משתמשת:Ayajamil/ליפומה
ליפומה היא בעצם גידול שפיר אשר מורכב מרקמות שומן ויכול להתפתח בכל מקום בגוף, אך האזורים הנפוצים ביותר הם בית השחי, פלג גוף עליון, הצוואר, החלק העליון של ירכיים, החזה והזרועות. ליפומה גדלה רק מתחת לשכבה של העור, בקצב איטי מאוד לררוב לא גורמת לנזק או כאבים. ל- 1/100 מהאוכלוסייה יש ליפומה . הליפומה מופיעה אצל נשים וגברים מכול הגילאים, אך נפוצה במיוחד בקרב גילאי 40 עד 60. במרבית המקרים התופעה אינה מזיקה ואין צורך לטפל. אם הוחלט לטפל, ניתן לנתח, לבצע שאיבת שומן מקומית, או להזריק סטרואידים.
סוגי ליפומה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יש סוגים שונים של ליפומה, אלה חלק מהם: הסוג השכיח של ליפומה הוא ליפומה שנמצאת ישירות מתחת לשכבה השטחית של העור במקומות העשירים בתאי שומן. סוג זה נפוץ ביותר ברגליים ובזרועות. בנוסף, יש ליפומה נרכשת אשר נזונה על ידי כלי דם וגדלה מתחת לעור. היא מורכבת מרקמה של תאי שריר חלק, שומן וכלי דם. סוג אחר הוא ליפומת צינור אשר גדל מתחת לעור, מסוג כואב ויש לו את התכונות של ליפומה טיפוסית. גם יש ליפומה סחוסית שהיא ליפומה קשה עם שורשים עמוקים, ולרוב נמצאת אצל נשים.
הסיבה להתפתחות הליפומה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יש כמה גורמים לליפומה, כמו גורמים גינטיים, עלייה במשקל ובנוסף לבעיות רפואיות כמו מחלות מסוימות או חבלות. אך הסיבה העיקרית לפיתוח הליפומה אינה ידועה וגורמת להתרבות תאי שומן מתחת לעור. כך שהם מייצרים ביחד מסה אשר הולכת וגדלה בקצב איטי מאוד עם חילוף הזמן.
סמפטומים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ליפומה נרגשת כמסה קטנה (הקוטר שלה נע בין 5 מ"מ - 3 ס"מ)מתחת לעור. אפשר למשש ולהזיז אותה ואינה גורמת לכאבים. הגודל שלה לרוב אינו משתנה או גדל באופן איטי מאוד. לפעמים יש לה צורה קוסמטית לא יפה.[1]
דרכי אבחון[עריכת קוד מקור | עריכה]
הדרך הראשונה שהשתמש בה הרופא לאבחון היתה אז לבצע בדיקה גופנית של הגוש ולבדוק את הגודל והניידות שלו. כיום יש כמה דרכים: אחת מהן CT- סריקת טומוגרפיה ממוחשבת נעשתה כדי להקליט את הנוכחות של מסת שומן. בנוסף, MRI שהיא הדמיה בתהודה מגנטית נותנת תמונות טובות יותר של ליפומה מאשר סריקת CT. ועוד דרך שבה לוקחים דגימת רקמה קטנה מהאזור ולבדוק אותו תחת מיקרוסקופ, מה שקוראים לו ביופסיה. ביופסיה לעתים קרובות מלווה את תהליך הכריתה.[2]
טיפול בליפומה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ידועות שתי דרכים לטיפול, צפיה שזה מצב מועדף של טיפול כאשר אנשים לא רוצים לעשות כריתה . במקרים כאלה, זה מאוד חשוב שהם מבקרים באופן קבוע הרופא לניטור שינויים בגודל ובצמיחה של גוש. והדרך השניה היא לעשות ניתוח שבו עושים הרדמה מקומית על האזור ואחריו חתך קטן בעור כדי לסייע בהסרת הגידול. התפרים יוסרו בתוך כמה שבועות.
הגודל והמיקום של ליפומה יחליטו כמה זמן האנשים יכולים לחזור לעבודה. זה מאוד נדיר לליפומה לצמוח בחזרה, ובמקרה שזה קרה אז הכריתה היא הטיפול הטוב ביותר. [3]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מידע על ליפומה : הגדרה סיבות סמפטומים ועוד (באנגלית)
מידע על ליפומה באתר לנושאים רפואיים (בערבית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקורות קטגוריה:גידולים שפירים