משתמש:איתמר נדב/גאולת קרקעות
נחלה - הקרן לגאולת אדמות ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
| תיאור | jpg | |||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| מקור | www.nachala.org | |||||
| תאריך יצירה | 8/11/2006 | |||||
| יוצר הקובץ | איתמר נדב | |||||
| אישורים והיתרים |
| |||||
הקמתה של נחלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת תרל"ט (1878) עת החל התהליך ההתיישבותי היהודי המחודש בארץ ישראל רכשו יהודים קרקעות חקלאיות על מנת לבסס התיישבות יהודית באמצעות הקמת מושבות. בשנים תר"מ-תש"ח הוקמה אגודת נחלת ישראל עת הגיעו חלק מיהודי תימן לירושלים נתקלו בבעיית דיור קשה, אולם בעיה זו הייתה של כל הישוב הישן לאור העובדה שהצפיפות בין חומות העיר העתיקה של ירושלים הייתה בלתי נסבלת בעקבות כך חברו יהודים רבים להקים את אגודת נחלת ישראל שנוסדה בשנת 1886, אשר חבריה פעלו ועסקו ברכישת קרקעות באזורי סובב - ירושלים ובהתיישבות בהם. ואף ניסו להקים יישוב בקרבת נבי סמואל. על פעילות האגודה כותב בזיכרונותיו הרב שלום אלשיך, אשר היה הרב הראשי וראב"ד ליהודי תימן בירושלים "...כי רוטשילד קנה הרבה מקומות בארץ ישראל וכי הרשות נתונה מאת המלך ליהודים אשר בכל תפוצות העולם לבוא ולהתיישב בארץ ישראל". השמועה עוררה התרגשות רבתי בקרב יהודי תימן, ורבים מכרו בחופזה את מטלטליהם ורכושם כדי לזכות ולעלות לארץ הקודש. הם כינו את עלייתם אעלה בתמר ('תרמ"ב' בסיכול אותיות) כדרכם של יהודי תימן להסמיך מאורעות לפסוקים.
ב-1895 בסיוע רבי יעקב משה מן עלתה על הקרקע קבוצה של 13 משפחות תימניות ששכרו בית בכפר בית איכסא והחלו לעבד את הקרקע. אולם, מחסור בבתים בכפר בית איכסא, המרחק בינו לבין הקרקע, ושנת שמיטה הביאו לעזיבת המקום.
באותם שנים החלו משפחות תימניות לעלות על קרקע בתוך שטחי סילוואן והחלו לקנות לעצמם אדמות ובתים בכפר השילוח, חלק מהאדמות שנרכשו רשומות גם הי]]
במירשם הטאבו כאשר בשיא פריחתו מנה כפר השילוח בין 150 ל-200 משפחות, אשר גרו ב-65 בתי ההקדש ובעוד כ-45–65 בתים פרטיים. בכפר השילוח פעלו מוסדות ציבור הנצרכים לקהילה, כגון בתי כנסת, מקוואות, מרפאה, חנויות מכולת, בית המורי – בית ספר, גן ילדים ועוד.
בראשית 1921 נרשמה האגודה ברשם האגודות השיתופיות בשם 'נחלת ישראל - רמה' המאחד את שני שמותיה ההיסטוריים (של האגודה 'נחלת ישראל' ושל הזיהוי ההיסטורי של האזור 'רמה').
השבת הפעילות של נחלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
חלק מהקרקעות אותן רכשה האגודה נכנסו לתחום שיפוט העיר ירושלים לאחר מלחמת ששת הימים והיוו את הבסיס להקמת שכונות רמות אלון ורמות פולין. במהלך השנים אחר קום המדינה בעקבות מלחמת העצמאות וחלוקת ירושלים התפרקה האגודה ופעילותה של האגודה הופסקה. החל משנות ה-80 החלו צאצאי חברי אגודת נחלת ישראל רמה להחיות את פעילות האגודה ע"י הקמת נחלה - קרן לגאולת אדמות בארץ ישראל. פעילות הקרן כוללת מאפיינים שונים של גאולת אדמות הן ע"י רכישה מגורמים זרים שיש להם חזקה על שטחים בארץ והן ע"י השבת שטחים לבעליהן המקוריים הקרן מהווה גורם מהותי בעיצוב הגבולות ע"י קניה והחזקת אדמות רבות באזורים רבים בעיקר בשטחי יהודה ושומרון ובעיר ירושלים פעילות הקרן מתבססת על כספי משקיעים שמאמינים בקניית שטחים כחלק מחזון ההתיישבות היהודית פעילות זו מורכבת הן מבחינה משפטית והן מבחינה ביצועית מחמת המצב הגיאופוליטי הקיים בארץ.
פעילות נחלה כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]
נחלה משמשת כקרן נאמנות של יהודים מכל רחבי העולם, המאמינים בעתידה של ארץ ישראל ופועלים להפרחת כל אדמותיה. הקרן עוסקת ברכישה פיתוח וניהול של מקרקעין בכל שטחי ההתישבות בישראל בכלל וירושלים ויו"ש בפרט ומתמקדת בתחום הרישום הראשון.
הקרן, במישרין ובאמצעות חברות בנות, מחזיקה בשטחי מקרקעין בירושלים (שכונות גילה, מלחה והר חומה), מעלה אדומים, אריאל, שערי תקוה, אורנית, אלקנה, קרני שומרון, קדומים, הר אדר, אפרת ועוד.
דפים בעלי אופי דומה ל" קרן נחלה ": קק"ל , הימנותא, התנחלות, גוש אמונים, ציונות דתית, יישוב ארץ ישראל
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- • עקיבא אלדר ועדית זרטל, אדוני הארץ - המתנחלים ומדינת ישראל 2004-1967, הוצאת דביר, 2004
• אהרן ביר, ההתיישבות בארץ-ישראל מאז מלחמת ששת הימים, תשמ"א (1981)
• יובל גינבר, ההתנחלות בשטחים כהפרת זכויות אדם: היבטים משפטיים ועקרוניים, בצלם, 1997
• חגי הוברמן, כנגד כל הסיכויים - 40 שנות התיישבות ביש"ע, הוצאת מדרשת נצרים, 2008
• גדי טאוב, המתנחלים והמאבק על משמעותה של הציונות, הוצאת ידיעות אחרונות, 2006
• גבריאל א' אלכסנדר, ייסודה של חברת הימנותא בע"מ ותפקידיה הראשונים (1940-1938), קתדרה 68, יוני 1993, עמ' 97-80
השבת הפעילות של נחלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
חלק מהקרקעות אותן רכשה האגודה נכנסו לתחום שיפוט העיר ירושלים לאחר מלחמת ששת הימים והיוו את הבסיס להקמת שכונות רמות אלון ורמות פולין. במהלך השנים אחר קום המדינה בעקבות מלחמת העצמאות וחלוקת ירושלים התפרקה האגודה ופעילותה של האגודה הופסקה. החל משנות ה-80 החלו צאצאי חברי אגודת נחלת ישראל רמה להחיות את פעילות האגודה ע"י הקמת נחלה - קרן לגאולת אדמות בארץ ישראל. פעילות הקרן כוללת מאפיינים שונים של גאולת אדמות הן ע"י רכישה מגורמים זרים שיש להם חזקה על שטחים בארץ והן ע"י השבת שטחים לבעליהן המקוריים הקרן מהווה גורם מהותי בעיצוב הגבולות ע"י קניה והחזקת אדמות רבות באזורים רבים בעיקר בשטחי יהודה ושומרון ובעיר ירושלים פעילות הקרן מתבססת על כספי משקיעים שמאמינים בקניית שטחים כחלק מחזון ההתיישבות היהודית פעילות זו מורכבת הן מבחינה משפטית והן מבחינה ביצועית מחמת המצב הגיאופוליטי הקיים בארץ.
פעילות נחלה כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]
נחלה משמשת כקרן נאמנות של יהודים מכל רחבי העולם, המאמינים בעתידה של ארץ ישראל ופועלים להפרחת כל אדמותיה. הקרן עוסקת ברכישה פיתוח וניהול של מקרקעין בכל שטחי ההתישבות בישראל בכלל וירושלים ויו"ש בפרט ומתמקדת בתחום הרישום הראשון.
הקרן, במישרין ובאמצעות חברות בנות, מחזיקה בשטחי מקרקעין בירושלים (שכונות גילה, מלחה והר חומה), מעלה אדומים, אריאל, שערי תקוה, אורנית, אלקנה, קרני שומרון, קדומים, הר אדר, אפרת ועוד.
דפים בעלי אופי דומה ל" קרן נחלה ": קק"ל , הימנותא, התנחלות, גוש אמונים, ציונות דתית, יישוב ארץ ישראל
לקריאה נוספת בנושא:
• עקיבא אלדר ועדית זרטל, אדוני הארץ - המתנחלים ומדינת ישראל 2004-1967, הוצאת דביר, 2004
• אהרן ביר, ההתיישבות בארץ-ישראל מאז מלחמת ששת הימים, תשמ"א (1981)
• יובל גינבר, ההתנחלות בשטחים כהפרת זכויות אדם: היבטים משפטיים ועקרוניים, בצלם, 1997
• חגי הוברמן, כנגד כל הסיכויים - 40 שנות התיישבות ביש"ע, הוצאת מדרשת נצרים, 2008
• גדי טאוב, המתנחלים והמאבק על משמעותה של הציונות, הוצאת ידיעות אחרונות, 2006
• גבריאל א' אלכסנדר, ייסודה של חברת הימנותא בע"מ ותפקידיה הראשונים (1940-1938), קתדרה 68, יוני 1993, עמ' 97-80