משתמש:נווד/בנימין ריבלין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי בנימין ריבלין משקלוב
לידה 1728
תפ"ח
שקלוב
פטירה תקע"ב (בגיל 84 בערך)
מוהילוב, בדרכו לארץ ישראל
השתייכות מתנגדים
רבותיו הגאון מווילנה
חיבוריו גביעי גביע הכסף

רבי בנימין זלמן ריבלין (ריבלעס) משקלוב (תפ"ח-תקע"ב) היה תלמידו של הגאון מווילנה והדמות המרכזית במימוש יוזמת עליית תלמידי הגר"א. את עליית תלמידי הגר"א הנהיג לאחר מותו הנהיג בנו, רבי הלל ריבלין משקלוב, אליו מיוחס חיבור הספר "קול התור".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי בנימין היה ידוע מגיל צעיר כבעל כישרונות וכתלמיד מצטיין. מלבד זאת, התמסר ללימודי שפות ומדעים מינרלוגיה, זואולוגיה ובוטניקה[1]). בבגרותו הקים, יחד עם קרובו הרב יהושע צייטלין, את בית מסחר לרפואות בעיר שקלוב. בית המסחר התרחב וסניפים נפתחו במוהילוב, מינסק, ויטבסק וכן בתורכיה[2]. באורחות חייו נהג שלא לאכול בשר ולשתות יין, אף לא בימים טובים, והיה מסתפק בפירות, זרעונים וקפה נטול [[דבש].
בשנת תקל"ב (1772) ייסד יחד עם רבי יהושע צייטלין את "ישיבת העילויים" בשקלוב. במעמד ייסוד הישיבה נכח הגאון מווילנה. האמצעים לקיומם הישיבה ולכלכלת תלמידיה סופקו על ידי בית המסחר ריבלין-צייטלין, ולאחר מכן גם על ידי עשירי שקלוב. מלבד גמרא ופוסקים, הונהג בישיבה לימוד תנ"ך שיטתי על פי שיטת הגר"א, שיעור בעברית ודקדוק הלכות רפואה אותן לימד ר' בנימין לקבוצת תלמידים. מלבד שיעור זה, דרש אחת לחודש בבית המדרש לבעלי מלאכה. עסקנותו של רבי בנימין הביאה לפיתוחה הנרחב של שקלוב, והוקמו בה כמה בתי דפוס (עד לסגירתם על ידי הממשלה[3]). להמחשת מרכזיותו בעיירה, בין היתר נאמר עליו ש"על ידו נבנתה עיר שקלוב וחכמיה"[4].

עליית תלמידי הגר"א[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהשפעת הגר"א, משנת תק"מ והלאה החלה תסיסה גדולה לקראת גאולה ויישוב הארץ. תנועה זו זכתה לתמיכת עושרו של ר' בנימין. ביום השני של ראש השנה תקמ"א, לאחר קריאת ההפטרה בספר ירמיהו (פרק לא), נשא רבי בנימין את דרשת "עורי צפון ובואי תימן". בדרשה מנה כמה יעדים אסטרטגיים בקידום הגאולה השלישית, בהם רכישת אדמות והתיישבות בירושלים העתיקה.
דרשות נערכו גם בעיירות היהודיות שברוסיה, פולין וליטא ובאותה שנה הוקם הועד "חזון ציון". לצורך העלייה הקים קרן תמיכה בעולים לארץ ישראל, כספים שכונו "מעות ריבליס" וכן התכונן לקניית אדמות בירושלים והחלה הטפה לדיבור בלשון הקודש. לצורך כך הוקם הוועד "חזון ציון", לאחר שהשם "שיבת ציון" נדחה על ידי הגר"א, למנוע התנכלות מצד השלטון הרוסי. לעתים נדרשה תנועת "חזון ציון" להשתמש בשמות חלופיים, כגון "קופת ארץ הקודש" מחמת חקירות הממשלה והצנזור. מטעם תלמידי הגר"א נשלח רבי עזריאל משקלוב ללמוד את שאלות העליה וההתיישבות. רבי בנימין התכונן גם הוא לעלייה לארץ ישראל, אך השמועות על המגיפות שפקדו את הארץ וקשיי העברת כספים מהמדינה, הביאו אותו להתעכב בשקלוב. בערוב ימיו יצא עם קבוצה מתלמידי הגר"א לארץ ישראל, אך נפטר בדרכו בעיירה מוהילוב בשנת תקע"ב.

פעילותו הרבה בהנעת מפעל עליית תלמידי הגר"א הקנתה לו את הכינוי "הסוכן הראשי של הגאון מווילנה" ("דער הויפט אגענט פון ווילנער גאון").

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

עליית תלמידי הגר"א

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קריה נאמנה, עמ' 278
  2. ^ חזון ציון - שקלוב וירושלים, עמ' 12-13
  3. ^ חזון ציון - שקלוב וירושלים, עמ' 15
  4. ^ קריה נאמנה, עמוד 162

קטגוריה: היישוב הישן קטגוריה:תלמידי הגר"א קטגוריה:משפחת ריבלין קטגוריה:אנשי עליות קודמות קטגוריה:שקלוב: אישים