משל חישוב העלויות
משל חישוב העלויות , הוא אחד ממשלי ישו שם מתאים אחר: משל חישוב ההוצאות . המשל מופיע בבשורה על פי לוקס י"ד 25–33 בלבד והוא כולל צמד משלים.
סיפור המשל[עריכת קוד מקור | עריכה]
שני המשלים הם כדלקמן:
25 וַהֲמוֹן עַם־רָב הֹלְכִים אִתּוֹ וַיִּפֶן וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם׃ 26 אִישׁ כִּי־יָבוֹא אֵלַי וְלֹא יִשְׂנָא אֶת־אָבִיו וְאֶת־אִמּוֹ וְאֶת־אִשְׁתּוֹ וְאֶת־בָּנָיו וְאֶת־אֶחָיו וְאֶת־אַחְיֹתָיו וְאַף גַּם־אֶת־נַפְשׁוֹ לֹא יוּכַל לִהְיוֹת תַּלְמִידִי׃ 27 וַאֲשֶׁר לֹא יִשָׂא אֶת־צְלוּבוֹ וּבָא אַחֲרָי לֹא יוּכַל לִהְיוֹת תַּלְמִידִי׃ 28 כִּי מִי מִכֶּם הֶחָפֵץ לִבְנוֹת מִגְדָּל לֹא יֵשֵׁב רִאשׁוֹנָה וִיחַשֵּׁב אֶת־הַהוֹצָאוֹת אִם־הַשֵׂג תַּשִׂיג יָדוֹ לְהַשְׁלִימוֹ׃ 29 פֶּן־יְיַסֵּד וְלֹא־יוּכַל לְכַלּתוֹ וְהָיָה כָּל־רֹאָיו יָקוּמוּ וְלָעֲגוּ־לוֹ לֵאמֹר׃ 30 הָאִישׁ הַזֶּה הֵחֵל לִבְנוֹת וְלֹא יָכֹל לְכַלּוֹת׃ 31 אוֹ מִי־הוּא הַמֶּלֶךְ הַקָּם לְהִתְגָּרוֹת מִלְחָמָה בְּמֶלֶךְ אַחֵר וְלֹא יֵשֵׁב בָּרִאשׁוֹנָה וְיִתְיָעֵץ אִם־יוּכַל לַעֲרֹךְ בַּעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים לִקְרַאת הַבָּא עָלָיו בְּעֶשְׂרִים אָלֶף׃ 32 וְאִם־לֹא יוּכַל וְשָׁלַח אֵלָיו מַלְאָכִים בְּעוֹדֶנּוּ מֵרָחוֹק לְבַקֵּשׁ שָׁלוֹם׃ 33 וְכֵן כָּל־אִישׁ מִכֶּם אֲשֶׁר לֹא־יַעֲזֹב כָּל־קִנְיָנָיו לֹא יוּכַל לִהְיוֹת תַּלְמִידִי׃ - לוקס י"ד 25–33 (ברית חדשה, תרגום דליטש)
פרשנות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מטרתו של ישו בספרו את שני המשלים היא להבהיר לתלמידיו מה המחיר שיידרשו לשלם בתמורה להיותם תלמידיו הנאמנים. שני המשלים מתארים שני מצבים בהם נדרש לחשב מראש את ההוצאות או העלויות של משימה, לפני ביצועה.
במשל הראשון (לוקס י"ד 28–30) מבקש אדם לבנות מגדל, אך הוא לא חישב מספיק את ההוצאות הכרוכות בכך. הוא מתחיל בבנית המגדל ולא מצליח להשלים את המשימה בשל העדר המימון המתאים, לפיכך הפך ללעג וקלס בעיני מכריו.
במשל השני (לוקס י"ד 31–32) מסופר על מלך אשר יוצא למלחמה נגד מלך אחר, מחשב בעזרת יועציו תחילה האם אוצר המדינה מספיק להוצאות המלחמה, ואם חישוביו העלו שאין לו די באוצר המדינה לכיסוי הוצאות המלחמה, הוא יעשה כל מאמץ להימנע ממלחמה על ידי כך שישלח שליחי פיוס ושלום למלך האויב.
שני המשלים משרתים את ההבהרות שישו מבקש להעביר לתלמידיו, והמסקנה הסופית שהוא מעביר להם היא - שעליהם לדעת מראש, שאם הם בוחרים להיות תלמידיו וללכת בדרכו, על פי הלימוד שהוא לימד, עליהם לכחש בעצמם, לאהוב אותו (את ישו) יותר מאשר את הוריהם, אחיהם, בניהם ובנותם, ושאר קרובי משפחתם ואף את עצמם, קניינם וכל אשר להם, ובעצם לעזוב הכל ולהיות נאמנים לו ולדברו.
ג'ואל ב. גרין מציע בפרשנותו כי לא ברור איזה סוג של מגדל הוא זה הנזכר במשל הראשון[1] [ייתכן שמדובר באיכר שביקש לבנות מגדל שמירה של כרם או מקשה שהיה נפוץ בכפרים בארץ ישראל העתיקה. ניתן לראות זאת גם לפי מתי כ"א 33 ( שִׁמְעוּ מָשָׁל אַחֵר אִישׁ בַּעַל־בַּיִת הָיָה אֲשֶׁר נָטַע כֶּרֶם וַיַּעַשׂ גָּדֵר סָבִיב לוֹ וַיַּחְצֹב יֶקֶב וַיִּבֶן מִגְדָּל בְּתוֹכוֹ וַיִּתְּנֵהוּ אֶל־כֹּרְמִים וַיֵּלֶךְ בְּדֶּרֶךְ מֵרָחוֹק׃)]. אך הוא מציין כי המסר של ישו הוא שעל מנת להיות ראוי להחשב כתלמידו, נדרשת נאמנות מוחלטת, ללא גבול לאלוהים ולישועתו של הקב"ה, גם כשהדבר בא על חשבון המשפחה והרכוש[2] כמו שהדבר מובע גם בבשורת מתי ח' 18–22 (18 וַיְהִי כִּרְאוֹת יֵשׁוּעַ הֲמוֹן עַם רַב סְבִיבֹתָיו וַיְצַו לַעֲבֹר מִשָׁם אֶל־עֵבֶר הַיָּם׃ 19 וַיִּגַּשׁ אֵלָיו אַחַד הַסּוֹפְרִים וַיֹּאמֶר אֵלָיו רַבִּי אֵלְכָה אַחֲרֶיךָ אֶל כָּל־אֲשֶׁר תֵּלֵךְ׃ 20 וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ לַשׂוּעָלִים יֵשׁ־חוֹרִים וּלְעוֹף הַשָׁמַיִם קִנִּים וּבֶן־הָאָדָם אֵין לוֹ מָקוֹם לְהַנִּיחַ אֶת־רֹאשׁוֹ׃ 21 וְאִישׁ אַחֵר מִן־הַתַּלְמִידִים אָמַר אֵלָיו אֲדֹנִי הַנִּיחָה־לִּי וְאֵלֵךְ בָּרִאשׁוֹנָה לִקְבֹּר אֶת־אָבִי׃ 22 וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ לֵךְ אַחֲרָי וְהַנַּח לַמֵּתִים לִקְבֹּר אֶת־מֵתֵיהֶם׃) ובבשורת לוקס ט' 57–62 ( 57 וַיְהִי בְּלֶכְתָּם בַּדֶּרֶךְ וַיֹּאמֶר אֵלָיו אִישׁ אֲדֹנִי אֵלְכָה אַחֲרֶיךָ אֶל־כָּל־אֲשֶׁר תֵּלֵךְ׃ 58 וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ לַשּׁוּעָלִים יֵשׁ מְאוּרוֹת וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם קִנִּים וּבֶן־הָאָדָם אֵין־לוֹ מָקוֹם לְהָנִיחַ רֹאשׁוֹ׃ 59 וְאֶל־אִישׁ אַחֵר אָמַר לֵךְ אַחֲרָי וְהוּא אָמַר אֲדֹנִי תֶּן־לִי וְאֵלְכָה בָרִאשׁוֹנָה לִקְבֹּר אֶת־אָבִי׃ 60 וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ הַנַּח לַמֵּתִים לִקְבֹּר אֶת־מֵתֵיהֶם וְאַתָּה לֵךְ הוֹדַע אֶת־מַלְכוּת הָאֱלֹהִים׃ 61 וַיֹּאמֶר עוֹד אִישׁ אַחֵר אֵלְכָה אַחֲרֶיךָ אֲדֹנִי רַק הַנִּיחָה־לִּי בָרִאשׁוֹנָה לְהִפָּטֵר מִבְּנֵי בֵיתִי׃ 62 וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ הַשָּׂם יָדוֹ עַל־הַמַּחֲרֵשָׁה וּמַבִּיט אַחֲרָיו לֹא יִכְשַׁר לְמַלְכוּת הָאֱלֹהִים׃)
.על סמך פסוקים ומשלים אלה פרשו קבוצות כמו האנבפטיסטים (Anabaptist) ההוטריטים וקומונת ברודרהוף ( Bruderhof) שעליהם לחיות ללא רכוש פרטי או קניין[3]. עבורם, "לעזוב כל קנייניו" היא הנחיה, לוותר על הכול למען השירות והאמונה בדרכו של ישו.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Joel B. Green, The Gospel of Luke, Eerdmans, 1997, ISBN 0-8028-2315-7, pp. 566-567.
- ^ Charles McCollough, The Art Of Parables: Reinterpreting the Teaching Stories of Jesus in Word and Scripture, Wood Lake Publishing, 2008, ISBN 1-55145-563-3, pp. 94-95.
- ^ Pete Ascosi, Learning from the Bruderhof: An Intentional Christian Community, ChristLife