קומונת ברודרהוף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קומונת ברודרהוף (Bruderhof) היא קהילה שיתופית המושתת על אמונה בנצרות, ויש לה סניפים בפרגוואי, בארצות הברית, באנגליה, בגרמניה ובאוסטרליה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברודרהוף נוסדה בגרמניה ב-1920 על ידי אברהרד ארנולד, סטודנט לפילוסופיה, שהושפע מתנועות הנוער הגרמניות בתקופה שלפני מלחמת העולם הראשונה.

עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, נרדפו אנשי התנועה על ידי הגסטאפו על רקע סירובם להתגייס ולהצטרף למאמץ המלחמתי, עקב עמדתם הפציפיסטית. סמוך לפרוץ מלחמת העולם השנייה ניתנה להם ארכה של 48 שעות לעזוב את גרמניה, והם עברו לחווה חקלאית בלונדון, כקבוצה המונה כ-350 נפש. אך שם הם עוררו את חשדנותם של שכניהם, ונדרשו לעזוב. מדינות רבות סירבו לקבלם, וב-1941 עברו חברי הקהילה לפרגוואי, המדינה היחידה שהסכימה לקבל אותם כפציפיסטים. בפרגוואי התגוררה הקבוצה בצ'אקו, ולאחר מכן עברו למזרח המדינה, הקימו שלושה יישובים ובית חולים ששירת את חברי הקהילה ואת התושבים שהתגוררו בסביבתם. מספר חברי הקהילה צמח שם באופן משמעותי.

במהלך שנות ה-50, יצאו חברים מבסיס הקומונה והקימו סניפים בארצות הברית. יותר ויותר אזרחים הצטרפו ועד שנות ה-70 הוקמו סניפים בניו-יורק, פלורידה, וירג'יניה המערבית, ופנסילבניה. בשנים הבאות הוקמו סניפים גם במדינות נוספות כמו: איטליה בריטניה ואוסטרליה. סניף אחד הוקם בגרמניה, באזור בו החלה פעילות הקומונה.

כיום מונה הקומונה כ-2600 חברים, גברים נשים וילדים, המתגוררים ב-23 קהילות ברחבי העולם.

חיי הקומונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברי הברודרהוף הם נוצרים מאמינים, ועל בסיס אמונה זו מושתת אורח חייהם. בנוסף, יש לקומונה כמה ערכי יסוד: חיי שיתוף, פציפיזם ואי-אלימות, שלום וצדק, אהבת האדם ושמירה על מסגרות משפחתיות מסורתיות.

בכל אחד מסניפי התנועה יש לא יותר מ-350 חברים המקיימים אורח חיים שיתופי באופן מוחלט. אין לחברים רכוש פרטי. הם עוסקים בחקלאות ומספקים לעצמם את רוב מזונם. בנוסף, מקיימים חברי הקומונה תעשייה זעירה של מוצרי עץ, צעצועים ורהיטים, הנמכרים בשווקים החופשיים ומסייעים להכנסת החברים.

קשר עם ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

קומונת הברודרהוף מקיימת קשרים עם קומונות נוספות ברחבי העולם, ובכללם עם התנועה הקיבוצית בישראל. נציגים של הקומונה מבקרים מעת לעת בארץ, מסיירים בקיבוצים שונים, נפגשים לשיחות וחילופי מידע. כמו כן נשלחים חבריה לסייע במוסד לילדים מוגבלים בבית לחם ובבית החולים הסקוטי בנצרת.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]