ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון131

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
291 292 293 294 295 296 297 298 299 300
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.



תוכן עניינים

שמיניסט ועוד משפט מורכב[עריכת קוד מקור]

שמא תוכלו לבאר לי מי מוגדר 'שמיניסט'?

תלמיד כיתה י"ב. 80.179.220.87 15:45, 3 בפברואר 2011 (IST)

ועוד משהו, אני חייב תרגום עברי-עברי למשפט המורכב הבא: "אקזמפלר אינטלקטואלי שמייצג מיזוג אנין של טעם טוב וחשיבה קריאטיבית" - מאי משמע?!

אם זה הציון שקיבלת, זה אומר שהעבודה שלך טובה. אקסמפלר=דוגמא. אינלקטואלי ר' אינטלקטואל. אנין=טוב טעם. חשיבה קריאטיבית = חשיבה יצירתית. 80.179.220.87 15:45, 3 בפברואר 2011 (IST)
עד כמה שאני יודע "אקסמפלר" = גירסא, ורסיה. מ. שלום (שיחה | תרומות | מונה) • כ"ט בשבט ה'תשע"א • 17:50, 3 בפברואר 2011 (IST)
לפי מילוןן אבן שושן, אקסמפלר הוא עותק, טופס. לפי אלקלעי אנגלי-עברי - דוגמה, מופת, העתק, טופס. כלומר: "מופת רוחני, שמייצג מיזוג מעודן של טעם טוב וחשיבה יצירתית."שלומית קדם - שיחה 00:40, 9 בפברואר 2011 (IST)

קריאת קבצי PDF[עריכת קוד מקור]

היי, מדוע לעתים כשלוחצים על קישור אינטרנט לקובץ PDF - הדפדפן לא מציג את הקובץ בדפדפן עצמו, אלא הוא מוריד את הקובץ למחשב (לרוב תוך כדי פתיחת לשונית חדשה ריקה)? והאם ניתן "לאלץ" את הדפדפן להציג זאת בדפדפן עצמו מבלי להוריד את הקובץ?

ושאלה נוספת (ואולי יש קשר בין הדברים), מדוע לעתים כשמורידים PDF הדפדפן פותח חלון השואל האם "להתעלם" או "להוריד"? זה קשור לאתרים/קבצים מסוימים? או שזה קורה תמיד? (אני משתמש בכרום). תודה לעונים. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת 19:02, 3 בפברואר 2011 (IST)

יש בHEADER משהו(Content-Disposition) שאומר האם להוריד (ובאיזה שם לשמור) או להציג בדפדפן (במידה ואפשרי). ראה גם פה ~ שמוליק - שיחה 22:52, 12 בפברואר 2011 (IST)

< מה הבעיה>[עריכת קוד מקור]

שלום רב,

הערך 'מה הבעיה' נמחק ולא הספקתי לענות לשאלתך. אז הנה תשובתי להלן:

סימה אלה, היתה עתונאית 27 שנה ב"ידיעות אחרונות" עד לפני ארבע שנים - ערך ויקידפי ייכתב בקרוב

בעלה אהרון בכר ז"ל, מ"ידיעות אחרונות" - ערך ויקיפדי ייכתב - היה עד מותו העיתונאי הפופולרי ביותר בארץ. בזכותו, בין היתר, ידיעות אחרונות הפך מעיתון להתבייש בו לעיתון להתגאות בו.

מה הבעיה היא החברה הראשונה מסוגה המסוגלת במענה טלפוני לפתור בעיות של יום יום בכל התחומים. היום - אין לבני האדם לאן לפנות כדי לקבל מענה יצירתי, טיפולי, אמיתי בזמן קצר.

להוציא תוכניות רדיו שבהן אתה חייב לחשוף את קולך לציבור - מחיר כבד לעצמו

או, אינטרנט - שאיננה נותנת מענה אמיתי. בלתי אפשרי לכתוב בשתיים שלוש שורות מה באמת מציק לך ולקבל מענה אמיתי לבעיה הספציפית שלך הלוקחת בחשבון

בקרוב תאוייש החברה בפסיכולוגים לילדים והיא תפתח את הקווים לילדים בכל הגילים כך שהם יוכלו להתקשר , ללא תשלום, באנונימיות, בכל שעה משעות היום, ולדבר על מצוקה, אלימות, התעללות, סבל .

אודה לך אם תאיר את עיני היכן בטקסט אינך מרגיש נוח ואשמח לתקן על פי הנחיותיך על מנת שהטקסט יתאים לרוח ויקיפדיה.

התכנסות של סדרות[עריכת קוד מקור]

שאלה קטנה וממוקדת- אם אני בונה סדרה כך: כל איבר במקום אי זוגי הוא חלק מסדרה השואפת לאינסוף (לדוגמה n^2) וכל איבר במקום זוגי הוא חלק מסדרה השואפת לגבול סופי (לדוגמה סדרה השואפת לe). האם הסדרה החדשה שבניתי מתכנסת במובן הרחב או לא? 109.66.37.107 21:49, 3 בפברואר 2011 (IST)

לא. יש לסדרה שני גבולות חלקיים. לסדרה מתכנסת במובן הרחב יש גבול חלקי יחיד. קל לראות את זה ישירות מן ההגדרות. ברור שלא משנה כמה תרחיק בסדרה תמיד יהיה בהמשכה איבר שגדול משמעותית מכל מספר סופי, מצד שני היא גם לא תתבדר לאינסוף כי תמיד יהיו איברים שקרובים מספיק ל-e ולכן הסדרה לא מסוגלת להתרחק אפילו מהמספר 3. דניאל ב. 21:57, 3 בפברואר 2011 (IST)

במחברת שלי יש שתי טענות:

  • אם A סדרה מתכנסת במובן הרחב, אז יש לה תת סדרה המתכנסת לאותו הגבול. => לכל סדרה מתכנסת במובן הרחב יש גבול חלקי אחד לפחות.
  • אם A סדרה לא מתכנסת במובן הרחב, אז יש לה לפחות שתי גבולות חלקיים במובן הרחב.

המסקנה שלי מצירוף שתי הטענות: לכל סדרה יש לפחות גבול חלקי אחד. האם אני צודק? 79.178.32.156 11:29, 4 בפברואר 2011 (IST)

הטענה הראשונה במחברת שלך מוזרה. היא נכונה אבל מאוד חלשה ולא מועילה. יש שתי טענות דומות לה שהן חזקות בהרבה (ואולי בלבלת בין השניים ולכן קיבלת את הטענה הזו). הטענות החזקות הן:
  • גרסה של משפט בולצאנו-ויירשטראס - לכל סדרה (ולא רק לכזאת המתכנסת במובן הרחב) יש גבול חלקי אחד לפחות.
  • לכל סדרה מתכנסת במובן הרחב יש גבול חלקי אחד ויחיד (ולא לפחות אחד).
בכל אופן המסקנה שקיבלת נכונה, וכאמור היא נקראת משפט בולצאנו-ויירשטראס. דניאל ב. 12:20, 4 בפברואר 2011 (IST)

רמדי טבעי טוב נגד עקיצות היתושים?[עריכת קוד מקור]

מעוניין להפחיד גירוד מעקיצות יתושים.

איפה המומחה שיתן את הממלצה?.

ברכות.

נחמד שקוראים לדברים הללו "רמדי" ולא תרופה או רמדיה. Tzafrir - שיחה 16:32, 4 בפברואר 2011 (IST)
התייעץ עם רופא או רוקח. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 19:26, 4 בפברואר 2011 (IST)
האמת שלא נעים לי לשאול, אבל מה הפרוש של המילה הזו - רמדי? זה מה שנהוג לתרגם לתרקחת?
"רמדי" (אני מעדיף את המילה "רמדיה") היא דרך לרמוז שמשהו הוא תרופה בלי להתחייב על כך. תרופה כיום חייבת לעבור כל מיני אישורים (בפרט: בדיקות שהיא לא מזיקה ושהיא מועילה). Tzafrir - שיחה 06:30, 5 בפברואר 2011 (IST)
מרגע שנעקצת הדבר הכי טוב לעשות זה לא לגרד. אם להתעלם מהמילה טבעי - אני ממליץ למרוח EMLA, משחה מאלחשת. אנדר-ויק • 06:36, 5 בפברואר 2011 (IST)

מזה קרחניסט?[עריכת קוד מקור]

תודה. שנה הייתי רווק, קרחניסט, מועדונים, בלגנים, אף אחד לא האמין שאני אתחתן.=בליין

שאלה של חיים ומוות על המשקל[עריכת קוד מקור]

האם סך כל החלקים של גוף האדם - שווים למשקל הגוף עצמו, או שיש ל"רוח החיים" ערך כלשהו המשפיע על המשקל ?
מלמדים אותנו שגוף האדם מכיל ברובו נוזלים. אם ניקח מעטפת בגודל דומה לגודלו של גוף אדם, ונמלא אותה בנוזל, לא נראה לי שנגיע לאותו משקל. יכול להיות שהשריר החי, או העצמות החיות שוקלות יותר משריר או עצם של גוויה ? או לפחות משפיעות על המחוג של המשקל, בדרך כלשהי (אולי מטאפיזית)
בתודה, יואב, סטודנט נצחי

לא. המשקל הוא סך כל החלקים, אין עוד משהו בעל מסה בפנים. 85.65.182.141 09:32, 4 בפברואר 2011 (IST)
יש שיוני במסה, הוא לא קשור בנשמה אלא בתהליכים טבעיים שעוברים על גוף המת. דניאל ב. 17:31, 4 בפברואר 2011 (IST)

תהיה לדניאל: ומה עם 21 grams? השאלה מכוונת לרגעים שמיד אחרי המוות, מן הסתם, לא לריקבון. 20:12, 5 בפברואר 2011 (IST)

ראו נא בספר הסמל האבוד לדן בראון Samuels - שיחה 00:16, 6 בפברואר 2011 (IST)
א. אדם שוקל בד"כ קצת פחות מכמות מים באותו נפח, לכן אנשים צפים על מים. ב. סרטים בדיוניים אינם תמיד המקור הטוב ביותר לעובדות. יואלפ - שיחה 08:40, 6 בפברואר 2011 (IST)
לפי סנופס המספר של 21 גרם הוא מסקנה מדוייקת מדי (שלא לומר מוטעית) מניסוי בודד שנעשה לפני מאה שנים, ע"י רופא בשם en:Duncan_MacDougall_(doctor)‎. ההפרש הגדול ביותר שהוא הצליח למצוא היה 3/4 אונקיה, כלומר בערך 21 גרם (יותר נכון: בערך 21.262142 גרם). התוצאות שלו לא שוחזרו מאז. Tzafrir - שיחה 19:38, 6 בפברואר 2011 (IST)

בדיוק דנתי על זה מישהו לאחרונה - יואלפ כותב שאנשים (לעניינינו גופות) צפים על פני המים. אז למה כל הזמן שולחים צוללנים לחפש אנשים שנעדרים בים? kotz - שיחה 11:41, 6 בפברואר 2011 (IST)

טביעה נגרמת בגלל שהראות מתמלאות במים. גם אם כל הגוף צף, נדרש מאמץ כדי להחזיק את הפה מעל פני המים.Tzafrir - שיחה 19:38, 6 בפברואר 2011 (IST)
לא יאומן כמה דברים לא מדוייקים (זו המילה הכי עדינה שהצלחתי למצוא) נאמרו מעלה. אדם חי צף במים כי הוא שוחה וריאותיו מלאות אוויר. כאשר הוא מת, ריאותיו מתרוקנות והוא מתחיל לשקוע. עדיין יצוף חלקית היות שבגופו ישנם גזים שונים. ברגע שגם גזים אלו עוזבים את הגוף, הוא ישקע עד תחתית המים. וידנפלד - שיחה 00:17, 11 בפברואר 2011 (IST)
האם עזיבת הגזים היא מיידית לאחר המוות? האם היא משמעותית ביחס למשקל האדם?20:53, 24 בפברואר 2011 (IST)

זגוגית השן[עריכת קוד מקור]

האם האמייל הוא חד פעמי? או שיש אפשרות לשחזר את שכבת הציפוי הטבעית של השן? איך לשמור על אמייל לאורך שנים אם הפה שלי בעצמו ממאיס את אמייל? 79.176.41.85 10:30, 4 בפברואר 2011 (IST)

ציפוי השן (האמאיל) הוא חדפעמי ואינו מחדש את עצמו במידה שהוא נפגע. גורמים שכיחים היכולים לפגוע בציפוי זה הם חיידקים, עישון רב וחבלות בשן. הדרך הטובה לשמור על הציפוי היא לצחצח את השיניים ולשמור על היגיינה של הפה. ד"ר וידנפלד - שיחה 23:14, 5 בפברואר 2011 (IST)

תחום-טווח מול מקור-תמונה[עריכת קוד מקור]

מה ההבדלים העקרים בין המושגים תחום-טווח לבין המושגים מקור-תמונה בפונקציות? שתיהם אומרים מה אני לוקח ומה אני מקבל. אז מה ההבדל? 79.178.13.47 12:25, 4 בפברואר 2011 (IST)

הטווח של פונקציה היא קבוצה שמופיעה בהגדרת הפונקציה, ושלגביה לכל בתחום נמצא בטווח. יש לשים לב שיכולים להיות עוד איברים בטווח שאינם קשורים לפונקציה. התמונה של הפונקציה לעומת זאת, מוגדרת כקבוצה שכוללת רק את לכל x בתחום. כלומר התמונה היא קבוצה חלקית לטווח והם זהים רק במקרה שהפונקציה היא על. לדוגמה נגדיר פונקציה מהמספרים הטבעיים לעצמם שלכל מספר טבעי היא מחזירה 1. הטווח של הפונקציה הוא כל המספרים הטבעיים (כי כך הגדרנו) אבל התמונה היא רק המספר 1 (ליתר דיוק הקבוצה {1}) כי זהו הערך היחיד שמתקבל.
לגבי תחום ומקור, העניין דומה באופן בסיסי אבל קצת טריקי. מקור מוגדר בתור קבוצת הכל האיברים בתחום שיש להם תומנה בטווח. אבל מהגדרת הפונקציה לכל איבר בתחום יש תמונה ולכן יוצא שהמקור והתחום תמיד זהים. מתי זה משתנה? כאשר מתעניינים רק בחלק מהתמונות ולא בכולם. אם מסתכלים על המקור של חלק מן התמונה של הפונקציה מקבלים קבוצה חלקית לתחום שאינה בהכרח שווה לה. אפשר גם להגדיר התאמות כאלו שבהן לא לכל איבר בתחום יש תמונה, וגם אז המקור שונה מהתחום. להתאמה כזו קוראים פונקציה חלקית. דניאל ב. 12:45, 4 בפברואר 2011 (IST)
וזה המשך לשעור שאנחנו לומדים בשבוע האחרון בכמה ערכים במקביל: ההגדרה המדוייקת, גם עבור מושגים יסודיים, עשויה להיות תלויה בהקשר. בצורתה העירומה הפונקציה היא בסך-הכל אוסף של זוגות סדורים; אבל לפעמים נוח להחזיק מידע נוסף, ולחשוב על הפונקציה למשל כשלשה סדורה כאשר היא פונקציה חלקית. עוזי ו. - שיחה 14:29, 4 בפברואר 2011 (IST)

סבבה. אתם יכולים להסביר לי קצת יותר את משמעות הגדרת הגבול לפי קושי? הנוסח: : לפונקציה יש גבול בנקודה אם לכל (קטן כרצוננו) קיים מתאים כך שאם - אזי .

אני לא ממש מבין את כל ההקשרים הלוגיים במשפט. לכל אפסילון שאני בוחר, קיים דלתה כך שאם הפרש בין X לX0 קטן מדלתה אז ההפרש בין ערך הפונקציה בX לבין L קטן מאפסילון. רשמתי את אותו המפשט בשפה טיפה יותר אנושית, אבל אני עדין לא מבין אותו. מה תפקידו של X במשפט? ומה תפקידם של דלתה ואפסילון? 79.178.13.47 14:52, 4 בפברואר 2011 (IST)

x0 קבוע. x הוא הערך שעשוי להיות קרוב מאד ל-x0. אפסילון ודלתא הם אמצעי עזר לבניה פורמלית של הביטוי "אם מציבים ערכים קרובים מאד ל-x0, הפונקציה מקבלת ערכים קרובים מאד ל-L". הם קלפי-משחק שהשחקנים יכולים להטיל: כדי לנצח (להראות שהפונקציה רציפה), המגן צריך להיות מסוגל להעמיד דלתא כנגד כל אפסילון של שחקן ההתקפה. עוזי ו. - שיחה 15:57, 4 בפברואר 2011 (IST)

חישוב אינטרגל לא מסויים[עריכת קוד מקור]

בעודי עובר על כל מיני אינטרגלים, נתקלתי באינטרגל של אחד חלקי שורש (איקס בריבוע מינוס איקס בשלישית). כמובן שלא הצלחתי להבין בעצמי איך עושים לזה אינטגרציה ולהפתעתי גם וולפראם אלפא לא ממש התלהב. מישהו יודע במקרה איך ניגשים לדבר כזה? אינטרגל דומה שגם לא ממש הצלחתי להבין איך ניגשים אליו ומה עושים איתו זה אינטרגל של איקס חלקי שורש (איקס ברביעית מינוס 1). תודה לעונים 14:04, 4 בפברואר 2011 (IST)14:04, 4 בפברואר 2011 (IST) Hedva 14:04, 4 בפברואר 2011 (IST)~

[1]
אם אתה סטודנט, יש למחלקה שלך פורום שבו ניתן לשאול שאלות וסגל קורס עם שעות קבלה. תחשוב שכל סטודנט היה מעלה שאלה ממטלה 4. 93.172.84.210 02:32, 11 בפברואר 2011 (IST)

האם יש מדינות שבהן זרם החשמל בשקעים שבקירות הוא זרם ישר?[עריכת קוד מקור]

בישראל יש זרם חליפין (במתח של 220V). בארה"ב יש זרם חליפין (במתח של 110). האם יש מדינות שבהן מסופק לאזרחים זרם חשמל ישיר?. עִדּוֹ - שיחה 16:00, 4 בפברואר 2011 (IST)

לא סביר. זרם ישר אינו נוח להובלה למרחקים. ראה מלחמת הזרמים. איתן - שיחה - 18:07, 4 בפברואר 2011 (IST)
מאוד לא מדויק. להולכה למרחקים גדולים, זרם ישר הוא זול יותר מזרם חילופין. יש פרויקטים רבים בעולם שבהם מעבירים ב-DC חשמל בהספק גבוה במתחים על-עליונים, למרחק רב (מאות ואלפי ק"מ) - היתרון הכלכלי שלו על זרם חילופין גדל עם המרחק. אבל אלה פתרונות הולכה (בניגוד להפצה) של חברות החשמל, ואין קשר בינם לבין מתח הקצה לצרכן הביתי. הבעיה העיקרית עם מתח ישר היא שהמרה שלו למתחים אחרים היא מורכבת ויקרה יותר. לכן, מה שמשתלם לחברת חשמל שנדרשת לעשות זאת פעם בת"א ופעם באילת (נניח, בקו הזנה שמחבר את שתיהן) אינו כלכלי אם צרכן צריך לעשות אותו בכל מכשיר חשמל בבית. לכן מתח הבית הוא תמיד מתח חילופין, בכל מדינות העולם. 79.177.199.120 19:40, 4 בפברואר 2011 (IST)
זהו בדיוק מה שכתבתי. בזרם ישר יש בעייה בהשנאה של הזרם, ומכאן נובעת בעית ההולכה. איתן - שיחה - 23:02, 4 בפברואר 2011 (IST)
תודה. עִדּוֹ - שיחה 23:24, 4 בפברואר 2011 (IST)

יצירת שעון שמש[עריכת קוד מקור]

אשמח לדעת אם מישהו יכול לסיים באיך ליצור שעון שמש.
אני רוצה ליצור שעון שמש כדי להציב בגינה, לא משהו מדויק מן הסתם. סתם שעון, שייראה טוב ויראה מה השעה פחות או יותר.
אם מישהו גם יכול לשים דגש על איך נעשת ההבדלה של שעון חורף ושעון קיץ בשעוני שמש זה יהיה נחמד :)
תודה רבה 84.229.1.16 19:14, 4 בפברואר 2011 (IST)

שימי עמוד במקום מרכזי בגינה, סמני את המקום בו הצל שלו נמצא בשעה שמונה בבוקר ובשעה ארבע בצהריים, ויהיה לך שעון שמש לא מדוייק במיוחד. עִדּוֹ - שיחה 23:22, 4 בפברואר 2011 (IST)

סינוס[עריכת קוד מקור]

מה הקשר בין סינוס (טריגונומטריה) וסינוס (אנטומיה)? 79.178.13.47 23:32, 4 בפברואר 2011 (IST)

לפי ויקיפדיה האנגלית, פונקציית הסינוס, שהומצאה בהודו, נקראה בסנסקריט "ג'יא-ארד'ה" (חצי מיתר). ובקיצור "ג'יבה". התעתיק לערבית של המונח היה "ג'יב". ג'רארדו דה קרמונה, מתרגם בן המאה ה-12, לקח את המילה "ג'יב" (בערבית כיס, קפל וכו') ותרגם אותה ללטינית לפי משמעותה בערבית כ"סינוס". בדומה, הסינוס האנטומי הוא כיס או חלל. Kulystabשיחהשהאחרון מימין ייגע בשרוולו בתעלה • א' באדר א' ה'תשע"א • 00:30, 5 בפברואר 2011 (IST)
מעניין. ג'יב זה קפל? בצבא היו דרוזים שקראו לרובה ציד(שאט גאן) בשם "ג'יב". אולי זה בגלל שהוא מתקפל לשניים שמטעינים אותו. 79.177.28.105 10:45, 8 בפברואר 2011 (IST)

זכויות יוצרים בקטעי חדשות משודרים[עריכת קוד מקור]

בכל בוקר, למעשה לפנות בוקר, קם אלכס אנסקי (עולה על מונית אני משער) - ומקריא את כותרות העתונים.
מצטט אותן מילה במילה.
יתר-על-כן, עתונאים ובייחוד פובליציסטים וטוראים נוהגים לצטט ציטוטים נרחבים מעתונים (עצמיים או אחרים).
אני מניח כי אלכס אנסקי ודן מרגלית מוגנים בטענה של שימוש הוגן.
* חלק לא נרחב ביצירה (רק הכותרת, או כמה שורות ציטוט)
* למטרת ביקורת אקדמית או חדשותית.

מדוע אם-כן, נמצאות רשתות החדשות בטלויזיה בהסכמים לגבי שימוש ביצירות האחר.
מדוע (כך אני מניח) לא עומדת לערוץ 2 טענת שימוש הוגן בעת שידור קטעים קצרים מ-CNN?
נראה שגם כאן מתקיים:
* חלק לא נרחב ביצירה (נניח 30 שניות "צילומי רקע") מתוך שידור של דקות שלמות
* למטרת ביקורת אקדמית או חדשותית
שמעתי בזמנו שיש לערוץ 2 ול-CNN איזה הסכם שימוש הדדי, הכולל תמחור.
כמו-כן, כל המשודר בערוץ 2 מג'זירה, זה ברשיון - כי שידורי ג'זירה הם ב-CC.
אודה לכל תשובה ומראה מקום, דוד הירושלמי - שיחה 01:04, 5 בפברואר 2011 (IST)

הוא מצטט כותרות וחלקי ידיעות כדי לדון בהן. זה בדיוק שימוש הוגן. Tzafrir - שיחה 15:47, 5 בפברואר 2011 (IST)
אז ערוץ 2 כן יכול לצטט קטע וידאו מה-CNN (חלק ידיעה בלבד), ולדון בו?
דוד הירושלמי - שיחה 17:13, 5 בפברואר 2011 (IST)
יש לשער: הם לא יכולים לשדר כתבה שלמה בלי לשלם תמלוגים, אבל סביר להניח שהם יכולים לקחת חלק מראיון, למשל, ולדון בראיון (או במרואיין, וכדו'). אני מדבר בלי לדעת, עם זאת, ואני רק מיישם את מה שאני מכיר מהכללים: אני יכול לקחת קטע קצר מגמר "כוכב נולד" של ערוץ 2 כשאני משדר כתבה על הנושא בערוץ 9, אבל אני לא יכול לשדר, במנותק מכל דיון, את השיר הזוכה כולו בלי לשלם תמלוגים. אדם נבושיחה 04:15, 6 בפברואר 2011 (IST)

הוכחה ישירה[עריכת קוד מקור]

שלום, ידוע לי שישנה קבוצה קטנה מאד של בערך 50 מדענים שטוענים שאיידס לא נגרם מנגיף מה HIV, מבחינה עובדתית, זה נכון ש AIDS יכול להיגרם לא רק מ HIV אבל בכל אופן הייתי רוצה לדעת על מה הם מסתמכים כשהם טוענים ש HIV אינו גורם ל AIDS, וחוץ מיזה הייתי גם רוצה לדעת, מהי ההוכחה הישירה והמדוייקת לכך שנגיף ה HIV אכן גורם ל AIDS?...

שואל נטו בשביל לדעת,

תודות למשיבים.

לא שמעתי על זה מעולם. אתה כותב שידוע לך - כיצד ידוע לך? בחינה של הטענות תייסע לתת לך תשובה מדויקת יותר. אנדר-ויק • 04:25, 5 בפברואר 2011 (IST)

שלום, חפש באינטנרט על AIDS denialism וחפש על ביולוג בשם peter deusberg

המחלה המכונה AIDS נגרמת על ידי וירוס ה-מכונה HIV. ההוכחות הישירות לכך הן: בידוד הוירוס מתוך תאים שונים של חולי AIDS, מציאת הנוגדנים לוירוס HIV בבדיקות אצל חולי או נשאי AIDS וצורת ההדבקה של המחלה. כמו בכל תחום שהוא, גם ברפואה והמקצועות הקרובים אליה, יכולים להמצא אנשים, שלשם הנימוס נכנה אותם "חריגים" שיטענו דבר אחר (הם יוכיחו שלא התקיימו דינוזאורים, שהפירמידות נבנו על ידי אנשי חלל ועוד). בדרך כלל, ועד להוכחה הפוכה, מדובר בדעות שוליות ובלתי רלוונטיות ואין צורך להתייחס אליהן. ד"ר --וידנפלד - שיחה 23:05, 5 בפברואר 2011 (IST)

האם[עריכת קוד מקור]

גנום וגנוטיפ הם למעשה אותו דבר?... במקום אחד נאמר לי שגנום הוא סט של 23 כרומוזומים... יש לי הרגשה שהם טעו והתכוונו ל46 כרומוזומים (היינו סט X 2), זה מאד בעייתי שכל אחד אומר משהו אחר ואין דיוק.

גנוטיפ / גנום זה עניין של הקשר. לגבי המספרים, לאדם חסר לקות יש 23 זוגות כרומוזומים. עִדּוֹ - שיחה 18:31, 5 בפברואר 2011 (IST)

לגרנז', דרבו, רול, קושי (שאלות הבנה בחדו"א)[עריכת קוד מקור]

1) למה יש דרישה יחסית קבועה: "פונקציה רציפה בקטע הסגור וגזירה בקטע הפתוח ". למה חשובה הדרישה? ואני רוצה להבין דווקא למה הרציפות היא בסגור והגזירות בפתוח.

2) האם הנוסח "פונקציה גזירה בקטע הפתוח , גזירה מימין בנקודה וגזירה משמאל בנקודה " שקול לנוסח "פונקציה גזירה בקטע הסגור "?

3) האם מותר לנסח את משפט דארבו כך: תהא פונקציה גזירה בקטע , אז פונקציית הנגזרת שלה מקבלת את כל הערכים בין לבין .

4) האם ניתן להוכיח את משפט לגרנג' על ידי משפט רול כשאני מסובב את מערכת הצירים כך שיצא בשיטות של אלגברה לינארית( יש איזו טרנספורמציה שמסובבת מערכת צירים, נכון?)? אם כן, איך אני מנסח את זה?

~סטונדט

אם אתה סטודנט, יש למחלקה שלך פורום שבו ניתן לשאול שאלות וסגל קורס עם שעות קבלה. תחשוב שכל סטודנט היה מעלה שאלה ממטלה 4. 93.172.84.210 02:31, 11 בפברואר 2011 (IST)

כוח החיכוך[עריכת קוד מקור]

תמיד עניין אותי איך זה יכול להיות שכוח החיכוך הקינטי קבוע ולא תלוי במהירות. חיפשתי הסבר מספק אך לא מצאתי.

חשבתי על הסבר כזה:

אנו יודעים כי כוח החיכוך נובע מעצם היותם של הגופים בעולמנו מחוספסים מעט, לכן בליטות של גוף אחד ייכנסו לשקעים של גוף שני ויקשו על תנועה יחסית בין הגופים. לדעתי ככל שמהירות התנועה תגדל יותר בליטות ייגעו ביותר שקעים ולכן כוח החיכוך יגדל, ומצד שני לכל בליטה יהיה פחות זמן להיכנס לשקע המתאים לה ולכן החיכוך יקטן. לכן לדעתי שתי תופעות אלה יבטלו זו את זו כמעט לחלוטין ולכן נראה גרך החיכוך הקינטי כפונקציה של המהירות כמעט ישר לחלוטין.

האם ההסבר הזה קרוב למציאות? ואם לא מישהו יכול להסביר לי או להפנות אותי למקור מידע בנושא?? תודה מראש.89.138.194.79 17:46, 5 בפברואר 2011 (IST)

יש חיכוך סטטי ויש דינמי , תודה
יש לך טעות בסיסית, כוח החיכוך אינו נובע מצורת פני השטח (למרות שלצורת פני השטח יש השפעה ישירה) אלא מקשרים כימיים בין שני החומרים. למעשה אם תשייף את פני השטח של שני הגופים שיהיו חלקים ברמת המיקרו כוח החיכוך יגדל ואף יכולה להיווצר "הדבקה" בין המשטחים. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 18:10, 5 בפברואר 2011 (IST)
כדאי גם לזכור שהקביעה "החיכוך הדינמי אינו תלוי במהירות" היא במקרה הטוב קירוב טוב, ובמקרה הרע סתם לא נכונה. זה נוח בשאלות של סירס זימנסקי, ובהרבה מקרים זה _באמת_ קירוב לא רע, אבל זה בוודאי לא חוק פיזיקלי. קיפודנחש - שיחה 23:14, 6 בפברואר 2011 (IST)

שנת הדולפין[עריכת קוד מקור]

שאלה: איך דולפין ישן אם הוא כל כמה זמן צריך לעלות לנשום אוויר? ניצן צבי כהן - שיחה 18:20, 5 בפברואר 2011 (IST)

שאלה מצוינת. עִדּוֹ - שיחה 18:27, 5 בפברואר 2011 (IST)
לכל היותר רק חצי מהמוח נמצא במצב שינה. ראה en:Dolphin#Sleeping. דניאל ב. 18:32, 5 בפברואר 2011 (IST)
עילה להידעת? נעה - שיחה 22:28, 6 בפברואר 2011 (IST)
קדימה! מי מנסח ומעלה לויקיפדיה:הידעת?/המתנה? ‏עמיחישיחה 21:19, 7 בפברואר 2011 (IST)

פוליטיקה וצבא[עריכת קוד מקור]

ולמרות הכותרת - לא מדובר על ברק ואשכנזי. שאלתי היא - עד כמה פעילים פוליטית מותר לחיילים להיות? אני יודעת שאסור לחיילים להשתתף בהפגנה על מדים. מה לגבי השתתפות שלא על מדים? התפקדות למפלגה? נעה - שיחה 18:26, 5 בפברואר 2011 (IST)

אני יודע שמי שמתפעל קלפי בבחירות, בתוך מחנה צבאי, אסור לו להיות מעל דרגת רב טוראי, כדי שלא יוכל לתת לחיילים פקודות שקשורות בהצבעה. עִדּוֹ - שיחה 18:29, 5 בפברואר 2011 (IST)
ממה שידוע לי, אסור לחיילים להתפקד למפלגה או לקחת חלק בהפגנות גם כשהם לא על מדים (למרות שקשה לאכוף את זה). יורי - שיחה 18:33, 5 בפברואר 2011 (IST)
בניסיון למצוא מקור לטענתך, יורי, מצאתי את פקודות המטכ"ל הרלוונטיות שמספקות תשובה חלקית. נעה - שיחה 19:36, 5 בפברואר 2011 (IST)
מפתיע. עושה רושם שזה הפוך ממה שחשבתי שאני יודע. מעניין אם יש מישהו שיכול לתת תשובה חד-משמעית. יורי - שיחה 21:53, 5 בפברואר 2011 (IST)
מנסיוני האישי, מלפני 7-8 שנים, זה לא נכון. אני הייתי סמל או סמ"ר. בברכה, איש המרק - שיחה 23:22, 5 בפברואר 2011 (IST)
מפקד הקלפי הוא רס"ן. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 07:53, 6 בפברואר 2011 (IST)
"מפקד הקלפי"? אולי "מפקד הקלפיות". אין קצין בכל קלפי, יש, מן הסתם, קצין שאחראי על כל הקלפיות בבסיס מסויים. בברכה, איש המרק - שיחה 11:40, 7 בפברואר 2011 (IST)
אכן, מפקד מבצע יום הבחירות (או משהו כזה). אני די בטוח שיש בעל דרגה בכל קלפי אבל לא יכול להתחייב על זה. בכל מקרה, זה סותר את הטענה שלך שמי שמתפעל קלפי לא יכול להיות מעל דרגת רב"ט. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 23:27, 7 בפברואר 2011 (IST)

האם מותר למכור מוצר שאינו מועיל?[עריכת קוד מקור]

האם זה חוקי למכור מוצרים שאתה יודע שהם לא עוזרים ולא מועילים נגד כלום? לדוגמה למכור מדבקות נגד קרינת הסלולרי, סבונים שאמורים להיות אנטי-בקטריאליים אבל סתם עושים ריח טוב או כל מיני תרופות חסרות חומרים פעילים שעל העטיפה כתוב שהם מחזקים את המערכת החיסונית וכדו'? כביכול זאת רמאות, אבל יש ביקוש לזה ואנשים באמת מוכנים לקנות כל מני אזניות אוויר, נרות ריח נגד רוחות, אבנים צבעוניות וחמסות נגד עין הרע. האם יש חוק שאומר שאם אני מוכר חתיכת עץ שמודפסת עליה ברכה ואומר שהברכה הזאת מביאה שלום לכל בית ומונעת מזל רע (כשאני מודע לגמרי שמדובר במוצר חסר כל תועלת)- האם אני עובר על איזה חוק? 109.66.42.82 19:50, 5 בפברואר 2011 (IST)

עד כמה שאני יודע, די בכך שהמוצר אינו רעיל. לא חשוב אם הוא מועיל או לא. גילגמש שיחה 19:54, 5 בפברואר 2011 (IST)
יש כאן ערבוב בין שתי שאלות נפרדות: מה מותר למכור, ומה מותר לך לטעון שהמוצר שלך עושה - ראה עוולת התרמית. בכל מה שקשור לרפואה ובריאות אני חושב שישנן תקנות נוספות. הבהרה: המידע בוויקיפדיה (כולל בדף "הכה את המומחה") נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי בן גרשון (שיחה) רוצה למצוא תרופה לסרטן מהמחשב האישי שלך? 20:01, 5 בפברואר 2011 (IST)
וואי. הכתבה כתובה באותה שפה שאני לא מבין כלל- מילים מסורבלות שנועדו למנוע מהקורה לקרוא עד הסוף. בשפה כזאת כותבים חוזים בחברות ביטוח ומסמכים משפטיים... האם החוק מותיר או אוסר עלי לשווק מוצר שאני יודע מראש שהוא לא מבצע את הפעולה שאני מפרסם על הכתובית שלו? כמו מדבקה שקופה ששמים על האיי-פון והיא "מונעת את הקרינה" שלו... או משהו בסגנון. כשברור ליצרן שמדובר ברמאות. 109.66.42.82 20:49, 5 בפברואר 2011 (IST)
עד כמה שאני מבין (ואני לא עורך-דין ולא משפטן), מעשה שכזה נחשב לעוולה - כלומר הלקוח יוכל לתבוע אותך ולזכות בפיצויים, בטענה שלולא הצגת לו שקר, לא היה קונה את המוצר - ולכן יוכל לדרוש את כספו חזרה ויתכן שאף יותר מכך. ממה שהבנתי מהערך, יתכנו תנאים מסויימים שמעשה כזה יהיה אפילו פלילי; בנוסף, כמו שאמרתי, בענייני רפואה ובריאות כנראה ישנם חוקים נוספים, שעושים את המעשה חמור אף יותר. הבהרה: המידע בוויקיפדיה (כולל בדף "הכה את המומחה") נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. בן גרשון (שיחה) רוצה למצוא תרופה לסרטן מהמחשב האישי שלך? 21:17, 5 בפברואר 2011 (IST)
ראשית, באופן כללי - מותר למכור כל מוצר שמכירתו לא הוצאה מן החוק (סמים מסוכנים, תרופות שונות, נשק חם...).
סייג לכך, נמצא בתחומים שהוסדרו - למשל תרופות וטיפולים רפואיים, וכן ציוד תקשורת ומכשירים חשמליים. עבור תשלום לא גדול למכון התקנים, הם יאשרו (או ידחו) את הטענה, כי מוצרך עומד בכל התקינה החשמלית-קרינתית.
שנית, ישנן תקנות בדבר אמת בפרסום ועוד כהנה וכהנה.
אבל, חשובים מכולם, הם דיני הנזיקין!
נניח כי אתה אומר לי כי אתה מוכר לי ון-גוך מקורי.
יותר מכך, אתה יוצר מצג שווא המשכנע אותי בכך (מראה לי צילומים שלך ושל כל החברים שלך שאוצרים גלריות ברחבי אירופה).
אני משלשל לכיסך כמה מליונים, או-אז אני מגלה כי עשית לי יהודה ברקן ודנוטה.
מה שיפה הוא שמכירת הציור היתה כחוק (היינו, אין כאן פלילים), אך לי תעמוד טענת נזיקין כלפייך, בשווי ששילמתי לך.
האמת שזה קצת יותר סבוך מכך, כי כאן נכנסות טענות של יזהר הקונה.
הטענה הבסיסית של בית המשפט כלפיי תהיה: שמאות מומחה לציור עולה 1000$, כיצד זה העדפת "לזרוק" מליונים מכיסך, בלי להסתייע בשמאות כנ"ל (שוודאי היתה מגלה את דבר הזיוף).
זו בדיוק הסיבה שאנחנו לוקחים רכבים למוסך לפני העברת בעלות.
המוסך הוא שמאי הציורים במקרה דנן.
עם זאת, במידה ולקחנו רכב למוסכניק, והוא לא גילה פגם. אך קיים פגם שאתה ידעת עליו ו"שכחת" לדווח לי עליו - עליך הנזק הנגרר.
כשהרכב שלי יתחמם בעליות לירושלים, כתוצאה מתקלה זו - תעמוד לי כלפייך טענת נזיקין בשווי הטיפול (ועגמת הנפש), וכן יעמוד לי כי עמדתי ב"יזהר הקונה".
בגדול, מאחד שאינו בעל מקצוע, אם נפגעת בעסקה שלא בוצעה בתום לב, ובאת בעסקה זו באופן שקול וסביר - אזי כי ככל הנראה תעמוד לך טענת נזיקין כלפי המוכר - בשווי הנזק.
באם אין נזק, אין נזיקין.
וכך, עבור תרקחות שונות ל"הרגעה", במידה ולא תצליח להוכיח נזק ישיר מאי-פעולת התכשיר - אזי כי אין נזק, ולכן אין נזיקין, ואין פיצוי!
מהם צעדים סבירים מצד הקונה, לבטח עצמו?
הראשון הוא בירור קצר.
קרא על התכשיר הנ"ל. קרא על החומרים הפעילים שלו.
עבור עסקאות יקרות (רכב) הסתייע בעצת מומחה.
עבור עסקאות עוד יותר יקרות (בית) הסתייע בליווי משפטי (עורך דין).
שורה תחתונה, כל עוד המדובר בשרלטנות קטנה, ולא מזיקה - אז הנזק שולי, ואין כמעט איך לבוא בטענות למוכר.
ככל שהנזק עולה, כך ייטה יותר בית המשפט לסייע לך (וכך עלייך ליטות יותר ולבטח עצמך בשלל צורות של יזהר הקונה). DavidB (שיחה | תרומות | מונה) שכח/ה לחתום

זה אומר בין היתר שאני יכול לפתוח בקמפיין פרסומי שיספר על סגולתו של לעיסת מסטיק החדש שלי, למכור סיפורים על נוסחה ייחודית שלא רק מפחיתה את התיאבון ומרזה, אלא גם משפרת את פעולת מערכת העיכול. ובפעול לקחת ליין של מסטיקים זולים ולמכור אותם בעטיפה חדשה עם חותמות של מומחים שעובדים במפעל. וכל זה יהיה רמאות, שאומנם לא גורמת לנזק ישיר לאף אדם ( אף אחד לא יכול להינזק מלעיסת מסטיק רגיל), אלא רק לא יקבל את מה שהוא קונה ( סגולות הנוחה המיוחדת). וכל זה יהיה חוקי כמו מכירת אזניות אוויר ומדבקות נגד קרינה... לא הייתי אומר שזה מצב מושלם... 109.66.42.82 23:10, 5 בפברואר 2011 (IST)

מושלם?!
היכן ראית מערכת, או חקיקה מושלמת?!
לכל דבר בחיים יש את יתרונותיו ואת חסרונותיו.
אנו מאמצים שיטה רק אם יתרונותיה גוברים על חסרונותיה (=תועלת חיובית).
אנו מאמצים שיטה חליפית, רק אם סך התועלת שלה, גדול על סך התועלת של קודמתה.
סך הכל החקיקה והדין כפי שאני מבין אותם - נראים מאוד סבירים.
אתה מתכנן להשקיע מליונים בקמפיין שיווקי אדיר מימדים לדבר שאין בו דבר...
אני קונה את המוצר שלך, ב-50 ש"ח (במקום בשקל בודד למסטיק).
אני לא מבחין בתועלת, וחודל מלרכוש את המוצר פעם נוספת. הנזק עבורי הוא שולי - 50 ש"ח. עבורך מאוד גדול, כי עם מוצר כזה, לא תביא די קונים.
לו הייתי מחליף את הטיפול הרפואי שלי במסטיק שלך, אזי כי (סביר ש) הייתי יכול להוכיח נזק מן השימוש במסטיק (שהחליף את התרופה הקיימת) - ומפוצה בהתאם.
מצב זה כמעט לא מתקיים. מדוע?! כי בדברים חשובים באמת, אנו מתייעצים עם רופא, ודי ברור לנו שיש יכולת מוגבלת מאוד לכל המגה-גלופלקסים שבעולם הזה.
ועתה, כאשר ברור שאני לא באמת-באמת לוקח את המסטיק שלך ברצינות גמורה (או אז הייתי זורק את התרופה שלי), אז למה שנעמיד לחובתך נזיקין רק על עצם אי-אמירת אמת?! הרי הראנו שיש לה ערך נמוך.

אני חושב שיכול להיות שאתה מבלבל את החוק עם נורמות חברתיות.
החוק בא לטפל במצבים בהם חריגה מן הנורמות החברתיות גורמות נזק (לפרט או לכלל).
כך למשל, אין חוק נגד לעקוף בתור - אפילו שזה מאוד לא בסדר. מדוע? כי אין נזק. לפחות כזה שאינו שולי.
באופן כללי, בדמוקרטיה, הכל מותר - אם לא נאסר. אנו שואפים לדמוקרטיה, עם אוסף החוקים המינימלי, המאפשר חיים תקינים.
תאר לך כמה מגוחך זה היה לו היה חוק נגד לעקוף בתור. ושוב, כולם מסכימים שזה ממש לא בסדר.
הנורמות החברתיות גורסות כי עלי לומר אמת בחלק מסויים של המקרים (לא כאשר מדובר בשמלה החדשה של בת הזוג שלי, או במשקל של בת-זוגך).
החוק לעומת זאת, מחייב לומר אמת רק במקרים מאוד-מאוד מסויימים - למשל כאשר יכול להגרם נזק כפי המתואר לעיל.
אני לא מבין מדוע שבית משפט יכריח אותי לומר אמת, אם אין לכך תכלית?
מה רק בשביל התחושה הטובה שלך?!
בשביל תחושות טובות, יש נורמות חברתיות.
בשביל נזק, קיים החוק והדין - אין נזק, אין פיצוי, וכך לטעמי צריך להיות.
דוד הירושלמי - שיחה 23:29, 5 בפברואר 2011 (IST)
לשואל - אני ממליץ לך בכל זאת לנסות לקרוא את הכתוב בעוולת התרמית, כי מה שכתבו לך כאן לא ממש עולה בקנה אחד עם הכתוב שם. עפ"י הכתוב שם, אתה דווקא לא יכול לעשות מעשה כזה, כי אתה חושף את עצמך לתביעות (ומוזכרת אף אפשרות של פלילים בתנאים מסוימים). בקשר ליזהר הקונה - לפחות עפ"י הערך עליו, הכלל הזה כבר לא ממש חל במשפט הישראלי. ובקשר להוכחת נזק - כאן נכנס עניין חוק הגנת הצרכן, שעל-פיו דווקא לא חובה להוכיח נזק במקרה של הטעיה. וראה סעיף "חוק הגנת הצרכן" בערך עוולת התרמית. הבהרה: המידע בוויקיפדיה (כולל בדף "הכה את המומחה") נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. בן גרשון (שיחה) רוצה למצוא תרופה לסרטן מהמחשב האישי שלך? 23:43, 5 בפברואר 2011 (IST)
עדיף למכור רק נייר עטיפה של מסטיק (בלי מסטיק בפנים), תוך הבטחה שמי שקונה את העטיפה יזכה לפרנסה, בריאות, זיווג מהשמיים ואריכות חיים. ניירות דומים נמכרים כבר שנים רבות, קוראים להם קמעות, ואף אחד לא נענש על מכירתם. לעומת זאת אם תמכור מסטיק ותבטיח שהוא מחולל נסים ונפלאות, יאשימו אותך בהונאה. לימור י - שיחה 23:53, 5 בפברואר 2011 (IST)
כלומר, כיוון שמקובל למכור קמעות, מבחינתך אפשר שהשוק יהיה פרוץ לגמרי, וכל אחד יוכל להבטיח מה שהוא רוצה על מוצריו - ולצרכנים לא תהיה כל הגנה, וכל אפשרות לדעת אם מה שהם קונים אכן יספק להם את מה שהוא מבטיח? נראה לי קצת מוגזם. בהחלט אפשר לצפות מהאדם הסביר שידע מהו קמע ולמה אפשר לצפות ממנו (ובעיקר: למה אי אפשר לצפות ממנו). לעומת זאת, אי אפשר לצפות ממנו שידע אילו חומרים ישנם בתרופה או מזון כלשהו שהוא מכניס לפיו, ולמה אפשר לצפות מכל חומר וחומר. בן גרשון (שיחה) רוצה למצוא תרופה לסרטן מהמחשב האישי שלך? 00:08, 6 בפברואר 2011 (IST)
לימור כתבה במפורש לא למכור מוצר ממשי אלא רק מוצר סמלי (עטיפה של מסטיק בלי מסטיק בפנים). דוגמאות למוצרים מוחשיים שאפשר להבטיח שיש להם סגולות ולהצליח למכור אותם בלי חשש מעונש הם מיים קדושים מהירדן, עפר מהר הזיתים, ואם נלך קצת יותר רחוק - אבקות הרזייה. מוטי - שיחה 00:21, 6 בפברואר 2011 (IST)
מצטער, קראתי את הדברים של לימור כאילו הם נאמרו באירוניה או התרסה על המצב (שלי אישית דווקא נראה הגיוני). אולי הטון הזה התווסף לדברים רק אצלי בראש. Face-smile.svg בן גרשון (שיחה) רוצה למצוא תרופה לסרטן מהמחשב האישי שלך? 00:28, 6 בפברואר 2011 (IST)

ד"ר תאופיק (תוופיק) אל חמיד[עריכת קוד מקור]

ראיתי ביו טיוב סרטון כתבה בערוץ 10 על ד"ר תאופיק (תוופיק) אל חמיד (נמצא שם תחת הכותרת ד"ר לאיסלאם או משהו כזה), חיפשתי על האיש הזה מידע בויקי ולא מצאתי, ולרגע היה קשה לי להאמין, לאחר הדברים ששמעתי מפיו שהוא אינו מפורסם. מי זה האיש? מאיפה הוא? מה פעליו? תודה.

עכשיו מצאתי עליו בויקי האנגלי Tawfik Hamid. כדאי לקשר את הראיון שלו לערוץ 10, כי הוא, בתור מוסלמי, מדבר שם על האסלאם הקיצוני בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים. כמו כן, הוא מספר כי החינוך שמקבלים בעולם הערבי הוא לשנוא ישראלים (?).

פיזיקה חשמלית[עריכת קוד מקור]

אני לומד פרק על נוירולוגיה, אני מבין את הנושא באופן כללי, אבל בנושא של מטען חשמלי ויונים אין לי התמצאות, לא נפל בחלקי ללמוד פיזיקה חשמלית פשוטה, לא בחטיבה ולא בתיכון,... כאן בויקיפדיה יש ים מושגים ואיני יודע מה מהם רלוונטי לי, הייתי שמח מאד אם מישהו שכן בקיא בנושא פיזיקה חשמלית, יסביר לי קצת מה כן יכול להיות רלוונטי אך בו בזמן קרלע וקליט, תודה.

נדמה לי שאתה לא לא צריך לדעת הרבה לפני תחילת הלימודים. רק שמטענים הפוכים נמשכים זה לזה, שמטענים זהים דוחים זה את זה ושיש יונים עם מטענים שונים כמו +1 (מטען חיובי) או -1 או +2 (מטען חיובי כפול) וכן הלאה. מאד בסיסי. יוסי מחשבון אחר - שיחה 09:25, 6 בפברואר 2011 (IST)

הגדרה גאוגרפית לחוטם הכרמל[עריכת קוד מקור]

מהם גבולותיו של השטח שנקרא חוטם הכרמל, ראו דיון בשיחה:גאולוגיה של הכרמל#שאלת הבהרה לגבי חוטם הכרמל. האם מישהו יכול לתרום ולסייע? תודה Hanay שיחה 10:56, 6 בפברואר 2011 (IST)

אני רואה ששברתי את השוק Face-smile.svg. איש לא יודע? Hanay שיחה 19:38, 8 בפברואר 2011 (IST)
השבתי בדף השיחה שבו החל הדיון, והוספתי הערה גם בשיחה:רמת הנדיב. אמנון שביטשיחה 06:50, 9 בפברואר 2011 (IST)

שאלה באנגלית[עריכת קוד מקור]

מה זה הקיצור VS, כאילו שכותבים קוצה אחת VS קבוצה אחרת בספורט וכאלו.

versus -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
VS הוא קיצור של versus, שפירושו בלטינית נגד או מול. ‏Setresetשיחה 19:15, 6 בפברואר 2011 (IST)

איך אפשר לעוף (שאלה בפזיקה?[עריכת קוד מקור]

באיזו מהירות אני צריך לרוץ ( לא לקפוץ- זאת לא שאלה על מהירות מילוט) על מנת להתרומם מעל פני השטח בגלל כוח צנטריפוגלי? האם חושב באיזה מקום בכדור הארץ אני רץ?

איזהו מהירות עלי לרוץ לאורך קו המשווה בכיוון מזרחה על מנת שכוח קוריוליס יתגבר על כוח המשיכה של כדור הארץ ואני אעוף?

שתי השאלות תיאוריות בנושא כוחות מדומים בתנועה מעגלית. לא צריך להציע לי לפנות לטיפול נפשי. 109.66.42.82

התאוצה הצנטריפטלית שווה ל v*v/r (אני לא יודע לטך). תאוצת הכבידה היא 9.81 מטר לשניה בריבוע (בערך), רדיוס כדור הארץ הוא 6378137 מטרים. תוציא את הקלקולטור שלך ותתחיל להקיש. קיפודנחש - שיחה 23:24, 6 בפברואר 2011 (IST)

האולימפיאדה בפיזיקה[עריכת קוד מקור]

אני תלמיד בית בפר תיכון ואני משתתף ביום רביעי הזה באוליפיאדה בפיזיקה. כדי להתוכנן אליה חשבתי לעשות שאלונים של שנים קודמות. אתר האולימפיאדה מספק שאלונים של רק עד 3 שנים אחרונות. לא מצאתי בשום מקום באינטרנט את השאלונים המוקדמים יותר. מישהו יודע היכן הם נמצאים? מישה ויכול לתת לי עצה כיצד להתכונן?

אתר האולימפיאדה - http://edu.technion.ac.il/ipho/hindex.html

תודה גדולה מראש 89.138.194.79 12:52, 7 בפברואר 2011 (IST)

חתולים מפחדים ממים[עריכת קוד מקור]

למה חתולים ביתיים, רובם לפחות, נרתעים ממים? אני יודע שטיגריסים לדוגמה כן אוהבים לשחות. וזה שלא בגלל שבעזור בארץ אין מקום איפה חתול יכול לשחות בשקט- בגם במקומות יותר רטובים עם נהרות ואגמים החתול הביתי לא יכנס למים. למה?

כתבתי על זה פעם יורם שורק - שיחה 11:50, 8 בפברואר 2011 (IST)
וואלה, למדתי משהו, לא לגדל חתול!, עדיף ילד Face-smile.svg איל עמרני - שיחה 14:13, 8 בפברואר 2011 (IST)

ההבדל בין קולג' לאוניברסיטה[עריכת קוד מקור]

למה חלק מהאוניברסיטאות בארצות הברית נקראות קולג'ים ואילו אחרות (בעלות אותן מוסדות ומטרות אקדמיות) נקראות אוניברסיטאות. תודה איל עמרני - שיחה 14:16, 8 בפברואר 2011 (IST)

אוניברסיטה(ארה"ב)=אוניברסיטה(ישראל)
קולג'(ארה"ב)=מכללה(ישראל) -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
זה התרגום המילוי והנכון, אבל חלק גדול מהקולג'ים בארצות הברית הם אוניברסיטאות לכל דבר (לימודי תואר שני ומגוון אפשרויות לימוד וכן הלאה) איל עמרני - שיחה 14:52, 8 בפברואר 2011 (IST)
גם חלק מהמכללות בישראל הם כאלו. ‏Setresetשיחה 16:02, 8 בפברואר 2011 (IST)
הערך מכללה אמור לענות לשאלתך. ‏gal m‏ 20:12, 8 בפברואר 2011 (IST)
אם כך כל קולג' גדול הינו גם אוניברסיטה? (הכוונה לאלה המלמדים תואר שני וכן הלאה) איל עמרני - שיחה 00:01, 9 בפברואר 2011 (IST)
אני אבקש לחלוק על קודמי.
התרגום המדוייק של קולג' לעברית יהיה מוסד אקדמי להשכלה גבוהה.
הסיפור הוא כזה: בארה"ב כל מוסד אקדמי להשכלה גבוהה (למשל אקדמיה למוסיקה, אוניברסיטה, מכללה) - מורכב מ-1 או יותר קולג'ים.
במידה ויש רק קולג' יחיד באוניברסיטה - אז שם האוניברסיטה הוא Something College פשוטו כמשמעו.
לעתים, קולג' כנ"ל מתפתח לכלל אוניברסיטה ענפה ועדיין נושא את השם קולג' (למשל Dartmouth College). עם זאת, לרוב, כשמדובר על קולג', אמריקאים מדברים על קולג' במובן הבא.
קולג' הוא שמו של מתחם גיאוגרפי, רעיוני וניהולי.
גיאוגרפי במובן שלכל קולג' הבניינים שלו, ולעתים גם מעונות ספריות וחדרי אוכל משלו. ייתכן קולג' עם שטחים משלו - מה שבישראל יכול להיות קרוי קמפוס.
רעיוני במובן שתלמידי, ומורי הקולג' מרגישים קשר וחלק מן הקולג' ומסורתו (ופחות מכך, חלק מממסד העל - אם קיים כזה); יתר על-כן, מקובל כי כל קולג' מלמד מספר קטן של נושאים סמוכים - למשל כלכלה, מנהל עסקים וסטטיסטיקה.
מנהלי, במובן שלכל קולג' תקציב משלו, מערכת קבלה משלו - ומנהלה מלאה משלו - במובן זה קולג' הוא לפחות גדול כמו אוניברסיטה בישראל!
מקובל גם שלקולג'ים שונים יש אתרי אינטרנט שלא מתארחים אצל אוניברסיטת האם. זאת כחלק מן ההפרדה המנהלתית המלאה!

לדוגמא:

Berklee College of Music, Massachusetts College of Liberal Arts,

דוד הירושלמי - שיחה 01:10, 9 בפברואר 2011 (IST)

הסבר פשוט מעולה, אז קודם כל תודה. דבר שני, אם הבנתי נכון, כאשר אני מתרגם מערך מאנגלית שמות של מוסדות אקדמיים מארצות הברית, כאשר מופיעה המילה College עליה לתרגמה כקולג' ולא להופכה לאוניברסיטה וכנ"ל ההפך. לדוגמא, ליגת הקולג'ים בפוטבול למרות שכל הנבחרות בה מייצגות אוניברסיטאות. איל עמרני - שיחה 23:42, 9 בפברואר 2011 (IST)
כך אני הייתי מתרגם.
סייג יחיד לכך הייתי שם כאשר כבר קיים תרגום מקובל. למשל, במידה וליגת הקולג'ים כבר מוכרת כ"ליגת המכללות", אז נראה לי נכון להשאיר תרגום זה על קנו (וזו סתם דוגמא, לא יודע אם קיים תרגום לליגת הקולג'ים בפוטבול).
שים לב שבאופן כללי, בעולם, אין זה מקובל לתרגם שמות מקומות (ושמות בכלל).
המקום היחיד בו מתרגמים (ולא מתעתקים), זה כאשר כבר קיים תרגום היסטורי מקובל.
כך למשל, הר הכרמל מתורגם לאנגלית כ-Mount Carmel, אך הר הצופים אינו מתועתק ל-Mount Zofim, אלא ל-Mount Scopus (בשל תרגום הסטורי מקובל).
דוד הירושלמי - שיחה 04:27, 12 בפברואר 2011 (IST)

עזרה בבקשה .[עריכת קוד מקור]

שלום . אני תלמיד תיכון . מתעניין מאד ב אלקטרוניקה . ברצוני לדעת האם ישנו גוף כלשהו שמסוגל ללמד אותי (עם תשלום או בלי ) הנדסת אלקטרוניקה . כרגע אני לומד ממאגרי מיידע באינטרנט ו חלקם לוקים בחוסר . בתודה .אנונימי . 79.183.184.103 14:25, 8 בפברואר 2011 (IST)

בכל אוניברסיטה יש יחידה ללימודי חוץ, שם אתה יכול לשלם וללמוד קורס בודד בלי צורך להתקבל ללימודים סדירים. חוץ מזה אלקטרוניקה אתה יכול ללמוד מהאינטרנט, זה דורש יותר מאמץ בחיפוש. יש הרבה חומר, למשל האתר של MIT‏ http://ocw.mit.edu/index.htm כולל הרבה קורסים בחינם ברשת. ‏Setresetשיחה 16:05, 8 בפברואר 2011 (IST)

בדקת אצל האוניברסיטה הפתוחה? זה אמנם לא קל ללמוד אצלם אבל אתה צובר נקודות אקדמאיות שייתכן ויעזרו לך בלימודים. kotz - שיחה 22:21, 8 בפברואר 2011 (IST)

סרטון העשרה בנושא מערכת העצבים[עריכת קוד מקור]

שלום לכולם, מחפש סרטון טוב שמסביר בבירור על מערכות העצבים, כולל הדמיות וכו'.

גם על הענפים הסימפטתים וכו'

מישהו יכול להמליץ?.

ברכות.

חפשו משהו ביוטיוב. עִדּוֹ - שיחה 17:05, 11 בפברואר 2011 (IST)

מי הביא שפה מונגולוית לאסיה הקטנה?[עריכת קוד מקור]

איך ומתי הגיעה לשם אותה וריאציה טורקיקית ומתי עברה אבולוציה לצורתה המודרנית אם בכלל?.

תודה.

השאלה שלך לא מובנת. יש הבדל בין שפות טורקיות לשפות מונגוליות. הפלישה הטורקית לאסיה הקטנה הייתה במאה ה-11 ואילו הפלישה המונגולית לא הגיע כלל לאסיה הקטנה. המונגולים הגיעו עד ארץ ישראל וניגפו בקרב נגד המצרים במאה ה-13. תוכל לקרוא בערכים הבאים: סלג'וקים לגבי הטורקים וקרב עין ג'אלות לגבי הקרב נגד המונגולים. גילגמש שיחה 07:12, 9 בפברואר 2011 (IST)

אזור מוח האחראי על חמידות[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פסיכולוגיה/3

מהם נוגדנים שהגוף מייצר?[עריכת קוד מקור]

אני יודע שיש חיידקים מסוימים שהגוף מייצר נגדם נוגדנים נכון?, מזה הנוגדנים האלה?..., האם הגוף יכול לייצר נוגדנים גם לחיידקים שהם בתכלס טובים או ניטרלים?.

מקווה להשכיל.

הגוף מייצר נוגדנים כנגד גופים זרים החודרים למערכת הדם, ללא אבחנה בין טובים ורעים. חיידקים 'טובים' נשארים במערכת העיכול. יואלפ - שיחה 08:31, 9 בפברואר 2011 (IST)
תתחיל מנוגדן. בברכה, ‏gal m‏ 08:40, 9 בפברואר 2011 (IST)
לציין שהמעי נחשב לצורך העניין מחוץ לגוף. חיידקים במעי, טובים או רעים, נמצאים מחוץ לגוף והגוף משתדל למנוע מהם להיכנס לתוך הגוף. יוסישיחה 19:19, 9 בפברואר 2011 (IST)
בכלל לא בטוח שהגוף מייצר נוגדנים נגד כל גוף זר שחודר לדם ולגמרי לא בטוח שהגוף מיצר נוגדנים רק נגד גופים זרים. הגוף מיצר נוגדנים נגד חומרים ביולוגיים השונים אך לא שונים מדי מאלה שלו. בטווח התקפת הנוגדנים שלו מצויים גם תאים סרטניים מתוצרת עצמית. התפרצות סרטן מלווה הרבה פעמים בתקלה במערכת החיסון. עִדּוֹ - שיחה 17:03, 11 בפברואר 2011 (IST)

לאן נעלמה כרמן סאן דייגו?[עריכת קוד מקור]

פעם הייתה משודרת הסדרה כרמן סאן דייגו אשמח אם תתן לי פרטים של הסדרה ופרקים שלה גם באנגלית (לא חייב פרקים)

על הסדרה הספיציפית ששודרה בארץ ראה en:Where on Earth Is Carmen Sandiego? באופן כללי ראה en:Carmen Sandiegoגיל כ. (שיחה) ♠ 15:52, 9 בפברואר 2011 (IST)

מספר הנוקליאוטידים בכל סיבוב של הדנ"א[עריכת קוד מקור]

בספר "הסליל הכפול" של אחד ממגלי צורת הדנ"א מתואר, שעמדה לרשותם תמונה של הדנ"א כמו שהוא נראה "מלמעלה". רואים שם עיגול מושלם, שחוצים אותו קו אחד מאוזן וקו אחד מאונך. בהמשך מוסבר, שהעיגול הוא הקו המסולסל של סוכר וזרחה לסירוגין, והקוים החוצים המצטלבים הם ארבעת זוגות הבסיסים, המקשרים בין שני הסלילים. מתוך כך לכאורה עולה, שבין קישור אחד לזה שבא אחריו - הספיק כבר הסליל להסתובב תשעים מעלות. ואילו בספרים על גנטיקה ראיתי כתוב, שבכל עשר זוגות נוקליאוטידים הסליל מסתובב 360 מעלות. מה שמהווה סתירה לכאורה. 147.236.33.131 18:02, 9 בפברואר 2011 (IST)

אדם בסביבתי שהמקצוע שלו בערך קשור לזה אומר שהמספר 10 מוכר לו בהקשר הזה (כשה-DNA במצבו השכיח). עִדּוֹ - שיחה 16:59, 11 בפברואר 2011 (IST)

שאלות ביונית[עריכת קוד מקור]

1) מה ההבדל בין "דינמי" ל"קינטי"? פירוש שתי המילים הוא "תנועתי"- אבל מה ההבדל?

2) מה ההבדל בין "פדופיליה" ל"פדרסטיה"? שני המילים אומרות "אוהב בנים", לא?

2) "פדרסטיה היא מערכת יחסים אירוטית המתנהלת בהסכמה בין מבוגר לבין מתבגר שאינו ממשפחתו המצומצמת. מערכת היחסים יכולה, אבל לא חייבת, להיות מבוטאת ביחסי מין. במהלך השנים יחס החברה לפדרסטיה השתנה מסובלנות לאיסור מוחלט. כיום, ברוב הארצות, נדרש שהמתבגר החבר במערכת יחסים זו יהיה בגיל ההסכמה לפחות." (מתוך הערך פדרסטיה בויקיפדיה) לעומת: "פֶּדוֹפִילְיָה, בהגדרתה הרפואית-פסיכולוגית, היא פאראפיליה (הפרעה בעוררות מינית) אצל מבוגרים, המתאפיינת במשיכה מינית עיקרית או בלעדית לילדים או לנערים צעירים (בדרך כלל גילאי 13 ומטה)". (מתוך ערך פדופיליה בויקיפדיה.)

לא יותר פשןט לקרוא את הערך לפני ששואלים שאלה כזו?188.120.132.86 17:34, 10 בפברואר 2011 (IST)

הייתי בטוח שהנוסח של השאלה מספיק ברור שביל להבין שזאת שלאה בלשנית ולא חברתית. שתי המילים אומרות אוהב בנים, השאלה מה ההבדל. 17:40, 10 בפברואר 2011 (IST)

יבשות[עריכת קוד מקור]

איזו אחת מאילו נכון יותר להגדיר כיבשת: אוסטרליה או אוקיאניה..

תודה מראש

האם קראת את הערכים על יבשת ועל אוקיאניה? יוסישיחה 21:15, 9 בפברואר 2011 (IST)

עיצוב עירוני[עריכת קוד מקור]

האם עיצוב עירוני מתייחס גם לעיצוב של דרכים ? .....

רציתי לשאול האם איש מקצוע שמעצב רחוב אחראי גם עיצוב של דרכים בישובים קטנים, מושבים, קיבוצים וכו', או שאולי זה תפקידו של אדריכל נוף שהוא אחראי בין היתר למדידות של שטחים.

דבר נוסף שרציתי להעיר לגבי המושג: "תכנון עירוני"[עריכת קוד מקור]

צריך לומר "תכנון ערים ואזורים" או "מתכנן ערים ואזורים" . בגלל שזהו מקצוע שהוא אומנם קשור אל עולם האדריכלות אבל בעצם זהו מקצוע בפני עצמו ומתכנן ערים אחראי גם לתכנון של אזורים שהם לאו דווקא עירוניים או קשורים לעיר.

פארוק - שיחה 20:33, 9 בפברואר 2011 (IST)

רקטורים של האוניברסיטה העברית[עריכת קוד מקור]

מי שימש כרקטור של האוניברסיטה העברית לאחר שמואל הוגו ברגמן ולפני בנימין מזר? בתודה. ארדף - שיחה 20:35, 9 בפברואר 2011 (IST)

אורית סוליציאנו, דוברת האוניברסיטה העברית, 02-5882811, try here-- Nachum - שיחה 15:12, 10 בפברואר 2011 (IST)

הקשר בין התלמוס ל4 קורטקסי העיבוד[עריכת קוד מקור]

שלום, כידוע המידע החושי מעובד ב4 האונות השונים של הקורטקס, בהתאמה. השאלה, הבנתי שגם התלמוס משחק תפקיד בעיבוד, אבל איך?.

תודה.

השאלה שלך אינה מובנת ומערבבת נושאים רבים.. חלק מהמסלולים העצביים עוברים דרך התלמוס. גילגמש שיחה 14:45, 10 בפברואר 2011 (IST)

שלום רב לך, תיקנתי, תודה לך.

מזאת אומרת שחלק עוברים דרכו?, הם עוברים דרכו טרם העיבוד? \ אחרי העיבוד?.

ברכות.

אני לא יודע בדיוק למה כוונתך ב- 4 אונות המוח. התלמוס הוא איזור או גוף הנמצא במרכז כל המיספרה מוחית (דהיינו, אחד מימין ואחד משמאל) ומורכב ממספר גרעינים (גרעינים=אוכלוסיות יחודיות של תאי מוח) וסיבי עצב רבים המגיעים לגרעינים אלו או יוצאים מהם. כל מערכות החישה של הגוף, חוץ ממערכת הריח, שולחות סיבים אל התלמוס, אל הגרעינים השונים המרכיבים אותו. התלמוס מפנה את המידע המגיע אל גרעיניו דרך סיבי התחושה, אל המרכזים המתאימים של קליפת המוח. למשל מידע מרשתית העין מגיעה לתלמוס ומשם לקליפת המוח המתאימה של האונה המוחית העורפית (אוקציפיטלית, בלעז) הקשורה בראיה. בקליפת המוח מתחיל התהליך של עיבוד המידע החושי לשם יצירת תגובת הגוף המתאימה. קליפת המוח שולחת גם מסרים לתלמוס ומתאמת על ידי כך את כמות ומהות המידע היחודי שהתלמוס ישלח לאותה קליפה חזרה. כך, משתתף גם התלמוס בעיבוד המידע החושי. תפקיד חיוני ביותר נוסף של התלמוס הוא ברמת הגירוי של איזורים שונים של המוח וגזע המוח ועל ידי כך שמירה על מצב ערנות והכרה. הפרעה בפעילות זו של התלמוס יכולה להביא לשקיעה במצב ההכרה עד למצב של תרדמת. במנגנונים דומים התלמוס משתתף גם בתהליך המורכב מאוד (ועדיין לא לגמרי נהיר) של השינה. ד"ר וידנפלד - שיחה 22:45, 10 בפברואר 2011 (IST)

שלום ד"ר, תודה על תגובתך המפורטת, עכשיו הבנתי יותר. המידע החושי עובר דרך התלמוס (חוץ מריח), והתלמוס מסווג אותו למרכז מתאים של קורטקס המוח.

אגב, זה נכון שהמידע החושי מאוזן ימין למשל, יעובד בקורטקס הטמפוראלי השמאלי? (וכך וההפך גם עם שאר חלקי הגוף)..?

לא, לא נכון. הגירוי השמיעתי והראייתי מגיע מכל אוזן ומכל עין לשני חצאי המוח. לעומת זאת התחושה מהעור (כאב, קור, חום, מגע) ותחושה משרירים וגידים (תחושת מצב, תנוחה, לחץ ועוד) עוברת בסיבי עצבים תחושתיים למוח בצד השני (כלומר מיד שמאל למוח מימין). ד"ר וידנפלד - שיחה 22:12, 14 בפברואר 2011 (IST)

שאלה קטנטנה בעברית[עריכת קוד מקור]

האם אפשר להגיד "השערה הראשונה היא השנויה במחלקת ביותר"? במשמעות שהשערה שמעוררת הכי הרבה ויכוח מבין מספר השערות אפשריות? אם לא- איך הייתם מנסחים את המשפט בעברית תקנית? פשוט אני צריך לתרגם איזה קטע בעברית סבירה. 79.182.48.192 16:34, 10 בפברואר 2011 (IST)

"ההשערה הראשונה היא השנויה ביותר במחלוקת" זהו הניסוח התקין... (אלא אם אתה מדבר על שערות ולא על השערות)
המרצה שלי לאלגברה הגדיר זאת "אנשים שנולדו ללא ה' הידיעה" בזמנו... האם הנוסח "שנוי במחלקות ביותר" הוא תקין? שים לב- במשעות שיש כמה אובייקטים ואחד מהם הוא הבעייתי ביותר. אגב איך אומרים "להביע השערות" או "להביא השערות"? 79.182.48.192 17:26, 10 בפברואר 2011 (IST)
נראה לי שהניסוח שהצעתי הוא תקין (ההשערה הראשונה היא השנויה ביותר במחלוקת) ואני לא מוצא בו פגם ולדעתי הכי טוב פשוט "לשער השערות" בברכה188.120.132.86 17:38, 10 בפברואר 2011 (IST)
להביע זה להגיד,להביא זה להשיג.אם כך מתאים להביע השערות.למרות שהגיונית אני חושב שעדיף לשער השערות.רונאלדיניו המלך - שיחה 14:40, 11 בפברואר 2011 (IST)
גם להעלות השערות זה קביל בהחלט188.120.156.170 15:27, 11 בפברואר 2011 (IST)
במקור, המושג "שנוי במחלוקת" שימש לתיאור סוגיות בחוכמת ישראל שלא הייתה בהן הכרעה והן נלמדות עד היום עם המחלוקת שבהן. "שנוי" פירושו "נלמד". שנוי במחלוקת בפירוש המקורי = נלמד עם מחלוקת.
לפיכך, לומר שסוגיה מסויימת היא "סוגיה א' היא הכי שנויה במחלוקת" זה נוסח לא מוצלח. אני מעדיף לומר "המחלוקת הגדולה ביותר קשורה בסוגיה א'". תודה. עִדּוֹ - שיחה 16:54, 11 בפברואר 2011 (IST)

אפילפסיה[עריכת קוד מקור]

זה נכון שבהתקף אפילפסי, יתכן שעצם יתפס (יובן) כעצם אחר השכן לו?. למה קורה דבר כזה?.

השאלה לא כל כך מובנת, אך אני משער שהיא - האם התקף אפילפטי יכול לגרום להזיה או מחשבת שוא. ובכן - התקף אפילפטי (כפיוני, בעברית) נגרם על ידי פעילות כימית-חשמלית חולנית בנקודה מסויימת של קליפת המוח ממנה ההפרעה מתפשטת בצורת גל לחלקי מוח סמוכים או למוח כולו. כתוצאה מפעילות חולנית זו, שחולפת תוך זמן יחסית קצר, המוח גורם להתרחשויות שונות אצל אותו חולה בתחומים שונים: איבוד הכרה, פירכוסים, התנתקויות, גילגול עיניים, נשיכת לשון, איבוד שתן וכו'. במקרים נדירים יכולות להיות גם פעילויות הניתנות להגדרה כנפשיות כגון צעקות, אמוק, אלימות וראיית חפצים בצורה מעוותת. גם המצב הבילבולי ועייפות היתר המאפיין את ההתקף האפילפטי בסיומו, יכול להביא לטעויות בזהוי או התנהגות חריגה אחרת. ד"ר וידנפלד - שיחה 22:12, 10 בפברואר 2011 (IST)

שלום ד"ר, תיקון טעות שהיתה לי, במחילה, התכוונתי למי שמכונה ' חצוי מוח ', הבנתי שזה הם שיכולים לראות חפץ א' כחפץ ב', בגלל אי-התאמה בין האונות.

ישנם מקרים נדירים שמסיבות גנטיות, חבלתיות או ניתוחיות קיימת הפרדה בין שני חצאי המוח ואז כל חצי מוח פועל באופן עצמאי. במקרים נדירים מאוד של אפיפסיה קשה ביותר ללא תגובה לתרופות, מבצעים ניתוח של הפרדה בין חצאי המוח כדי למנוע שהגירוי האפילפטי יתפשט מחצי מוח אחד לחצי המוח השני. ניתוח זה הוא בעל תופעות לוואי לא רצויות רבות ואחת מהן היא הפרעה בזהוי של נושאי ראיה שונים (דמויות, אותיות). ד"ר וידנפלד - שיחה 22:01, 14 בפברואר 2011 (IST)

ויטמינים ומינרלים[עריכת קוד מקור]

האם זה נכון שבני אדם אוכלים רק בשביל לספק לעצמם ויטמינים ומינרלים? (קראתי את זה בספר)?

האין סיבות נוספות?...

ומה נאמר על חכמולוג שאומר שהתזונה היחידה שלו היא תוספי מזון מולטיויטמיניים...? (הם והגלולות שלהם).

קרא את הערך פירמידת המזון. עיקר התזונה הנדרשת היא פחמימות, אחר כך חלבונים, שומנים. ויטמינים ומינרלים מהווים במשקל מעט מאוד, מספר גרמים ביום. ‏Setresetשיחה 19:12, 10 בפברואר 2011 (IST)
הסיבה שאדם אוכל היא כי מערכת העצבים ההיקפית והמרכזית שלו מסוגלת ליצור תחושה לא נעימה המכונה "רעב" והכופה על האדם אכילה. עד לזמנים המודרניים, האדם אכל גם ללא לדעת על קיום המינרלים והוויטאמינים. מבחינה פיזיולוגית האדם אוכל ביחוד כדי לייבא לגופו חומרים יוצרי אנרגיה (למשל פחמימות, שומנים ועוד) ובמקום שני כדי לייבא חומרים הדרושים לתאי הגוף לשם גדילה ותחזוקה (כמו חלבונים, מינרלים וויטאמינים). מכאן שאדם לא יכול להתקיים על מינרלים וויטאמינים בלבד והצעירים הסבורים שרצויה להם דיאטה כזאת, רק מסכנים את בריאותם ולעתים את חייהם. ד"ר וידנפלד - שיחה 00:06, 11 בפברואר 2011 (IST)
לחכמולוגים לא צריך לומר כלום. צריך לשתוק כדי שהם יבלבלו את המוח למישהו אחר. אנחנו אוכלים בעיקר כדי לקבל אנרגיה לפעולות החיים. כמויות הויטמינים והמינרלים שאנו צורכים הן מזעריות. עִדּוֹ - שיחה 16:40, 11 בפברואר 2011 (IST)
לעדו - לא כל כך הבנתי את התוקפנות שלך ולמי היא מכוונת. טוב שיש צעירים שיש להם שאלות ומתעניינים בנושאים רחבים. צריך לענות להם ולא להתייחס אליהם כמבלבלי מוח. לעצם העיניין: אין קשר בין כמות מינרלים מסויימים בגוף וחשיבותם לגוף. למשל - יש בגוף כמות זעומה, יחסית, של נחושת. למרות שהכמות זעומה, חשיבות הנחושת לגוף היא עצומה. ד"ר וידנפלד - שיחה 21:50, 14 בפברואר 2011 (IST)

אבק סיליקה[עריכת קוד מקור]

משהו מוזר לכאורה.

בערך סיליקה מוזכר כי שאיפת אבק סיליקה יכולה לגרום לסרטן... ובכן,

איך היתכן ששאיפת אבק סליקה גורמת לסרטן אבל הכנסת החומר לגוף כשלעצמו לא?... הרי ישנן תרופות שכמוסותיהן עשויות מחומר זה!!!

שאיפה של כמעט כל אבקה מוצקה גורמת לסרטן. הסיבה קשורה יותר לצורת האבקה, סיבים ארוכים וקשים הם המסוכנים ביותר, זה לא קשור מאוד לתכונות הכימיות, הם נשארים בתוך הריאות. חוץ מזה קיימים חומרים מסרטנים בגלל תכונות כימיות שמגיבים עם הגוף, גם בבליעה וגם בשאיפה. ממערכת העיכול קל יותר לחומרים לצאת. ‏Setresetשיחה 19:16, 10 בפברואר 2011 (IST)

רווח מקסמיאלי משוק המניות[עריכת קוד מקור]

שלום, בואו נניח שמישהו היה ממציא תכנה שיודעת בדיוק איזו מנייה תעלה ואיזו תעלה הכי הרבה, והתכנה הייתה מתוכנתת להשקיע כך שיהיה את הרווח המקסימלי כמה אדם היה מרוויח בשנה האחרונה,בהשקעה של מיליון שקלים בהינתן שרק לו את התכנה ובמצב הכלכלי הנוכחי?

ע"פ [2] מניית "מודיעין" הניבה ב2010 תשואה של 1000 אחוז, קרי, בהנחה שניתן לרכוש מניות בשווי של מליון שקל, אפשר היה להרוויח על הנייר 10 מליון שקלים. בברכה,איש המרק - שיחה 21:37, 10 בפברואר 2011 (IST)

תאורטית אם הייתי יכול לקנות בדיוק בעליות ולמכור בדיוק לפני הירידות מה הייתה התשואה אז?

תאורטית, אם מדובר (כפי שמקובל להניח במתמטיקה פיננסית) בתנועה בראונית או וריאנט קרוב שלה, הרווח אמור להיות אינסופי. כמובן שכאן נכנסות מגבלות של רזולוציה, שבגללן העולם הלא-תאורטי הוא סופי. יש חברות שעושות הרבה מאד כסף מלדעת דברים שכולם יודעים, שניה קודם. עוזי ו. - שיחה 11:10, 11 בפברואר 2011 (IST)
עוזי, הערתך הביאה לתקן בתנועה בראונית טעות בערך. כשאני קורא אותו, למרות שאני מבין מה זו תנועה בראונית, אין הסבר שניתן להבין לגבי המתימטיקה שלה. איתן - שיחה - 10:56, 12 בפברואר 2011 (IST)
עוד נקודה בעייתית קטנה - הרווחים הגדולים הם בד"כ במניות עם סחירות נמוכה, ונסיון של התוכנה לגרום לקניית כמות גדולה מהן היה מעלה את השער ומקטין את הרווח. יואלפ - שיחה 08:30, 13 בפברואר 2011 (IST)

אלרגנים[עריכת קוד מקור]

קיימים המון חומרים בעולם, ובבדיקות אלרגיה שמים לחולה לא יותר מ- 30 מדבקות, אז איך אפשר לוודא שלא פספסנו איזשהו חומר? או שיש קבוצה מסויימת של חומרים שאדם יכול להיות אלרגי אליהם? תודה 217.132.90.34

הבדיקה מסתמכת על ניחוש ומזל.רוב האלרגיות הם לאחד מתוך 500 חומרים ידועים.בבדיקה נבדקים הנפוצים ביותר.במידה שהבדיקה העורית לא עבדה או לא אפשרית לביצוע אז נעשית בדיקת דם שבה בודקים את כל 500 החומרים.הזיהוי מתבסס על ידע קודם.למשל בבדיקת מזון משתמשים באלימינציה כדי לבדוק מה גורם לאלרגיה.אתה מוזמן לקרוא כאן עוד.רונאלדיניו המלך - שיחה 14:43, 11 בפברואר 2011 (IST)
לא לכל חומר אפשר להיות אלרגיים. גם לא כל רגישות לחומר מסוים היא אלרגיה. אלרגיה זה מקרה פרטי של רגישות לחומרים והרוב המוחץ של החומרים הקיימים בעולם לא רלוונטי בכלל לבדיקת אלרגיה.
אלרגיה היא הפעלה שגויה של אותו חלק ממערכת החיסון שנועד להגן עלינו מפני טפילים רב תאיים. החומרים שמזוהים בטעות כטפילים כאלה הם אלה שדומים להם במאפיינים מרכזיים. מרבית החומרים האלה הם ביצים מקרוסקיפיות של חרקים מיקרוסקופיים ואבקה של פרחים. ("אלרגיה לאבק ונוצות אווז" היא למעשה אלרגיה לביצי החרק "קרדיט אבק הבית"). עִדּוֹ - שיחה 16:37, 11 בפברואר 2011 (IST)

עִדּוֹ, בערך על קרדית אבק הבית כתוב שהאלרגיה היא לגללים של הקרדית דווקא. kotz - שיחה 11:26, 15 בפברואר 2011 (IST)

האם מטען מטלפון שמחובר לחשמל צורך אנרגיה?[עריכת קוד מקור]

Transformer under load.svg

אם מטען של טלפון נייד רגיל מחבור לחשמל, אבל לא לטלפון, האם הוא מבזבז אנרגיה חשמלית? נגיד הטענתי את הטלפון ובמקום להוציא את התקע מהשקע פשוט ניתקתי את הטלפון. התשובה ההגיונית הראשונה היא לא- כי לא מעגל. אבל מצד שני יש במטען שנאי וכמ שרואים בציור, יש מעגל גם אם הצרכן מנותק. כלומר יש אודן אנרגיה לחינם? 79.180.26.218 09:16, 11 בפברואר 2011 (IST)

התשובה ההגיונית היא כן. את הידיעה האינטואיטיבית הזו מוסר לנו המטען בעצמו, שמתחמם גם כאשר הוא לא מחובר לסלולרי. יוסישיחה 10:02, 11 בפברואר 2011 (IST)
האם יש הסדל בין צריכת האנרגיה של מטען שמחובר עליו טלפון לבין זה שלא? לדעתי הלא מלומדת, ברגע שמחברים טלפון, אז ההתנגדות בסליל המחובר לזרם חילופין צריכה לעלות היא ההתנגדות של המעגל הפנימי (סוללה-מטען) גדולה. האם מזה נובע שמטען שלא מחוברת עליו סוללת טלפון צורך יותר אנרגיה ליחידת זמן (כי התנגדות יותר נמוכה זה זרם יותר גבוהה). אני טועה? 79.180.26.218 11:55, 11 בפברואר 2011 (IST)

עונש מוות וסנהדרין[עריכת קוד מקור]

בערך ארבע מיתות בית דין נכתב שהסנהדרין האחרון ביטלו את עונש המוות. מה המשמעות של זה? האם זה אומר שאם נניח היום תקום סנהדרין היא לא תוכל לדון אדם למוות?

84.229.63.10 16:35, 11 בפברואר 2011 (IST)

שלום, לא.

סנהדרין לא יכול לבטל עונש מוות ויתכן שלא הבנת נכון את הערך או שהבנת מצוין והמידע היה שגוי. סנהדרין הפסיקו להוציא להורג מהרגע שלא היה בית המקדש קיים, העדר-קיומו של בית המקדש, הוא המנוע מן הסנהדרין סמכות כזו -> לפי תפיסת העדה הפרושית, עיין פרושים.

לא מדויק בכלל.
א. התלמוד מספר שארבעים שנה קודם חורבן הבית גלתה הסנהדרין ממקומה, כדי למנוע מעצמה את הסמכות לגזור עונש מוות, וזאת משום שהסמכות לדון דיני נפשות היא רק במקומה הקבוע של הסנהדרין.
ב. דה פקטו, חז"ל ביטלו את עונש המוות, והטילו מגבלות כל כך חמורות על התנאים להוצאת אדם להורג, שבפועל היא כמעט ולא יכולה להתרחש.
ג. השאלה גם לא מנותקת מהמצב הנוכחי: מי יתן לסנהדרין את הסמכות שלה כיום? האם שלטון חילוני יניח לסנהדרין להוציא אנשים להורג? אם השאלה נשאלת באופן תיאורטי, אז יש לה תשובה מסוימת. אבל כשמדברים על מציאות קונקרטית התשובה שונה. דוד - שיחה 10:59, 13 בפברואר 2011 (IST)

שלום דוד, זה אני המגיב דתחילא, תגובתי אכן מדוייקת, זה שחז"ל ניסו לבטל בעקיפין את עצם קיומו של עונש המוות התורני זה נכון, ואין חולק שזה נעשה ממניע הומנאי נקודה. אבל מבחינה טכנית, אין לחז"ל סמכות (תורנית), לגרוע מהתורה, היינו, מבחינת התורה, אין לאף אדם זכות לגרוע ממנה, בין אם השתייך לחז"ל ובין אם לא.

אבל חז"ל הגבילו את עצמם מבחינות רבות, ופירשו את התורה באופנים מסוימים שמגבילים את עונש המוות, ולכן התשובה לשואל היא: מדובר בעונש תאורטי, שבפועל לא מתממש. דוד - שיחה 19:31, 13 בפברואר 2011 (IST)
הטענה שעונש מוות אינו מתממש בפועל, בעייתית; כך לדוגמה בספרו של חיים כהן "משפטו ומותו של ישו הנוצרי" הוא דן בהרחבה בסמכויות של בית הדין, ואחת הטענות שלו - המגובה או שאינה מגובה, תלוי את מי אתה שואל - היא, שהסנהדרין חשה בהיעדר סמכות מהותית ולכן עשתה פטנט כדי לוותר על הסמכות הפורמלית. אין כל זה אומר שלעולם לא תהיה לסנהדרין סמכות לענוש במוות.
ככלל, הראייה שיום יבוא ואנחנו נחזור אחורה בזמן לסמכויות המוגדרות במשנה ובתלמוד, נאיבית בעיניי; הכול מתפתח, וככל הנראה מוסד הסנהדרין לעולם לא יחזור להיות כמות שהיה. גוונא שיחה פנים חדשות לערכי הלכה 19:36, 13 בפברואר 2011 (IST)

חידת הכובעים[עריכת קוד מקור]

אני מכיר אותה כאשר יש מספר צבעים קבוע (לאו דווקא 2). אני מדבר על השורה שכל אחד רואה רק את מי שמקדימה. מישהו יכול בערך את הפתרון לזה (זאת למעשה הכללה של החידה שכתובה בערך). בכוונה אני כותב את זה כאן ולא בדף השיחה כדי שמי שמכיר יראה את זה.

שאלה באלגברה לינארית (ליכסון)[עריכת קוד מקור]

האם קיימת דרך לקצר את התהליך למציאת מטריצה אלכסונית דומה לA? השלבים שאני מכיר:

1) מציאת ע"ע

2) מציאת ו"ע לכל ע"ע ובניית מטריצה P כך שעמודותיה הם ו"ע האלא

3) מציאת P^-1 ע"י הוספת קנונית מימין לP ודירוג של P עד קנונית

4) כפל של שלוש מטריצות P^-1AP


וזה תהליך ארוך למדי... מיוחד שני השלבים האחרונים. האם יש אפשרות לקצר? 79.180.26.218 21:18, 11 בפברואר 2011 (IST)

בעיקרון, כאשר ידועים לך כל הערכים העצמיים והריבויים שלהם (כמה פעמים כל ע"ע מופיע) אתה יכול לכתוב ישר את D. בפרט, אם הע"ע הם אזי
שאר השלבים מוצאים את הבסיס המלכסן ואת המטריצה המלכסנת, ואז . ראה גם את הערך לכסון מטריצות וערך עצמי. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 21:40, 11 בפברואר 2011 (IST)
סתם עשיתי עבודה כפולה כל הזמן הזה?... מה פירוש המונחים "בסיס המלכסן" ו"המטריצה המלכסנת"? 79.180.26.218 22:07, 11 בפברואר 2011 (IST)
בסיס מלכסן הוא בסיס שעבורו המטריצה המייצגת של ההעתקה המתאימה היא אלכסונית. מטריצה מלכסנת היא P בנוסחאות שהבאת. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 22:11, 11 בפברואר 2011 (IST)

שאלה נוספת: אם נתנו שלי שתי מטריצות 3 על 3 ואני נשאל את השאלה- האם הן דומות? מה אני אמור לעשות? 79.180.26.218 12:38, 12 בפברואר 2011 (IST)

הן דומות אם"ם יש להן אותו פולינום אופייני ואותו פולינום מינימלי. נו, טוב - שיחה 17:33, 12 בפברואר 2011 (IST)
(וזה לא נכון עבור מטריצות גדולות יותר). עוזי ו. - שיחה 09:03, 13 בפברואר 2011 (IST)

כרטיס אשראי בלי חיוב חודשי של "דמי חבר"[עריכת קוד מקור]

מישהו מכיר חברת אשראי ישראלית שלא לוקחת חיוב חודשי של 30 ש"ח?, זה פשוט נראה לי אדיוטי לשלם להם 30 ש"ח בחודש (דיסקונט).

רוב חברות האשראי לא לוקחות חיוב כזה. לי יש כרטיס ויזה-שופרסל ואם אני לא טועה החיוב החודשי שם הוא כ-12 ש"ח (אחרי שנה ראשונה חינם). חוץ מזה יש לי כרטיסים שפטורים לחלוטין מדמי חבר (אבל אלה כרטיסים שמשויכים למועדוני לקוחות יוקרתיים של מקומות עבודה וכד', כגון כרטיס "קורפורייט" של ישראכרט). אולי הפעילות שלך בכרטיס נמוכה מדי מכדי להצדיק הנחות כאלה? בכל מקרה, שווה לבדוק גם עם ויזה וגם עם דיינרס (בזמנו היה לי כרטיס "יו" בשיתוף עם מגה וגם שם דמי החבר החודשיים היו נמוכים יותר ממה שציינת). Goldmoon - שיחה 16:25, 15 בפברואר 2011 (IST)
גילוי נאות: עבדתי בלאומי קארד לפני מספר שנים. כבר זמן רב שאני לא עובד שם ואין לי שום קשר לחברה.
כרטיסי אשראי מוגבלים באופן העמלות שהם יכולים לתת, בעקבות "חוק העמלות" שעבר לפני כמה שנים. פעם הייתה עמלה מרכזית בשם "דמי חבר" שנגבתה לפי סוג הכרטיס (פלטינה>>זהב>>בינלאומי>>מקומי>>רגיל) וכמות הפעולות בו (יותר מ-X ולא היו גובים ממך). העמלות האלו היו גבוהות ולמיטב זכרוני הגיעו בכרטיסים מסויימים למאות שקלים בשנה. בנוסף היו עמלות שנתיות נוספות, כגון "דמי הגבלת אחריות" וכד'.
כיום בעקבות חוק העמלות, רוכזו כל העמלות השוטפות לעמלה אחת. בלאומי קארד קראו לה "דמי כרטיס", והיא משתנה בהתאם לסוג הכרטיס. אני לא מודע לעמלה של 30 ש"ח לחודש, ולדעתי גם בכרטיס פלטינה זה לא אמור להיות כל כך גבוה. כרטיסי "אשראי מתגלגל" ("שופרסל" ו"מולטי" של לאומי קארד, "אקטיב" של כאל ובטח לישראכרט יש משהו דומה) נוטים לגבות פחות. ללאומי קארד היה (ואולי עדיין יש) כרטיס Free, ללא כל עמלות, מלבד עמלת המרת מטבעות כשקונים בחו"ל. מנגד - אין צבירת נקודות, אין מבצעים ודפי החיוב מגיעים אך ורק באינטרנט. אני מניח שלמתחרים יש גרסאות משלהם לכרטיס.
ואם כבר על החברות בשוק - טעות נפוצה לומר "להתקשר לוויזה ודיינרס". זה כמו לומר להתקשר לנייקי במקום לחנות הנעליים הקרובה אליך. אלו מוצרים, שחלקם נמכרים על ידי כמה חברות. יש בארץ 3 חברות אשראי - לאומי קארד (שמוכרת ויזה, ומאסטר קארד), ויזה כאל (ויזה, מאסטר קארד ודיינרס) וישראכרט (מאסטר קארד, אמריקן אקספרס והמותג המקומי ישראכרט). עוד יש להבחין בין כרטיסי אשראי שניתנים דרך הבנק, המכונים אשראי בנקאי ותלויים במסגרת האשראי של הבנק, לבין כרטיסי אשראי של החברות, שנקראים אשראי חוץ בנקאי, ואינם קשורים לכמה כסף יש לכם בבנק כרגע. כרטיסי האשראי המתגלגל שהזכרתי, וכן גם Free, הם כרטיסים חוץ בנקאיים שנמכרים על ידי החברות בלבד, למיטב ידיעתי. זהר דרוקמן - לזכר פול 22:10, 15 בפברואר 2011 (IST)

מדוע יש לימונים עם יותר ופחות גרעינים?[עריכת קוד מקור]

יש לימונים שבקושי 3 גרעינים יש בהם ויש לימונים עם למעלה מ14 גרעינים, מדוע זאת?.

לא בטוח שהסיבה היא סיבה בודדת. יכול להיות שההשבחה החקלעית כוללת הפחתה מכוונת של מספר הגרעינים כדי שלא יפריעו לסועד. צמח כזה עשוי להתרבות רק בייחורים. (אני יודע שאבטיח בלי גרעינים פותח בכוונה תחילה). עִדּוֹ - שיחה 23:55, 12 בפברואר 2011 (IST)
הצמח מתרבה רק מייחורים רבייה וגטטיבית, אבל פיתוח הזן נעשה ברבייה זוויגית. והתשובה לשאלתך שהסיבה היא גנטית. ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 00:07, 13 בפברואר 2011 (IST)

אתגר אטימולוגי: מידת האובייקטיביות של המילה אובייקטיביות[עריכת קוד מקור]

שלום, זה לא מעניין אותי אם אתם תאיסטים, דאיסטים, בין לבין, או אתאיסטים.

זהו אתגר טכני גרידא.

המילה אובייקטיבי, לפחות למיטב ידיעתי פירושה "אינו תלוי בדבר", אבל, אם הכל מהכל תלוי באלוהים, אזי הפירוש הזה אינו רלוונטי.

איך כן נוכל להגדיר את המושג אובייקטיבי, בצורה דומה, אבל עדיין אניגמטית דיה. כלומר, ההגדרה לא תהיה: "תלוי באלוהים ולא בשום דבר אחר", אלא הגדרה אחרת, שלא תעסוק בתאולוגיה... אבל גם כן של 2-3 מילים נטו.

אנא הגיבו לגופו של עניין בלבד.

תודות.

כיצד אתגר זה הוא טכני גרידא?

שלום, הוא טכני משום שאינו ויכוח תאולוגי.

אני לא מבין את השאלה שלך, אבל אני רק יכול לומר שהקביעות שעומדות בבסיסה, פשוט מנוגדות לאמת.
ההגדרה שלך את המילה אובייקטיבי, היא ב-ד-י-ו-ק הפוכה מהאטימולוגיה של המילה, אם אתה עובד במרחב הבלשני.
אובייקטיבי, נובע מן המילה אובייקט - היינו, דבר שמתעסק באובייקט מסויים - ולכן, תלוי ועוד-איך בדבר.
[3]
דוד הירושלמי - שיחה 18:25, 12 בפברואר 2011 (IST)

שלום דוד הירושלמי,

נאמר לי כאן בויקיפדיה על ידי משתמש בשם עוזי.ו, שאובייקטיבי פירושו; אינו תלוי בדבר.

אשמח לאלבורציה.

"שאינו תלוי בדובר", לא "בדבר". עוזי ו. - שיחה 09:37, 13 בפברואר 2011 (IST)

אני לא מבין מה הקשר לאלוקים או לכל היבט תיאולוגי אחר; נניח שהכול תלוי באלוקים, אז ניתן לומר ששום דבר לא אובייקטיבי (למעט אלוקים עצמו, שככל הנראה אינו תלוי בעצמו...) גוונא שיחה פנים חדשות לערכי הלכה 09:46, 13 בפברואר 2011 (IST)

רק הערה בקשר לכותרת - לא מדובר באתגר אטימולוגי. אטימולוגיה היא חקר ההיסטוריה של מילים - חקר מקורותיהן וכיצד הן עברו משפה לשפה (תוך שימת לב לשינויים בכתיב, בהגיה ובמשמעות שחלו עם השנים). דיון במשמעות של מילים כפי שהן היום וחיפוש הגדרות אינו דיון אטימולוגי; אם אתה מתעניין באטימולוגיה של המילה אובייקטיבי, אתה מוזמן להסתכל כאן וכאן, אבל אין לאטימולוגיה כל קשר למה שאתה שואל. בן גרשון (שיחה) רוצה למצוא תרופה לסרטן מהמחשב האישי שלך? 19:43, 13 בפברואר 2011 (IST)
אמונה דתית פירושה (בין היתר) אמונה בדבר שהוא מחוץ לחוקים, להגדרות ולידע האנושי. על כן, אין שום טעם בחיפוש אחר חוק או הגדרה הקשורה במושג מסויים ובאלוהים יחדיו. אין שום אפשרות לחבר בין המושגים "אלוהים" ו"אובייקטיבי". וידנפלד - שיחה 21:33, 14 בפברואר 2011 (IST)
תפיסת האלוהים שאתה מציג כאן היא לא היחידה האפשרית או הקיימת. אלוהים הוא לא רק מושג דתי, אלא גם מושג פילוסופי. גם האובייקטיביות היא, בין השאר, מושג פילוסופי. לחפש קשר בין שני מושגים פילוסופיים זה בהחלט אפשרי ואף רצוי. והיו לא מעט הוגים שעסקו בשאלות הנוגעות לקשר בין אלוהים לבין אובייקטיביות. הכי מתבקש לאזכור הוא המתמטיקאי-פילוסוף לייבניץ. בברכה, בן גרשון (שיחה) רוצה למצוא תרופה לסרטן מהמחשב האישי שלך? 01:08, 15 בפברואר 2011 (IST)

היתכן שקריאה מכתב קטן מעייפת?[עריכת קוד מקור]

מאז שהתחלתי לקרוא ספר של הלימודים, שכתוב בפונט 10 אם לא 9, נהייתי עייף ברמות שאני לא זוכר כאלה במהלך ה5 שנים האחרונות, זתומרת, במקום לישון 6 שעות, אני יושן 12 שעות ואף יותר, כל יום, זה אכן לא שגרתי!, Believe me.

מה דעתכם?. ברכות.

בהחלט יתכן. הגדל את הפונט. שים את הספר על הסורק וצלם בהגדלה. עִדּוֹ - שיחה 23:49, 12 בפברואר 2011 (IST)

שאלה[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פסיכולוגיה/3

גירוי מיני[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פסיכולוגיה/3

התרמודינמיקה של תמי 4[עריכת קוד מקור]

שלום חברים. אתמול התקינו לי בר מים. במכשיר ישנם מים קרים, פושרים, חמים ואפשרות להרתחה. מסתבר כי המכשיר שומר על המים החמים בטמפ' של 60 מעלות צלזיוס כל הזמן. כלומר בכל פעם שהמים מעט מתקררים, גוף החימום נדלק לכמה שניות ומחמם אותם שוב. כאשר שאלתי את המתקין האם זה לא מבזבז אנרגיה הוא טען בפני כי כך חוסכים באנרגיה להרתחת המים. כלומר, כאשר אני מרתיח מים מ 60 מעלות ל 100 זה חסכוני יותר מאשר להרתיחם בקומקום מטמפ' החדר.

ומכאן לשאלה:

כיצד אוכל לחשב את האנרגיה המושקעת בהרתחת נפח V של מים מ 20 מעלות ל 60 והחזקתו בטמפרטורה זו למשך 24 שעות רצופות?

כיצד לחשב את האנרגיה הדרושה להרתחת אותו נפח V של מים מ 20 מעלות ל 100 ומ 60 מעלות ל 100? נתוני המים זהים בשני החישובים והתנאים הם אמטוספרה סטנדרטית ובהזנחת הפסדי חום.

לאחר שאחשב את שלושת הנתונים הללו, אוכל לדעת מה באמת חסכוני יותר, כמובן כתלות בנפח המורתח V ובמספר ההרתחות ביממה.

תודה מראש זוהר

אתה לא יכול להזניח את הפסדי החום לסביבה. הרי הם אלו שקובעים את ההבדל. השיטה של להחזיק את המים חמים כל הזמן הרבה יותר בזבזנית מהסיבה שהמים החמים בתוך המכשיר כל הזמן מתקררים ולכן מאבדים חום לסביבה והמכשיר כל פרק זמן מפצה על האובדן על ידי השקעת אנרגיה נוספת. במצב כזה תוך 24 שעות של החזקת מים בטמפ' קבועה תעבד אנרגיה ולא תרוויח כלום. האנרגיה הדרושה לתמי 4 לחימום ליטר מים לטמפרטורה של 60 מעלות כמעט זהה (נזניח את ההבדלים) לאנרגיה שלוקח לקומקום לעשות את אותה העבודה. כנ"ל מ60 ל100. כלומר חימום בבת אחת הרבה יותר חסכוני משמירה על טמפרטורה קבועה לאורך זמן. האנרגיה שתאבד נגיד תוך שבוע בתמי 4 לא תבצע שום עבודה, כי המים ישארו בסופו של התהליך באותה הטמפרטורה, אבל תשלם על זה כל דקה. 109.65.36.211 17:11, 12 בפברואר 2011 (IST)


צודק. חשבתי על זה ובאמת מה שמשחק פה זה הפסד החום לסביבה. עשיתי חישוב קטן, פשוט והיוריסטי לכל העניין הזה: הנחות יסוד:

טמפ' סביבה 20° צלזיוס
מיכל המים הוא גליל שקוטרו 10 ס"מ, גובהו 10 ס"מ, עובי הדופן 1 ס"מ והוא עשוי פלסטיק
מקדם הולכת חום עבור פלסטיק K=0.25 
כל החום נמסר מהמים לפלסטיק בהולכה (דופן חיצונית של המיכל בטמפ' הסביבה)
חום סגולי של מים(Cp): הוא 4.1855×10³ (J/kg °K)

אנרגיה הדרושה לחימום: E=m×Cp×T כאשר m מציין מסה ו T מציין הפרש טמפרטורה חימום 1 ק"ג מים מ 20° ל 100°:

E=1×4.1855×10³×(100-20)=334840 Joule

חימום מ 60° ל 100°:

E=1×4.1855×10³×(100-60)=167420 Joule

אכן חסכוני יותר, בדיוק חצי מהאנרגיה הדרושה. כעת נחשב את קצב איבוד החום לסביבה: קצב מעבר החום בהולכה: Q=kAT/x כאשר A הוא שטח המגע בין המים לדופן המיכל ו x הוא עובי דופן המיכל

A=pi×Diameter×Height
A=3.141×0.1×0.1=0.03141

קצב מעבר החום לסביבה:

q=0.25×0.03141×40/0.01=31.41 Watt

כעת נכפיל ב 3600 שניות שהן שעה ונקבל

E=Q×t=31.41×3600=113097 Joule

ומכאן יוצא כי כבר לאחר שלוש שעות של החזקת המים בטמפ' של 60° נאבד כמות חום זהה להרתחת מים מ 20°. ומכאן יוצא כי ביממה נאבד אנרגיה השווה ל 8 הרתחות. מסקנה: מי ששותה פחות מ 8 כוסות קפה\תה ביממה, עדיף לו לוותר על האופציה של החזקת המים ב 60°... אני כבר ויתרתי

בברכה זוהר

מספר שאלות על אלרגיה[עריכת קוד מקור]

האם כמות האנשים האלרגיים הלוכת וגדלה, או שהיא קובעה ורק התחילו לאבחן אותה טוב יותר בשנים האחרונות? האם טיפולים נגד אלרגיה פוגעים במערכת החיסונית? מדוע מערכת חיסונית של אדם אחד כן מזהה ביצי קרדיט אבק הבית כגורם תוקפני ושל אחרים לא? האם לאדם אלרגי סיכוי יותר גדול לא להידבק במחלה כלשהי ביחס לאדם ללא אלרגיות?

אלרגיה היא תגובת התנגדות מופרזת נגד פולש זר. אז למה יש אלרגיה לגולטן ולבטנים? מה יכול להיות תוקפני בהם? 109.65.36.211 16:23, 12 בפברואר 2011 (IST)

א. לא בטוח, אבל יתבן ומספר האנשים המפתחים אלרגיות גדל בגלל שינויי אורח החיים (שוהים יותר בבתים, פחות בחוץ).
ב. התגובה לגלוטן אינה תגובה אלרגית
ג. אלרגיה היא תגובה לא נכונה של מערכת החיסון נגד חומרים (אלרגנים, בד"כ חלבונים). האלרגן לא צריך להיות "תוקפני" במיוחד. יואלפ - שיחה 08:41, 13 בפברואר 2011 (IST)
האם טיפולים נגד אלגריה מזיקים למערכת החיסונית? 109.65.37.3 09:10, 13 בפברואר 2011 (IST)

מרתפי אלקטרוניקה[עריכת קוד מקור]

אני רוצה למצוא מידע על קטע "רדיו" הומוריסטי שהתפרסם לפני כשנה וחצי ומחקה פרסומת של חנות מוצרי חשמל ("טוסטר משולשים") -מי כתב, מתי פורסם ואיפה. האם זה חיקוי למשהו ספציפי וכדו'. 109.65.36.211 17:44, 12 בפברואר 2011 (IST)

הקטע של "מרתפי אלקטרוניקה" הוא פרודיה (מצחיקה ביותר) על הפרסומות של "מחסני חשמל". מי שעומד מאחורי הקול הוא שרון טייכר מ"תוכנית הערב" ברדיו ת"א. הנה הקטע המלא. תהנה MT0 - שיחה 17:51, 12 בפברואר 2011 (IST)
האם הקטע הוא אימפרוביזציה או שנכתב לפני? 109.65.37.3 09:23, 13 בפברואר 2011 (IST)
הקטע הוא חלק מקטע יותר גדול שבו הם עושים כמה פרודיות על פרסומות. קישור.די ברור שהקטע לא אולתר אלא נכתב במיוחד.מנחי התכנית וכנראה גם הכותבים הראשיים הם:שרון טייכר וערן זרחוביץ.אני לא יודע אם יש כותבים נוספים או השראות נוספות.רונאלדיניו המלך - שיחה 13:11, 13 בפברואר 2011 (IST)

אני מוטרד! ב"מקבילית המוחות 2009" [4] מאותו המקור מופיעה הבדיחה הבאה: ש: מה אין לברק אובמה? ת: כרטיס ביקור. אני לא מבין את הבדיחה! kotz - שיחה 10:18, 15 בפברואר 2011 (IST)

שאינו סותר את עצמו[עריכת קוד מקור]

נתקלתי פעם במילה (שאותה שכחתי) שמשמעותה "שאינו סותר את עצמו". היא נאמרה לגבי תאוריות מדעיות (אסור לתאוריה מדעית לסתור את עצמה), והיא מזכירה את המילה האנגלית continuous. מישהו מזהה? תודה, נו, טוב - שיחה 20:58, 12 בפברואר 2011 (IST)

קונסיסטנטיות או קוהרנטיות ובעברית, עקביות. דניאל ב. 21:16, 12 בפברואר 2011 (IST)

מי הם הי"דטים?[עריכת קוד מקור]

יחיאל מוהר כתב: "כשנגמר מבצע קדש ישבו הי"דטים מעגל סביב האש צ'יזבטו חמש-חמש"

מי הם הי"דטים? גוגל לא מניב שום דבר בנושא !! יפתח ש. - שיחה 21:07, 12 בפברואר 2011 (IST)

תשובה מחיפוש בפורום של "תפוז", אפילו שפורומים לא נחשבים פה.אודי - שיחה 23:27, 12 בפברואר 2011 (IST)
ומה פירוש ה'חמש-חמש'? 22:59, 13 בפברואר 2011 (IST)
Five by five is the best of 25 possible subjective responses used to describe the quality of communications.from the english wiki. it was translated to hebrew. it is intersting that it is not clear when! Nachum - שיחה 10:47, 14 בפברואר 2011 (IST)

שאלה[עריכת קוד מקור]

מה שמה של האישה שילדה 69 ילדים במהלך חייה והאם היא האישה שהיתה הכי הרבה זמן בהיריון (במצטבר) מכל אישה אחת אי פעם? (כי ידוע לי שאישה זו ילדה שלישיות ורביעיות). 84.109.146.108 21:19, 12 בפברואר 2011 (IST)

נסה את ספר השיאים. עִדּוֹ - שיחה 23:41, 12 בפברואר 2011 (IST)
נ.ב. נראה לי שלא קוראים לה. נומר שהיא ילדה כל שנה מגיל 12 עד 62. דהיינו היו לה חמישים לידות שבערך בחצי מהן נולד יותר מולד אחד. לא סביר. אולי בעצם היו לה רק רביעיות דהיינו היו לה יותר איזה 18 לידות של רבעיות. גם לא סביר.. עִדּוֹ - שיחה 23:47, 12 בפברואר 2011 (IST)
לפי הערך w:en:Feodor Vassilyev שמה אינו ידוע והיא ילדה 16 זוגות תאומים, 7 שלישיות ו-4 רביעיות ובסך הכל 69 ילדים ב-27 לידות בטווח של 40 שנים. בהנחה שלא היו לה הריונות שהסתיימו בהפלה ושכל הריון נמשך לפחות 34 שבועות (לפי הערך 67 מהתינוקות שרדו את תקופת הינקות) אז היא היתה בהריון 17-18 שנים מחייה. לבעלה, דרך אגב, נולדו עוד 18 ילדים מאשתו השניה. Easy n - שיחה 00:43, 13 בפברואר 2011 (IST)

אדי עופרת[עריכת קוד מקור]

האם צבעי שמן טריים המכילים עופרת, הנמצאים בטמפטורת החדר פולטים אדי עופרת מסוכנים? אני יודע שזה מסוכן במגע עם העור או בבליעה, אבל האם עצם השהייה לידם מסוכנת? תודה, מישה

אולי. בכל מקרה אדי הלחמה אינם בריאים ונדמה לי שזאת הסיבה. עִדּוֹ - שיחה 23:40, 12 בפברואר 2011 (IST)
לעופרת אין אדים בטמפרטורת החדר, אבל יכולה להיות אבקת עופרת באוויר, וצריך לבדוק את שאר החומרים בצבע. ‏Setresetשיחה 11:14, 13 בפברואר 2011 (IST)
קשה להאמין שצבעי שמן המכילים עופרת עדיין זמינים מסחרית. ייצור עופרת פחמתית לשימוש כצבע נפסק לפני עשרות שנים. יורם שורק - שיחה 15:51, 14 בפברואר 2011 (IST)

המבנה הכי עתיק?[עריכת קוד מקור]

מהו המבנה העתיק ביותר בעולם? הפירמידות?

סביר להניח שכן. לפחות המבנה העתיק ביותר ששרד עד היום. גילגמש שיחה 23:29, 12 בפברואר 2011 (IST)
לא בטוח. קיימים כל מני מעגלי אבן ושערי אבן בני איזה עשרת אלפים שנה. אם איני טועה. עִדּוֹ - שיחה 23:39, 12 בפברואר 2011 (IST)
אתה יכול לתת דוגמה? לפי en:Stone circle (אם כי מנתון שמובא שם ללא סימוכין) המבנים האירופאים החלו להופיע בערך ב־3000 לפנה"ס.
לפי מה שידוע לי המגדל הנאוליטי בתל א-סולטאן שביריחו הוא המבנה הקדום ביותר בעולם (בערך מ-8000 לפנה"ס). אבל תכף יבואו ארגיאולוגים אמיתיים שיסתרו אותי. Ranbar - שיחה 10:55, 13 בפברואר 2011 (IST)
אמנם אני ארכיאולוג מזויף, אבל אני עדיין אסתור אותך. יריחו נקראה בזמנו "העיר העתיקה בעולם" כי נמצאה בה החומה (שהמגדל הוא חלק ממנה) העתיק ביותר (בין 8,500 ל9-500 לפנה"ס). השם כבר לא כל-כך שגור היום, בעיקר בהתחשב בתאוריה של עופר בר יוסף שזוהי לא חומה אלא סכר. בכלל בתקופה הזו מתחילים לצוץ מבני ציבור - ביריחו, צ'טלהויוק גבקליטפה. אבל מבנים פרטיים היו קיימים אצל התרבות הנאטופית. ובכל זאת, אני מנחש שהשואל התכוון למבנים שעדיין עומדים על תילם, אז כל זה לא רלוונטי לו... דניאל צבישיחה 12:18, י' באדר א' ה'תשע"א (14.02.11)

חייב עזרה[עריכת קוד מקור]

שלום, לגבי קלט מעורר וקלט מעכב, לא הבנת משהו, אם קלט מעורר הוא מידע הנקלט חישתית ומוערר פעולה נוירונית בגוף (סליחה אם לא דייקתי או החסרתי משהו), אז.., קלט מעכב מהו?, האם הוא כזה שמפריע לפעילות נוירונית קיימת או בכך שהוא מצמצם אותה?.. אשמח להבין מהם אלו.. מאד חשוב לי!, תבורכו!.

תאי עצב מעבירים גירוי מאחד לשני על ידי חומר כימי המופרש מהתא הראשון ומפעיל שרשרת של פעילות בתא העצב הבא אחריו. חומר כימי זה מכונה נוירוטרנסמיטור. הנוירוטרנסמיטורים מתחלקים לשתי קבוצות:
  • נוירוטרנסמיטור מעורר (או אקסיטטורי - EXCITATORY). הוא מפעיל שרשרת פעילות כימית בתוך תא העצב השני והתוצאה של שרשרת פעילות זו היא גירוי והפעלת מטרה מסויימת כמו שריר, בלוטה, תא עצבי אחר ועוד. על כן גירוי זה מכונה "מעורר", כלומר מפעיל.
  • נוירוטרנסמיטור מעכב (או אינהיביטורי - INHIBITORY). הוא מפעיל שרשרת פעילות כימית בתוך תא העצב השני והתוצאה של שרשרת פעילות זו היא הפסקת מעבר גירוי לכוון המטרות שהוזכרו מעלה. על כן גירוי זה מכונה "מעכב", כלומר מפסיק פעילות. ד"ר וידנפלד - שיחה 20:00, 14 בפברואר 2011 (IST)

שלום ד"ר,

אם אני מבין נכון, קלט מעכב יהיה כזה שפשוט יפריע לחשיבה או למעשה להמשיך במתכונתם, למשל, רצון לאכול גלידה חלבית אחרי שניצל (יתבטא בקלטים מעוררים לביצוע המטרה), וקלטים מעכבים יהיו מניע דתי שכביכול יצמצם התשוקה הזאת וירחיק הפרט מן המעשה?.

האם צדקתי (גם בהתחלה), כשהבנתי שמדובר בקלט שכביכול מטרתו לצמצם או להפסיק פעילות נויראלית מסויימת?

תודה!

אתה מבין לא נכון. ההסבר שקיבלת עוסק בקשר בין שני תאי עצב או בסינפסה אחת. אתה יכול להשוות את הפעילות המעוררת \מעכבת לפעולתם של שערים לוגים פשוטים. הסבר על שערים לוגים הנמצאים בבסיס החומרה של מערכות מחשב, הינו רחוק מאד מהסבר על פעולתה של תוכנה הפועלת על אותו מחשב. ובחזרה למוח, רחוק מאד מהסבר על הדרך בה מתעוררים חשקים. לפסיכולוג יהיה יותר קל לענות לך על שאלה כזו. יוסישיחה 14:26, 15 בפברואר 2011 (IST)

האם ביטוח לאומי יכול לפרוץ לחשבון הבנק?[עריכת קוד מקור]

האם זה נכון שלמוסד לביטוח לאומי יש את הסמכות לגבות כספים ישירות מחשבון הבנק של המבוטח ללא אישור וללא צו בית מששפט במקרה של חובות? האם קיימת דרך להגן על החשבון שלי מפני פריצה של הרשויות? לא צריך להסביר לי את החשיבות של ביטוח לאומי תשלום מסים, שירות צבאי וכדו'. אני מבין את החשיבות. לא רלוונטי לשאלה. 79.176.4.90 18:23, 13 בפברואר 2011 (IST)

לא רק לביטוח לאומי יש אפשרות לגבות חובות ישירות מחשבון הבנק שלך אלא גם למס הכנסה, מע"מ, המכס ואולי עוד גופים. על מנת להתגונן מפני גביה כזו כדאי להתיעץ עם בעל מקצוע מתאים (רואה חשבון למשל) Itamar-e - שיחה 18:37, 13 בפברואר 2011 (IST)
אני שואל ספציפית על ביטוח לאומי. האם הזכות לקבל גישה לחשבון הבנק של המבוטח ללא צווים אישורים מגורמים אחרים מאוגדת בחוק? איפה זה כתוב? האם קיים גורם כלשהו שמרסן את המוסד מפני החלטות בסגנון "אנחנו בגירעון ענק, באו ניקח מכל אחד מהאזרחים 100 שקל ישירות מהחשבון וככה נכסה את החובות"? 79.176.4.90 18:55, 13 בפברואר 2011 (IST)
עד כמה שידוע לי אין שום דרך חוקית לגעת בחשבון הבנק שלך, למעט באמצעות צו של שופט. הביטוח הלאומי מקזז את מה שאתה חייב לו מכל מיני תשלומים שהוא מעביר (קצבאות ילדים, הבטחת הכנסה וכד'). זה כמובן שונה אם נתת צ'ק. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 18:57, 13 בפברואר 2011 (IST)
הביטוח הלאומי (כמשל) יכול לקזז גם רטרואקטיבית, אם מתברר (לשביעות רצון הפקיד בביטוח הלאומי) שהועברו תשלומים מעבר למגיע. עוזי ו. - שיחה 19:38, 13 בפברואר 2011 (IST)
אני רק אומר, שקיימים סייגים מסויימים לגבי יכולות הקיזוז המופלאות של הביטוח הלאומי.
כך למשל, לא ניתן לקזז תשלום עבור ימי מילואים עם כל תשלום אחר.
תשלומים אלו (ואני מניח שאחרים, באופן דומה) נמצאים בקופה שיוחדה לכך. לקופה זו שני חותמים - הביטוח הלאומי, ומשרד הביטחון.
כך, על כל פעולה בקופה, צריך "לחתום" גם משרד הבטחון.
זהו כמובן המשל הטכני. הוראה זו חלה מתוקף חוק![5]
עם זאת, כמו שאומרים בישראל "חוק זה צחוק".
אמנם אסור להם לקזז, אך מותר להם למנוע העברת תשלום...
כשבאתי לפדות ימי מילואים, אמרה לי הפקידה שעלי לשלם קודם על כמה הרבעונים האחרונים שאני חייב להם.
אמנם אסור להם לקזז ולתת לי את "הנטו", אבל הפקידה לא תלחץ אנטר, עד שאסדיר את חובי.
נו טוב...

התגמול בעבור שרות המילואים משולם ע"י משרד הביטחון באמצעות המוסד לביטוח לאומי. למוסד לביטוח לאומי אין זכות לקזז חובות מתגמולי המילואים למעט קיזוז סכומים ששולמו על-ידו כמקדמה בגין שירות מילואים.

אתם מפספסים את המהות של השאלה- האם יש חוק שמאפשר לביטוח לאומי לא סתם לקזז, אלא לגשת לחשבון הבנק הפרטי שלי ולקחת משם כסף שאני חייב להם בלי לקבל אישור ממני או צו בית משפט? 79.176.4.90 21:28, 13 בפברואר 2011 (IST)

אני לא חושב שהם יכולים לקחת כסף ישירות מהחשבון (אלא אם נתת להם הרשאה כזאת), אבל הביטוח הלאומי (וגם רשויות אחרות) יכול להטיל עיקול על חשבון הבנק שלך ללא צו שופט. ועם עיקול על חשבון הבנק, אתה תמהר לשלם. איש המרק - שיחה 08:19, 14 בפברואר 2011 (IST)
תשובה מוסמכת כמיטב יכולתי (אני עו"ד אבל לא מתעסקת בזה): חוק בשם "פקודת המיסים (גבייה)" (ראו כאן מאפשר לפקיד גבייה (שאינו שופט) להטיל עיקול על חשבון הבנק שלך, ובסופו של דבר גם לגבות את הכסף ישירות מהבנק. כל זה - בלי צו של שופט. באמצעות החוק הזה ניתן לגבות כל מיני סוגי של מיסים, לאו דווקא ביטוח לאומי. מי שמפעיל את החוק אינם בהכרח פקידי הביטוח הלאומי. למה זה ככה? כי המדינה לקחה לעצמה כוח רב לגבות מיסים, ככה זה. Goldmoon - שיחה 09:26, 14 בפברואר 2011 (IST)
מה ההבדל העקרוני בין זה לבין מה שכתב איתמר בתגובה הראשונה. Maximilian - שיחה 22:40, 14 בפברואר 2011 (IST)
אין הבדל עקרוני. השואל שאל איפה זה כתוב והפניתי לחוק שבו זה כתוב. Goldmoon - שיחה 12:12, 15 בפברואר 2011 (IST)

מנגינת צה"ל[עריכת קוד מקור]

איך קוראים למנגינה שמזוהה עם צה"ל ומתנגנת כמעט בכל טקס צבאי (אני מתכוון למנגינה כמו שפה, מ-4:40)..?

מארש צה"ל? יְשֻׁרוּןשיחה 18:56, 13 בפברואר 2011 (IST)

תודה!

חוק שימור התנע[עריכת קוד מקור]

אני יורה כדור אקדח על בובה, לפי חוק שימור התנע כל אנרגיית התנועה של הכדור תועבר לבובה אבל אני יודע שהכדור בכניסתו לבובה יוצר חום, האם חום זה גורם לאיבוד תנע ובכך סותר את חוק שימור התנע?? 89.138.169.184 21:30, 13 בפברואר 2011 (IST)

קיימים בנפרד: חוק שימור התנע וחוק שימור האנרגיה. זה לא משנה אם הכדור נעצר ויוצר חום או נעצר ומעביר את האנרגיה לקפיץ או לכל צורה אחרת. התנע נשמר במערכת בכל מקרה, וגם האנרגיה, אם כי היא יכולה להתגלגל לצורות שונות. ‏Setresetשיחה 22:08, 13 בפברואר 2011 (IST)

לא יכול להיות שבמקרה זה התנע הפך לאנרגיה?? מאיפה אנרגיית החום באה אם לא מהתנע של הכדור??? 89.138.169.184 22:30, 13 בפברואר 2011 (IST)

אתה מתבלבל בין מושגים שונים. תנע זה דבר אחד, אנרגיה זה דבר אחר. כמובן שיש קשר בינהם, כמו שיש קשר בין מטיחות הקפיץ לבין אנרגיה פוטנציאלית של הקפיץ, אך זה לא אותו הגדול. אנרגיית החום באה מאנרגיה קינטית של הכדור ואם אתה רוצה לדייק אז +אנרגיה קינטית בהתחלה = חום+אנרגיה קינטית בסוף. תנע לא יכול להפוך לאנרגיה כמו שמהירות לא יכולה להפוך למשקל. 79.176.4.90 00:15, 14 בפברואר 2011 (IST)

טייסים וחובלים[עריכת קוד מקור]

יש לי שתי שאלות - 1) למה באמת מטשטשים פני טייסים? 2) האם מטשטשים גם פנים חובלים?

מטעמי ביטחון מידע. פני חובלים לא מטשטשים. נעה - שיחה 10:51, 14 בפברואר 2011 (IST)
בעיקר כדי שירגישו טוב עם עצמם! Old boys club וכזה.
להזכירך, עד לפני מספר קטן של שנים היו מסתירים את פניהם ושמותיהם של ראש המוסד, וראש השב"כ. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
והפסיקו. וכלום לא קרה... תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 21:12, 14 בפברואר 2011 (IST)

חץ וקשת[עריכת קוד מקור]

עם איזה עץ הכי נכון לבנות חץ וקשת (יותר קשת)?

לא יודע לגבי הכי נכון, אבל אצלנו בונים מהרדוף הנחלים. לוקחים ענף גדול, מקלפים אותו (לא עם הקולפן הביתי של תפוחי האדמה, הוא רעיל). נותנים לו להתייבש, חורצים את הקצוות והוא מוכן. yanshoofשיחה • 13:03, 15 בפברואר 2011 (IST)
ובאופן כללי כדאי לשטוף אחרי זה ידיים טוב טוב, כי זה באמת צמח מאוד רעיל ניצן צבי כהן - שיחה 18:29, 24 בפברואר 2011 (IST)

הטור ההרמוני[עריכת קוד מקור]

האם זה מקרי שהטור ההרמוני והאינטגרל ? תומר - שיחה 02:07, 14 בפברואר 2011 (IST)

כמובן שלא. טור הההפרשים מתכנס (לקבוע של אוילר); ראה גם מבחן האינטגרל. עוזי ו. - שיחה 03:43, 14 בפברואר 2011 (IST)
אני כמובן מכיר את מבחן האינטגרל. הכוונה היא האם ניתן לומר גם, למשל, כי מכיוון ש- , ובאופן כללי  ? תומר - שיחה 16:10, 14 בפברואר 2011 (IST)
תומר, אתה תהיה חייב לדרוש שf תקיים תנאי כלשהו, אחרת סתם כך זה לא יהיה נכון. מונוטוניות למשל תספיק. 132.72.40.169 16:20, 14 בפברואר 2011 (IST)
ואגב, כדי להבין למה זה נכון כדאי לעיין, לא בניסוח של מבחן האינטגרל, אלא בהוכחה שלו. 132.72.40.169 16:21, 14 בפברואר 2011 (IST)

אנרגיה תאית[עריכת קוד מקור]

מדוע נערצת כל כך מולקולת הatp כמטבע האנרגטי בתא ? אם כל מולקולת גלוקוז בפירוקה נותנת אנרגיה ששקולה ל-30 מולקולות atp, לא היה יותר טוב להשתמש בה לשימור האנרגיה בתא ? תופס פחות מקום, ונותן יותר חום. 147.236.33.131 18:46, 14 בפברואר 2011 (IST)

ה ATP נערצת כי יש לה שם מגניב וקל להבין את העבודה שלה אינטואיטיבית. היא יותר מגניבה מNAD החשובה לא פחות. גם לי יש שאלה, למה לדעתך אדנוזין תלת זרחתי שוקל פחות מגלוקוז? יוסישיחה 20:34, 14 בפברואר 2011 (IST)
ה-ATP לא משמשת לשמירת אנרגיה - לזה יש מולקולות שומן. ATP משמשת לאספקת אנרגיה לבניה ותהליכים אחרים. זו מולקולה קטנה עם קשר עתיר אנרגיה שמפורקת יחסית בקלות (תהליך פירוק הגלוקוז למשל הרבה יותר ארוך ודורש סדרת אנזימים ספציפיים). יואלפ - שיחה 08:12, 15 בפברואר 2011 (IST)
תודה ליואלפ, וליוסי:התכוונתי שהגלוקוז שוקל פחות, וזה היה המשך של השאלה. 147.236.33.131 19:25, 21 בפברואר 2011 (IST)

טלפון אלחוטי מסוג DECT[עריכת קוד מקור]

שלום

האם אזהרתו (מלפני כמה חודשים) של משרד הבריאות, לפיה לא מומלץ שיהיה טלפון אלחוטי, ובפרט מסוג DECT, בחדר ששוהים בו לזמן ארוך - מבוססת מדעית?

לא, הוא מבוסס על עקרון הזהירות המונעת. Keleti - שיחה 10:52, 18 בפברואר 2011 (IST)
לפי העיקרון הזה אסור לצאת מהבית, יש לשבת בחושך ולא להפעיל את הטלוויזיה, המקרר, מכונת הכביסה או כל מכשיר חשמלי (= מחולל קרינה אלקטרומגנטית מסוכנת בפוטנציה) אחר. מי שהוציא את המנשר ההוא הוכיח שאין במשרד הבריאות כתובת רצינית לעניינים האלה. כנראה עלינו לסמוך על האמריקאים בנושאי בריאות ובטיחות. 79.183.209.40 11:07, 18 בפברואר 2011 (IST)
עו"ד אריה נייגר אמר אתמול בכנס בנושא: "עקרון הזהירות המונעת עלול להיות כל כך מסוכן, שיש להיזהר ולהימנע ממנו על פי עקרון הזהירות המונעת". Keleti - שיחה 15:27, 18 בפברואר 2011 (IST)
נשמע כמו אדם חכם. אולי כדאי שיצטרף למשרד הבריאות ואז נראה אזהרות קצת יותר ענייניות. 79.183.209.40 16:53, 18 בפברואר 2011 (IST)
ומה עם אזהרות מסע לכלל העולם? תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 22:29, 18 בפברואר 2011 (IST)

עד כמה בטיחותי לשלם באינטרנט?[עריכת קוד מקור]

עד כמה גדול הסיכון להקליד את מספר כרטיס האשראי, תעודת זהות, פרטים ומזהים באתרים שמוכרים דברים דרך הרשת? או אתרים ממשלתיים ( שגם לא מאובטחים היטב לרוב)? האם מקרי גנבות נפוצים ברשת? 79.178.44.3 21:57, 14 בפברואר 2011 (IST)

יותר בטוח מלמסור את מספר כרטיס האשראי שלך בטלפון בעת הזמנת פיצה. ניתן בקלות להאזין לשיחה, ואתה גם לא יכול לדעת מה הבחור בצד השני של הקו יעשה עם המספר הזה. דולבשיחה 22:21, 14 בפברואר 2011 (IST)
באופן כללי, מאז ראשית ימי האינטרנט ועד היום - ביצוע רכישה מאובטחת באתר מוכר - היא שיטת הרכישה הבטוחה ביותר המוכרת לאנושות!
הסיבה שאנשים נוטים שלא לבטוח בשיטה זו - הוא בשל חדשנותה היחסית.
אנשים נוטים לחשוש מן החדש, הלא מוכר והלא ידוע.
בעניין זה יש לומר כמה דברים:
  1. הדבר החשוב ביותר, הוא לבצע את הרכישה מאתר מוכר! זאת אומרת, אתרים כמו Amazon.com או Walla.co.il נחשבים בטוחים. לעומת זאת, רכישה בYossiSound.com, אולי פחות.
    דרך קלה לבדוק האם אתר שאתה לא מכיר, נחשב מוכר - היא להכנס לאתר כמו zap.co.il ולראות אם ישנן הרבה ביקורות עליו.
  2. יתר-על-כן, חשוב לציין שבניגוד (אולי) לדעתם של רבים - שיטות הרכש הישנות באשראי - לא היו כה בטוחות.
    בזמנו היה ידוע שמוקדנים בגופי דיוור טלפוניים (כמו ערוץ הקניות), מחוברים לעתים לגורמי פשע המשלמים להם תעריף עבור כל מספר כרטיס אשראי שהם מוסרים להם.
    דרך מוקדי רכש כאלו, זלגו רבים מפרטי האשראי של לקוחות.
    זאת ועוד, גם ברכישה בבית עסק, היו בתי עסק ששיכפלו את המידע בכרטיס האשראי - והעבירו אותו לצד שלישי.
    בכל אופן, מה שאני מנסה לומר - שהיכן שיש בני-אדם, ישנם מקרי נוכלות.
    ככל שמצמצמים את הגורם האנושי המעורב בהליך רכישה - כך בטיחותה עולה!

    לפני כשבועיים רציתי לרכוש מצלמה דיגיטלית.
    מצאתי חנות אינטרנט שנראתה אמינה.
    אך רציתי לבקש בקשה מיוחדת בקשר לרכישה, ולכן התקשרתי על-מנת לרכוש בטלפון.
    דיברתי עם נציגת החנות.
    היא הורתה לי לבצע את הרכישה באתר החנות, ולציין את בקשתי החריגה באופן מסויים.
    אתה מבין, גם בעל החנות הבין שעדיף לו שעובדיו לא יתעסקו ולא יראו בכלל את פרטי האשראי של לקוחותיו!
  3. דבר אחרון, אדגיש את נושא הרכישה באתר מאובטח.
    אתר מאובטח, הוא אתר שבעליו בנה אותו בצורה בטוחה.
    באתר מעין זה, פרטי האשראי שלך מועברים בצורה מוצפנת, ואינם ניתנים להעתקה על-ידי גורם זר.
    ניתן לדעת אם האתר שבו אתה גולש, הוא אתר מאובטח.
    הדפדפן שלך (Internet Explorer או Firefox) יסמן לך כי הנך גולש באתר מאובטח.
    בדרך כלל, מקובל לסמן כי הנך גולש באתר מאובטח, על-ידי סימון צבעוני כלשהו בפס הכתובת (למעלה).
    [6],[7],[8].
האתרים הממשלתיים לרוב לא מאובטחים. וגם לא עולים נורמלית בפיירפוקס אלא רק באקספלורר שעליו אני לא מסוגל לסמוך. אני לא רוצה להיות אובססיבי, אבל כשקופצת הודעה של פיירפוקס מאתר ממשלתי שהאתר לא מאובטח זה מלחיץ... 79.178.44.3 22:47, 14 בפברואר 2011 (IST)

ותרשו לי לציין את מה שצריך להיות אמור נחלת הכלל. החברה שהנפיקה את כרטיס האשראי שלך היא הנושאת בנזקים של כל חיוב לא מאושר בכרטיס האשראי, ולא את(ה). כל שעליך לעשות הוא לעקוב אחרי דף החיוב החודשי ולוודא שאין חיובים בלתי מאושרים. ברגע שמזהים חיוב כזה, נניח מישהו קנה 8 פיצות בכרטיס שלך, עליך לפתוח "בירור" מול חברת כרטיס האשראי. בירור כזה כרוך בתשלום רק אם מדובר בתלונת שווא (כלומר מתברר שהחיוב הוא כן מאושר, ופשוט שכחת). באם התשלום אכן לא מאושר, החיוב מבוטל והחברה שסיפקה לכאורה שירותים תמורת התשלום (הפיצרייה), עליה הנזק ועליה למצוא דרך חלופית לגבות את החוב לכאורה. מן הסתם אינם יכולים לתבוע ממך את עלות הפיצה שלא הזמנת. בנוסף, בעל העסק משלם לחברת הסליקה שלו עמלה בעבור החיוב שבוטל. יוצא מזה שני דברים: (א) לחברת האשראי ולבעלי העסקים יש אינטנרס לדאוג שלא יהיו חיובים שגויים, ולכן הם נוקטים באמצעי זהירות (ב) את(ה) כלקוח(ה) יכול לשלם בהנאה ובביטחה לכל "יוסי דיו ממוחזר" וכל עוד את(ה) עוקב(ת) אחרי פירוט החיובים החודשי, מה שמומלץ בלי קשר לרמאויות, הינך מוגנ(ת) לחלוטין. kotz - שיחה 10:10, 15 בפברואר 2011 (IST)

חרדים ומשקפיים[עריכת קוד מקור]

בזמן האחרון יוצא לי לעבור לא מעט בבני ברק וגם כן בזמן האחרון אני מתלבט אם לקנות משקפי-קריאה. האמנם, דעות סותרות נשמעות ממכריי לגבי הבטיחות שבשימוש בכאלה. חלק אומרים שאותה הקלה מאסיבית על העניניים, יכולה לפגוע בראייה, וחלק אומרים ההפך (למרות שלפי הידע הכללי הצנוע שלי על אקלימיזציה ואבולוציה לצורותיה, זה בדיוק הפוך, והתאמצות היא מן-הכלל מחשלת, או לפחות מתחזקת). השאלה היא - מה מדעי?. מה בתכלס?, ומה לגבי אותם חרדים בני-ברקיסטים..?

חושש אנכי! תודה לעונים.

מה הקשר בין חרדים למשקפיים????

נשאל לעיל, אמנם לא בצורה מפורשת, מדוע כה רבים החרדים שעונדים משקפיים, גם ביום-יום ולא רק בעת קריאה (אם הטענה הזו בכלל עובדתית).

נראה לי מישהו פה מתבלבל בין משקפי ראיה למשקפי קריאה. זה לא אותו הפריט, למרות שהוא נראה בול אותו דבר... עיין ערך משקפיים. אגב, ההקשר לאבולוציה כאן לא רלוונטי בכלל. אני לא מומחה לבעיות ראיה, אבל מניסיון אישי יכול להגיד שהסתובבתי די הרבה זמן ללא משקפיים. היום אני מעביר לפחות שעתיים-שלוש ביום במשקפיים והראיה שלי הולכת ונהרסת בקצב לא מהיר אך קבוע ללא קשר לפרק הזמן שאני מעביר במשקפיים. כך שלדעתי הלא מלומדת, התאמצות לא מחשלת, אלא רק מציקה. באמת שקשה לי להגיד אין בני ברק קשור לשאלה. Corvus,(שיחה) 12:57, 15 בפברואר 2011 (IST)

בני-ברק הוזכרה ספציפית משום ניסיון השואל שעובר לעתים, בעיר זו, בדרכו לערים אחרות.

מדוע אין קשר לאבולוציה?, אבולוציה אינה רק זו הדרווינאית.

אז לאיזו תופעה התכוונת שרשמת "אבולוציה"? במציאות זה לא ממש כמו ב"פוקימון" - אנשים לא יכולים על ידי מאמץ להפוך ל"צורה מתפתחת". אדם יכול לפתח שרירים, ללמוד ולתרגל פעולות גופניות ומנטליות חדשות, לאמן את עצמו לקריאה מהירה וריצות מרתון. אבל הוא לא יפתח ראיית לילה על ידי התאמצות של קריאה בחושך, לא יצמיח כנפיים עקב ריבוי צניחות חופשיות ולא יגדל זנב על ידי טיפוס על עצים- זה פשוט לא הולך ככה... ותיקון ראיה זה לא משהו שאפשר להסדיר על ידי מאמץ מחשל, זה לא כמו ללמוד ספרדית או לרכב על אופניים. זאת לקות גופנית נפוצה.
תסביר מה היתה הכוונה במונח "אבולוציה" במשפט המקורי? Corvus,(שיחה) 13:49, 15 בפברואר 2011 (IST)

שלום לך, היית יכול פשוט לשאול מה היתה ההגדרה האופרציונאלית שלי למושג אבולוציה. היא:

ובכן, התפתחות א-דרווינאית המבוססת בין היתר, על חישול של איברים שונים בגוף, המשתנה מאיבר לאיבר, וכאילו שזה לא היה ברור. בכל מקרה, אין זה דיון על אבולוציה. את תגובתך על ניסיונך האישי עם משקפיים כבר קיבלתי, ועל כן הודתי לך, אך אני שואל לגבי מידע עובדתי מוחלט.

בציבור החרדי רווח מנהג ענידת משקפיים עקב מנטליות של קריאה רבה מגיל צעיר והתאמצות יתר של העיניים. כמו"כ רבים מהקהילה החרדית מרבים בקריאה יומיומית בלימוד התלמוד התנ"ך ומחשבת ישראל.
ואיך בדיוק קוצר ראיה יכול להתקבל מקריאה בספרים? האם כבר יש נזק לריאה מספרים (וזה בספק), אז זה יהיה רוחק ראיה. ככל הנראה אתה מתבלבל בין קוצר ראייה לרוחק ראייה שזה דברים הפוכים שכל אחד מהם מתקנות משקפיים עם עדשות אחרות. ומשקפי קריאה לא נועדו לילדים בדרך כלל, אלא בעיקר לאנשים הסובלים מזוקן ראייה. 79.178.11.159 22:13, 15 בפברואר 2011 (IST)

אולי חרדים הם עניים יותר ולכן יש להם פחות כסף לעדשות מגע ולניתוחי ליזר להורדת המשקפיים?. עִדּוֹ - שיחה 22:25, 15 בפברואר 2011 (IST)

ואגב, משקפיים בד"כ מרכיבים ולא עונדים. יואלפ - שיחה 08:19, 16 בפברואר 2011 (IST)

לעניין תרגול ומאמץ - אימוץ עיניים הזקוקות למשקפיים לא יחזק אותן אלא רק יכביד על הראייה, יגרום לכאבי ראש ואולי, עם הזמן, גם יחריף את בעיות הראייה. לעומת זאת, בילדות קיימת תופעה של "עין עצלנית", ובמקרה כזה, אם מזהים את התופעה בעוד מועד, יש לכסות את העין הבריאה כדי לאלץ את העין החלשה לתפקד. על ידי כך מתחזקים השרירים ןאחרי תקופה מסוימת, אין לי מושג כמה, העין מתחזקת דיה לתפקד לצד העין החזקה. אם אין נוקטים בטיפול כזה בילדות הרכה, העין החזקה מבצעת את כל העבודה והעין החלשה מתנוונת והולכת, עד לכמעט-עיוורון.שלומית קדם - שיחה 15:31, 18 בפברואר 2011 (IST)

איסור אכילת חזיר[עריכת קוד מקור]

מאיפה נולד האיסור לאכול חזיר? האם הוא נולד מסיבות דתיות בלבד? איך הוא הגיע לאסלאם? האם עמים במזרח התיכון הקדום (תקופת בית ראשון נגיד) נהגו להימנע מאכילת חזירים כמו בני ישראל?

האם המצרים העתיקים אכלו חזירים? האם יש בימנו מקומות בהם לא אוכלים בשר חזיר מסיבות לא דתיות( ולא מהסיבה שאין חזירים באזור)?

איך זה שהנצרות לא מגנה על אכילת חזיר למרות שהוא מצוין מפורשות בברית העתיקה? האם יש איזו סיבה לביטול מצוות? 109.65.2.205 10:55, 15 בפברואר 2011 (IST)

תשובות על חלק ניכר מהשאלות תוכל למצוא בערך בשר חזיר. יוסאריאןשיחה 11:06, 15 בפברואר 2011 (IST)
ערך מרתק. תודה. 109.65.2.205 11:35, 15 בפברואר 2011 (IST)
יש שם לא מעט מחקר מקורי. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 09:59, 16 בפברואר 2011 (IST)

ולגבי ביטול המצוות בנצרות, אפשר לקרוא בפאולוס#התאולוגיה הפאולינית, אם כי אפשר לשפר את הערך. kotz - שיחה 12:38, 15 בפברואר 2011 (IST)

לגבי חזירים במצרים העתיקה, במסכת בכורות (דף כ"ח), נאמר: "אמר תודרוס הרופא, אין פרה וחזירה יוצאין מאלכסנדריה, עד שחותכין את האום שלה, בשביל שלא תלד.". כלומר, במצרים גידלו כמויות של חזירים, סביר שגם למאכל של המצרים עצמם. Poo - שיחה 14:08, 16 בפברואר 2011 (IST)

האם לפי היהדות לתא חי יש נשמה?[עריכת קוד מקור]

היהדות טוענת שלחי יש נשמה, ומה לגבי תא-חי?... מאד מעניין אותי מה היהדות טוענת בעניין זה, אשמח להפנייה לספרות של אנשי מדע-דתיים שעסקו בעניין הספציפי הזה. תודה.

היהדות טוענת שלאדם יש נשמה, לעומת זאת לחיה אין נשמה אלא רוח, גם גוי יש לו נשמה, אבל מזן אחר, ולשאלתך, לתא חי אין נשמה. טיפוסי - שו"ת 01:01, 16 בפברואר 2011 (IST)

שלום טיפוסי, ברשותך שאלה;

אם אין לתא חי נשמה, אז מה לגבי אדם במצבו הראשוני ביותר (התמזגות הזרע והביצית)?, תודה.

אגב, מזה נשמה מזן אחר?, אתה רוצה להגיד לי שמהרגע שגוי עובר תהליכי גיורי כביכול כשרים בהצלחה, הנשמה שלו מתחלפת לאחרת?, חח, אתה קונה את זה?.

השלב בו העובר מקבל את הנשמה, מוזכר, צריך רק לבדוק במקורות, נשמה זה דבר רוחני במהותו, כל שאנחנו יודעים עליה זה מה שנכתב עליה בספרי היהדות, כמו ספר הזוהר, תלמוד בבלי, ועוד, ברור שגר צדק כהלכה, מעלה את דרגת נשמתו, ברגע הצטרפותו לעם היהודי המכונה ולא לחינם "העם הנבחר", יש לזכור שמי שמטפל בעניין הזה, הוא "בורא כל הנשמות, רבון כל המעשים" (מתוך תפילת ישתבח), בברכה. טיפוסי - שו"ת 13:42, 16 בפברואר 2011 (IST)
במקורות כתוב שנחלק רבינו הקדוש עם אנטונינוס הרומי אימתי נכנסת נשמה בגוף. חד אמר מתחילת יצירתו, ומביא ראיה מזה שהוא בועט בבטן אמו, המופרע הקטן, וחד אמר מרגע צאתו לאויר העולם, שנאמר לפתח חטאת רובץ.Samuels - שיחה 03:26, 17 בפברואר 2011 (IST)

היהדות אוסרת על שפיכת זרע לבטלה. תא זרע אינו "חי" יותר מכל תא סומטי אחר. אולם, הייחוד שלו הוא באפשרות העתידית לפתח חיים. מכאן ניתן להניח שהיהדות מייחסת ערך אנושי כלשהו לתא זרע. ראה הוצאת שכבת זרע לבטלה, בערך יש ציטוטים מהמקורות היהודיים שאף מייחסים לאדם המוציא זרע לבטלה תכונות של רוצח. איש השלג - שיחה 20:34, 16 בפברואר 2011 (IST)

כל מה שהשיבו כאן נכון, למרות שלא הכל בהכרח מתייחס ישירות לשאלה, וכדי להוסיף גם, שלמרות שכאמור לבעלי חיים, צומח או דומם, אין נשמה עצמאית, על פי הקבלה היהודית הן עשויים להכיל נשמה מגולגלת של חוטא, עד לתיקונה. טיפוסי - שו"ת 12:06, 18 בפברואר 2011 (IST)
יש כשל לוגי בכל האמור מעלה וכדאי להזכיר אותו. "נשמה" הוא מושג בתחום המיסטיקה, דת, אמונות טפלות וכו' ואינו מושג מדעי. בופן מדעי טהור (ומדע טהור הוא בהכרח אתאיסטי מוחלט) המושג "נשמה" אינו קיים כלל ועל כן אין נשמה לא לתא בודד ולא לאדם שלם. מכאן שלדון דיון מדעי על מושג שאינו בתחום רלוונטי למדע, פירושו לעסוק בכשל לוגי. אם מתעלמים מכשל לוגי נוכל להגיע לכל תשובה שנחפוץ - ובא לציון גואל. למשל: טול חלק מכבדו או כליתו של יהודי ושל גוי. מבחינה אנטומית, כימית, ביולוגית וגנטית לא נמצא שום הבדל בין רקמות אברי היהודי והנגוי. אך הבדל חייב להיות כי הרי לא יתכן שדין יהודי כדין גוי, לא עלינו. מכאן אמור שההבדל היחידי האפשרי הוא הנשמה שנמצאת ברקמת היהודי ולא נמצאת (או נמצאת בצורה שונה) ברקמת הגוי - מש"ל.--וידנפלד - שיחה 00:07, 22 בפברואר 2011 (IST)
הכשל הלוגי הוא בדבריך, שכן השואל ביקש לדעת את התייחסות היהדות למושג המיסטי נשמה, ולא ביקש לדעת את התייחסות המדע לעניין, ולפי שאלתו תשובתו. בברכה. טיפוסי - שו"ת 13:24, 22 בפברואר 2011 (IST)

מה חושבים עיוורים וחירשים?[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פסיכולוגיה/3

נוזלים בגוף[עריכת קוד מקור]

האם זה נכון שנזרע, נזלת ורוק הם למעשה אותה התערבות מבחינת החומרים, רק עם הבדלי פרופורציות ו"תוספות" (זרעונים, חיידקים או אנזימים בהתאמה)? מה ההרכב הכימי של התערובות? ומה מקנה להם את צבעם האופייני(למה נזלת ירוקה או שקופה, זרע לבן ורוק שקוף)? 79.178.11.159 16:21, 15 בפברואר 2011 (IST)

כל השלושה הם מים עם תוספות. גם נוזל הדם, גם הקוקה קולה וגם הג'לי הם מים עם תוספות. למעשה גם אני ואתה בסך הכל מים עם תוספות. עִדּוֹ - שיחה 22:15, 15 בפברואר 2011 (IST)
קצת קטנוני, לא? ברור שכל אחד מבין שנוזלי גוף הם תמיסות מימיות. ודי ברור שלא זאת השאלה. 109.65.39.119

כלוב פאראדיי במיקרוגל[עריכת קוד מקור]

נכון שהחלק הפנימי של מיקרוגל הוא כלוב פאראדיי? אז איך זה שאנחנו רואים את האור שיוצא ממנו(מהנורה), אבל לא מרגישים את קרינת המיקרו? 79.178.11.159

שאלה יפה!
התשובה היא אורך הגל השונה של קרינת האור וקרינת המיקרוגל. החורים במתכנת הרבה קוטרם כמה מילימטרים, לכן הם הרבה יותר גדולים מאורך הגל של אור נראה (שזה בין 400 ל 700 ננומטר, כלומר פחות מאלפית המ"מ). לעומת זאת קרינת המיקרוגל היא בעצמה עם אורך של כמ"מ עד אפילו מטר. כשיש חור שגדול בהרבה מאורך הגל אפשר לדבר על התקדמות בקרניים ישרות ללא חשש. אבל כשאורך הגל הוא בעצמו מסדר גודל של החור (או יותר מזה), כבר תופעות של התאבכות ועקיפה הן דומיננטיות, וכשאורך הגל גדול בסדרי גודל מודל החורים, החורים מבחינתו כבר כמעט לא קיימים, ולפניו עומד למעשה גוף רציף. emanשיחה 01:18, 16 בפברואר 2011 (IST)
(כהמשך לתשובה של eman) ולכן יוצא שרשת בעלת חורים כמו במיקרוגל היא כלוב פאראדיי עבור קרינת מיקרוגל, אבל לא עבור אור שהוא בעל אורך גל קטן הרבה יותר מהחורים, וכאשר הוא עובר בחור הוא לא מרגיש את הרשת. ‏Setresetשיחה 09:41, 16 בפברואר 2011 (IST)

אולסטאר[עריכת קוד מקור]

שלום , אני רציתי לדעת מידע על מותג אולסטאר , איזה אביזרים יש למותג ? באיזה שנה יצרו את האולסטר ? באיזה מדינה ? ועוד..

ראה/י נעלי אולסטאר. יְשֻׁרוּןשיחה 19:32, 15 בפברואר 2011 (IST)

ההתנגדות של היטלר[עריכת קוד מקור]

אם כבר באנטישמים עסקינן, מישהו יודע מה בדיוק הסיבה שהיטלר התנגד לאיחוד המפלגה הנאצית עם הארגון האנטישמי של אוטו דיקל? (מה שגרם לפרישתו של היטלר מהמפלגה וחזרתו אליה כיושב ראש.) שאלה שלא ממש קשורה לימינו אנו. ‏YHYH ۩ שיחה 19:59, 15/02/2011

לפי הביוגרף איאן קרשו "ההתפלספות המיסטית הפולקית נוסח דיקל לא היתה לרוחו של היטלר". הוא התנגד גם לאיחודים אחרים, כנראה לא היה מוכן לכל גוון אחר בדרך שהוא האמין בה. שנילי - שיחה 07:27, 16 בפברואר 2011 (IST)
קראתי גם אני את הספר, אבל את המשפט הזה לא הבנתי. לפני כן הוא התנגד לאיחוד עם המפלגה הסוציאליסטית הגרמנית, אולי בגלל האופי המרקסיסטי של המפלגה. אבל ההתנגדות לארגון של דיקל לא ברורה לי. אם מישהו יוכל לתת תשובה אני אשמח. ‏YHYH ۩ שיחה 16:40, 16/02/2011

אנסה שוב על סמך הספר של קרשו. בהתייחסות להתנגדותו של היטלר למיזוג עם המפלגה הסוציאליסטית הגרמנית, בעמוד 151, מציין קרשו מספר סיבות אך "הסיבה האמיתית" לדבריו, היא ש"כל מיזוג היה בו לסכן את עליונותו של היטלר במפלגה הנאצית... החשש העמוק הזה מפני אובדן שליטה הוא מן הסתם עוד סימן לחוסר הבטחון שלו, האישי והפוליטי כאחד". אני מסיק שכך גם לגבי דיקל, היטלר לא רצה מתחרים. קרשו מציין מספר פעמים שהתנהלותו בתקופה ההיא לא הייתה "מחושבת ורציונלית" אלא "התנהגות של פרימדונה". כמובן שזה ניתוח של קרשו והסקה שלי אבל אין בידי טוב ממנו. ואגב המפלגה הסוציאליסטית - האם היא הייתה מרקסיסיטית? שנילי - שיחה 08:13, 18 בפברואר 2011 (IST)

באיזה גז משתמשים בתוך הפלוריסנט?[עריכת קוד מקור]

האם הוא רדיואקטיבי? כמה קרינה הוא פולט?

ראה את הערך נורה פלואורסצנטית. ולא, הוא לא רדיואקטיבי. emanשיחה 23:31, 15 בפברואר 2011 (IST)

למה אין הסבר על ניקוי שטיחים[עריכת קוד מקור]

שלום אני מחפש קצת הסברים על ניקוי שטיחים ולא מצאתי איזה הגדרה או על הסבר התהליך בויקפדיה. מדוע אין הסבר על המושג ניקוי שטיחים?

כאן בויקי האנגלית יש ערך על ניקוי שטיחים, אולי בעתיד הערך יתורגם כאן לעברית. אגסי - שיחה 06:27, 16 בפברואר 2011 (IST)

יציאה מחור שחור[עריכת קוד מקור]

למה אי אפשר לצאת מחור שחור? מהירות המילוט מכדור הארץ היא 11 קילומטר בשנייה אבל אפשר לצאת ממנו גם לאט הרבה יותר לדוגמה בכדור פורח או כמו בתוכנית של נאס"א לעשות מעלית לחלל. אז אם אפשר לצאת מכדור הארץ בלי להגיע למהירות המילוט ממנו למה היא אפשר לצאת מחר שחור מבלי לעבור את מהירות המילוט ממנו- מהירות האור? אביב 89.138.192.135 00:56, 16 בפברואר 2011 (IST)

בחור שחור, מימדי המרחב מתנהגים כמו ההתנהגות המוכרת של מימד הזמן - מתקדמים כל הזמן קדימה בלי אפשרות לחזור אחורה. כדי להבין איך זה נובע מהמשוואות יש צורך בהיכרות מעמיקה עם תורת היחסות הכללית. אני-ואתהשיחה 01:14, 16 בפברואר 2011 (IST)
אי אפשר לצאת מכדור הארץ בכדור פורח. הכדור הפורח יכול לצוף עד קצה שכבת האטמוספרה (תלוי בצפיפות הממוצעת שלו), אבל לא מעבר לזה. מעלית חלל היא פתרון מסוג אחר: אם מישהו היה טורח לשתול בכדור הארץ אפון-פלא שצומח למשל עד מסלול הירח, אפשר היה לטפס עליו בניחותא ולזנק ממנו במהירות הבריחה המתאימה למסלול הירח (פחות מ-1.5 ק"מ לשניה). הבעיה היא שעל חורים שחורים קשה יותר לשתול אפוני-פלא ומעליות חלל. עוזי ו. - שיחה 01:18, 16 בפברואר 2011 (IST)
אתה כנראה שמעת הסבר מוטעה על חור שחור, שמתבסס על פיזיקה ניוטונית, מחשב מהירות בריחה מכוכב, ואומר שעבור מסה מסויימת יש רדיוס כזה שהיא עוברת את מהירות האור, וזה חור שחור. החישוב הזה נותן (במקרה) את התוצאה הנכונה עבור רדיוס שוורצשילד (ערך גרוע שעושה בדיוק את מה שלא נכון, ושהרגע שמתי עליו תבנית שכתוב). אבל הוא פשוט לא נכון. אי אפשר לעשות עבור חור שחור חישוב במכניקה ניוטונית, אלא חייבים לעבוד עם הנוסחאות של היחסות הכללית. והן נותנות אל רק את התשובה הנכונה, אלא גם את הדרך הנכונה אליה, וההסבר הנכון (ואל תשאל אותי מהו...). emanשיחה 01:28, 16 בפברואר 2011 (IST)
נא לקרוא חור שחור#אופק אירועים. ‏Setresetשיחה 09:38, 16 בפברואר 2011 (IST)
הכה זה לא קישור אוטומטי לויקי , משהו צריך להגיד . תודה .
להיפך. וראה בפתיח לעמוד הזה "אם ברצונך לקבל תשובה בנושא שלא מצאת לו תשובה בוויקיפדיה". 14:45, 16 בפברואר 2011 (IST)

מה היה השם המקורי של המשפחה[עריכת קוד מקור]

אני בא ממשפחת אוביץ שהגיעו מאותו כפר אבל אבא שלי אומר שסבא שלו לא אמר לו כלום על זה השאלה שלי האם היה עוד אחד מהם שברך לארץ ועכשיו הוא גר בירולשיים ומה השם המקורי של המשפחה