לדלג לתוכן

משתמש:ראני רעד/טיוטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

כריסטינה קרויקשנק מילר[1] נולדה בשנת 1899במדינת  קואטברידג צפון לנרקשייר, סקוטלנד ונפטרה בשנת 2001 בגיל 102. כימאית שהצליחה לייצר את הדגימה הראשונה של זרחן טריאוקסיד טהור בשנת 1928. היא הצליחה להוכיח שאין אור נפלט מן החומר הטהור, לכן זרחן טריאוקסיד טהור אינו גורם להפלטת הזוהר שיוצא מהזרחן. בשנת 1920 זכתה בהצטיינות מיוחדת, ובמלגת Vans Dunlop  שאפשרה לה לבצע מחקר עבור הדוקטורט שלה. בשנת 1924 סיימה את מחקר הדוקטורט שלה, שעבורו זכתה במדליית קית מהחברה המלכותית של אדינבורו ובפרס הדוקטור למדע (DSc).[2]

ילדותה ולימודיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחות גדולה לשתי אחיות, בגיל 5 שנים השמע שלה נפגע אחרי שחלתה בחצבת ואדמת. בבית הספר היסודי היא הייתה טובה, מצטיינת בשפה ובחשבון. בבית הספר התיכון לימדו כל התלמידים כימיה ופיזיקה, מאז היא מאמינה כי המדע לא רק זכות גברית. בעיית השמיעה השפיעה על לימודיה האקדמיים, בכך שלא הצליחה ללמוד הוראה שתואמת את כישוריה האקדמיים. אחרי השראת מאמר שפורסם במגזין שהציע כימיה אנליטית תעשייתית כקריירה לנערות היא הצליחה לעבור קורס שלוש שנים באוניברסיטת אדינבורו בנושא כימיה אנליטית תעשייתית בנוסף ל קורס דיפלומה של ארבע שנים בכימיה תעשייתית במכללת הריוט-ואט דאז. ב-1920 סיימה תואר ראשון וזכתה במלגה שאפשרה לה לבצע מחקר עבור הדוקטורט שלה.

תארים אקדמיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תואר ראשון:B.Sc (Edinburgh)  

תואר שני: D.Sc (Edinburgh), FH-WC

תואר שלישי: Ph.D. (Edinburgh)

תחנות חשובות בחייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 1921-1920 למדה את השפה הגרמנית כדי שתוכל לתפוס מקום באוניברסיטה במטרה לחקור את תוקפו של חוק סטוקס-איינשטיין עם החוקר ג'יימס ווקר, מרצה כמיכה, בהתחלה היא התקשתה מאוד להגיע לתוצאות אמינות, כי בניין הכימיה עדיין היה בבנייה, הייתה נחוצה לחדר עם טמפרטורה קבועה אך לא היה זמין עד אז. עם זאת, היא למדה רבות בעזרתו של סר וולטר מורי, הטכנאי הראשי, שלימד אותה איך לנפח זכוכית (עם זכוכית סודה רכה) אז הצליחה להכין כמעט את כל המכשירים המיוחדים הדרושים, ובשנת 1924 היא השיגה את הדוקטורט שלה.

ואחרי כך היא קיבלה תפקיד של מרצה באוניברסיטה. עבודתה של ד"ר מילר בכימיה של זרחן הסתיימה בטרם עת בשנת 1930 כאשר פיצוץ עלה במעבדה שלה ונפצעה באחת העיניים. אבל זה לא מנע ממנה למקד את כל מאמציה בתלמידיה, בשנת 1933 היא מונתה למנהלת מעבדת ההוראה והיא השתדלה להבטיח שסטודנטים לכימיה יקבלו ביסוס מקיף בכימיה אנליטית. אבל מצבה הבריאותי מנע ממנה להמשיך בקריירה, אז היא פרשה ב-1961.[2]

מחקר ותגלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1928, הצליחה לייצור הדגימה הראשונה של זרחן טריאוקסיד טהור כדי לבדוק האם יש אור נפלט מן החומר הטהור, והיא הוכיחה שאין אור נפלט מן הזרחן טריאוקסיד טהור שעשתה. לכן זרחן טריאוקסיד טהור אינו גורם להפלטת הזוהר שיוצא מהזרחן. והוכיחה שהזוהר שדווח עד כה נבע בעקבות זרחן מומס. התגלית שלה בשנת 1929 לקח מדליית קית מהחברה המלכותית של אדינבורו ועזר לה להשיג את פרס הדוקטור למדע (DSc).

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1920 זכתה בהצטיינות מיוחדת, ובמלגתVans Dunlop
  • 1922-1924 החזיקה במלגת מחקר של קרנגי
  • 1924 זכתה במדליית קית מהחברה המלכותית של אדינבורו ובפרס הדוקטור למדע (DSc).
  • 1929 זכתה במדליית קית מהחברה המלכותית של אדינבורו
  • 1949 נבחרה לחברה המלכותית של אדינבורו
  • 1951 זכתה במלגת כבוד של מכללת Heriot Watt


מילר זכתה לכבוד עולמי, עבודתה נחשבה לאיכותית ביותר, ומעמדה הוכר בהיותה אחת מחמש הנשים הראשונות - והכימאית היחידה ביניהן - שנבחרו לחברה המלכותית של אדינבורו בשנת 1949. ב-1951, היא הייתה האישה היחידה מבין 25 העמיתים המייסדים הראשונים של מכללת Heriot-Watt. בפרישה, היא התמכרה על תחביבים שלה באפייה ותפירה, והמשיכה להתעניינות בגנאלוגיה ובהיסטוריה של אדינבורו עד שנפטרה ב-2001. [3] היא הייתה השראה לתלמידים, למורים ולנשים בכל מקום, לכן נכון ששמה והישגיה ימשיכו להיזכר לתלמידים שיום אחד ילכו בעקבותיה". [4]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Christina Cruikshank Miller (1899 - 2001), The University of Edinburgh, ‏2015-04-15 (באנגלית)
  2. ^ 1 2 Wayback Machine, web.archive.org
  3. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר

    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים
    {{{מחבר}}}, Obiturary., The Lancet 107, 1876-04, עמ' 621 doi: 10.1016/s0140-6736(02)49988-6
  4. ^ Micah Salkind, Do You Remember House?, 2019-01-24 doi: 10.1093/oso/9780190698416.001.0001
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של ראני רעד.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של ראני רעד.