משתמש:מיטל קיסר/טיוטה

פריפריה חברתית הוא מונח המתאר יישובים ואזורים חלשים מבחינה סוציו-אקונומית שאינם חלק מהפריפריה הגאוגרפית. פריפריה חברתית כוללת בעיקר קבוצות שאינן חלק מהרוב החזק, כלומר: מעוטי יכולת, מיעוטים וחלק מאוכלוסיות העולים. על פי החלטות ממשלה 631 מנובמבר 2015, 1453 ממאי 2016 ו-4811 מינואר 2020, הגדרת רשות מקומית כפריפריה החברתית בישראל נקבעת לפי דירוגה במדד החברתי-כלכלי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אשר מבוסס על ארבע קטגוריות של משתנים: דמוגרפיה, השכלה וחינוך, תעסוקה ורמת חיים.

נקבע כי רשויות מקומיות המדורגות באשכולות 1-4 הנמוכים ביותר, אשר אינן משתייכות לפריפריה הגאוגרפית בנגב ובגליל, יכללו בהגדרת פריפריה חברתית. הגדרה זו חלה גם על ישובים בדירוג 1-4 הנמצאים במועצות אזוריות אשר דירוגן גבוה מ-4, וכן אזורים סטטיסטיים (שכונות ורחובות) אשר מדורגים 1-4 ברשויות מקומיות אשר דירוגן גבוה מ-4, ברשויות מוניציפליות אשר אינן משתייכות לפריפריה הגאוגרפית בנגב ובגליל. הפריפריה החברתית בישראל מונה 16 עיריות, 19 מועצות מקומיות וכן 75 ישובים ב-19 מועצות אזוריות, ואזורים סטטיסטיים (שכונות ורחובות) ב-21 רשויות מקומיות. סך הכל מתגוררים באזורים אלה כ-2.9 מיליון תושבים המהווים כ-31% מכלל האוכלוסייה בישראל.

הגדרה

רשויות מקומיות המצויות בפריפריה הגיאוגרפית, סובלות מרמת נגישות ואיכות שירותים נמוכה מכוח ריחוקן ובידודן היחסי ממרכזי תעסוקה, מסחר ותרבות. יחד עם זאת, גם באזורים שאינם פריפריאליים גיאוגרפית, קיימות רשויות וריכוזי אוכלוסייה, הסובלים מקשיים חברתיים או כלכליים. בבסיס ההחלטה להגדרת פריפריה חברתית עומדת התפישה שלפיה 'פריפריאליות' היא שאלה של נגישות לשירותים, למוקדי בריאות, השכלה, תרבות, תעסוקה, מסחר וכיוצא בזה, והיכולת של התושבים לנצלם באופן אפקטיבי. שירותים אלה משפיעים באופן מהותי ויומיומי על רמת החיים. הנגישות אינה מתמצתת רק במרחק פיזי, אלא גם ביכולת לגשר על המרחק, הן ברמה התשתיתית-אזורית-חברתית והן ברמת הפרט ואמצעיו. הגדרת אזורי הפריפריה החברתית מתבססת על שיקולים חברתיים-כלכליים המבטאים את היכולת למצות את פוטנציאל הנגישות לאותם השירותים.

פריפריה חברתית מתקיימת גם בתוך ריכוזי אוכלוסייה במרכז הארץ, בתחומן של רשויות מקומיות שהדירוג החברתי-כלכלי הכללי של תושביהן גבוה, והיא קיימת בתוך שכונות או אזורים ספציפיים בהן. במרבית מאותם אזורים הוקמו תשתיות פיזיות-ציבוריות דוגמת ביוב, ניקוז, תאורה וכבישים, באיכות ירודה ולעתים באופן חלקי בלבד. קשיי נגישות לבתים והיעדר תשתית תחבורתית לשכונות ובתוכן, יצרו נתק וריחוק ביניהן לבין המרכזים העירוניים שאליהן השתייכו. כמו-כן, ברבות מאזורים אלו מופעלים שירותים חברתיים-קהילתיים ברמה נמוכה, במגוון מצומצם ואף במבנים שאינם מותאמים להם. שירותי המסחר מוקמים במבנים רעועים ובגנים ציבוריים, ומגרשי משחק לילדים אינם בנמצא. בנוסף, התבססותם הכלכלית של חלק מתושבי השכונות והעתקת מקום מגוריהם לאזורי מגורים איכותיים יותר יצרו תהליך של 'הגירה שלילית', והדירות המתפנות אוכלסו במשפחות חלשות, דבר שהנכיח את המצב הקיים.

רשימת הרשויות בפריפריה החברתית

עיריות: אום אל פאחם, אלעד, אשדוד, באקה אל גרביה, בית שמש, ביתר עילית, בני ברק, טייבה, טירה, ירושלים, כפר קאסם, לוד, מודיעין עילית, קלנסוואה, קריית מלאכי.

מועצות מקומיות: אבו גוש, בית אל, בסמ"ה, ג'לג'וליה, ג'סר א-זרקא, ג'ת, דאלית אל-כרמל, זמר, כפר ברא, כפר קרע, מעלה אפרים, מעלה עירון, עמנואל, עספיא, ערערה, פוריידיס, קריית ארבע, קריית יערים, רכסים.

פערים בפריפריה החברתית בתחומי הבריאות והחינוך

המתאם בין מצב הבריאות לבין פערים חברתיים-כלכליים מוכר ומדווח בספרות המקצועית בעולם ובישראל. בישראל נמצא כי קיימים פערים בין שלושת הרמות של המעמד החברתי-כלכלי באוכלוסייה. נמצא כי תושבי ישובים בעלי מעמד סוציו כלכלי גבוה נמצאים במצב בריאותי טוב יותר ביחס לשכבות הנמוכות יותר. שיעור הסובלים מהשמנה נמוך יותר, שיעור העוסקים בפעילות גופנית גבוה יותר, פחות סובלים מבעיות שינה, ממוגבלויות גופניות ומבקרים פחות אצל רופא המשפחה. ממצא על מצב בריאותי דומה של יהודים וערבים הנמצאים באשכול חברתי כלכלי נמוך (1-4), נגזר מהשוואה בין האוכלוסיות באותו האשכול. ניתן להסיק מכך שהשתייכות לאשכול חברתי-כלכלי נמוך יכולה להשפיע על המצב הבריאותי יותר מהשתייכות למגזר מסוים.

יחד עם זאת, פרופ' דב צ'רניחובסקי ממרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל מדגיש כי על אף שבישראל קיים קשר מובהק בין מצב חברתי-כלכלי לבין מצב בריאותי, מצבו של העני בפריפריה הגאוגרפית גרוע מזה של העני במרכז בשל זמינות שירותי רפואה גבוהה יותר במרכז מזו אשר בפריפריה הגאוגרפית.

המכון לחינוך דמוקרטימציג מסמך מסכם של הערכה איכותנית שנעשתה במטרה לסייע במיפוי הגורמים התומכים בקידום מצוינות לימודית בפריפריה החברתית והגיאוגרפית. ממצאי ההערכה מבוססים על ראיונות איכותניים שהתקיימו עם מגוון בעלי תפקידים בתחום הוראת המתמטיקה והמדעים בבתי ספר ובמערכת החינוך. מהראיונות עולה כי בפריפריה החברתית נמצא שאחוז הזכאים לבגרות 5 יחידות במתמטיקה נמוך משמעותית הן ביחס לפריפריה הגיאוגרפית והן ביחס למרכז. בפריפריה החברתית הנשירה במקצועות אלו גבוהה יותר ואחוז גבוה יותר של התלמידים לומד 3 יחידות לימוד. עוד נמצא כי המורים המלמדים מקצועות אלו בפריפריה החברתית כוללים מורים המוסבים מלימוד 3 ו- 4 יחידות זאת לעומת מורים בפריפריה הגיאוגרפית בעלי תואר שני או ראשון לפחות.

בנובמבר 2016 יצאה ההתאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל בקריאה למועצה להשכלה גבוהה לגבש תכנית לשילובם של מועמדים מהפריפריה החברתית למען צמצום הפערים ואי השוויון. זאת לאור נתונים לפיהם צעירים הלומדים בבתי ספר אשר דירוגם במדד החברתי כלכלי נמוך זוכים לנגישות נמוכה יותר להשכלה הגבוהה בשל שיעור זכאות נמוך יותר לבגרות.

פעילות בפריפריה החברתית

בהתאם להחלטת ממשלה מס' 631 מנובמבר 2015 הוקם אגף בכיר פריפריה חברתית במשרד לפיתוח הנגב והגליל, והמשרד שינה את שמו למשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל. האגף מקצה משאבים ייחודיים ליישובי הפריפריה החברתית לצורך קידומם. כמו כן הוא מגבש תוכניות עבודה שנתיות בשיתוף משרדי ממשלה, רשויות מוניציפליות והמגזר השלישי. האגף פועל לחיזוק החוסן החברתי, הגדלת הצמיחה הכלכלית, צמצום פערי הזדמנויות ושיפור באיכות החיים. עיקר עבודתו הוא בפיתוח תעסוקה ומוסדות ציבור, קידום החינוך, ההשכלה והתרבות והקמת מיזמים חברתיים וקהילתיים.

פרויקטים מרכזיים

בתחום חברה וקהילה:

תכנית 'תור הזהב' - תכנית ייחודית למנהיגות מקומית לגיל השלישי בפריפריה החברתית. במסגרת התכנית הוכשרו למעלה מ-200 מנהיגים מקומיים אשר הובילו פעילויות תרבות מגוונות ומערך התנדבות בקהילה, בהם לקחו חלק כ-180,000 בני הגיל השלישי ברשויות הפריפריה החברתית.

נוהל יות"ר (יוצרים תרבות) – תקצוב תכניות תרבות של רשויות מקומיות בפריפריה החברתית בדגש על מיזמי תרבות קהילתיים וכן אירועי תרבות לאנשים עם מוגבלות. במסגרת הנוהל מאושרים כ-500 פעילויות תרבות בשנה. בין התחומים והפעילויות הנתמכים במסגרת התוכנית: תיאטרון, מחול, מוזיקה, קולנוע, אירועי ספרות, אומנות, ספורט ועוד.

בתחום פיתוח כלכלי ותעסוקה:

'קליקה' – הקמת רשת מתחמי עבודה משותפים ליזמים ובעלי עסקים קטנים באזורים מוחלשים בהם לא ניתן מענה דומה על ידי המגזר העסקי. 10 מתחמי העבודה המשותפים יוצרים אקו-סיסטם של יזמות וחדשנות בערים בעלות אופי תעסוקתי שמרני ומסורתי ונותנים מענה למאות יזמים בקרבת מקום המגורים.

מיזמים כלכלים - קול קורא לרשויות מקומיות בפריפריה החברתית לקבלת סיוע למטרת קידום מיזמים כלכלים, עידוד וגיוון תעסוקתי ופיתוח כלכלי.

בתחום החינוך הבלתי-פורמלי:

תכנית 'צומחים יחד' – הפעלת מערך חונכויות רגשיות – חברתיות לתלמידים אשר מתגוררים  בפריפריה החברתית. החונכויות פועלות באופן פרטני וקבוצתי החל משנת 2017, בקרב 18,000 חניכים בלמעלה מ-50 רשויות.

בנוסף מפעיל המשרד תכניות נוספות בפריפריה החברתית: הפעלת מרכזי צעירים, הקמת גני משחקים, משחקיות, גנים מוסיקליים, מגרשים משולבים (מיני-פיץ'), פארקים מדעיים ושיפוץ מוסדות ציבור. סבסוד קייטנות קיץ והענקת חוגי כדורגל, כדורסל ומחשוב וטכנולוגיה ללא עלות. תכנית 'פריפריה חכמה' להפיכת ערים חכמות הכוללת מערכת פינוי אשפה חכמה, התקנת גגות סולאריים על מבני ציבור, החלפת תאורת הרחוב בשטח הרשות לתאורה חסכונית ושירותי ייעוץ להתייעלות אנרגטית ועוד.

לקריאה נוספת:

קישורים חיצוניים

איתן אבריאל, "מהי פריפריה?", באתר 'דה-מרקר' https://www.themarker.com/magazine/1.2813028

יהודה חדד, "פערים חדשים-ישנים", באתר 'דבר'

https://www.davar1.co.il/218882/