משתמשת:Lama14/Cyanide poisoning (1)

הרעלת ציאניד יכולה לנבוע מחשיפה למספר צורות של ציאניד. תסמינים ראשוניים כוללים כאב ראש, סחרחורת, קצב לב מהיר, קוצר נשימה והקאות.תופעות לוואי נוספות כוללות התקפים, קצב לב איטי, לחץ דם נמוך, אבדן הכרה ודום לב. הופעת התסמינים הנה בדרך כלל מידית.לטווח הארוך, אדם עלול לסבול מבעיות נירולוגיות כתוצאה מחשיפה להרעלה מסוג זה.

 ציאניד רעיל מכיל תרכובות של גז מימן ציאנידי  ומספר מלחים ציאנידיים. ההרעלה יחסית שכיחה בעקבות שאיפת עשן ממבנה העולה באש. הימצאות במקומות עבודה הכרוכה בהיחשפות לחומרים המשמשים להברקת מתכות, חומרי הדברה, זרעים מסוימים כמו אלה של משמש ותפוח, ונטילת תרופות כמו ניתרופרוסיד יכולים להיות גורמים נוספים להרעלה. בנוסף לכך, צורות נוזליות של ציאניד נספגות דרך העור . יוני ציאניד מעקבים את התהליך של הנשימה התאית, מה שמוביל לחוסר היכולת של רקמות הגוף להשתמש בחמצן.

האבחון הוא לעתים קרובות קשה. זה יכול להתמצא אצל האדם, בעקבות שריפה בבית שהביאה לירידה ברמת ההכרה, לחץ דם נמוך, או ערך גבוה של חומצה לקטיתית בדם. רמת הציאניד בדם ניתנת למדידה, אומנם התהליך לוקח זמן. רמות של 0.5–1 mg/L הן רגילות, 1-2 מ "ג/ליטר הן ממוצעות, 2-3 מ" ג/ליטר הן חמורות, ויותר מ 3 מ ג/ליטר, בדרך כלל, מובילות למוות.

אם נמצא חשד לחשיפה לציאניד מרעיל, נדרש פינוי מיידי והרחקת הנפגע מהמקור המזהם בנוסף לצורך בחיטוי של האזור המזוהם. הטיפול כולל טיפול תומך ומתן 100% חמצן. Hויטמין B12 הוכח כנוגדן יעיל, ונחשב לטיפול ראשוני. נתרן thiosulphate יכול גם להיות טיפול מתאים. מבחינה היסטורית ציאניד שימש בהתאבדות המונית  השמדת עם על ידי הנאצים.

סימנים וסימפטומים

חשיפה חריפה

אם ציאניד נכנס לגוף בשאיפה זה יכול לגרום לתרדמת עם פרכוסים, דום נשימה, דום לב, ואף מסתיים במוות מיידי. במינון נמוך, אובדן ההכרה עשוי להיות מלווה בחולשה כללית, סחרחורות, כאבי ראש, רטיגו, בלבול וקשיים בנשימה. בשלבים הראשונים של חוסר הכרה, נשימה היא לעתים קרובות מספיקה או אפילו מהירה, למרות שמצב הנפגע מדרדר לקראת תרדמת עמוקה, לפעמים מלווה בבצקת ריאות, ולבסוף דום לב. צבע העור האדום שהופך להיות כהה עלול להיות תופעת לוואי או תסמין של  עירוי מוגבר של המוגלובין רווי בחמצן. ציאניד לא גורם ישירות לכיחלון. מינון קטלני עבור בני אדם יכול להיות נמוך כמו 1.5 מ "ג/ק" ג של משקל גוף.

חשיפה כרונית

חשיפה לרמות נמוכות יותר של ציאניד למשך תקופה ארוכה  (למשל, לאחר שימוש מוגזם וממושך בשורשי קסבה כמקור המזון העיקרי באזורים טרופיים באפריקה) מביא לרמות גבוהות של ציאניד בדם, שיכולות לגרום חולשה, מגוון רחב של סימפטומים, כולל שיתוק קבוע, נגעים בעצבים, תפקוד לקוי של בלוטת התריס, והפלות. תופעות נוספות כוללות פגיעה בכבד ונזק בכליות.

גורמים

 הרעלת ציאניד חריפה יכולה לנבוע כתוצאה משאיפת עשן משריפת מוצרי פולימר שמכילים ניטריל בחומר הגלם שלהם, כגון פוליאוריטן, או ויניל. זה גם יכול לנבוע כתוצאה  של פירוק חמצן לתחמוצת החנקן וציאניד. חמצן עשוי לשמש במהלך הטיפול ביתר לחץ דם חמור.

בנוסף לשימוש בציאניד בתור חומר הדברה ומדביר-חרקים, הוא נמצא בעשן טבק ובעשן של בניין שרוף, וקיים בהרבה זרעים או גרעינים כגון אלה של שקדים, משמשים, תפוחים, תפוזים, מאכלים, כולל קסבה (הידוע גם בשם yuca או מניוק), נצרי במבוק. ויטמין B12, בצורה של hהידרוקסיקלובלמין (מאוית גם hydroxycobalamin), עשוי להפחית את ההשפעות השליליות של חשיפה כרונית, ומחסור עלול להוביל לפגיעות בריאותיות בעקבות החשיפה.

מנגנון

הרעלת ציאניד הינה סוג של  היפוקסיה היסטוטוקסית מאחר ולתאים של האורגניזם אין את היכולת ליצור ATP , בעיקר בגלל מניעת התפקוד של אנזים במיטוכונדריה סיטוכרום סי אוקסידיז. ציאניד במהירות עובר מטבוליזם ל 2-אמינו-2-תיאזולין-4-חומצה קרבוקסילית ותיואצאניד, כולל תקופת מחצית חיים של 10-30 דקות כמיכאניזם של הרעלה. במהלך מספר שעות של בליעה בודדת, ציאניד לא יכול להיות מאובחן, בגלל שכולו עובר מטבוליזם, כל עוד האדם לא מת. (הזיהוי של ציאניד, זמן ארוך אחרי הבליעה, הינו אבחון מוטעה של אזעקת שווא). לתיאוציאניד זמן מחצית חיים ארוך יחסית, של מעל 24 שעות, ובדרך כלל הוא מסולק דרך הכליות. מידת ההרעלה של תיאוציאניד שווה בערך ל 1\100 ממידת ההרעלה של מולקולת האב- ציאניד.

אבחון

השיטות הישנות של גילוי כוללות מבחנים כגון מבחן כחול פרוסי , פירידין-ברביטורט וזמינותו וכן את טאורין קרינה פלואורסצנטית-HPLC אבל כמו כל מבחני קולורימתיק ,ייתכנו טעויות של אזעקות שווא (אבחנה חיובית מוטעת). חמצון השומנים , חפץ של התקף לב מייצר דיאלדיהידים המגיבים בהצלבה עם פירידין-ברביטורט. בינתיים, המבחן טאורין-פלורסצנטיות-HPLC  משמש לזיהוי ציאניד, זהה לבדיקה המשמשת כדי לזהות גלוטתיון בנוזל עמוד השדרה. לאחרונה, מבחני ציאניד ותיואציטין עולים בקנה אחד עם ספקטרומטריית מסה (LC/MS/MS), אשר נחשבים בדיקות ספציפיות. מאז, לציאניד יש מחצית חיים קצרים, מטבוליט ראשי, תיאוציאניד בדרך כלל נמדד כדי לקבוע את החשיפה.

ראה גם

• רשימה של הרעלות
• Konzo

קישורים חיצוניים

[[קטגוריה:תוצאים רעילים של חומרים לא רפואיים]]