משתמש:אוראל/היסטוריה של הונג קונג - תת פסקה

האזור היה מיושב כפי הנראה כבר בתקופת האבן החדשה. הונג קונג התקיימה כבר בימיה של שושלת צ'ין, ושימשה כבסיס ימי מסחרי במשך שושלת טאנג ושושלת סונג. הקשר הראשון עם האירופאים נוצר, כאשר עגן בנמל הונג קונג יורד ים פורטוגזי בשם ג'ורג' אלבארס. הקשר עם הבריטים נוצר לאחר שהחברה הבריטית-הודית, שהיה לה כבר סניף בגואנגג'ואו, החליטה לפתוח סניף בהונג קונג הסמוכה.
בשנת 1839, עקב סירובה של סין לאפשר לבריטים לסחור באופיום באזור, פרצה בריטניה במלחמה שכונתה מלחמת האופיום הראשונה. המלחמה הסתיימה בנצחונה של בריטניה, וסין אולצה לחתום על הסכם משפיל שכונה חוזה נאנקינג, בו ויתרה על שטח הונג קונג לטובת בריטניה לצמיתות. במקום הוקמה מושבת כתר בריטית, שכונתה בשם "העיר ויקטוריה". עשרים שנה אחר כך ב-1860, פתחה בריטניה במלחמה נוספת - מלחמת האופיום השנייה. גם במלחמה זו יצאה בריטניה כשידה על העליונה, ולקחה אליה את שטחי האי קאולון, בהסכם שנחתם בועדת פקין. ב-1898 אילצה בריטניה את סין להחכיר לה שטחים נוספים ל-99 שנה. שטחים אלו כונו הטריטוריות החדשות.
הונג קונג הוכרזה כנמל חופשי כדי לשרת כעיר סחר לאימפריה הבריטית. הוקמו מוסדות חינוך ברוח בריטית. ולקהילה הסינית שגרה באזור, היה אך קשר מועט עם האוכלוסייה האירופאית העשירה.
כחלק מהקמפיין הצבאי שלה במלחמת העולם השנייה, פלשה יפן להונג קונג בשנת 1941, והחלה לכבשה. בסיומו של הקרב על הונג קונג - כפי שכונה, נכנעו הבריטים והמושבה הפכה לקולוניה יפנית. אולם היפנים לא האריכו ימים בהונג קונג, אזרחים רבים סבלו ממגפות וממחסור במזון. גם האינפלציה הייתה גבוהה, עקב ההכרח היפני להפוך את הכסף לשטרות צבאיים. אוכלוסיית הונג קונג ירדה מ1.6 מיליון איש לפני השתלטות יפן, ל-600,000 בלבד בשנת 1945, כאשר הבריטים החזירו לידם את השליטה, אחרי הפסד יפן במלחמה.
אוכלוסיית הונג קונג הבריאה מהר מאוד. פליטים רבים נמלטו מסין עקב המהומות, במיוחד אחרי יסודה של הרפובליקה העממית של סין. זאת ועוד, הונג קונג הייתה המגע היחיד של סין עם מדינות שאר העולם, עקב התרחקות הממשל מקשר עם מדינות זרות, ובמיוחד אחרי שהאו"ם הכריז חרם כלכלי על הרפובליקה העממית של סין לאחר מלחמת קוריאה.