משתמשת:נעה/ארגז חול
 |
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
| |
| דף זה אינו ערך אנציקלופדי | |
בא לי[עריכת קוד מקור | עריכה]
כורסא, סמדר פרי, עד קצה העולם, בין ערביים=en:blue hour
רעיונות להידעת: השם הארוך של בנקוק, הכפר פוקינג עם קישור לחילופי משמעות של מילים (צריך עוד רעיונות לכאלה), קורי עכביש חזקים (ידוע מדי?), דבורה [1] אם קצר - ריקוד הדבורה.
- הידעת על מדוע בתחרויות אתלטיקה רצים נגד כיוון השעון? (יוסאריאן).
- en:Waray-Waray language:
- תופעת העפיפונים - en:Petroform
- מכתבי גלילאו לen:Benedetto Castelli
תמונות לתחרות:
- צוות 2 של ברגיא (אחים לנשק)
- כנרת + צפת מצפון-מערב - מבט ציפור
מצערון[עריכת קוד מקור | עריכה]
מדעי החיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנת הדולפין[עריכת קוד מקור | עריכה]
רעיון שעלה עקבות שאלה בהכה את המומחה. מקור: en:Dolphin#Sleeping.
הדולפין ישן כאשר לכל היותר רק חצי מהמוח שלו נמצא במצב שינה, ובכך נשאר מודע מספיק על מנת לנשום ולהישמר מפני טורפים ומאיומים אחרים. לעומתו, דולפין שגדל בשבי נכנס למצב של שינה מלאה, כאשר שתי עיניו עצומות והוא אינו מגיב לגירויים חיצוניים. במידת הצורך, רפלקס בעיטת הזנב מותיר את חור הנשימה מעל המים. נהרן האינדוס, שחי בנהר האינדוס השוצף חייב לשחות ללא הפסקה על מנת להימנע מפציעות, עקב כך הוא ישן במחזורים קצרים מאוד שנמשכים בין 4 ל-60 שניות.
הייתי רוצה איור של דולפין ישן כמו תמונה 2 במאמר הזה, אך לא מצאתי תמונה חופשית דומה. נעה - שיחה 11:08, 21 בפברואר 2011 (IST)
הדחיפה של פרדו[עריכת קוד מקור | עריכה]
הדחיפה של פארדו היתה תמרון אווירי שבוצע על ידי קפטן בוב פארדו במטרה לדחוף את הפאנטום של בן הזוג שלו שנפגע קשות במהלך מלחמת וייטנאם[1].
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מבנה של זוג מטוסי F-4D מטייסת הקרב 433 של כנף 8 בבסיס אובון של חיל האוויר התאילנדי המלכותי ונשלח לתקיפת מפעל פלדה בצפון וייטנאם, צפונית להאנוי במרץ, 1967. הטייסים במבנה היו קפטן בוב פארדו שטס יחד עם סרן סטיב ויין, טייס אחורי, ובן המבנה שלו קפטן ארל אמאן, שטס יחד עם עם סרן רוברט יוטון, טייס אחורי.
ב-10 במרץ, 1967, השמים היו נקיים לטובת ביצוע יעף הפצצה, אך שני מטוסי הפאנטום F-4 2 נפגעו מאש נ"מ. המטוס של אמאן ספג את הפגיעה הקשה יותר. מיכל הדלק שלו נפגע והוא החל לאבד דלק במהירות. לא היה לו מספיק דלק כדי לבצע תדלוק אווירי מעל לאוס.
כדי למנוע את נטישתם של אמאן ויוטון מעל שטח אויב, פארדו החליט לנסות לדחוף את המטוס[2]. ראשית, ניסו פארדו וויין לדחוף את המטוס באמצעות תא המצנח של המטוס הפגוע, אך זרימה טורבולנטית חיבלה במאמציהם.
שנית, פארדו וויין ניסו להשתמש בוו העצירה של אמאן כדי לדחוף את המטוס. הפאנטום עוצב במקור כמטוס של חיל הים, כך שהיה מצויד בוו עצירה כבד על מנת לנחות על נושאות מטוסים. אמאן הוריד את וו העצירה שלו ופארדו טס מאחוריו עד שהוו היה מול החלק הקדמי של החופה של פארדו. אמאן כיבה את שני מנועי ה-J79 שלו. פעולת ההצלה צלחה - שיעור השקיעה פחת משמעותית. על פארדו היה להמשיך ולייצב את מיקום מטוסו, כאשר וו העצירה החליק מהחופה בכל 15 עד 30 שניות. בנוסף, פארדו התמודד עם אש באחד ממנועיו שלו ולבסוף כיבה אותו. במשך 10 הדקות שנותרו לטיסה, פארדו השתמש במנועו היחיד כדי להנמיך באיטיות את שני המטוסים.
המטוסים הגיעו למרחב האווירי של לאוס בגובה 6,000 רגל (1,800 מטר), כאשר הדלק הולך ואוזל מהמטוס של פארדו הדוחף את מטוסו של אמאן לאורך כמעט 88 מייל[3]. בפוטנציאל הנוכחי, נותרו להם כ-2 דקות טיסה[2]. הצוותים בשני המטוסים נטשו את מטוסיהם בבטחה, התחמקו מלכידה מעל שטח אויב ונאספו על ידי מסוקי חילוץ[4].
בתחילה, פארדו וויין ננזפו על כך שלא הצילו את מטוסם[4]. אולם ב-1989, הצבא בחן מחדש את המקרה והעניק לפארדו ולוויין את עיטור כוכב הכסף על הפעולה, כמעט שני עשורים לאחר שארעה[5][1].
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 John L. Frisbee,Valor: Pardo's Push, מגזין חיל האוויר האמריקאי, אוקטובר 1996
- ^ 1 2 Steve Smith,[2], הדחיפה של פארדו, דצמבר 1996, פורסם ע"י חיל האוויר האמריקאי
- ^ American Heroes: Pilots of Rolling Thunder,[3], הדחיפה של פארדו, 5 במרץ, 2009, Fox News
- ^ 1 2 Boeing,Pardo's Push, Boeing, 14 בדצמבר, 2008
- ^ Davies, Peter E.,[4], ע"מ 43, 2004, Osprey Publishing, isbn: 978-1-84176-656-0