משתמשת:Maayanbro/טיוטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Maayanbro.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Maayanbro.

עת"מ 53765-03-12 א.ס.ף - ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל ואח' נ' שר הפנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עתירה מנהלית 53765-03-12 א.ס.ף - ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל ואח' נ' שר הפנים פסק הדין ניתן ביום 7 ביוני 2012 בבית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית המשפט לעניינים מנהליים על ידי השופט ד"ר יגאל מרזל. העתירה דנה בהחלטת שר הפנים לבטל את ה"הגנה הקולקטיבית" שניתנה לאזרחי דרום סודן השוהים בישראל, לנוכח הקמת המדינה החדשה דרום סודן. מהות טענתם של העותרים נגד שר הפנים הינה כי אין להפסיק את ה"הגנה הקולקטיבית" כל עוד שורר במדינת דרום סודן מצב בלתי יציב וקיימת סכנה כי האזרחים אשר יחזרו למולדתם יפגעו. לאחר בחינת הטיעונים הן של ארגוני זכויות האדם והן של משרד הפנים החליט בית המשפט כי דין העתירה להידחות, כיוון שהעותרים לא הצליחו לבסס את טענותיהם שהחלטת שר הפנים לגירוש אזרחי דרום סודן איננה מידתית וסבירה ונפסק כי בית המשפט איננו יכול להתערב בשיקול דעתו של שר הפנים אשר לו יש את הסמכות לעניין הכניסה והשהייה בישראל מכח סעיף 2 לחוק הכניסה לישראל[1].

טענות ארגון א.ס.ף וארגונים לזכויות אדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. כיוון שבמדינת דרום סודן קיים מצב מסוכן ובלתי יציב היות ומתנהלת לחימה רבת היקף במחוזות השונים ואין לצפות את התפרצות האלימות והקרבות במדינה והיות ששורר במדינה מצב הומניטארי קשה ויש חשש לפגיעה בזכויות אדם, לא ניתן להחזיר את אזרחי דרום סודן לארצם כל עוד נשקפת סכנה לחייהם.
  2. העותרים טוענים שההחלטה על הפסקת ההגנה הקולקטיבית התקבלה בשרירותיות ומבלי שהרשויות המנהליות בדקו את המצב במדינת דרום סודן באופן מקיף. ההחלטה לבטל את ההגנה הקולקטיבית צריכה להתקבל רק לאחר שיבוצעו בדיקות מקיפות במדינת דרום סודן, על מנת שאזרחיה יוכלו לחזור מרצון ובבטחה למולדתם ולא יהיה חשש לחייהם.
  3. מדינת ישראל מחוייבת לעקרון "אי ההחזרה" כאמור בפרשת "אל - טאיי[2] האוסר על החזרה של אזרחים לא רק נוכח סכנה לחיים עקב ענישה על ידי השלטון, אלא כוללת בחובה גם סיכון ממשי להפרה שיטתית של זכויות אדם.

טענות משרד הפנים [עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. טרם ההחלטה של שר הפנים לבטל את "ההגנה הקולקטיבית" שניתנה לאזרחי דרום סודן, נערכו בדיקות מקיפות ומעמיקות הן על ידי משרד הפנים והן על ידי משרד החוץ בנוגע למצב המדיני, הביטחוני והכלכלי במדינת דרום סודן. בחוות דעתו של משרד החוץ אכן מוזכרים עימותים פנימיים במדינה, אך הדגש למתיחות והאלימות מתרכז בגבול בין סודן לדרום סודן וכי אין זליגה של הלחימה לאזורים אחרים במדינה. לפיכך, טענת העותרים כי קיים חשש לחייהם של אזרחי דרום סודן אשר יחזרו למולדתם איננו מבוסס דיו.
  2. על פי הערכות של משרד החוץ, ממשלת דרום סודן מתייחסת ברצינות לבעיות בטחון הפנים במדינה והממשלה משקיעה מאמצים להבטיח את השלום והביטחון לאזרחיה. בבדיקה שערך משרד החוץ לגבי המצב ההומניטארי במדינה קיימת הערכה שהממשל בדרום סודן נערך במתן סיוע לאזורים אלו במידת הצורך.
  3. ממשלת ישראל מקבלת את מחויבותה הבינלאומית אשר אין להרחיק אדם למדינה בה קיימת סכנה ממשית לחיין וחירותו, אך ממשלת ישראל איננה מקבלת את טענת העותרים כי עקרון "אי ההחזרה" חל על אזרחי דרום סודן, היות שאין הוכחה לכך שהמצב בדרום סודן כל כך קשה שלא ניתן להחזיר את אזרחי דרום סודן למולדתם.
  4. כשמתקבלת בקשה פרטנית למקלט במשרד הפנים על ידי מבקש קונקרטי ועל בסיס טענות פרטניות הבקשה נבחנת בהתאם ל"נוהל הטיפול במבקשי מקלט" - מדובר אפוא על בדיקה פרטנית של המורחק האם ניתן להרחיקו לאזור ממנו הוא הגיע או למקום אחר בדרום סודן וזאת בכדי למנוע החזרת המורחק לאזור שבו חייו וחירותו בסכנה.

החלטת בית המשפט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית המשפט פסק כי דין העתירה בנושא "ההגנה הקולקטיבית" לאזרחי דרום סודן צריכה להדחות וזאת מהנימוקים הבאים: 1. העתירה איננה מקימה עילה להתערבות בשיקול דעתו של שר הפנים ובהחלטתו לסיים את "ההגנה הקולקטיבית" שנהגה ביחס לאזרחי דרום סודן מאחר והטענה המרכזית בעתירה הייתה שעל שר הפנים להמשיך בעקרון "ההגנה הקולקטיבית" דווקא (הגנה לכל אזרח דרום סודן, ללא בדיקה פרטנית). אולם משהודיע שר הפנים על כך שתבוצע ממילא בחינה פרטנית של ההרחקות, נשמט הבסיס העיוני והעובדתי תחת טענת העותרים לפיה יש חובה להמשיך במדיניות "ההגנה הקולקטיבית", דווקא. 2. לא עלה בידי העותרים לבסס את הטענה שהסיכון מתרחש בכל רחבי דרום סודן ולא רק במחוזות ספציפיים. על כן, עקרון "אי ההחזרה" לא נפגע שכן ההרחקה תהיה למקום בדרום סודן שבו לא נשקפת סכנה לחייו, אפילו אם אינו מקום מוצאו המקורי של המגורש.

בעקבות פסק הדין[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שהעתירה נדחתה על ידי בית המשפט, הופסקה "ההגנה הקולקטיבית" של אזרחי דרום סודן השוהים בישראל. הנחיית משרד הפנים הייתה שאזרח דרום סודן אשר יפנה לרשות ההגירה והאוכלוסין יקבל סיוע כספי מהמדינה - הליך זה נועד לתמרץ את אזרחי דרום סודן לעזוב את מדינת ישראל, הליך זה נקרא על ידי משרד הפנים "גירוש מרצון". אזרח דרום סודן אשר לא יפנה מרצונו לרשות ההגירה והאוכלוסין יתפס על ידי הרשויות, ייעצר ויגורש למדינת דרום סודן ללא כל סיוע כספי. כיום מדינת דרום סודן איננה מצליחה להבטיח בטחון לאזרחיה וזאת נוכח מלחמות פנימיות במדינה, אזרחיה נמלטים ממנה למדינות השכנות ואלפי אזרחים יוצאים מהמדינה בכל יום וגם מרבית אזרחי דרום סודן שגורשו מישראל הפכו להיות פליטים במדינות אחרות [3] בתקופה האחרונה בוצע טבח אכזרי בכנסיה בעיר בנטיו אשר בדרום סודן [4]. על פי נתוני רשות ההגירה והאוכלוסין מיום ה- 31 בדצמבר 2013 שוהים במדינת ישראל 52,961 אזרחי מדינות שונות אשר נכנסו למדינת ישראל שלא כחוק. כיום קיימת הגנה קולקטיבית לאזרחי סודן ואריתראה ואזרחים אלו אינם ברי הרחקה למדינתם.


לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. טלי קריצמן - אמיר "תפקידו של בית המשפט בעיצוב מדיניות המקלט של מדינת ישראל" מעשי משפט ה 175, 184 (2013)
  2. גבריאל כהן "עצירת ההסתננות האפריקנית לישראל והרחקתם של אלה ששוהים בה שלא כדין - גישת המשפט הבינלאומי" "המשפט" ברשת: זכויות אדם 18, 23 (דצמבר 2013)
  3. דוד זולוטוגורסקי "חריגה ממחויבויות האמנה בדבר מעמדם של פליטים בזמני חירום בישראל" "המשפט" ברשת: זכויות אדם 18, 42 (דצמבר 2013)
  4. יובל לבנת "לתת מקלט ולא להרגיש פראיירים" "המשפט" ברשת: זכויות אדם 19, 10 (דצמבר 2013)

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חוק הכניסה לישראל, התשי"ב 1952 http://www.nevo.co.il/law_html/Law01/189_003.html
  2. ^ בג"ץ 4702/94 אל טאיי נ' שר הפנים, פ"ד מט (3)846, 848 [www.nevo.co.il/psika_html/elyon/PADI-NH-3-843-L.html]
  3. ^ "בדרום אין כל חדש: מחשבות על בניית חברה אזרחית ופיוס בדרום סודאן", אפריכאן, 10 בינואר 2014 [1]
  4. ^ ""ערימות של גופות": מאות נטבחו בדרום סודן" YNET 23.4.2014 [2]