משתמש:טוסברהינדי/ארגז חול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פרא
מאת גבי ניצן
הוצאה
הוצאה משכל (חמד+ידיעות ספרים)
שנת הוצאה 2001
מספר עמודים 543


‏‏פֶּ‏‏‏‏‏רֶ‏א הוא ספר אשר נכתב על ידי הסופר הישראלי גבי ניצן, ופורסם בשנת 2001. גיבור הספר הוא אדם רוטשילד, תינוק אשר נולד אל תוך גופו של צעיר ישראלי ברחבי ארצות הברית ומקסיקו

קרני פוסטל (נולדה ב-14 באפריל 1971) היא צ'לנית, זמרת ומעבדת מוזיקלית ישראלית.

  • חוק ראול - לחץ האדים של ממס מעל תמיסה שווה ללחץ האדים של הממס, מוכפל בשבר מולרי של הממס בתמיסה.
  • כלל טרוטון - אנטרופיית האידוי המולרית של נוזלים שונים, הנתונה ע"י חום האידוי המולרי מחולק בטמפרטורת הרתיחה, היא בקירוב טוב 87 J K-1 mole-1.
  • STM
Disambig RTL.svg המונח "יונתן" מפנה לכאן. לערך העוסק ביונתן המכבי, ראו יונתן המכבי.
טקסט עם פונט חדש


למבדה - http://www.masa.co.il/article.php?cid=197

למבדה, גנבים וזכויות יוצרים יש הטוענים שמוסיקת העולם היא המצאה מערבית, המכוננת קולוניאליזם מסוג חדש, תרבותי במהותו. WMCE (מצעד אלבומי מוסיקת העולם לפי דירוג שדרי אירופה) מפרסם מדי חודש את עשרת אלבומי מוסיקת העולם הנבחרים על ידי כ־40 שדרים ברחבי אירופה, והרשימה זוכה להופיע בכל עיתון מוסיקה המכבד את עצמו. כשהועלתה ההצעה לצרף לבוחרים שדרים מישראל (כשלמה ישראלי וכמוני), שזכתה לרוב גדול בכינוס השנתי של שדרי אירופה, קמה התנגדות עזה מצד המארגנים הגרמנים. הם טענו שישראל אינה חלק מאירופה (מה עם דנה אינטרנשיונל וזכייתה באירוויזיון?) ושאם יצרפו שדרים מישראל, ירצו להצטרף לחבורה המכובדת גם שדרי רדיו אפריקאים (רחמנא ליצלן) וההגמוניה והטעם הלבן ייעלמו. הקולוניאליזם התרבותי הזה מתבטא גם בגניבות של מוסיקה מן העולם השלישי, "הפרימיטיבי". בא האדם הלבן ובידו מכשירי הקלטה משוכללים, והוא מקליט חבורה של נזירים בטיבט או שבט פיגמים באפריקה המשוונית, חוזר לאולפנו המשוכלל בברלין, בפריז או בלונדון ו"מסמפל" את המוסיקה הראשונית הזו בלהיט חדש שהוא מוכר במיליונים. ומה עם זכויות יוצרים? יוצרי המוסיקה המקורית אינם מודעים לגניבה, ובוודאי לא לזכויותיהם. לפני כמה שנים קיבלתי את להיט הקיץ מצרפת, ה"למבדה" - שיר ברזילאי סוחף, שמלותיו מספרות בפורטוגזית על נערה שאהובה עזב אותה והיא הולכת בוכייה. אחרי ששידרתי את ה"למבדה" בתוכניתי, הביאה לי מאזינה תקליט ובו שיר בוליביאני, מנוגן בכלים אינדיאניים אופייניים להרי האנדים ובמקצב אופייני לאיזור הזה. מנגינתו זהה ל"למבדה" ומלותיו, ראו זה פלא, מספרות בספרדית על נערה שאהובה עזב אותה והיא הולכת בוכייה. מתברר שהשיר נכתב על ידי להקת אחים מקוצ'במבה שבבוליביה. לאחים היה גם בית קפה בעיר, הרבה תרמילאים ישראלים התארחו שם, שמעו את נגינתם וקנו את תקליטיהם, וכך התגלגל התקליט גם לידי אותה מאזינה. בתוכנית הבאה שלי השמעתי את שתי הגרסאות - ה"למבדה" שעל חיבורה היו חתומים חברי להקת "קאומה" הברזילאית, והשיר הבוליביאני המקורי - וביקשתי ממאזינים שיש להם קשר עם האחים הבוליביאנים להתקשר ולספר להם על הגניבה. לא בטוח שבזכות השידור שלי, אבל החבר'ה מבוליביה נסעו לפריז וקיבלו, ללא משפט, מיליון דולר ועוד עשרה אחוזים מההכנסות העתידיות של הלמבדה. הקרדיט על חיבור השיר, בכל תקליטי להקת "קאומה", תוקן מיד (ורק אני עדיין מחכה לאחוזים שלי...).

--- הטיול לארץ התווים

תקליט מקסים של שלמה ארצי משנת 1972.

כל שירי התקליט הולחנו ע"י גידי קורן (בשיתוף עם שלמה ארצי) ובתקליט השתתפו ושרו: שלמה ארצי, גידי קורן, האחים והאחיות, גליה ישי, חומה ומגדל וחבורת ילדים. התקליט מבוסס על הספר "הטיול לארץ התווים" שכתבה סבתו של גידי קורן, או כפי שרשום על כריכת הספר: הטיול לארץ התווים מאת גידי קורן על-פי סיפורה וציוריה של סבתא קרי.

תוכלו למצוא כאן (http://www.pilpelon.com/tavim/index.htm) את הספר במלואו.

סיפור המסגרת שמופיע בתקליט שונה מעט מהסיפור בספר: הספר מספר על המורה "זימרוני" שמנסה ללמד את תלמידיו שיר בשני קולות, ונתקל בחוסר הרמוניה ו"בעיות קצב" אצל תלמידיו ומחליט לקחת את תלמידיו לטיול בארץ התווים כדי למצוא את "מר אלגרו" הבעלים של מועדון המנגינות האבודות. בתקליט מדובר על הזמר שלמה ארצי שמנסה לכתוב שיר חדש, וילדי השכונה מפריעים לו לכתוב כשהם מקימים רעש גדול בחצר, כאשר הוא יורד ע"מ לצעוק עליהם הילדים מבקשים ממנו שילמד אותם שיר חדש. הניסיון ללמד את הילדים שיר חדש קצת קשה, כיוון שהילדים לא מצליחים לשיר כאיש אחד, ושלמה מחליט לקחת אותם לטיול בארץ התווים.

הספר והתקליט מלמדים בעברית מאוד קלה ופשוטה המתאימה מאוד לילדים, מושגים בסיסיים בעולם המוזיקה (כגון תווים, ומקצבים) . בספר שירים נפלאים ואיורים מרהיבים וכן תווים המצורפים לכל השירים.

בחיפושיי אחר התקליט גיליתי שלתקליט זה היו 3 עטיפות שונות: (לפי הכתוב באתר של שלמה ארצי, יש קושי קטן להשיג את שלושת הגרסאות)

http://img253.imageshack.us/img253/2881/albumtiulrecordxm5.jpg

http://img373.imageshack.us/img373/9703/image010lg2.jpg

http://img381.imageshack.us/img381/9143/44441311kg8.jpg

שירים מהתקליט:

שלמה מלמד שיר (http://www.zshare.net/audio/51076213081d6b90/)

סוזו רוזו חלש הקסמים (http://www.zshare.net/audio/51076445b9ca9358/)

סמל שלושה רבעים (http://www.zshare.net/audio/510765703f8c534b/)

דו רה מי (http://www.zshare.net/audio/51076590da1d770d/)

מי שיקרא את הספר, יוכל למצוא בסופו שיר נוסף שאינו מופיע בתקליט, אך הופיע בפסטיבל הילדים מס' 10 בשנת 1979. השיר בוצע ע"י מנחי הפסטיבל, דורין כספי, ישראל גוריון ועזרא דגן ושמו "הטיול לארץ התווים" והרי הוא לפניכם:

דורין כספי ישראל גוריון עזרא דגן - טיול בארץ התווים (http://www.zshare.net/audio/51076564da6bb033/)

---

היומן, נאמנות גבוהה, אי הציפורים, מבוך הקריסטל, ריצ'רד אוברייאן, דדלי מור, יורם בוקר, אורי

---

ונקאטה ראמאן
சந்திரசேகர வெங்கடராமன
ענף מדעי פיזיקה
פרסים והוקרה זוכה פרס נובל לפיזיקה בשנת 1930
תרומות עיקריות
גילוי אפקט ראמאן, המתאר אינטראקציה בין פוטונים לבין האטומים בשריג גבישי

סר צ'נדרסקארה ונקאטה ראמאןטמילית: சந்திரசேகர வெங்கடராமன, ‏7 בנובמבר 1888 - 21 בנובמבר 1970), חבר בחברה המלכותית, היה פיזיקאי הודי שזכה בשנת 1930 בפרס נובל לפיזיקה, על עבודתו לחקר פיזור אור בנוכחות אטומים ועל גילוי אפקט ראמאן. נסע באוקיינוס השקט. הלך לטייל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנותיו הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ונקאטה ראמאן נולד 'Chandrashekhara Venkata Raman was born on November 7, 1888', in an Iyer family in Tiruchirapalli, Tamil Nadu. His mother tongue is Tamil. At an early age Raman moved to the city of Vishakhapatnam, Andhra Pradesh. His father was a lecturer in mathematics and physics, so he grew up in an academic atmosphere. His nephew Subramanyan Chandrasekhar also won a Nobel prize in physics in 1983.