משמרות ההסתערות

המשמרות צועדים בברצלונה במאי 1937, לאחר דיכוי מרד POUM

משמרות ההסתערות (בספרדית: Guardia de Asalto או, בקיצור Asaltos) היה כוח אכיפת חוק בתקופת הרפובליקה הספרדית השנייה (1931–1939) ופעל ככוח ז'נדרמריה עירונית כחולת-מדים נאמנה לשלטון מעמד הפועלים בעת מלחמת האזרחים בספרד, בניגוד למשמר האזרחי (Guardia Civil) ירוק-המדים שפעל במרחב הכפרי שנשלט על ידי בעלי אחוזות עשירים שרבים מחבריו ערקו לשורות הפשיסטים^[1]. עם פרוץ מלחמת האזרחים מנה הכוח 18,000 איש, בסופה כ-5,000 מהם ערקו לצידו של פרנקו^[2].

היסטוריה ותפקוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכוח נוצר על ידי ממשלת הרפוליקה ככוח שמירת סדר בערים והתבסס על בני מעמד הפועלים (בברצלונה למשל גויסו רוב חבריו מקרב אנשי המפלגה הקומוניסטית PSUC). זאת כיוון שהשלטון לא יכל לסמוך על חברי המשמר האזרחי שהיו בעלי נאמנות לבעלי האדמות העשירים. בתחילה נוצרו בערים פלוגות משמר חמושות (Compañías de Vanguardia) ובשנת 1932 אוגדו לכוח ארצי בשם "חיל ביטחון והסתערות" (Cuerpo de Seguridad y Asalto).

במלחמה בלט הכוח בדיכוי מרד הצבא בברצלונה ובהגנה על מדריד מפני הפשיסטים. ב-3 במאי 1937 הועסקו אנשי המשמרות בהשתלטות על מרכזת הטלפונים של ברצלונה שהוחזקה על ידי חברי תנועת CNT האנרכיסטים ובהמשך השבוע נלחמו בקרבות הרחוב שהתחוללו בעיר, לצד PSUC במיליציות של האנרכיסטים ותנועת POUM הטרוצקיסטית. ביוני רדפו אנשי המשמרות אלפים מחברי תנועת POUM שהוצאה מחוץ לחוק, כולל מתנדבים זרים וראש התנועה, אנדראו נין שעונה ונרצח.