משתמש:בנצי26
דן שרון נולד ב 1938 בירושלים, מחנך, יזם חינוכי, מפתח חשיבה בבתי הספר, שילוב חינוכי של ה"עיוני" וה"פרקטי", גוון מסגרות החינוך, שילוב כל האוכלוסיות בחינוך.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1960 סיום לימודים בטכניון, חיפה, הסמכה כמהנדס אלקטרוניקה. שירות בחיל האוויר כקצין טכני ביחידות המכ"ם. מהנדס פיתוח בתחום עיבוד האותות. הוראה בבית ספר מקצועי. ניהול בית ספר מקצועי גדול לאורך שנים מספר. תכנון מכללת אורט בקמפוס האוניברסיטה בירושלים, ניהול בית הספר לאורך שנותיו הראשונות.
פעילותו בתוכנית תלפיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
היוזם והמפקד הראשון של "תלפיות". במסגרת זאת: עיצוב הקונצפט החינוכי, תכניות הלימודים והאימונים .
פעילותו באורט העולמי[עריכת קוד מקור | עריכה]
החל בשנת 1980, לאורך 10 שנים, הקים וניהל את האגף הטכני-פדגוגי באורט העולמי בלונדון. בשנים אלה, ראשית שנות השמונים, החלו המחשבים להיכנס למערכות החינוך בעולם. יזם והפעיל מערכות לימודים חדשניות בתחום המחשוב והבקרה. פיתח תכניות לימודים בתחום החשיבה. התכנית פעלה בבריטניה, בארה"ב, ובארצות אחרות על פני העולם כולו, כולל ישראל. התכנית כללה תכניות לימודים בתחום המחשוב, ייזום וייסוד כתות ממוחשבות, הכשרת סגלי חינוך והכנת תכניות לימודים ומעבדות בקרה ממוחשבות. באותה עת נכנסו לשימוש חינוכי מחשבי BBC שתוכננו לצרכי חינוך והכשרה, והם שימשו בהוראה ובהדרכה.
פעילותו במשרד החינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]
החל ב- 1989 שימש כמנכ"ל משרד החינוך והתרבות. יזם את פרויקט "מחר 98" , בראשו עמד פרופסור חיים הררי, נשיא מכון וייצמןן בשעתו. במסגרת הפרויקט הפעלו תכניות לימודים חדשניות, מרכזי מורים ומעבדות בעיקר בפריפריה בישראל במחוז הצפון. שרון התמקד בפיתוח חינוכי של השכבות החלשות בישראל. לב הפרויקט היה בטיפוח יכולות המורים, בשכלול הוראת המדעים בבתי הספר ובהקמת מרכזי מורים ללמידה ולתמיכה בהוראת המדעים בישראל.
יזם והקים את תכנית "תללים" תכנית המיועדת למתן חינוך לילדים הרתוקים למיטותיהם, cטיפוח ולמידה תוך מתן חינוך והשכלה בבית ובבתי החולים.
פעילותו במכון ברנקו וייס[עריכת קוד מקור | עריכה]
יזם והקים את מכון ברנקו וייס לטיפוח החשיבה בירושלים. המכון היה חלוץ הטמעת החשיבה בבתי הספר בישראל. שרון ניהל ופיתח את המכון לאורך 14 שנותיו הראשונות . מכון ברנקו וייס נתמך על ידי ד"ר ברנקו וייס ז"ל, איש עסקים מציריך. המכון התמקד בפיתוח החשיבה בבתי הספר באמצעות המורים והמחנכים. המכון עסק בטיפוח תכניות לימודים ואנשי צוות כאשר הרעיון הבסיסי היה המפגש בין אנשי הסגל הצעירים והמומחים מכל העולם. במכון התקיימו כנסים על נושאי פיתוח חשיבה בהשתתפות טובי המומחים בחו"ל ובארץ. המכון הקים רשת של בתי ספר הפרושה על פני ישראל כולה, יזם והקים בתי ספר מיוחדים וחדשניים לנושרים ממערכת החינוך. המכון הקים הוצאה לאור של ספרות חינוכית בתחום פיתוח החשיבה, פעל להכשרה ולתמיכה בסגלי הוראה ובשילוב החשיבה בחינוך בבתי הספר. מכון ברנקו וייס גידל קבוצה של מנהיגות צעירה בחינוך. המכון גייס אנשים צעירים ובעלי מוטיבציה חינוכית והכשיר אותם להובלה בחינוך. אנשים אלה צמחו והיו למובילים במערכת החינוך בישראל. במכון צמחו אנשי סגל מוכשרים ומיומנים כמו: פרופ' יורם הרפז וד"ר אמנון כרמון שפיתחו את קונצפט קהילות החשיבה בבית הספר, ואת מושג השאלה הפורייה, מאיר שמעוני, מנהלו הראשון של בית הספר ברנקו וייס בבית שמש, שהיה למנהל מחוז ירושלים במשרד החינוך, אביב קינן, שהיה למנהל מנח"י ירושלים ופעל רבות בהכשרת סגלים, ד"ר עליזה בלוך, מי שנהלה את רשת בתי הספר ברנקו וייס, ראשת עירית בית שמש היום, אמנון לבב מי שהקים ומנהל עד היום את חברת SIT לטיפוח סגלים בתעשייה ובניהול, ניבה חסון, מי שהייתה למנהלת המכון בהמשך ורבים אחרים. המכון חינך, הכשיר וטיפח דור של מורים, מדריכים, מנהלים ומנהיגים חינוכיים אשר פיתחו במכון את השקפת עולמם החינוכית. הם משפיעים היום לא מעט על החינוך בישראל. המכון פיתח וקיים מערכת עמוקה של יחסים עם גדולי המובילים בעולם בתחום החשיבה. על אלה נמנים הפרופסורים: רוברט סטרנברג , (התורה המשולשת של האינטליגנציה), ארט קוסטה , (הרגלי התודעה), רוברט שוורץ , (תשעת הבסיסים להוראת החשיבה), הווארד גרדנר (אינטליגנציות מרובות), דייויד פרקינס , (בתי הספר החכמים), ואדוארד דה בונו (חשיבה לאטרלית, ששת כובעי החשיבה). מומחים עולמיים אלה, ואחרים, הוזמנו לישראל באופן תדיר וקיימו כאן סדרות של סדנאות, כנסים ומפגשים להכשרת סגלי הוראה, מורים ומדריכים. הפרופסורים משה כספי, וצבי לם, מן האוניברסיטה העברית בירושלים, סייעו ויעצו למכון בהתפתחות תורת החינוך שמימש, ויחדיו היוותה קבוצת מדענים זאת וועדה מדעית מייעצת למכון בפיתוח דרכו החינוכית. בפיתוח המכון תמכו רבות מנכ'ל משרד החינוך, בשעתו, מר זבולון אורלב, השר זבולון המר, ראש העיר ירושלים מר אהוד אולמרט ומנכ'ל עירית ירושלים מר רענן די נור. אחד הוויכוחים בתחום, בשעתו, נסב סביב השאלה: האם לשלב את תורת החשיבה בתוך תכניות הלימודים הנושאיות או להקצות לנושא מעמד של מקצוע נפרד. דן שרון היה והינו חסיד של תורת החשיבה של דה-בונו. על פי תורה זאת, פיתוח החשיבה נשען על "כלי חשיבה" שהלומד מטמיע לתוכו, על ידי תרגול ושימוש בתחומים השונים כולל מקצועות הלימודים. באופן זה הופך הלומד הרגלים אלה לחלק בלתי נפרד ממחשבתו היום יומית והמקצועית בלימודיו ובתוצריו .
הקמת מערכת חינוך של סטף ורטהיימר[עריכת קוד מקור | עריכה]
יזם והקים את מערכת החינוך של סטף וורטהיימר לאורך 13 שנים. במסגרת זאת פעלו בתי ספר מקצועיים, מכללה, ומפעל חינוכי-יצרני. הדגש היה על פיתוח יכולות מקצועיות וכלליות של הלומדים . במסגרת זאת הקים את המכינה המקצועית הקדם צבאית הראשונה: "צור לבון". רשת החינוך " צור" הקימה בתי ספר בשיתוף עם צה"ל, ועם גופים אחרים במקומות שונים על פני ישראל כולה. הרשת הקימה קשר הדוק עם גופים מומחים בחו"ל, והוסמכה להכשיר ולהעניק תארים מקצועיים בארץ. אחד התארים האלה היה תואר "מייסטר" – אומן – אשר לקראתו הוכשרו המתמחים. התואר הזה הוכר על ידי גוף ההסמכה העליון של מדינת באדן ווירטמברג, גרמניה, ועל ידי האגף לחינוך מקצועי במשרד התמ"ת. גיוון קשת התארים בחברה חשוב ליצירת גיוון חינוכי אופטימלי הן מבחינת השיוויון החברתי והן מבחינת מיצוי הכישרונות ואופטימיזציה חברתית וכלכלית. מסגרת זאת הכשירה אנשי מקצוע, מורים ומדריכים ברמה גבוהה.
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
דן שרון נשוי לדליה לבית ארום, ולהם שלוש בנות: נורית, תמר ואיריס, ו- 10 נכדים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
https://trump.org.il/partner/%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%9F-%D7%91%D7%A8%D7%A0%D7%A7%D7%95-%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A1/ https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%97%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94