משכב לידה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Mother and child2.jpg
תינוק על חזה אמו, רגעים ספורים לאחר הלידה

משכב לידה היא תקופה בחיי אישה המתחילה מיד לאחר הלידה ונמשכת כשישה שבועות. בתקופה זו הגוף מתאושש מהריון והלידה, ומערכות הגוף, ובכללן רמות ההורמונים, חוזרות למצבן הרגיל. נשים בתקופת משכב לידה, עלולות לחוות תופעות המזכירות את ההריון. זוהי גם תקופה שצריך להסתגל בה לאמהות, להנקה, לחיי משפחה שונים, לטיפול בתינוק, שינויים המהווים אתגר בפני עצמו[1]. ארגון הבריאות העולמי מתאר תקופה זו כתקופה קריטית עבור האם והילוד אך עם זאת לא מדוברת מספיק; רוב מקרי התמותה בקרב אמהות ויילודים מתרחשים בתקופה זו.

אשה שילדה בבית חולים נשארת לאשפוז עד שהיא יציבה מבחינה רפואית. הגדרה זו יכולה להתייחס לשעות מספר לאחר הלידה, אם כי אורך האשפוז הממוצע לאחר לידה וגינלית הוא בין יום ליומיים ולאחר ניתוח קיסרי הוא שלושה עד ארבעה ימים. במהלך פרק הזמן הזה האישה עוברת ניטור של כמות הדימום ותפקוד מערכת העיכול והשתן.

ניתן לחלק את תקופת משכב הלידה לשלושה שלבים: השלב הראשון (או השלב ה"אקוטי") - 6-12 שעות לאחר הלידה; השלב השני (או השלב ה"סאב-אקוטי"), 2-6 שבועות לאחר הלידה, והשלב השלישי, תקופת משכב הלידה המאוחרת, שלב שניתן להגדירו עד שישה חודשים לאחר הלידה. בשלב הסאב-אקוטי, 87% מהנשים מדווחות על לפחות בעיית בריאות אחת. בעיות בריאות לטווח הארוך (כאלה המתרחשות גם לאחר תקופת משכב הלידה המאוחרת) מדווחות על ידי 31% מהנשים.

מאפיינים פיזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת משכב הלידה חלים שינויים רבים בגוף האשה[2][3]:

  • הרחם צריך לחזור ולהתכווץ לגודלו המקורי, תהליך שמרגיש כמו התכווצויות מחזור. בתום שבועיים מהלידה הרחם אמור לחזור לגודלו המקורי, ומיקומו באגן.
  • לאחר הלידה ישנו דימום הנקרא לוכיה. זהו דימום המכיל רירית מהרחם. בימים הראשונים הדימום אדום וחזק, וככל שהזמן עובר הוא נחלש, וצבעו דוהה עד שהופך להיות צהוב[4].
  • בלידות וגינליות ישנן קרעים וחתכים בפרינאום. את הקרעים וחתכים תופרים. לרוב משתמשים בתפרים המתמוססים מעצמם תוך שבועיים. יש להקפיד כי האזור של התפרים נקי ויבש[5].
  • לחלק מהנשים יש נשירה בשיער. הנשירה מפסיקה מעצמה.
  • בריחת שתן היא תופעה הנובעת מהחולשה של שרירי רצפת האגן. ניתן לשפר את המצב על ידי פעילות גופנית לשרירים אלה.
  • עצירות היא תופעה שמתרחשת כאשר נשים פוחדות מהפעלת השרירים של פי הטבעת, בשל כאבים, תפרים. תזונה טובה יכולה לסייע במקרים כאלה.
  • טחורים כתוצאה מהלחץ על האזור בזמן הלידה. שטיפות מרובות, שימוש במשחות ופדים יכולים לעזור.
  • כאבים בשדיים בשל גודש, והנקה לא נכונה.

מאפיינים רגשיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקופת משכב הלידה מאופיינת בשינויים קיצוניים במצב הרוח, ובקשיים רגשיים רבים. לצד הרגשות החיוביים של שמחה, התרגשות, אהבה לתינוק החדש, ישנם רגשות של בלבול, כעס תסכול, פחד ועוד רגשות רבים. ברוב המקרים שינויים אלה עוברים תוך כמה שבועות. במקרים מסוימים הנשים סובלות מדיכאון אחרי לידה, ואז דרגת הקושי גבוהה בהרבה, והמצב אינו עובר מעצמו. את הקשיים הרגשיים מעצימים גם עייפות גדולה בגלל הטיפול בתינוק, והצורך בהסתגלות למצב החדש[6].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי