ביופסיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ביופסית מוח
ביופסית מח עצם

ביופסיה (מיוונית: בּ‏ִיוֹ‏ס βίος = חיים, אוֹ‏פְּסִיס οψις = מבט) או דגימת רקמה הינה סוג של בדיקה רפואית הנערכת על רקמה או תאים, או אף על איבר שלם - המוצאים מהגוף.

הבדיקה של הרקמה נעשית בדרך כלל באמצעות מיקרוסקופ, ולעתים באמצעות טכנולוגיות כימיות, אימונולוגיות, גנטיות ועוד.

שיטות שונות להוצאת הרקמה:

  • ביופסית חתך (באנגלית: Incisional biopsy) - חיתוך חלק מרקמה, כגון: ביופסיה של העור, ביופסיה של רקמת מעי הנעשית במהלך בדיקת קולונוסקופיה ועוד.
  • ביופסית כריתה (באנגלית: Excisional biopsy) - כריתה של איבר או של גוש, כגון: כריתה של גוש חשוד בשד או של קשר לימפה. לעתים ביופסיה כזו הינה תוצאת לואי של ניתוח, בכל ניתוח בו נכרת איבר או חלק ממנו עקב מחלה - נשלח החלק הכרות לבדיקה היסטופתולוגית.
  • ביופסית שאיבת מחט (באנגלית: NAB = Needle aspiration biopsy או FNA = Fine needle aspiration) - שאיבת חלקי רקמה או תאים באמצעות החדרת מחט, כגון: ניקור כליה, בדיקת מח עצם, ועוד.

ביופסיה במהלך ניתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקרים רבים בהם המחלה איננה ידועה עדיין, או היקפה איננו ברור - נהוג לבצע ביופסיות ולבדוק אותן במהלך ניתוח. לשם כך מקבעים את הריקמה בהקפאה מהירה בשיטה המכונה Frozen Section או Cryosection. שיטה זו מאפשרת בדיקה מיקרוסקופית מיידית של הרקמות החשודות. כך ניתן לקבל החלטות מיידיות כיצד להמשיך את הניתוח על פי תוצאות אותן ביופסיות - כגון האם מדובר בגידול ממאיר או שפיר, ואם גידול ממאיר - מאיזה סוג, ומה היקף ההתפשטות שלו בגוף, וכדומה.

ביופסית שאיבת מחט[עריכת קוד מקור | עריכה]

טכניקה לשאיבת חלקי רקמה או תאים באמצעות החדרת מחט דקה לרקמה או האיבר שאותו רוצים לבדוק, ושאיבת תאים וחלקי רקמה לבדיקה מיקרוסקופית. הטכניקה בטוחה יחסית, ויכולה במקרים רבים לחסוך את הסיכונים שבניתוח, אולם לעתים החדרת המחט עלולה לגרום לנזק כגון דימום פנימי, ולמצב נדיר בו נאלצים לבצע ניתוח לתיקון הנזק.

סיבות לביצוע ביופסית שאיבת מחט:

  • בדיקת גוש חשוד - כדי לעמוד על טיבו.
  • במקרה של גידול שטיבו כבר ידוע - כדי להעריך את יעילות הטיפול שניתן, או עבור בדיקות נוספות.

באזורים שונים בגוף, נהוג להשתמש בשיקוף רנטגן או באולטרה סאונד כדי לכוון את המחט בצורה נכונה אל האיבר הרצוי, מבלי לפגוע באיברים אחרים.

התוכן שנשאב נבדק על ידי ציטופתולוג - פתולוג המתמחה בבדיקת תאים. לא תמיד ניתן לקבוע אבחנה לפי התאים שנשאבו, ולעתים לא רחוקות יש צורך בביופסיה חוזרת.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.