לדלג לתוכן

רוברט סטרנברג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רוברט סטרנברג
Robert Sternberg
לידה 8 בדצמבר 1949 (בן 74)
ניוארק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי פסיכולוגיה קוגניטיבית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מוסדות
פרסים והוקרה
  • מלגת גוגנהיים
  • פרס גרומאייר (2018)
  • פרס עמיתי ויליאם ג'יימס (2017)
  • פרס א. ל. תורנדייק (2003)
  • פרס ארתור ו. סטאטס (2003)
  • עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים
  • פרס עמית ג'יימס מקין קטל (1999)
  • עמית חברת הפסיכולוגים הניסויים
  • Boyd McCandless Award (1982)
  • עמית באגודה האמריקאית לקידום המדע
  • APA Distinguished Scientific Award for an Early Career Contribution to Psychology (1981) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.robertjsternberg.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רוברט ג'פרי סטרנברגאנגלית: Robert J. Sternberg; ‏ נולד ב-8 בדצמבר 1949) הוא פסיכולוג קוגניטיבי אמריקאי-יהודי, המכהן כפרופסור להתפתחות האדם באוניברסיטת קורנל.

ראשית חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטרנברג נולד למשפחה יהודית בניו ג'רזי ומגיל צעיר סבל מחרדת בחינות, כאשר נבחן עם סטודנטים בגיל צעיר ממנו שיפר את הישגיו במבחן באופן משמעותי. בעקבות זאת הגיע למסקנה שבחינות לבדן לא יכולות להיות מדד מדויק מספיק למדידה של אינטליגנציה, ידע ויכולת, והחליט ללמוד פסיכולוגיה ולחקור את הנושא.

סטרנברג למד לתואר ראשון באוניברסיטת ייל והתקשה בלימודיו בתחילה[דרוש מקור], אך בעקבות התמדה ומאמץ סיים אותו בהצטיינות, הוא המשיך בלימודיו האקדמיים באוניברסיטת סטנפורד שם סיים דוקטורט ב-1975.

בעבר כיהן כפרופסור לפסיכולוגיה וחינוך באוניברסיטת ייל, כדיקן הפקולטה למדעים ואמנויות באוניברסיטת טאפטס, וכראש מכללה ופרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטה באוקלהומה. כמו כן שימש כנשיא איגוד הפסיכולוגים האמריקאי.

הוא מחזיק בשלושה עשר דוקטורטים של כבוד מאוניברסיטאות שונות ברחבי העולם. (באמריקה, אירופה ואסיה).

סטרנברג חוקר תחומים רבים בפסיכולוגיה ופרסם מעל 1500 פרסומים (חלקם בשיתוף עם חוקרים אחרים). הוא זכה בפרסים רבים על מחקריו, ביניהם פרס מאיגוד הפסיכולוגים האמריקאי - שקבע שהוא אחד ממאה הפסיכולוגים החשובים והמשפיעים ביותר במאה העשרים, ופרסים נוספים על מחקריו בתחום החינוך.

תחומי מחקר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

התורה הטריארכית של האינטליגנציה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחת מתרומותיו העיקריות לפסיכולוגיה המודרנית מובא בספרו "אינטליגנציה מצליחה" בו הוא בונה תאוריה חדשה המבוססת על התורה הטריארכית (משולשת) של האינטליגנציה. תורה זו משתיתה את האינטליגנציה האנושית על שלושה יסודות:  יסוד אנליטי (מסוגלות קוגניטיבית הנמדדת במבחנים המקובלים), יסוד יצירתי (יכולת הסתגלות ומציאת רעיונות חדשים) ויסוד פרקטי מעשי (יכולת לתפקד ביעילות בסיטואציות יומיומיות). לפי גישתו של סטרנברג אינטליגנציה מצליחה היא זו העוזרת לאדם לבנות את עצמו לאור שלושה רכיבים אלו.

שיטה זו מהווה חלופה לתפיסה הפסיכומטרית שמודדת לטענתו יכולת אנליטית בלבד ללא התייחסות ליכולת יצירתית ומעשית, ובהסתמכות על מבחנים פסיכומטריים למיון נוצר עיוות כפול על ידי העדפה לבעלי יכולות מסוימות וקיפוח של בעלי יכולות אחרות חשובות לא פחות לטענתו, ובנוסף ברמה חברתית – כלכלית חוסמת את פוטנציאל הצמיחה משום שאנשים עם יכולות יצירתיות ומעשיות לא יגיעו לעמדות משפיעות בעולם הכלכלי.

סטרנברג מאמין כי האינטליגנציה מתפתחת על ידי למידה ותרגול.

סטרנברג רואה ביצירתיות תוצאה של החלטה של אדם במצב נתון ולא אוסף של תכונות מולדות כפי שנהוג להגדיר בפסיכולוגיה. ולכן הוא קובע שכל אדם יכול לבחור להיות יצירתי. סטרנברג מונה 10 פעולות שונות על ידיהם אדם יכול לבחור בזה: להגדיר מחדש בעיות, לבקר את הרעיונות של עצמו, לשווק את הרעיון, לדעת שידע יכול לעזור או להפריע ליצירתיות, להתגבר על מכשולים, לקחת סיכונים מחושבים, להיות מוכן לצמוח ולשנות, להאמין בעצמו, יכולת לעמוד באי ודאות ולעשות דבר שאוהבים. תפקיד המורים לטענתו חשוב ועליהם לעודד ולפתח את היצירתיות אצל התלמידים שלהם.

התאוריה של משטר עצמי - נפשי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטרנברג  פיתח את "תיאורית המשטר העצמי" בנוגע לסגנונות חשיבה. לטענתו, צורות המשטר השונות בעולם הן השתקפויות של הצורות שבהן אנו שולטים בעצמנו. הוא מדמה כל צורת משטר לסגנון חשיבה, ומפרט כך את סגנונות החשיבה השונים. הטבלה מתארת את סגנונות החשיבה לפי סטרנברג:

סגנון מאפיינים
לפי רשויות
מחוקק אוהב להמציא, לתכנן, לעשות דברים בדרכו שלו
מבצע אוהב למלא הוראות, לעשות מה שנאמר לו, לקבל מסגרת.
שופט אוהב לשפוט ולהעריך דברים ואנשים.
מונרכי   אוהב לעשות כל דבר בעיתו, ומקדיש לו את רוב משאביו
היררכי אוהב לעשות דברים רבים בבת אחת לפי סדר עדיפויות: מה לעשות מתי וכמה משאבים להקצות לכל דבר.
אוליגרכי אוהב לעשות דברים רבים בבת אחת אך מתקשה בעשיית סדר עדיפויות.
אנרכי אוהב לגשת באופן אקראי לבעיות; מתעב מערכות ואילוצים כלשהם.
לפי רמות
גלובלי אוהב לעסוק בתמונה הגדולה, בהכללה ובמופשט.
לוקלי אוהב לעסוק בפרטים, בדוגמאות קונקרטיות.
לפי מרחב
מופנם אוהב לעבוד לבד; מרוכז בפנימיותו; מספיק לעצמו.
מוחצן אוהב לעבוד עם אחרים; מרוכז במטלות חיצוניות; תלוי באחרים.
לפי נטייה
ליברלי אוהב לעשות דברים בדרכים חדשות; מתגרה במוסכמות.
שמרני אוהב לעשות דברים בדרכים מקובלות ובטוחות.

לפי סטרנברג, כל אדם מחזיק במגוון סגנונות חשיבה, המשתנים בהקשרים שונים. כל סגנון חשיבה מתאים לשיטת הוראה שונה, לאופן הערכה שונה ולהתייחסות שונה על ידי הדמות המחנכת.

המודל המשולש של האהבה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטרנברג פיתח מודל לתיאור האהבה בו הוא מניח שלאהבה ישנם שלושה מרכיבים: מרכיב רגשי - אינטימיות, מרכיב הנעתי - תשוקה ומרכיב הכרתי - מחויבות. על יסוד שלושה מרכיבים אלו סטרנברג מחלק את האהבה לשמונה סוגים, כשבכל סוג ישנו מרכיב אחד או יותר.

לפי סטרנברג אהבה ממומשת וטובה נחשבת כאשר יש בקשר, בצורה משביעת רצון את כל שלושת המרכיבים: אינטימיות, מחויבות ותשוקה.

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשוי לקרין סטרנברג פסיכולוגית מגרמניה ולהם שלישייה של בן ושתי בנות. נוסף לכך יש לו בן ובת מנישואיו הראשונים.

ספרים בפרסומו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Sternberg, R. J. (1986). A triangular theory of love. Psychological Review, Vol 93 (2). 119-135
  • Sternberg, R. J. & Elena L. Grigorenko (1995). " Styles of thinking in the schoole", European Jurnal for high Ability 6, pp 201-219
  • Sternberg, R' J'. (2000). Identifying and Developing Creative Giftedness. Roeper Review, 60-64.
  • Sternberg, R. j. (2008), " Applying Psycological Theories to Educational Practice", American Educational Research Journal, 45(1), 150-165

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רוברט סטרנברג בוויקישיתוף