אנדראו נין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אנדראו נין
Andreu Nin
אין תמונה חופשית
לידה 4 בפברואר 1892
ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
נרצח 20 ביוני 1937 (בגיל 45)
מדריד, ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע פוליטיקאי, מתרגם, סופר, חבר איגוד מקצועי, אספרנטיסט עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד Regional Minister of the Government of Catalonia עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Maria Antònia Simó i Andreu עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אנדראו ניןספרדית: Andreu Nin, נולד ב-4 בפברואר 1892 באל ונדרל במחוז טרגונה, נרצח ב-20 ביוני 1937 ליד מדריד) היה מהפכן ספרדי, אחד המנהיגים של ה-POUM שפעלו כנגד הפשיסטים במלחמת האזרחים בספרד, ונרצח כנראה על ידי סטליניסטים.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוח זיכרון בספרייה ציבורית בברצלונה

נין היה בנו של סנדלר עני ושל איכרה, לימד בבית ספר בעל השקפה אנרכיסטית בברצלונה לפני מלחמת העולם הראשונה, לאחר מכן עבד כעיתונאי. בשנת 1917 הוא הצטרף למפלגה הסוציליסטית, ובשנת 1921 היה אחד המייסדים של המפלגה הקומוניסטית. הוא עבד כמעט עשר שנים במוסקבה בשביל הקומינטרן והצטרף לאופוזיציה השמאלית והיה אחד האנשים המקורבים ביותר ללאון טרוצקי. בזמן הזה הוא תרגם ספרות רוסית לקטלונית. אחרי שחזר לספרד, הקים קבוצה טרוצקיסטית, שנותרה קטנה. מהר מאוד התגלעו חילוקי דעות בינו לבין טרוצקי, בעיקר סביב שאלת ההצטרפות ל"נוער הסוציאליסטי". נין חשש, שהקבוצה תיבלע והעדיף את ההצטרפות ל-BOC, איתה הקים בשנת 1935 את ה-POUM. בתור אלטרנטיבה לסוציאליסטים ולקומוניסטים הם יצרו חזית עם האנרכיסטים והיוו כך כוח לא מבוטל במלחמה נגד פרנסיסקו פרנקו.

אחרי ניצחון החזית העממית בבחירות בשנת 1936 התמנה לשר המשפטים. אך כבר אחרי כמה חודשים נעצרו כל אנשי POUM על ידי משמרות ההסתערות הממשלתיים, ונין נשלח, בנפרד מחבריו, לכלא באלקלה דה אנארס. על נסיבות הירצחו אין הוכחות חותכות, אך עדויות רבות[1]. לא ידוע, כמה ספרדים וכמה מתנדבים בינלאומיים נפלו קורבן לטרור הסטליניסטי במלחמת האזרחים, אך אין ספק, שאנדראו נין היה המפרסם מביניהם.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Enrique Castro Delgado: La vida secreta de la Komintern, o cómo perdí mi fe en Moscú, Madrid 1950

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנדראו נין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]