משתמש:לויוני-YL/דוד עידאן

הרב דוד עידאן

אין תמונה חופשית
לידה	1873 ה'תרל"ג ג'רבה, תוניסיה
פטירה	1955 (בגיל 82 בערך) ה'תשט"ז תוניס, תוניסיה
מקום קבורה	טבריה
מקום פעילות	תוניסיה
תחומי עיסוק	דפוס, הוצאה לאור, פעילות ציבורית, חזנות ודרשנות

הרב דוד עידאן (ה'תרל"ג, בעיתון - התרלז, התרלו 1873 - ראש חודש כסליו ה'תשט"ז, 1955), היה רב ופעיל ציבור ציוני באי ג'רבה שבתוניסיה, מייסד בית הדפוס הראשון באי, ונשיא הקהילה היהודית בו.

ביוגרפיה

https://www.jdn.co.il/breakingnews/1236052/

נולד בג'רבה שבתוניסיה, לע'זאלה ולמקובל הרב משה עידאן. בצעירותו למד אצל הרבנים יוסף ברבי, כלפון משה הכהן ומרדכי אמייס הכהן. כבר בגיל 17 שימש כעוזרו של הרב ברבי בלימוד תלמידים בבית הכנסת "רבי חזקיה פרץ".

באלול ה'תרנ"ד (1894), בהיותו כבן 21, התייתם מאביו, ובקושי רב נשא בעול פרנסת אמו ובגידול אחיו, מה שמנע ממנו ללמוד כרצונו. בתקופה זו היה לרבו של אחיו הצעיר, הרב מכלוף. למרות הקשיים בתחילה, לימים הצליח במלאכתו ורכש בתים ושדות.

נישא למזל טוב זאטובה, בתו של הרב חיים ביתאן ונכדתו של אב בית הדין של ג'רבה, הרב נסים ביתאן, ויחד נולדו להם בנים ובנות.

בית הדפוס

בשנת ה'תרע"ב (1912) (במקור אחד הופיע - בשנת התרע"ג -1913) הקים את בית הדפוס העברי הראשון בג'רבה, וקרא לו "דפוס הציוני". בהמשך נקרא בית הדפוס "דפוס עידאן-כהן-צבאן-חדד", והפך לאבן שואבת להדפסת ספרים מכל רחבי צפון אפריקה. בית הדפוס היווה חידוש טכנולוגי עבור למדני ורבני הקהילה היהודית באי, שכן עד לאותה עת, הדפסתם של ספרים, שרובם ככולם היו תורניים, הוזמנו מבתי דפוס חיצוניים.

בבית הדפוס עבד המדפיס הידוע יוסף בן נתנאל הלוי אשר מחשש שקללת עזרא הסופר (לפיה, כל לוי אשר לא יעלה לארץ ישראל כדי לקחת חלק בבניית ה"בית השני" לא יגמור את שנתו), תרבוץ עליו, היה שוהה 11 חודשים בג'רבה וחודש אחד בתוניס, עיר הולדתו.

הרב עידאן ובנו הוציאו לאור מאות ספרים של חכמי ג'רבה. בשנת תרעב הביא רד הבית דפוס אך לא ידעו לסדר האותיות ולהדפיס, אז הביאו יהודי מתונס יוסף בן נתנאל הלוי. אך אסור ללויים להתגורר יותר משנה בגרבה ולכן כל 6 חודש בפסח ובסוכות חזר לביתו תונס. רש כאביו הוציא ספרים גנוזים, עבד עמו ר נחום סעדון אחד בידו כתב היד והשני הדפוס ובודקים ומתקנים, רש נפטר בכז בתמוז התשנז בן 73 (הרב מזוז בית נאמן 120 פסקה י"ב).

במגזין הופיע שהדפיס בבית הדפוס כ-5000 ספר, בעיתון נכתב - יותר מ 800.

בבית דפוס זה הדפיסו למעלה מ-600 ספרים, לא רק של רבני ג'רבה, אלא גם של רבנים מאלג'יר וממרוקו השכנות, שטרחו להגיע לג'רבה.

מספרי אביו ומספרי ואחיו הרב מכלוף שנפטר לפניו נדפסו בבית הדפוס שלו.

פעילות ציבורית

הרב עידאן שימש במשך כ-15 שנים כ"שייח'" וכנשיא הקהילה היהודית בג'רבה, שהיה הגורם המייצג את הקהילה אל מול השלטונות. מלבד זאת שימש כשוחט וכמלמד תינוקות במספר ערים בתוניסיה. נודע גם כעסקן ציבור, ובין יתר עיסוקיו היה גם דרשן ידוע, ורבים היו נוהרים לשמוע את דרושותיו, שהתאפיינו בדיבור שקט וללא כעס.

כמוהל, מל הרב עידאן אלפי ילדים ללא שכר, וכרב, הוא מוזכר בספרי אבות בתי הדין של ג'רבה, כדוגמת הרב משה זקן מאזוז, וחתום על תקנה והסכמה בשו"ת "שואל ונשאל" (ח"ב) של רבי כלפון משה הכהן. כן שימש במשך עשרות שנים כבעל תוקע וכחזן בראש השנה וביום כיפור בבית הכנסת הגדול בג'רבה, וכן היה תוקע בשופר כל יום שישי כדי להכריז על כניסת שבת כמנהג ג'רבה.

מתוך חיבתו לארץ ישראל, הקים הרב עידאן בשנת 1919 (ה'תרע"ט) יחד עם חבריו הרבנים את החברה הציונית "עטרת ציון". יחד עם זאת, היה מראשי הלוחמים לטובת חינוך יהודי, והרבה לפעול נגד נציגי האליאנס. כשביקר ד"ר נחום סלושץ בג'רבה, תיאר שכשהגיעו נציגי חברת כל ישראל חברים לייסד בית ספר באי, צעק הרב עידאן ואמר כי "לא ניתן שהתורה תשתכח מפי בנינו", למרות שתמיד קולו ודיבורו הה שקול ומתון. מאבקו זה, יחד עם רבנים נוספים, צלח, ובית הספר לא נפתח. עם ידידיו נמנה הרב משה הכהן. יחד פעלו השניים לחיזוק לימוד התורה באי.

סוף ימיו, מותו והנצחתו

בסוף ימיו עבר לתוניס הבירה, לאחר שביקש לעלות לישראל, אך בקשתו נדחתה בידי רופא מטעם משרד הבריאות.

הלך לעולמו בתוניס ב-1955 (א' בכסלו ה'תשט"ז), אחרי כל אחיו - הרב נסים עידאן, הרב מכלוף עידאן והרב ציון עידאן שנפטר בצעירותו. אשתו נפטרה יום אחריו.

בחודש טבת ה'תשע"ח הועלו עצמותיו ועצמות אשתו לישראל דרך צרפת, והלווייתו יצאה מישיבת כסא רחמים, שם ספדו לו נכדו והרב מאיר מזוז, ובסופה נקבר לצד אשתו בטבריה.

על שמו נקראים מכון הוצאה לאור "קרן לדוד עבדו", קופת גמ"ח וספריית משכיל לדוד ועוד. ספריית ישיבת כבא רחמים נקראת "אהל משה", ובאגף "משכיל לדוד", על שם הרב עידאן נמצא אוסף גדול של ספרים מאת חכמי תוניסיה וג'רבה. על חלק מהספרים ישנן הגהות בכתב יד של חכמי תוניס וכן הגהות של ראש הישיבה הרב מאיר מאזוז.

משפחתו

בנו היה הרב שמואל עידאן - מייסד ומנהל מוסדות כסא רחמים בארץ ומכון הספרים שלה.

נכדו הרב דוד עידאן הוא ראש כולל "תורת משה אמת", ראש בית ההוראה, ואב"ד "משפט וצדק" בישיבת כסא רחמים.

אחיו ר מכלוף היה תלמידו

מקורות לערך:

הלווית רבי דוד בארץ: שם השיעור: הלויה לגאון הצדיק ר’ דוד עידאן זצ"ל - לעשות גוגל

https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?603159&$201802282048803

http://tunisia.co.il/?s=עידאן

https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?603157&$201802282048803

https://amhasefer.wordpress.com/tag/דפוס-עידאן/

ספריו

• שבחי צדיקים - מעשיות בערבית על רבני ג'רבה ותוניסיה. ג'רבה ה'תרע"ט (1919)
• משכיל לדוד - שני חלקים, דרושים ומוסר דרשות וחידושים על תורה ותשובות בהלכה. ח"א ג'רבה ה'תשי"ד. ח"ב על ידי בנו רבי משה ר חיים ורש עידאן, ג‘רבה, ה'תשכ"א
• מזכרת נצח - ספר זיכרון שהוציאו בניו לאחר פטירתו

קישורים חיצוניים

• חכם דוד עידאן, באתר החכם היומי
• יום פטירתו של רבי דוד עידאן זצ"ל, באתר תוניסיה מורשת
• הרבנים לבית עידאן זצ"ל, באתר תוניסיה מורשת
• סרטון בו נראה הרב דוד עידאן עם אחיו הרב מכלוף ועוד מרבני חארה צגירה, יוטיוב
• כיכר השבת, ‏ארונו של החכם רבי דוד עידאן זצ"ל הובא לישראל, באתר כיכר השבת, 7 בדצמבר 2017