משתמש:Amire80/Washington Report on Middle East Affairs

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דו"ח וושינגטון מביא קרטושקה אחת שתיים שלוש מאמרים עם נקודות מבט הנעות בין השמאל הישראלי (למשל אורי אבנרי, אילן פפה ), לליברטריאני (למשל שלדון ריצמן וליאון הדר ), לימין ארה"ב המבודד (למשל, רוברט נובאק, פאט ביוקנן ). כבר בשנת 1990 טען הפרסום כי אין להשוות ביקורת על ישראל (המוגדרת בדרך כלל כאנטי-ציונות ) לאנטישמיות . [1]

זה לא שם זה שם המגזין מפרסם לעיתים קרובות מאמרים ומכתבים (גם לעצמו וגם לפרסומים חיצוניים) ארבע חמש שש המבקשים פיתרון של מדינה אחת להחליף את ישראל במדינה הכוללת גם את ישראל וגם את השטחים הפלסטיניים שבה תהיה אוכלוסיית רוב מוסלמי גדול, והוא מציע גם פלטפורמות לא קריטיות עבור התנועה של מדינה אחת בעיקר של חרם, סילוק וסנקציות .[דרוש מקור]

אחת שתיים שלוש ארבע בסוף שנות השמונים ותחילת שנות התשעים, במהלך נפילת ברית המועצות, דוח וושינגטון כתב על עתידם של יהודי ברית המועצות וקבע כי רוב היהודים רוצים להגר לאירופה או לארצות חמש שש שבע הברית ולא לישראל וכי הגעתם של גדולים מספר המהגרים לישראל יפגעו בכלכלה או יובילו לזרם של יהודי ברית המועצות לגדה המערבית ורצועת עזה.[דרוש מקור]

  1. ^ Richard Curtiss, "Who Suffers When Criticism of Israel Is Equated With Anti-Semitism?", Washington Report on Middle East Affairs, May 1990.