משתמש:יהודה קופרמן/ריבית מוקדמת

ריבית מוקדמת או ריבית מאוחרת, היא אחד מסוגי ריבית, והוא כשהמלווה מוסיף על ההלוואה שקיבל, אך לא בזמן ההלוואה עצמו, אלא לפניו או לאחריו. בניגוד לריבית רגילה, ריבית מוקדמת או מאוחרת מותרת מהתורה, אך חז"ל אסרו גם ריבית כזו.

מקור והסבר

איסור ריבית הוא אחד מאיסורי התורה לפיו נאסר על המלווה כסף מחברו, להחזיר למלווה יותר ממה שהלוואה לו. אמנם מהתורה איסור ריבית הוא רק כשהלווה מוסיף למלווה תוך כדי הלוואה. היינו אדם שלווה אלף שקלים, על מנת לפרוע אותם חודש לאחר מכאן, אסור לו להוסיף למלווה על ההלוואה בכל אותו זמן, היינו מתחילת זמן ההלוואה עד זמן הפירעון. אמנם לפני זמן ההלוואה, או לאחר זמן הפירעון, יכול הלווה לתת למלווה טובות הנאה.

חז"ל הרחיבו את איסור הרבית, כך שיכלול גם ריבית שלפני או אחרי הפירעון, כפי שהובא במשנה במסכת בבא מציעא:

רבן גמליאל אומר, יש ריבית מוקדמת ויש ריבית מאוחרת. כיצד, נתן עיניו ללוות הימנו והוא משלח לו ואמר בשביל שתלווני, זו היא ריבית מוקדמת. לווה הימנו והחזיר לו את מעותיו, והוא משלח לו ואמר בשביל מעותיך שהיו בטילות אצלי, זו היא ריבית מאוחרת

— תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף ע"ה, עמוד ב'

דין זה נפסק להלכה ברמב"ם ובשולחן ערוך.

דוגמאות

ריבית מוקדמת - ראובן מעוניין ללוות משמעון כסף ולצורך כך נותן לו מתנה, על מנת שהלה ילווה לו כסף בעת שיצטרך.

ריבית מאוחרת - אברהם לווה מיצחק כסף ופרע את ההלוואה, וכהכרת תודה על ההלוואה שנתן לו, הביא לו משלוח מנות גדול שלא היה מביא לו בדרך כלל.

דיני ריבית מוקדמת ומאוחרת

בשולחן ערוך ובפוסקים אנו מוצאים התייחסות לארבע לחמש אופנים שונים באיסור הריבית:

• מפרש - במקרה שהלווה מפרש שהוא נותן את המתנה המוקדמת על מנת לקבל הלוואה בהמשך, לכל הדעות הדבר נחשב כריבית, וכפי שכתב בשולחן ערוך: ”אסור להקדים הריבית או לאחר אותו, כיצד, נתן עיניו ללוות ממנו והיה משגר לו דורון בשביל שילווהו זו היא ריבית מוקדמת” (שולחן ערוך, יורה דעה, סימן ק"ס, סעיף ו'). וברמ"א שם חלק על השולחן ערוך "ופירש בשביל שילווהו", דהיינו האיסור הוא רק כשהלווה מפרש למלווה שהמתנה המוקדמת היא כדי לקבל את ההלוואה^{[דרושה הבהרה]}.
• מתנה מרובה עבור ההלוואה - אדם שנותן מתנה על דעת לקבל הלוואה, אף שאינו מפרש, הדבר אסור, מאחר ונחשב כאילו הוא מפרש שנתן לצורך קבלת ההלוואה.
• מתנה קטנה עבור ההלוואה - אדם שנותן מתנה קטנה על דעת לקבל הלוואה, והוא אינו מפרש למלווה שנותן לו את המתנה כדי לקבל הלוואה, אך זו כוונתו האמתית. במקרה זה לשולחן ערוך אסור, ולרמ"א מותר, ולמעשה ראוי להחמיר.^{[דרושה הבהרה]}
• בתנאי - רבי עקיבא איגר כתב לחדש שאדם שהתנה את נתינת המתנה בקבלת הלוואה, כגון שאמר "אני נותן לך את המתנה הזאת בתנאי שתלווה לי, ואם לא, תחזיר לי את המתנה", הדבר נחשב ל'ריבית קצוצה' האסורה מהתורה, מכיוון שהתניית המתנה בהלוואה משייכת אותה להלוואה, ונמצא שזה לא ריבית מוקדמת אלא ריבית קצוצה.
• מתנה מועטת שלא עבור ההלוואה - לדעת כל הפוסקים, מותר לתת מתנה מוקדמת או מאוחרת כשהיא אינה עבור ההלוואה, אפילו שהוא מתכוון ללוות ממנו בהמשך. מכיוון שהמתנה אכן אינה עבור ההלוואה, וגם לא ניכר מגודל המתנה שהיא ניתנת עבור ההלוואה.

בשונה מריבית קצוצה שהמלווה חייב להשיבה, בריבית מוקדמת - אף במקרה שהיא אסורה - אין חיוב השבה, אפילו לא מדרבנן, ווזהו הנקרא "אבק ריבית".

ריבית דברים מוקדמת או מאוחרת

כאמור, אסרו חז"ל לתת תוספת ממון או מתנה עבור ההלוואה גם היא נעשית קדום ההלוואה או אחריה. אמנם כתב בספר ברכי יוסף, שב'ריבית דברים' - כגון הקדמת שלום וכדו', מותרת, בטעם הדבר כתב שלא מסתבר שמפני שפעם אחת לווה, יאסר כל חייו להקדים לו שלום.

לפי דבריו יהיה מותר לאדם לשבח את חברו לפני ההלוואה כדי שייתן לו הלוואה בהמשך, אפילו אם כוונתו עבור ההלוואה.

וכן מותר ללווה לשבח את המלווה על הלוואה שנתן לו, לאחר שפרע אותה, ^{[דרושה הבהרה]} .

היתר עסקה בריבית מוקדמת

בפוסקים דנו האם הפתרון של היתר עסקה יועיל גם בכדי לפתור איסור של ריבית מוקדמת או מאוחרת, שהרי בשעת נתינת הריבית אין עסקה.^{[דרושה הבהרה]}

כשיש התייחסות מפורשת בהיתר העסקה ממילא הריבית היא חלק מהעסקה, וכמו באפשר למצוא בנוסח היתר עסקה ברית פנחס שיש התייחסות מפורשת גם למתנות וטובות הנאה שניתנו לפני לקיחת ההלוואה או אחרי פירעון ההלוואה, שהם לא יחשבו כמתנות עבור ההלוואה אלא כחלק מהרווח בהיתר העסקה.

קישורים חיצוניים

• ריבית מוקדמת, אתר ישיבה.
• הרחבה בנושא ריבית מוקדמת באתר היתר עסקה.
• שיעור בנושא ריבית מוקדמת, הרב פנחס וינד.
• אסופת מאמרים בנושא ריבית, באתר ספריית אסיף.