משתמש:רואן/בנות ריאד

בנות ריאד (בערבית: بنات الرياض) רומן בשפה הערבית שכתבה אותו רג'אא אל-סאנע (בערבית: رجاء الصانع), פורסם ב 2005 בלבנון על ידי דאר אלסאקי, הפצתו בסעודיה נאסרה. הרומן נכתב כהודעות דואר אלקטרוני, אשר נכתבו פעם בשבוע ותיארו את מערכת היחסים בין גברים לנשים בסעודיה, על ידי תיאור סיפור חייהן של ארבע הבנות: קמרה, סדים, למיס ומשאעל. הרומן תורגם ליותר מ-40 שפה, כולל אנגלית, גרמנית ועברית.^[1]

הכותבת - רג'אא אל-סאנע[עריכת קוד מקור | עריכה]

רג'אא אל-סאנע נולדה בשנת 1981, גדלה בריאד, סעודיה.^[2] היא מגיעה ממשפחה של רופאים, היא האחות הקטנה מבין 6 ילדים. ב 2005 היא קבלה את התואר הראשון שלה ברפואת שיניים, והמשיכה בלימודיה עד התואר השני; היא התפרסמה בזכות רומן הביכורים שלה – בנות ריאד.^[3]^[4]

ב 2013 הרופאה והסופרת קיבלה פרס עבור מחקרה בתאי גזע ועבודתה בנוירולוגיה מאוניברסיטת אילינוי בשיקגו.^[5]

יש לציין שכתוצאה מפרסום הספר היא סבלה מאיומים על חייה ואפילו הוגשה תביעה נגדה על ידי שני בחורים סעודיים , כי לפי דעתם היא הכתימה ואפילו טמאה את מוניטין הבנות הסעודיות ופרט בנות של ריאד.^[6]

העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרומן מתאר ארבע בנות אשר מחפשות אחרי האהבה, בשנות ה 2000, אשר חירותם מוגבלת בגלל החוק והחברה בסעודיה. סיפוריהן של ארבע הבנות החברות מתואר על ידי אחת הבנות, בלי להסביר מי היא מארבעתן.

ברומן אנו פוגשים את קמרה – אישה שתגרשה מבעלה אחרי שגלתה שהוא בוגד בה; סדים – ארוסה עזב אותה אחרי לילה אינטימית ביניהם, מתוך פחד וחשד שהוא לא הבחור הראשון בחייה, וכי אינה בתולה עוד; משאעל – אביה התחתן באישה אמריקאית, אהובה לא התחתן איתה ונכנע לאמו שדחתה את הכלה שאימה אמריקאית; והאחרונה לאמיס – שהיא הנערה המסייעת לחברות שלה ומייעצת להן, המצליחה בקריירה שלה, ובאהבה (נישאה לאהובה).^[7] ^[8] ^[9] ^[10]

הסערה בסעודיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת פרסום הספר הפצתו נאסרה בסעודיה בגלל עלילתו השנויה במחלוקת והמסיתה. הרומן הגיע לסעודיה ע"י הפצתו בשוק השחור. ב 2008, הספר המתורגם לאנגלית הופץ בסעודיה. המקוריות והתעוזה של הספר יצרה סערה בכל רחבי העולם הערבי, והובילה אותו להיות ספר רב מכר בחלק גדול המזרח התיכון.

ג'אזי אל קוסאייבי (בערבית: غازي القصيبي), שר העבודה בסעודיה ומשורר ידוע, תמך ברג'אא אל סאנע הרבה, ותיאר את הספר כיצירה ראויה לקריאה. בנוסף שר התרבות – איאד מדני (בערבית: إياد مدني), הוסיף ואמר שהרומן משקף את חייהם של הרבה צעירים בסעודיה.

התמיכה הייתה חלשה מול ההתקפות והאיומים כנגד אל-סאנע שאפילו אוימה אויימה ברצח, שני אזרחים סעודים אף הגישו נגדה תלונות/או תבעו אותה בבית המשפט בעקבות הרומן בטענה שהרומן לא מייצג התרבות והחברה הסעודית ופוגע בה. בנוסף ולפי עורך הדין שייצג את המתלוננים הציטוטים מהקוראן שהובאו בספר לא פורשו בצורה נכונה. עובדה זאת מצביעה , לדעתם של התובעים שהספר לא מייצג את האמונות ואת מנהגי דת האיסלאם.^[11]^[12]

כמו כן ב 2007 פורסם רומן באותו שם, כתב אותו איבראהים אל-סקר בכדי להציג את התמונה המלאה של החברה הסעודית ולהגן על בנות ריאד ול"נקות" את השם שלהן.^[13]^[14]

לדעתה של חוקרת מירה צורף:

"תהא הביקורת עליה אשר תהיה, אין כל ספק שהופעתו של הספר "בנות ריאד" היא אירוע מכונן בהיסטוריה התרבותית והחברתית הסעודית. ואם אכן נמדדת יצירה ספרותית לא רק בקריטריונים ספרותיים בלבד, אלא גם בקריטריונים מוסריים-חברתיים, ייתכן שאפשר לראות ביצירה זאת נקודת מפנה שתוביל (ולמעשה כבר מובילה) לרפורמה חברתית ביחסי המגדר בחברה הסעודית, בדומה לתרומתה של נואל אל-סעדאוי המצרייה בספרה "מאחורי הרעלה" לאיסור מילת הנשים במצרים מתוקף פסק הלכה (פתווה) שניסח המופתי של מצרים, עלי גומעה."^[15]

אבתיסאם מראענה (בערבית: ابتسام مراعنة), אשת תקשורת ערבייה ישראלית, תמכה בסופרת ואמרה:

"סופרת ערביה, רק בת 24, החליטה להטיל פצצת אטום על ארצה השוביניסטית והחשוכה, וכתבה את הרומן "בנות ריאד" שמסיר את הגלבייה וחושף את האמת השמרנית שמתחתיה"

מראענה הוסיפה תוך מתיחת ביקורת על החברה הערבית:

" הרומן משקף את עולמן של רוב הנשים במדינות ערב, ולא רק בסעודיה. כך המחברת שלו מצטרפת לקומץ קטן מאוד של סופרות ערביות אמיצות מאוד, שמצליחות להציב מראה קשה ומורכבת לסכיזופרניה של הגבר הערבי כלפיהן, ולחשוף את פנימיותה של חברה, שמתעטפת בגלימת מסורתית ולבנה"^[16]

.

השפה והתרגום לאנגלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרומן נכתב בערבית הנעה בין ערבית ספרותית (אל-פוסחא) ומדוברת(אל-עאמיה)- ניב ערבי לבנוני, ניב ערבי סעודי-, היה שימוש גם באנגלית-ערבית וערבית אלקטרונית (e-Arabic)^[17](נוסח חדש לשפה הערבית, שצמח עם עליית העולם הממוחשב והתקשורת האלקטרונית. הוא נוסח המשלב שימוש באותיות רומיות, מספרים, אותיות ערביות, ומילים משפות אחרות כמו אנגלית)^[18] דוגמאות למילים בשפה האנגלית שכתובות באותיות ערביות:

ايميل (אימייל) שזה E-MAIL והרבים של המילה ايميلات (אימילאת) [רבים לפי הדקדוק בשפה הערבית]
أكنسل (אקנסל) :הכותבת השתמשה בפועל cancel (לבטל) לפי השפה הערבית המדוברת והתאימה אותו לחוקיה.^[19]

חוקרת התרבות הערבית והמתרגמת מרלין בות' (Marilyn Booth), הייתה שותפה לתרגום הספר מערבית לאנגלית, אבל הכותבת רג'אא אל-סאנע דחתה את התרגום שלה ותיקנה אותו, וכתוצאה השם של מרלין בות' נכתב מתחת לשמו של למתרגם נוסף.^[20] בות' הביעה חוסר שביעות רצון מתרגום הספר הסופי לאנגלית, משום שלדעתה הוא לא הצליח להעביר את משחקי המילים בשפה הערבית, וגם לא את הערבוב בין אנגלית, ערבית מדוברת וערבית ספרותית, שהיה נוכח ובולט בגרסת הערבית.^[21]

האינטרנט ותרומתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר נכתב בתבנית של אימיילים, הוא מורכב מ 50 אימיילים (פרקים), שבכל אימייל היא פירטה וסיפרה על חייהם של ארבע הבנות; כל פרק נפתח באותה צורה (למי נשלח, ממי נשלח, התאריך והנושא של האימייל):

To: seerehwenfadha7et@yahoogroups.com

From: “seerehwenfadha7et”

Date:

Subject:

seerehwenfadha7et = סירי ואינפדחת (בערבית מדוברת: سيرة وانفضحت) משמעות המשפט היא שהסיפור נחשף.

בכך הספר והבחירה של אל-סאנע בסגנון של הדואר האלקטרוני מצביע על הכוח והתרומה של האינטרנט לשיח בן הנשים. כמו כן הוא מאשש את טענתה של דבורה וילר (Deborah Weeler) כי האינטרנט יצר מציאות חדשה לחיי נשים, במיוחד בחברות פטריארכליות. האינטרנט סיפק ומספק לנשים במיוחד ערביות, מקום ואפשרות להתבטא ולבטא את קולן באופן גלובלי. ^[22] האינטרנט נתן לנשים את קולן, וסיפק מרחב לנהל משא ומתן על הגבולות והכללים התרבותיים והחברתיים שנכפו עליהן. בנוסף הוא אפשר למשתמשים בו לעצב את הזהות שלהם מחדש ובסודיות.^[23]

הרומן בשיתוף הסיפור של ארבע הבנות הסעודיות, אשר נשלח בקבוצת דואר אלקטרוני.

הספר בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר תורגם על ידי גיא הרלינג והוצא לאור בשנת 2013 על ידי "הוצאת כנרת זמורה ביתן"^[24] ונוספה כותרת משנה בתרגום לעברית –"סקס והעיר הגדולה מאחורי הרעלה".

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראיון עם רג'אא אל סאנע, 2011. https://www.youtube.com/watch?v=RuuarLAcEf8

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ http://www.arabnews.com/news/472696
^ https://www.goodreads.com/author/show/4415675.Rajaa_Alsanea
^ http://www.an7a.com/122278/
^ Al-Rasheed, M. (2015). Deconstructing Nation and Religion: Young Saudi Women Novelists. In Novel and Nation in the Muslim World (pp. 133-151). Palgrave Macmillan UK.
^ Wagner, R. (2013, November 5). 'Girls of Riyadh' author honored in US for stem cell research. Retrieved April 1, 2016, from http://www.arabnews.com/news/472696
^ Al-Rasheed, M. (2015). Deconstructing Nation and Religion: Young Saudi Women Novelists. In Novel and Nation in the Muslim World (pp. 133-151). Palgrave Macmillan UK.
^ http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4407594,00.html
^ http://www.booknet.co.il/prodtxt.asp?id=62708#.VxDMQjB97IU
^ http://www.haaretz.co.il/literature/1.1371568
^ http://www.alhayat.com/Details/304309
^ Al-Rasheed, M. (2015). Deconstructing Nation and Religion: Young Saudi Women Novelists. In Novel and Nation in the Muslim World (pp. 133-151). Palgrave Macmillan UK
^ Ware, V. (2011). The new literary front: Public diplomacy and the cultural politics of reading Arabic fiction in translation. New Formations, 73(1), 56-77.
^ http://www.alhayat.com/Details/304309
^ https://www.goodreads.com/book/show/12312403
^ מירה צורף, (5, אוגוסט 2011). הרי את מגורשת דוט קום. נדלה ב 01, אפריל 2016 מ: http://www.haaretz.co.il/literature/1.1371568
^ מראענה, א. (28, יולי 2013). "בנות ריאד": סקס וסעודיה הגדולה. נדלה ב 01 אפריל 2016 מ: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4407594,00.html
^ http://www.independent.co.uk/arts-entertainment/books/reviews/girls-of-riyadh-by-rajaa-alsanea-trans-marilyn-booth-5334374.html
^ Daoudi, A. (2011). Globalization, Computer-mediated Communications and the Rise of e-Arabic. Middle East Journal of Culture and Communication,4(2), 146-163.
^ Daoudi, A. (2011). Globalization, Computer-mediated Communications and the Rise of e-Arabic. Middle East Journal of Culture and Communication,4(2), 146-163.
^ Booth, M. (2010). “The Muslim Woman” as Celebrity Author and the Politics of Translating Arabic Girls of Riyadh Go on the Road. Journal of Middle East Women's Studies, 6(3), 149-182.
^ Booth, M. (2008). Translator v. author (2007) Girls of Riyadh go to New York.Translation Studies, 1(2), 197-211.
^ Wheeler, D. (2004). Blessings and curses: Women and the Internet revolution in the Arab World. In Naomi Sakr (Ed.). Women And Media In The Middle East: Power Through Self-Expression. London: I.B. Tauris
^ Guta, H., & Karolak, M. (2015). Veiling and blogging: social media as sites of identity negotiation and expression among Saudi women. Journal of International Women's Studies, 16(2), 115.
^ http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=967702

[1] ttp://www.arabnews.com/news/472696

[2] ttps://www.goodreads.com/author/show/4415675.Rajaa_Alsanea

[3] ttp://www.an7a.com/122278/

[4] Al-Rasheed, M. (2015). Deconstructing Nation and Religion: Young Saudi Women Novelists. In Novel and Nation in the Muslim World (pp. 133-151). Palgrave Macmillan UK.

[5] Wagner, R. (2013, November 5). 'Girls of Riyadh' author honored in US for stem cell research. Retrieved April 1, 2016, from http://www.arabnews.com/news/472696

[6] Al-Rasheed, M. (2015). Deconstructing Nation and Religion: Young Saudi Women Novelists. In Novel and Nation in the Muslim World (pp. 133-151). Palgrave Macmillan UK.

[7] ttp://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4407594,00.html

[8] ttp://www.booknet.co.il/prodtxt.asp?id=62708#.VxDMQjB97IU

[9] ttp://www.haaretz.co.il/literature/1.1371568

[10] ttp://www.alhayat.com/Details/304309

[11] Al-Rasheed, M. (2015). Deconstructing Nation and Religion: Young Saudi Women Novelists. In Novel and Nation in the Muslim World (pp. 133-151). Palgrave Macmillan UK

[12] Ware, V. (2011). The new literary front: Public diplomacy and the cultural politics of reading Arabic fiction in translation. New Formations, 73(1), 56-77.

[13] ttp://www.alhayat.com/Details/304309

[14] ttps://www.goodreads.com/book/show/12312403

[15] מירה צורף, (5, אוגוסט 2011). הרי את מגורשת דוט קום. נדלה ב 01, אפריל 2016 מ: http://www.haaretz.co.il/literature/1.1371568

[16] מראענה, א. (28, יולי 2013). "בנות ריאד": סקס וסעודיה הגדולה. נדלה ב 01 אפריל 2016 מ: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4407594,00.html

[17] ttp://www.independent.co.uk/arts-entertainment/books/reviews/girls-of-riyadh-by-rajaa-alsanea-trans-marilyn-booth-5334374.html

[18] Daoudi, A. (2011). Globalization, Computer-mediated Communications and the Rise of e-Arabic. Middle East Journal of Culture and Communication,4(2), 146-163.

[19] Daoudi, A. (2011). Globalization, Computer-mediated Communications and the Rise of e-Arabic. Middle East Journal of Culture and Communication,4(2), 146-163.

[20] Booth, M. (2010). “The Muslim Woman” as Celebrity Author and the Politics of Translating Arabic Girls of Riyadh Go on the Road. Journal of Middle East Women's Studies, 6(3), 149-182.

[21] Booth, M. (2008). Translator v. author (2007) Girls of Riyadh go to New York.Translation Studies, 1(2), 197-211.

[22] Wheeler, D. (2004). Blessings and curses: Women and the Internet revolution in the Arab World. In Naomi Sakr (Ed.). Women And Media In The Middle East: Power Through Self-Expression. London: I.B. Tauris

[23] Guta, H., & Karolak, M. (2015). Veiling and blogging: social media as sites of identity negotiation and expression among Saudi women. Journal of International Women's Studies, 16(2), 115.

[24] ttp://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=967702

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]