מכלוף עידאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב מכלוף עידאן
Rabbi Machluf Iddan.jpg
לידה 1880
ה'תר"ם
גאבס, תוניסיה
פטירה 11 בדצמבר 1946 (בגיל 66 בערך)
י"ח בכסלו ה'תש"ז
ג'רבה
מקום קבורה ג'רבה, ובהמשך בטבריה
מדינה תוניסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות רובע דיג'ת - "החארה צגירה" (הרובע הקטן) בג'רבה
תחומי עיסוק פוסק הלכה ורבו של רובע דיג'ת
רבותיו אחיו הרב דוד עידאן, הרב משה זקן מאזוז, הרב יוסף ברבי
תלמידיו

הרב משה דריהם, הרב ינון חורי, הרב פרץ מימון,

הרב שמעון חיררי, ועוד רבים
בני דורו הרב מרדכי אמייס הכהן, הרב יוסף בוכריץ, הרב חיים חורי
חיבוריו הלולא דרבי מאיר, עמר נקא, מנחת ערב, מלוא העומר, חסד ואמת, עומר טהרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב מכלוף עידאן (ה'תר"ם, 1880 - י"ח בכסלו ה'תש"ז, 11 בדצמבר 1946[1]), היה רבו של רובע דיג'ת - ה"חארה צגירה"[2] (הרובע הקטן) בג'רבה שבתוניסיה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב מכלוף עידאן נולד לגזאלה ולמקובל הרב משה עידאן בשנת ה'תר"ם (1880), בגאבס שבתוניסיה. אחיו הם הרב נסים עידאן, הרב דוד עידאן, והרב ציון שנפטר בצעירותו. תחילה למד מאביו. לאחר מות האב באלול ה'תרנ"ד (1894), גידלו אחיו הרב דוד שהפך לראש המשפחה, ולימדו תורה וגמרא בעיון. אחיו כתב עליו "מעולם לא פסיק פומיה מגירסא וכל הזמן ספר משניות בידו", בהמשך למד עוד מפי הרב יוסף ברבי, עד שהפך למעיין בכוחות עצמו.

התחתן עם פלילה, בת הגביר הרב אברהם בוכריץ, מרובע דיג'ת (החארה צגירה) שבג'רבה, ומאז קבע שם את דירתו. לבני הזוג נולדו מספר ילדים. הוא למד אצל ראב"ד ג'רבה הרב משה זקן מאזוז, ובאותה תקופה למד בחברותא גם עם הרב מרדכי אמייס הכהן. רבו הרב מאזוז מינהו למלמד תינוקות, ובמשך השנים הוא העמיד תלמידים רבים, ששימשו כשוחטים, סופרים, מלמדים ודיינים בערי תוניסיה, אלג'יר ומרוקו. למרות דוחקו הכלכלי, התאמץ ופעל רבות למען רווחת תלמידיו, לאחד מהם, שלמה חג'אג', שבא מגפצה, נתן ללון בביתו והאכילו באופן קבוע.

בהמשך מינהו רבו הרב מאזוז, לרב ומורה צדק של רובע דיג'ת (החארה צגירה). בשנת ה'תרע"ה (1915), לאחר פטירת רבו הרב משה מאזוז, נתמנה לדיין בבית הדין יחד עם הרב יוסף בוכריץ, שלימים שימש כרב העיר זרזיס, ורבי חיים חורי, שהיה חברו ללימודים ולימים שימש כרב העיר גאבס[3]. בהמשך עמד בראש בית הדין, וצירף אליו את תלמידו הרב משה כהן דריהם. תלמידו זה החליפו בתפקידו לאחר מותו, והדפיס חלק מספריו[4].

הרב עידאן התפרסם ביהדות תוניסיה כחסיד וקדוש, צנוע ועניו. בדומה לאביו הרבה בתעניות וסיגופים, וטבל מדי יום אף בשלג, במקוה בית הכנסת אלגריבה. הקפיד על תיקון חצות, ובכל יום למד 18 פרקי משנה. בימים נוראים היה שליח הציבור ב"אלגריבה", והיה בוכה בתפילותיו.

בנו הגדול יהודה סבל ממחלה, והדבר החליש אותו, עד שהוא חלה בעצמו במחלה קשה, ונפטר בי"ח בכסלו ה'תש"ז (1946), ונקבר בג'רבה, בסמוך לבית הכנסת הגדול. את נוסח מצבתו כתב תלמידו הרב ינון חורי. לימים העלו צאצאיו את עצמותיו ארצה (בסיוע רבה הראשי של צרפת) והוא נטמן בחברת בני משפחתו בטבריה. תוכן מצבתו הועתק.

קבר הרב עידאן בבית הקברות בטבריה, בקדמת התמונה קבר בנו אברהם (2018)

על שמו נקרא רחוב בירושלים. תלמידו הרב אליהו דוד מאזוז[5], בנו של הרב משה זקן, שלאחר מות אביו, גדל בחסות הרב עידאן, עלה ארצה וכיהן כרב השכונה נווה שאנן -רמת רמז בחיפה, ושם ייסד לזכר רבו את בית הכנסת "עידן".

מתלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרב מכלוף עידאן היו מאות תלמידים, ובהם:

  • הרב משה כהן דריהם
  • הרב כמייס עמוס כהן, רבו של ה"חארה צגירה", ומחבר "ויען עמוס"[6]. לימים באשדוד
  • הרב ינון חורי, בנו של חברו הרב חיים חורי
  • הרב שושן מאזוז, בעל ה"שושן עדות"
  • הרב עטיה חורי, בעל "נטע רבעי" על הש"ס
  • המקובל הרב שמעון חיררי
  • הרב פרץ מימון, רב מושב גילת
  • הרב סאסי הכהן, בעל "מדרשו של שם ועבר"
  • הרב חיים הכהן, רבה של מדנין
  • הרב כמוס בוכריץ, בעל "רכב בחור" מערכות על התנ"ך והש"ס
  • הרב חיים טרבלסי, בעל "ראה חיים", ומרבני צפת
  • הרב אליהו דוד מאזוז, רב שכונה בחיפה
  • הרב ישועה חדאד

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם מותו, עורר חברו, הרב חיים חורי, שבא אליו לבקשתו מגאבס בימי חוליו, את הציבור בדרשת שבת לתרום להוצאת ספריו, ותלמידו הרב משה כהן דריהם עמל להדפיסם, והוציא שנים מספריו (נדפסו ב"דפוס עידאן" של אחיו הרב דוד). ספרים נוספים יצאו בישראל.

חלק מכתביו שהיו בארגזים ונשלחו לישראל, נעלמו בנמל חיפה בעלייה ארצה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשר עידן (נכדו), עידן שאינו מוחלף, יום ליום, עונג שבת (עמודים 18-23), י"ב בכסלו ה'תשע"ח, גיליון 1553

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הרב בנימין כהן, "מלכי תרשיש", דף שנ"א, צילום המצבה
  2. ^ ("אלחארא הדג'יררה")
  3. ^ ידידו הרב חורי אמר עליו - אני מפורסם והוא לא, למרות שאני לא הגעתי לקרסוליו, לא בתורה, לא בענוה ולא בחסידות, אלא שאני מעלמא דאתגליא (העולם המגולה), והוא מעלמא דאתכסיא (המכוסה), הוא גדול ממני (חיי חיים").
  4. ^ בהקדמת תלמידו לספר "מנחת ערב" הוא כותב על רבו - "אשר כמלאך מושיע שולח אל קהילתנו ק"ק הדיגת אשר באי ג'רבה יע"א להאיר עיני חכמים ותלמידיהם... ולולי הוא נשתכחה תורה בקהילתנו".
  5. ^ חכם אליהו דוד מאזוז באתר החכם היומי
  6. ^ ראו מדבריו בשם רבו על מנגינות התפילה
  7. ^ יביע אומר (ח"ט סימן צ), מובא ספר זה, לגבי ספקו של המחבר הדן בשאלה זו: "מעשה שהייתי טרוד לברר פסק הלכה בערב שבת והוצרכתי לבטל תפילת מנחה וסמכתי להתפלל ערבית שתים האם הדין נותן לעשות כן" ?)