משתמשת:יעלי 1/חניכי הישיבות

חניכי הישיבות זה שמם של עשרות בתי כנסת וקהילות הפונות למגזר החרדי. ובעיקר למגזר החרדי ליטאי. חניכי הישיבות הליטאיות.

בתי כנסת אלו, הן חלק מהתופעה של קידוש "בני התורה", כחלק ממגמת "חברת הלומדים" והעמדת הישיבה כמרכז החיים היהודיים בקרב המגזר הליטאי^{[דרוש מקור]}, כשאברכים הקימו בתי כנסת נפרדים מבתי הכנסת הכלליים.

בתי כנסת אלו מאופיינים בדרך כלל בציבור מתפללים אברכים או בעלי עיסוק תורני, תפילה בסגנון ישיבתי, מנהגי ישיבות, ספרייה תורנית שמורכבת בעיקר מספרי ישיבות ושיעורי תורה למדניים.

רקע

עם התגבשותה של חברת הלומדים, ובעקבות העובדה שכמעט כל האברכים מהמגזר הליטאי היו בוגרי ישיבות. נוצר חוסר גדול בבתי כנסת וקהילות עבור אברכים אלה.^{[דרוש מקור]} בשונה מהמגזר החסידי, שבו כל קהילה מתפללת בבית כנסת שלה בדרך כלל בראשות האדמו"ר שלה במגזר הליטאי. ואצל בני התורה הספרדים אין קהילתיות. חלקם מתפללים בבתי כנסת שכונתיים ואחרים, שבם אין בהכרח ייחוד ישיבתי. ישנם ישיבות שבוגריהם פתחו בתי כנסת, המיועדים עבור בוגרי הישיבות האלה, דוגמת "יוצאי ישיבת חברון" "חניכי ישיבת פוניבז'" "יוצאי סלבודקה" ואחרים.

חניכי הישיבות באה לתת פתרון לכל אברך חניך ישיבה, שרוצה לשמור בבית הכנסת שלו על קהילת אברכים ו"ייחוד ישיבתי".

ברחבי הארץ

בתחילת שנות התשעים החלו לקום בתי הכנסת הללו. בין הבולטים שבהם, בבני ברק "חניכי הישיבות אהל - תמר" "חניכי הישיבות הלכות - חיים" ובירושלים בשכונות רוממה ובית וגן. רבנים בולטים העומדים בראש קהילות כאלה, הם הרב מרדכי גרוס בראשותו מספר בתי כנסיות בבני ברק ובקרית ספר, הרב עזריאל אוירבך רב חניכי הישיבות בבית וגן. בעקבות הצלחתם הגדולה נפתחו אף בתי כנסת חניכי הישיבות בנוסח עדות המזרח, עבור תלמידי ישיבות ספרדיות הרוצים קהילה של אברכים בני תורה.

פעמים רבות לצד בית הכנסת פועל בית הוראה שבו רבנים שונים עונים ומורים תשובות בסוגיות הלכתיות שונות. לרב מרדכי גרוס בנוסף לבתי הוראה בראשותו, ישנם גם בית - דין. הנקרא "בית דין חניכי הישיבות" ומערכת כשרות חניכי הישיבות, הפועלת בבני ברק.

קטגוריה:ארץ ישראל: בתי כנסת קטגוריה:ארגונים יהודיים קטגוריה:יהדות חרדית בישראל קטגוריה:חרדים ליטאים קטגוריה:בתי כנסת אשכנזיים