משתמשת:Kershatz/בחור בשם ג'רלד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ג'רלד ריידל סימפסון (נולד ב-16 בפברואר 1967), הידוע יותר בשם A Guy Called Gerald, הוא אמן מוזיקה אלקטרונית, דיג'יי, מפיק ורמיקסר אנגלי.

ראשית חייו והשפעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סימפסון נולד במנצ'סטר להורים ג'מייקנים. הוא הושפע רבות מאוסף תקליטי הסקא ו-R&B ג'מייקני של אביו, וממפגשי הכנסייה הפנטקוסטלית של אמו בהם נערכו כל יום ראשון הופעות חיות. הוא גדל בשכונת המצוקה מוס סייד בה נערכו מסיבות סאונד סיסטם (אנ').[1]

כשהיה בבית ספר נחשף להיפ הופ, פיוז'ן ג'אז ואלקטרו. הוא הושפע מאוד גם מהעובדה שכנער למד מחול – מודרני, ג'אז וקלאסי.[1] בתחילת שנות השמונים מנצ'סטר הייתה חממה של מוזיקת דאנס ומועדונים היו פתוחים בכל לילה בשבוע [2] סימפסון הושפע בעיקר מרקדנים כמו Foot Patrol ו-Jazz Defektors, שהיו מופיעים באופן קבוע בסצנת המועדונים השחורים של צפון אנגליה.[3][4][5][6]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סימפסון החל להתנסות בעריכת קלטות תוך שימוש במכונות תופים והג'אמים הקבועים בעליית הגג של ביתו הובילו להקמת ה-Scratchbeat Masters.[7] הם הוציאו סינגל של 12 אינץ' בשם "Wax on the Melt", [8] שיתוף פעולה בין מספר צוותים וגראהם מאסי ומרטין פרייס שיחד איתם הקים סימפסון את ההרכב "State ‏ 808". [7] אלבומם הראשון, "Newbuild", יצא ב-1988, אך עד מהרה עזב סימפסון את הקבוצה כדי להתרכז בקריירת הסולו שלו.[7]

התוצאה של החזרה לאולפן חדר השינה שלו הייתה "Voodoo Ray", שהפך ללהיט בסצנת האסיד האוס של מנצ'סטר. השיר נוגן לראשונה במועדון ההסיינדה (אנ')ב-1988,[9] ולאחר מכן במועדוני מחתרת, לפני שנכנס למצעד הסינגלים הבריטי שנה לאחר מכן. זו הייתה רצועת האסיד האוס הראשונה שהופקה בבריטניה. "Voodoo Ray " נכנס למצעד הבריטי בשנת 1989 והגיע למקום ה-12.[7][10]

במקביל, שיר שסימפסון החל לכתוב לפני שעזב את 808 סטייט, "Pacific State", יצא לאור והגיע למצעדים. עם זאת, לדברי סימפסון, חברי ההרכב סיימו והוציאו לאור את הרצועה ללא רשותו. על אף שסימפסון קיבל קרדיט באלבום Quadrastate הן ככותב והן כמפיק שותף, המחלוקת החריפה כאשר סימפסון טען שכתב את כל הרצועה.[7]

ג'רלד חתם לאחר מכן בסוני מיוזיק והוציא את האלבומים "Hot Lemonade" ב-1989 ו-"Automanikk" ב-1990, שזכו להצלחה מסחרית מתונה.[11] לאחר מכן הוא הורשה לעזוב את החוזה שלו בסוני לאחר שהלייבל סירב להוציא לאור את אלבום ההמשך המיועד שלו "High Life, Low Profile".[11][12]

ב-1991, הוא הקים לייבל משלו, Juice Box Records, [7] והוציא שורה של סינגלים של 12 אינץ' בסגנון שנודע מאוחר יותר כג'אנגל ואחר כך דראם אנד בייס.[13] הסינגלים הראשונים הופיעו בשנת 1992 באלבומו השלישי "Gun Bad Boy ‏28".[7] בכתבה ב-Melody Maker באוקטובר 1994, כתב מבקר המוזיקה סיימון ריינולדס (אנ') על המוזיקה של סימפסון מתקופת Juice Box, "הרצועות של ג'רלד לוקחות את רשת הג'ונגל של פוליריתמיקה, מקצבים צולבים ומקצבי נגד לרמות חדשות של פרטים מטורפים."[14] האלבום הבא "Black Secret Technology" יצא לאור ב-1995 והגיע למצעד האלבומים הבריטי במקום ה-64, [15] וכלל שיתופי פעולה עם גולדי (אנ') ופינלי קוויי (אנ').[16] [17] ב-1998, הלייבל נסגר, לאחר שסימפסון עבר לניו יורק.

בשנת 2000 הוציא לאור את האלבום "Essence" בלייבל העצמאי "K7 Records‏!". זהו האלבום הראשון של סימפסון המבוסס על שירים ולא על דאנס/מוזיקת מועדונים. באלבום השתתפו אורחים כמו לו רודס מההרכב הבריטי Lamb וליידי מיס קיר מההרכב Deee-lite. בינואר 2005 הוא הוציא אלבום יותר בסגנון אמביינט בשם "To All Things What They Need", גם בלייבל "K7 Records‏!".

באוגוסט 2006 יצא לאור "Proto Acid / The Berlin Sessions" בלייבל הגרמני "Laboratory Instinct" אלבום מיקס שהוקלט בלייב בברלין . האלבום השני בסדרת The Berlin Sessions יצא ב-2010: Tronic Jazz / The Berlin Sessions .

המיני אלבום How Long Is Now " יצא לאור ב-2012.

בשנת 2013, האלבום Silent Spread Sound Spectrum יצא לאור ב-Society of Sound - פרויקט מוזיקה מבוסס מנויים של חברת ציוד האודיו Bowers & Wilkins . מנויים מקבלים שני אלבומים בחודש שאצרו פיטר גבריאל והתזמורת הסימפונית של לונדון .

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

[[קטגוריה:אמני קולומביה רקורדס]] [[קטגוריה:אנגלים ממוצא ג'מייקני]] [[קטגוריה:ילידי 1967]]

  1. ^ 1 2 Tom Doyle, Classic Tracks: A Guy Called Gerald ‘Voodoo Ray’, Sound on Sound, ‏July 2015
  2. ^ "Cutting Shapes – How House Music Really Hit The UK". Gregwilson.co.uk (באנגלית בריטית). 18 ביולי 2013. אורכב מ-המקור ב-9 באוקטובר 2015. נבדק ב-5 באוגוסט 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ Biography: A Guy Called Gerald, A Guy Called Gerald, ‏2015-11-17
  4. ^ "Pulse - A Guy Called Gerald: 'I Am A Futurist'". Homepages.force9.net.
  5. ^ "Danny Henry | Mancky". Mancky.co.uk (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-5 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ "Mastermind Roadshow with performance by Foot Patrol - Moss Side, Manchester 1986". YouTube. 2 בפברואר 2011. נבדק ב-5 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ 1 2 3 4 5 6 7 Colin Larkin, ed. (2000). Encyclopedia of Popular Music|The Virgin Encyclopedia of Nineties Music (First ed.). Virgin Books. p. 5. ISBN 0-7535-0427-8.
  8. ^ "Hit Squad MCR / S-B-M, MC Tunes / The Shure 4 - Wax on the Melt". Discogs.com. נבדק ב-27 בנובמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ "Biography: A Guy Called Gerald". A Guy Called Gerald. אורכב מ-המקור ב-17 בנובמבר 2015. נבדק ב-16 בנובמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ IMO Records. "A Guy Called Gerald Biography", IMO Records, Retrieved 24 February 2012.
  11. ^ 1 2 Cooper, Sean. "Biography". AllMusic. נבדק ב-20 בספטמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ The Classic Album: A Guy Called Gerald - 28 Gun Bad Boy, Future Music, FM230, September 2010, page 20
  13. ^ "An Interview With A Guy Called Gerald". אורכב מ-המקור ב-17 בנובמבר 2015. נבדק ב-16 בנובמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ "Melody Maker, 8 October 1994, reproduced here". אורכב מ-המקור ב-10 במרץ 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ Roberts, David (2006). British Hit Singles & Albums (19th ed.). London: Guinness World Records Limited. p. 238. ISBN 1-904994-10-5.
  16. ^ new music radio from Tokyo, Japan & The World (אורכב 28.10.2006 בארכיון Wayback Machine). samurai.fm. Retrieved on 5 August 2011.
  17. ^ "Black Secret Technology - A Guy Called Gerald | Songs, Reviews, Credits | AllMusic". AllMusic. נבדק ב-5 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=משתמשת:Kershatz/בחור_בשם_ג%27רלד&oldid=38564882"