לא מעטה מפוסקי אשכנז על כך שהעדיף את מנהג פולין והזניח את המקובל במרכז אירופה. רבי חיים בן בצלאל מחה על כך "שכמו כן הוא הכרח גדול להודיע חילופי מנהגי בני אשכנז ממנהגי מדינת פולין שאם הרב לא רצה לבטל מנהגו מפני מנהג א"י כ"ש שאין לבני אשכנז לבטל מנהגם מפני מנהג מדינת פולין וכן כתב בתשובת מהרי"ל בסי' ק' בשם הרא"ש שאין לבטל מסורת אשכנז בשביל שאר מדינות כי התורה ירושה להם לאשכנזים מימות החורבן... והנה הרב עצמו לא כתב בהקדמת ספרו רק ממנהג בני מדינתו ולא זכר מנהג אשכנז כלל."

הרמ"א נקבר בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב, קברו שוכן מאחורי בית כנסת הרמ"א בקרקוב ונמצא במרחק של שני מטרים מחלון עזרת הנשים.

הרמ"א כפילוסוף

בספר "תורת העולה" הציג הרמ"א פרשנות פילוסופית ייחודית להלכות בית המקדש. לצד נטייתו לפילוסופיה, האמין הרמ"א גם בקבלה וראה אפשרות ליצור הרכבה בין שני התחומים הנלחמים לכאורה זה בזה, כלומר בין הספירות בקבלה לבין תורת התארים הפילוסופית. בעניין אחר כתב על מחלוקת מסוימת שבין המקובלים והפילוסופים כי "אלו ואלו דברים חיים". האמין בספר הזוהר, אך לא פסק לפיו.

מספריו

• תורת חטאת - על דיני איסור והיתר.
• דרכי משה - חיבור על ספר ארבעה טורים הכולל את קיצור דברי הבית יוסף, דברי פוסקים נוספים שלא הובאו בבית יוסף, ואת הכרעותיו של הרמ"א עצמו, ואת הגהותיו בשולחן ערוך כתב הרמ"א על פי ספר זה. חלק יורה דעה נדפס בשנת תנ"ב בזולצבאך, וחלק אורח חיים בתק"כ בפיורדא. מדפיסי הטור בדפוס ברלין (תס"ב-תס"ג) החליטו להוסיף את ספר דרכי משה על גיליון הטור שהדפיסו, אך להשמיט ממנו את כל הקטעים הקיימים כבר בבית יוסף, והדפיסו רק את הדברים הנוספים על הבית יוסף בצורת הערות על הטור והבית יוסף. בצורה הזו (שכונתה "דרכי משה הקצר") המשיכו כל המדפיסים שאחריהם להדפיס את הספר. צורת הדפסה זו גרמה לשיבושים רבים ולחוסר הבנה בין מפאת שינוי סדרו המקורי של הספר ובין מפאת שלפעמים הושמטו בטעות גם מדברי הדרכי משה עצמו. בשנים האחרונות נדפס הספר המקורי כולו מכתבי יד תחת השם "דרכי משה השלם", ואחר כך הודפס גם במהדורות החדשות של הטור. חשיבותו של ספר זה רבה להבנת צורת הפסיקה של רמ"א בהגהותיו על השולחן ערוך.
• שו"ת הרמ"א - תשובותיו בענייני הלכה.
• תורת העולה, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית - ספר פילוסופיה דתית.
• מחיר יין (מחיר יין, באתר HebrewBooks) - פירוש סימבולי על מגילת אסתר, נכתב בימי גלותו בשידלוב

כן חיבר פירוש למסכתות התלמוד, ולאגדות התלמוד. בנוסף, כתב הערות לספר הזוהר, למורה נבוכים ולספר 'מהלך הכוכבים' של ג'ורג' פורבך, שהיה ספר הלימוד הקלאסי באותה תקופה ללימודי אסטרונומיה. ספריו אלו לא ראו אור, אולם הערותיו לספר הזוהר מצוטטות בחלקן בספרו של ר' אליהו מלואנץ "אדרת אליהו". רמ"א חיבר חיבורים נוספים, אך אלו לא השתמרו.

עליה לציונו בל"ג בעומר

בדומה למנהג יהודי ארץ ישראל העולים ביום ל"ג בעומר למירון, נהגו יהודי פולין לעלות לקברו של הרמ"א בל"ג בעומר, שהוא יום פטירתו של הרמ"א. יהודים מכל רחבי פולין היו נוסעים אל קראקוב מקום פטירתו, ועושים סעודה גדולה. בנוסף היו מתקבצים בבית הכנסת בו התפלל הרמ"א, דורשים בדברי תורתו ומדליקים נרות.

ראו גם

• יהדות קרקוב

לקריאה נוספת

• ד"ר אשר זיו, הרמ"א: רבי משה איסרלש, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תשי"ז.

קישורים חיצוניים

• יחיאל מתתיהו צונץ, תולדות הרמ"א, ובירור שנת לידתו ופטירתו, עיר הצדק, למברג 1874, באתר אוצר החכמה
• מרדכי מרגליות (עורך כללי), "ר' משה איסרלש", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1077-1071, באתר HebrewBooks
• "איסרלש, משה (הרמ"א)", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק א, עמודים 298–302, באתר HebrewBooks
• משה בן ישראל איסרלס, במהדורת 1901–1906 של ה-Jewish Encyclopedia (באנגלית)
• רמ"א, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• ד"ר יהושע הורוביץ, ‏ה"שולחן ערוך" ורבי משה איסרליש (הרמ"א), באתר "דעת"
• אשר זיו, ‏רבינו משה איסרלש (הרמ"א) זצ"ל (ארבע מאות שנה לפטירתו), באתר "דעת"
• עץ המשפחה של הרמ"א
• תורת העולה ומחיר יין בויקיטקסט, טקסט מלא
• שלמה אנגלארד, כתב יחוס עתיק לצאצאי משפחות הרמ״א והש״ך, ישורון, חלק יג עמ' תשי"א
• יעקב צ. מאיר, כך הפך "שולחן ערוך" לחיבור דו-תרבותי, באתר הארץ, 6 בנובמבר 2015
• אלכס טל, הרמ"א והחכמות החיצוניות, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח, אוקטובר 2010

תקופת חייו של הרב רמ"א על ציר הזמן