משתמש:רפול/תל-אביב הקטנה

תל אביב הקטנה (1920– 1948) כינויה של העיר הלבנה תל אביב, מראשיתה ועד לימי קום המדינה.

בימי היישוב שימשה מקום מרכזי לבילוי, בעיקר לתיירים. אלה פקדו את הארץ עם סיומה של מלחמת העולם הראשונה בשנת 1918. אך גם לארצישראלים בני הארץ החיים בתל אביב של אז, הזכירו ליוצאי אירופה מעט מהטעם של 'בית קפה בעיר', ישיבה בטלה בשמש, טיילת לשפת הים, חנויות וחלונות ראווה, איכות וסגנון חיים מערביים על שפת הלבנט. המושג "תל אביב הקטנה" למעשה מציין מיתוס של תקופה, בה כביכול כולם הילכו רגלית כולם הכירו את כולם וכולם עזרו לכולם. תקופה בה שליט אנגלי תרבותי, החליף קלגס עות'מאני נמוג שאך לא מזמן גרש את העבריים מתל אביב והרחיקם אל ההרים. הקטנה, רוויה מבנים משומרים מסוף העשור הראשון של המאה ה-20 ועד ששנות ה-20 שלה.

היסטוריה

ראשיתה של "העיר הלבנה" תל אביב-יפו 'ביציאה' מעיר הנמל יפו מזרחה, דרומית וצפונית למסילת הברזל ותחנת הרכבת. בין פרדסים, מדרום הוקמה שכונת אחוזת בית ובית הספר התיכון העברי "הגמנסיה העברית הרצליה", על ראש גבעת רחוב הרצל מעבר לשדרות רוטשילד הנמשכות מנווה צדק וחוצה אותו. כיכר המושבות מלאה הייתה עגלות רתומות לפרדות וסוסים וריח גללים התערב בעשן מנועים. מצפון לתחנת הרכבת הוקמה שכונת נווה צדק והוקמו בה בתי ספר עבריים ראשית לבנות ואחרי-כן לבנים.

תל אביב הקטנה מסוגננת ולעיתים צבעונית מעוגלת ומעורגלת סבכות ברזל ותריסי עץ במרפסות קצרות צרות ריבועיות מלבניות ומעוגלות. רעפיה מסוגננים ומראה הניבט הוא כאחת מערי אירופה. חצרות בנייניה נטועות עצים מוריקים. בצפונה נבנה גן מאיר הגן הגדול שבישר את המעבר אל לב תל אביב להתפתחותה בראשית שנות העשרים לשכונה הצפונית נורדיה, מאחוריה היו רק ביצות ופרדסים ומטעי גפנים ושדות אבטיחים בהם בהמות ג'מוס סובלניות, לחחכו עשב בשאננות.

בניני "תל אביב הקטנה" מהווים מוקד תיירותי כרובע הוותיק והמעניין של העיר. חלקם משומר וחלקם מיועד לשימור. כיום, נראים מסעדות פאבים וגלריות תחת כל בניין סדוק ומודבק תיקוני בטון בקירותיו ולעיתים מטויח כחדש, או 'עדיין לא'.

שוק עברי

שוק בצלאל הצפוני בשווקי תל אביב הקטנה היה שנים רבות "שוק הפשפשים התל אביבי". כיום "פניו כמגולחות", מרוקן מחנויות הפלאפל שהיו עמוסות תורים מאשמורת בקר ועד אחרי חצות. כיום דוכן פלאפל בודד נותר נטוע ברחבה ריקה, רחוק מלהזכיר את שהיה כאן. מגרש הכורכר המוכר הפך אספלט שחור ונעלמו גדרות חי של מטפסים ירוקים שהבהיקו בירוק מנוקד אשכולות פרחי כתום וכחול. אלה, הפכו לגדר ברזל תוחמת מגרש חניה זכר לקולנוע 'ארמון'.

שוק הכרמל הדרומי בשווקי תל אביב, היה מרכז החיים העירוני החוצץ בין שכונת כרם התימנים שנבנתה ספורדית כסמטאות צרות רוויות תריסי עץ שורדים בקוביות לבנות תכולות, הן חדרי השכונה שחוברו כשרשרת קוביות מצפון לשכונת נווה צדק, על סמטאותיה המספרות לקבוצות קהל קטנות, מדברות על 'חזון בלב פרדס' כשכונה ראשונה מחוץ ליפו.