משתמש:יאיר דב/גבינת גויים

בהלכה איסור גבינת גויים הוא גזירה שגזרו חכמים לפיה אסור ליהודי לאכול גבינה שגובנה על ידי גוי. בתלמוד הבבלי הובאו טעמים רבים לגזירה, ולהלכה התקבל שטעם האיסור הוא החשש שהגבינה הועמדה על ידי קיבת נבלה.

מקור הגזירה וטעמיה

במשנה במסכת עבודה זרה מובאת הגזירה שגזרו חכמים לאסור גבינת גויים, ומשא ומתן בין רבי ישמעאל לרבי יהושע באשר לטעם הגזירה, שהותיר את רבי ישמעאל ללא מענה מצד רבי יהושע:

אמר רבי יהודה: שאל רבי ישמעאל את רבי יהושע כשהיו מהלכין בדרך, אמר לו: מפני מה אסרו גבינות עובדי כוכבים? אמר לו: מפני שמעמידין אותה בקיבה של נבילה. אמר לו: והלא קיבת עולה חמורה מקיבת נבילה, אמרו: כהן שדעתו יפה שורפה חיה, ולא הודו לו, אבל אמרו: אין נהנין ולא מועלין! (כלומר אסורה מדברי חכמים אך מותרת מהתורה) אמר לו: מפני שמעמידין אותה בקיבת עגלי עבודת כוכבים. אמר לו: אם כן, למה לא אסרוה בהנאה? השיאו לדבר אחר (העביר את השיחה לדון בדבר אחר), אמר לו: ישמעאל, היאך אתה קורא: 'כי טובים דודיךָ' מיין או 'כי טובים דודיךְ'? אמר לו: כי טובים דודיךְ. אמר לו: אין הדבר כן, שהרי חבירו מלמד עליו: לריח שמניך טובים

בתלמוד הבבלי מובאות מספר הצעות של אמוראים באשר לטעם הגזירה

מחלוקת הראשונים איזה טעם נפסק להלכה

כ

גדרי הגזירה

כ

קישורים חיצוניים

כ