BDS

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Boycott, Divestment and Sanctions
BDS Movement logo gif.gif
פעילות קידום חרם על ישראל
שנת ההקמה 9 ביולי 2005
bdsmovement.net

BDS (ראשי תיבות של: Boycott, Divestment and Sanctions - חרם, מניעת השקעות, ועיצומים; קרי: בי-די-אס) הוא קמפיין בינלאומי הקורא להפעיל לחץ על ישראל, באמצעות חרם כלכלי, אקדמי ותרבותי. קמפיין ה-BDS קורא ל"צורות שונות של חרם על ישראל, עד אשר תעמוד במחויבויות שלה תחת החוק הבינלאומי".[1]

הקמפיין החל ב-9 ביולי 2005 על ידי כ-170 ארגונים לא-ממשלתיים פרו פלסטיניים. שלוש המטרות המוצהרות של הקמפיין הן[2]:

  1. סוף ל"כיבוש ולקולוניזציה של אדמות ערביות", וכן "הריסה של החומה" (גדר ההפרדה שבין ישראל לרשות הפלסטינית).
  2. הכרת ישראל ב"זכויות הבסיסיות של אזרחיה הערבים הפלסטיניים, עד כדי שוויון מלא".
  3. "כיבוד, הגנה וקידום ישראליים של זכויות הפליטים הפלסטיניים לשוב לבתיהם, כפי שהוחלט בהחלטת העצרת הכללית של האו"ם 194".

קמפיין ה-BDS נתון במחלוקת עזה. התומכים בקמפיין סבורים שהמצב בישראל דומה למשטר האפרטהייד שהתקיים בדרום אפריקה, ועל כן משווים את הפעילות נגדה למאבק באפרטהייד.[3] מנגד, לטענת מבקרים רבים של הקמפיין, ובהם ממשלת ישראל, הקמפיין מסית, רווי באנטישמיות ושולל את זכותה של ישראל להתקיים. ארגונים לא-ממשלתיים ואנשי ציבור רבים בעולם, רואים ב-BDS חלק מתופעת האנטישמיות החדשה. מדינת ישראל משקיעה מאמצים דיפלומטיים והסברתיים נגדו.

ראשית ה-BDS[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשיתה של התנועה בוועידת האו"ם נגד הגזענות שהתכנסה בדרבן, דרום אפריקה, בשנת 2001. ההצהרה המסכמת של הארגונים בוועידה קראה למדיניות של בידוד מלא ומוחלט של ישראל כמדינת אפרטהייד, אכיפה של סנקציות והחרמות מקיפות ומחייבות, וסיום כל הקשרים עם ישראל. באפריל 2004 הוקם הקמפיין הפלסטיני לחרם אקדמי ותרבותי על ישראל (PACBI), שבאמנת היסוד שלו קורא להטיל חרם אקדמי וכלכלי על ישראל, עד שתיסוג מכל השטחים שכבשה במלחמת ששת הימים ב-1967 כולל מזרח ירושלים, ותפנה את כל ההתנחלויות. אחד מהמייסדים של קמפיין זה היה עומר ברגותי.[4][5]

אסטרטגיית החרם על ישראל הפכה לעמוד התווך של תנועת ה-BDS, אשר הושקה רשמית ביולי 2005 על ידי כ-170 ארגונים לא ממשלתיים פרו-פלסטיניים.

קמפיין ה-BDS[עריכת קוד מקור | עריכה]

כרזת BDS וקריאה לחרם במהלך הפגנה במלבורן, אוסטרליה

קמפיין ה-BDS קורא לחרם על ישראל לרבות חרם כלכלי, חרם אקדמי וחרם תרבותי. פעילות ה-BDS כוללת תעמולה, הפגנות, עצומות, שליחת מכתבי מחאה ושכנוע אנשי ציבור להצטרף לקמפיין ה-BDS ולהחרים את ישראל.

אחד מאירועי התעמולה העיקריים של ה-BDS הוא שבוע האפרטהייד הישראלי שנערך מדי שנה בקמפוסים רבים של מכללות ואוניברסיטאות בעולם, תוך שיתוף פעולה עם הארגון סטודנטים למען צדק בפלסטין.

מקרי חרם תרבותי בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהפגנה שערכו תנועות ה-BDS בספטמבר 2013 נגד הופעה של המוזיקאי הישראלי דניאל זמיר בדרום אפריקה צעקו המפגינים "תירו ביהודי" ו"אין כזה דבר ישראל".[6] באוגוסט 2013 נאלץ המוזיקאי סליף קייטה לבטל הופעה בישראל בעקבות מאות איומים על חייו, ניסיונות סחיטה, הטרדות והכפשות מצד פעילי ה-BDS.[7]

הפיזיקאי סטיבן הוקינג ביטל את הגעתו לישראל בעקבות לחצי הארגון וציטוטים שלו בגנות ישראל הובאו בסרטון שהארגון הוציא לכבוד שבוע האפרטהייד ב-2014.[8]

ב-2016 החל ארגון סטודנטים למען צדק בפלסטין (ארגון BDS מרכזי בקמפוסים בארצות הברית) באיסוף מידע על סטודנטים יהודים בקמפוסים במכללות ובאוניברסיטאות בארצות הברית ופרסם רשימות הכוללות את שמם וכתובתם.[9] בנוסף, סימנו פעילי הארגון חדרים של סטודנטים יהודיים במעונות.[10]

ביוני 2018 הביאו לחץ פלסטיני, פעילות BDS ואיומים ברצח על ליאו מסי ובני משפחתו[11] לביטול משחק הידידות ארגנטינה-ישראל בכדורגל, שתוכנן להיערך בירושלים.[12]

בין הלהקות והזמרים שביטלו הופעות שתכננו בישראל בעקבות הלחצים של ה-BDS נמנים הגורילאז,[13] אלוויס קוסטלו.[14] הזמר סטיבי וונדר ביטל הופעה למען ארגון תומך צה"ל בלוס אנג'לס.[15] הזמרת לורד ביטלה את הופעתה שתוכננה בשנת 2017.[16] בעקבות ביטולה, פורסמה ב"וושינגטון פוסט" מודעה ענקית הקוראת להחרים את לורד על בחירתה לקיים הופעות ברוסיה של פוטין למרות תמיכתו במשטר רצח העם של אסד.[17] מנגד פורסם ב"גרדיאן" הבריטי מכתב תמיכה בה של כמאה אמנים.[18].

באוגוסט 2018 ביטלה הזמרת לנה דל ריי את השתתפותה בפסטיבל "מטאור", ובעקבותיה הלכו אמנים נוספים.[19]

חרם עסקי על ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהשפעת ה-BDS מוטל לעיתים חרם עסקי על ישראל, חלקם אינם מדווחים בכלי התקשורת.[20] על פי דיווחי השדולה הפרלמנטרית למען ישראל באירופה, יותר מ-20% מהיצואנים הישראלים נפגעו מסנקציות או מחרם שהוטל עליהם.[21]

בין המקרים הבולטים של חרם עסקי:

מחקר שנערך על ידי מכון ראנד ביוני 2015 העריך שאם יצליח קמפיין ה-BDS לעורר השפעה לאורך עשור, הדבר עלול לעלות לכלכלת ישראל בכ-45 מיליארד דולר. עם זאת, ציין המכון, שהעדות להשפעה של סנקציות כאלו איננה חד משמעית, ועל כן הערכה זו בעייתית.[27][28]

פעילי ותומכי BDS בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוג'ר ווטרס, חבר להקת פינק פלויד לשעבר, הוא פעיל מרכזי של הקמפיין נגד הופעות בישראל, הנוהג להפעיל לחץ נגד אמנים אחרים בדרישה שיחרימו את ישראל.[29]

בין היתר תמכו בהחרמת ישראל הסופר איאן באנקס[30] המוזיקאים בריאן אינו ופיט סיגר[31] והסופרת אליס ווקר.[32]

בין הארגונים והגופים שהביעו תמיכה ב-BDS בעולם: מפלגת הירוקים של אנגליה וויילס (לאחר תחילת מבצע צוק איתן ב-2014),[33][34] "הקרן לשלום ולצדק" על שמה של רייצ'ל קורי שהקימו הוריה,[35] איגוד המורים הבינלאומי בבריטניה[34](אנ'), קול יהודי לשלום[36] ועוד. בין התומכים הבולטים של תנועת ה-BDS נמנים עלי אבונימה ועומר ברגותי, המרצה על פעילות התנועה ואף כתב עליה ספר.

בישראל הצטרפו לקמפיין פעילי וארגוני שמאל רדיקלי, בהם ניב גורדון, קואליציית נשים לשלום, אילן פפה,[37] רוחמה מרטון[38] וכן חברת הכנסת חנין זועבי. גם פובליציסט "הארץ", גדעון לוי, הביע תמיכה ב-BDS ובחרם על ישראל.[39]

ביקורת על ה-BDS[עריכת קוד מקור | עריכה]

כנגד תנועת ה-BDS נטען שהם מסווים ברטוריקה של שיח הזכויות את מטרתם האמיתית: חיסול מדינת ישראל, כפי שמתבטאת בין השאר בדרישתם לכפיית זכות השיבה של מיליוני פלסטינים לתוך ישראל.[40] כמו כן, מואשמת תנועת ה-BDS שהיא פועלת נגד עצם קיומה של מדינת ישראל, וליצירת דה-לגיטימציה של המדינה היהודית.[41][42][43][44] המשפטן אלן דרשוביץ אף האשים את תנועת ה-BDS בכך שהיא מעודדת טרור נגד ישראל בקמפיין השנאה והחרם שלה.[45]

טענות לאנטישמיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
ראו גם – האנטישמיות החדשה, מבחן שלושת ה-D-ים לאנטישמיות

עמותת שורת הדין הגדירה את קמפיין ה-BDS כאנטישמי.[46] מרכז שמעון ויזנטל הגדיר את הקמפיין כאחד הקמפיינים האנטישמיים הבולטים של 2013.[47] גם העמותה לאחריות ארגונים לא ממשלתיים הביאה ראיות לכאורה על פעילות אנטישמית של ארגון BDS, תוך הבאת ציטוטים של אנשי BDS אשר השוו את ישראל למשטר הנאצי או אמרו שהיא ממשיכה את רוחו.[48] כמו כן נטען שפעילות ה-BDS הגבירה את האנטישמיות והאלימות נגד יהודים באירופה.[49]

ב-2014 החלו גם גורמים רשמיים בממשלת ישראל להתייחס לאיומי החרם על ישראל ולקמפיין ה-BDS בפרט, שאותם הגדירה ממשלת ישראל כאנטישמיות.[50] לדברי גורמים אלה, בעקבות מאמצים של ההסברה הישראלית ופעילות הסברתית ומשפטית של ידידי ישראל בעולם, נכשלו מאמצי החרם של ה-BDS.[51] עם התגברות מאמצי ה-BDS ב-2015 ערכה הכנסת דיון מיוחד בנושא, שבו אמרה שרת המשפטים איילת שקד שהקמפיין הוא חלק מהאנטישמיות החדשה ומטרתו היא השמדת ישראל.[52] ראש האופוזיציה יצחק הרצוג הגדיר את החרם על ישראל כ"טרור אנטישמי מסוג חדש".[53]

ב-2016 הגדיר שר המשפטים הבריטי והלורד צ'נסלור מייקל גוב את ה-BDS כאנטישמיות חדשה והאשים אותו בהסתה נגד הזהות הקולקטיבית של היהודים.[54]

בספטמבר 2016 נערך בקונגרס האמריקאי כנס נגד ה-BDS. חבר הקונגרס דאג למבורן הצהיר: "הנאצים והיום גם תנועת ה-BDS החלו את פעולתם מחרם כלכלי. הרבה אנשים רצו להאמין שההיסטוריה הטרגית של האנטישמיות הסתיימה בסוף מלחמת העולם השנייה אבל למרבה הצער האנטישמיות מרימה שוב את ראשה המכוער בצורתו של ה-BDS".[55]

בדצמבר 2016 קיבלה ועידת מפלגת השלטון של גרמניה, המפלגה הנוצרית דמוקרטית, (CDU) החלטה שמתנגדת לקמפיין ה-BDS, קוראת לו "אנטישמיות גסה המסתתרת מאחורי אנטי-ציונות" ומשווה אותו ברמיזה לחרם שארגנו הנאצים נגד יהודים בגרמניה בשנות ה-30 של המאה ה-20.[56]}}

טענה לקשר עם ארגוני טרור[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ונתן שנצר, ששימש כחוקר מימון טרור במשרד האוצר האמריקאי, אמר בעדות בפני ועדת משנה למזרח התיכון של הוועדה לענייני חוץ של הקונגרס האמריקאי כי את מימון הארגון סטודנטים למען צדק בפלסטין (SJP), ארגון מפתח בקואלייצית ה-BDS בארצות הברית, מגייסים פעילים לשעבר בקרנות אסלאמיות שהוצאו מחוץ לחוק לאחר שמימנו ארגוני טרור, בהם חמאס, הג'יהאד האסלאמי ואל-קאעידה.[57]

פעולות נגד ה-BDS[עריכת קוד מקור | עריכה]

חקיקה נגד ה-BDS[עריכת קוד מקור | עריכה]

במספר מדינות בארצות הברית ובאירופה נחקקו חוקים נגד ה-BDS. באפריל 2015 העבירה טנסי החלטה המגנה את ה-BDS.‏[58] ביוני 2016 חתם מושל ניו יורק אנדרו קואומו על צו מנהלי המורה למדינת ניו יורק להחרים כל בית עסק המחרים את ישראל, כחלק מהמאבק בארגון ה-BDS.‏[59] נכון ליוני 2017, 21 מדינות בארצות הברית העבירו חקיקה נגד ה-BDS.‏[60] החוק באריזונה נפסל בבית משפט פדרלי כמנוגד לתיקון הראשון לחוקת ארצות הברית.[61]

בפברואר 2016 אימץ בית הנבחרים של קנדה מהלך שמגנה באופן רשמי את קמפיין ה-BDS. ההחלטה התקבלה ברוב של 229 מול 51 מתנגדים. בנוסף, קרא הפרלמנט לממשלה הקנדית לגנות כל ניסיון של קבוצות או יחידים לקדם חרם או סנקציות על ישראל.[62][63]

במרץ 2017 העביר הפרלמנט של שווייץ החלטה האוסרת על המדינה "לממן כל גוף שתומך בגזענות, באנטישמיות וב-BDS". ההחלטה באה בעקבות קמפיין הסברה של ארגון NGO מוניטור בראשות ג'רלד שטיינברג.[64] ביוני 2017 עבר החוק גם בבית העליון של הפרלמנט השווייצרי.[65]

בדצמבר 2017 העבירה עיריית מינכן חוק נגד ה-BDS, האוסר חרם על ישראל ואוסר לממן את קמפיין ה-BDS. החוק נחקק ביוזמת שרלוטה קנובלוך, ניצולת שואה ופעילה יהודיה בולטת.[66]

פעילות ממשלת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדינת ישראל משקיעה מאמצים דיפלומטיים והסברתיים נגד ה-BDS.[50][67]

המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה אחראי על התמודדות עם קמפיינים לדה-לגיטימציה של ישראל ובתוכם ארגונים התומכים ב-BDS.

בראשית ינואר 2018 פורסמה רשימה שהועברה מטעם המשרד אל משרד הפנים ומטרתה לאסור כניסה של פעילי ארגונים תומכי BDS אל שטח ישראל ואל יהודה ושומרון.[68]

פסיקות משפטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-27 באוקטובר 2015 פסק בית המשפט לערעורים בצרפת שקריאה לחרם על ישראל היא "הסתה, אפליה ופשע שנאה" ולכן לא חוקית. בית המשפט קבע גם כי קמפיין ה-BDS הוא בלתי חוקי והרשיע מספר פעילי BDS בעבירות הנ"ל.[69]

בסוף 2015 שילמה ממשלת ספרד 430,000 ש"ח לאוניברסיטת אריאל, כפיצוי על סילוקם של סטודנטים לאדריכלות של האוניברסיטה מתחרות בינלאומית שנערכה בחסות משרד השיכון של ספרד, בנימוק שהם מגיעים מההשטחים הכבושים, בעקבות לחצים של BDS.[70]

באוקטובר 2016 פסק בית המשפט בספרד שהחלטת עיריית לנגראו להחרים את ישראל אינה חוקית.[71]

באוקטובר 2018, בעקבות תביעה שהגיש ארגון שורת הדין, פסק בית משפט השלום שעל שתי פעילות BDS מניו זילנד לשלם פיצויים בסך 45,000 ש"ח ועוד 11,000 ש"ח הוצאות משפט בעקבות פעילותן לביטול הופעה של הזמרת לורד בישראל.[72]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא BDS בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Charles Tripp (25 בפברואר 2013). The Power and the People: Paths of Resistance in the Middle East. Cambridge University Press. עמ' 125. ISBN 978-0-521-80965-8. בדיקה אחרונה ב-3 ביוני 2013. 
  2. ^ אתר הקמפיין
  3. ^ תנועת ה-BDS, באתר המרכז לתקשורת בינלאומית של אוניברסיטת בר-אילן
  4. ^ הקמפיין הפלסטיני לחרם אקדמי ותרבותי נגד ישראל (PACBI), באתר העמותה לאחריות ארגונים לא-ממשלתיים, 9 בפברואר 2009
  5. ^ גיא ליברמן, עומר נפץ, באתר ידיעות אחרונות, 5 ביוני 2015
  6. ^ ידיעה ותקציר (ארכיון האינטרנט) באתר שורת הדין, 12 בספטמבר 2013.
  7. ^ לא מחרים. מפחד, באתר "פרספקטיבה", 26 באוגוסט 2013. קישור בארכיון האינטרנט.
  8. ^ סרטון "שבוע האפרטהייד" 2014[1]
  9. ^ US Pro-Palestinian Student Group Compiles Lists of Jews on Campuses Report,‏ Times of Israel.
  10. ^ קובץ וידאו חה"כ ד"ר ענת ברקו ברשת ב': פעילות ה-BDS עולה מדרגה - 16.08.16, יוטיוב.
  11. ^ Argentine soccer team cancels match in Israel amid death threats against Messi, וושינגטון פוסט, 6 ביוני 2018.
  12. ^ בוטל המשחק בין ישראל לארגנטינה, באתר ‏mako‏‏, ‏6 ביוני 2018‏
  13. ^ [לינק Klaxons and Gorillaz Sound System cancel Israel shows, apparently due to Gaza flotilla raid] הארץ, 4 ביוני 2010
  14. ^ Elvis Costello cancels concerts in Israel in protest at treatment of Palestinians The Guardian, 18 May 2010
  15. ^ Stevie Wonder Cancels Israeli Benefit Concert, Citing "Very Delicate Situation" in Middle East E Online, November 30, 2012
  16. ^ עמי פרידמן, לורד ביטלה את ההופעה המתוכננת בארץ, באתר ynet, 24 בדצמבר 2017.
  17. ^ וואלה! תרבות‏, מודעה ענקית ב"וושינגטון פוסט": "להחרים את לורד הצבועה", באתר וואלה! NEWS‏, 01 בינואר 2018.
  18. ^ שגיא בן נון‏, רוג'ר ווטרס ועוד 100 אמנים: "תומכים בלורד על ביטול המופע בישראל", באתר וואלה! NEWS‏, 05 בינואר 2018
  19. ^ שגיא בן נון‏, ה-BDS נותן עבודה: תשעה אמנים ביטלו את הופעתם בפסטיבל מטאור, באתר וואלה! NEWS‏, 1 בספטמבר 2018
  20. ^ נחמיה שטרסלרהיום זה מסי, מחרתיים הכנסת, באתר הארץ, 8 ביוני 2018
  21. ^ "יותר מ-20% מהיצואנים לאירופה סובלים מסנקציות או מחרם", באתר גלובס, 27 בינואר 2011
  22. ^ ברק רבידקרן הפנסיה הגדולה בהולנד מחרימה בנקים בישראל בשל מימון התנחלויות, באתר הארץ, 8 בינואר 2014.
  23. ^ וואלה! עסקים‏, חברת אבטחה בריטית יוצאת מישראל: "לא הושפענו מה-BDS", באתר וואלה! NEWS‏, 05 בדצמבר 2016
  24. ^ ynet והסוכנויות, בגלל הגדר: נורבגיה מחרימה את אלביט מערכות, באתר ynet, 3 בספטמבר 2009.
  25. ^ מיקי גרינפלד, קרן הפנסיה הנורבגית מחדשת את החרם על אפריקה ישראל ודניה סיבוס, באתר כלכליסט, 30 בינואר 2014.
  26. ^ אורנג': מפסיקים לפעול בישראל, באתר ישראל היום, 4 ביוני 2015.
  27. ^ אורה קורן, כמה זה יעלה לנו? אינתיפאדה חדשה - 250 מיליארד דולר, חרם - 6 מיליארד דולר, שלום - רווח של 123 מיליארד דולר, באתר TheMarker‏, 8 ביוני 2015
  28. ^ Study: Peace would boost Israel's economy $123b by 2024, באתר ג'רוזלם פוסט, 8 ביוני 2015 (באנגלית).
  29. ^ Pink Floyd’s Roger Waters and Nick Mason: Why Rolling Stones shouldn’t play in Israel Salon, May 1, 2014
  30. ^ Small step towards a boycott of Israel The Guardian, 3 June 2010
  31. ^ מרב יודילוביץ', פיט סיגר: "תומך בחרם על ישראל ככל יכולתי", באתר ynet, 01 במרץ 2011
  32. ^ You Will Have No Protection The Electronic Intifada 4 June 2010
  33. ^ Israel's Ground Invasion, Green Party of England and Wales, באתר מפלגת הירוקים של אנגליה וויילס, 2014
  34. ^ 34.0 34.1 עדי כהן, בתוך הבי־די־אס, באתר ידיעות אחרונות, 27 במרץ 2016
  35. ^ Supporting the Boycott, Divestment, Sanctions Movement
  36. ^ מרב זונשיין, "מדאיג אך לא מפתיע": מנכ"לית 'קול יהודי לשלום' נכנסה לרשימה השחורה, באתר שיחה מקומית, 7 בינואר 2018
  37. ^ Die Linke Protecting Israel’s Occupation and Apartheid?‏ 21 ביוני 2011.
  38. ^ רוחמה מרטון, הבוגדים של היום הם הגיבורים של המחר, באתר העוקץ, 17 בספטמבר 2017
  39. ^ גדעון לוירק BDS, באתר הארץ, 1 במאי 2016.
  40. ^ בן-דרור ימיני, מכתב לרוג'ר ווטרס: דע את משמעות החרם על ישראל, באתר nrg‏, 8 במרץ, 2011
  41. ^ MORDECHAI I. TWERSKY‏, Cotler warns of new strain in delegitimization of Israel, ‏The Jerusalem Post, ‏19 במאי 2011
  42. ^ The Forward and Nathan Guttman‏, Want to delegitimize Israel? Be careful who you mess with, אתר הארץ, 13 באפריל 2010
  43. ^ Bard, Mitchell (2008). Will Israel Survive. עמ' 1. Israel might be the only country in the world whose right to exist is debated and whose future is questioned. Can you imagine anyone asking whether the United States will survive or whether it should exist? Or anyone saying "no" if asked? 
  44. ^ Eroding Israel’s Legitimacy in the International Arena, מכון ראות, 28 בינואר 2010
  45. ^ "Dershowitz: Boycotts abet terrorism". בדיקה אחרונה ב-5 במאי 2011. 
  46. ^ "שורת הדין" במתקפה על החרם האקדמי, ערוץ 7, 4 באוגוסט 2013; פוסט בדף הפייסבוק של שורת הדין, 16 בספטמבר 2013.
  47. ^ רשימת עשרת האנטישמים הגדולים של 2013, אתר מרכז שמעון ויזנטל, 2013 (קובץ PDF באנגלית).
    האנטישמים של השנה: חמינאי ורוג'ר ווטרס, ynet,‏ 31 בדצמבר 2013.
  48. ^ ANTISEMITIC FEATURES OF BDS
  49. ^ צביקה קליין, "בגלל ה-BDS אי אפשר ללכת עם כיפה באירופה", באתר nrg‏.
  50. ^ 50.0 50.1 חדשות nana10, נתניהו על איומי החרם: "המחרימים - אנטישמים קלאסים", באתר ערוץ עשר, 17 בפברואר 2014 (במקור, מאתר "nana10").
  51. ^ אריאל כהנא, בישראל משוכנעים: מאמצי החרם על ישראל נכשלו, באתר nrg‏, 6 במרץ 2014.
  52. ^ אריק בנדר, ‏השרה שקד: "החרם על ישראל הוא אנטישמיות בגלימה חדשה", באתר מעריב השבוע, 3 ביוני 2015
  53. ^ חדשות nana10, הרצוג: "החרם על ישראל – טרור אנטישמי מסוג חדש", באתר ערוץ עשר, 4 ביוני 2015 (במקור, מאתר "nana10").
  54. ^ קובץ וידאו "ה-BDS הוא האנטישמיות החדשה"- הנאום המדהים של שר המשפטים הבריטי, ערוץ היוטיוב של ישראל שלי, 31 במרץ 2016.
  55. ^ עדו בן פורת, "זה אנטי יהודי ואנטי ישראלי, מספיק!", באתר ערוץ 7, 9 בספטמבר 2016.
  56. ^ מפלגת השלטון בגרמניה: "תנועת ה-BDS היא אנטישמית", באתר מקור ראשון, 8 בדצמבר 2016
  57. ^ קרולין גליק, ‏מסלול הכסף: כך מממנים חמאס, אל קאעדה והג'יהאד האסלאמי את פעילות ה-BDS בארה"ב, באתר מעריב השבוע, 28 באפריל 2016.
  58. ^ "Tennessee legislature first in nation to approve anti-BDS measure". The Jewish Observer. 
  59. ^ אריאל כהנא, ניו יורק: "מחרימים את ישראל - נחרים אתכם", באתר nrg‏, 5 ביוני 2016.
  60. ^ "Anti-Semitism: State Anti-BDS Legislation (June 2017)". Jewish Virtual Library. יוני 2017. בדיקה אחרונה ב-5 בינואר 2018. 
  61. ^ FEDERAL COURT BLOCKS ARIZONA LAW AIMED AT ANTI-ISRAEL BOYCOTTS, ACLU, September 27, 2018
  62. ^ קנדה: הפרלמנט קרא לגנות את תנועת ה-BDS, באתר ערוץ עשר, 23 בפברואר 2016 (במקור, מאתר "nana10")
  63. ^ דנה סומברג, ‏בית הנבחרים של קנדה גינה רשמית את ארגון ה-BDS, באתר מעריב השבוע, 23 בפברואר 2016.
  64. ^ בן-דרור ימיני, סנונית אירופית ראשונה במלחמה נגד ה־BDS, באתר ynet, 9 במרץ 2017.
  65. ^ אריאל כהנא, שווייץ: יופסקו העברות כספים לארגונים אנטי-ישראליים, באתר nrg‏, 13 ביוני 2017.
  66. ^ Munich first in Germany to pass anti-BDS law, JPost, Benjamin Weinthal, 14 December 2017
  67. ^ After labeling goods, EU think tank sets sights on Israeli banks, ynet, ‏22 July 2015
  68. ^ נעה לנדאופורסמה רשימת הארגונים התומכים בחרם שפעיליהם לא יורשו להיכנס לישראל, באתר הארץ, 7 בינואר 2018
  69. ^ צביקה קליין, בית המשפט העליון בצרפת: BDS אינו חוקי, באתר nrg‏,
    Le boycott anti-israélien est «illégal» en France, באתר העיתון ליברסיון, 28 באוקטובר 2015 (בצרפתית).
  70. ^ איתמר אייכנר, מכה ל-BDS: ספרד תפצה את אוניברסיטת אריאל על גירוש סטודנטים, באתר ynet, 6 בינואר 2016
  71. ^ In historic decision, Spanish High Court rules against BDS, באתר ג'רוזלם פוסט, 5 באוקטובר 2016 (באנגלית)
  72. ^ החרם ועונשו: גרמו לביטול הופעה בארץ ויפצו באלפי שקלים, באתר "סרוגים", 11 באוקטובר 2018.