משתמש:שילוני/ברייתא דישועה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ברייתא דישועה הוא חיבור ארצ-ישראלי, שנתחברה כנראה לא יאוחר מתקופת אמוראי ארץ ישראל. ברייתא זו היא ברייתא קדומה ויש בה שני חלקים: החלק הראשון הוא רשימה של 24 דברים שמעכבים את ישועת ישראל, והחלק השני הוא פירושים על כל אחד ואחד מאותם 24 דברים. בנוסח שלפנינו, ניכרת קדמותה, בכך שהברייתא מופיעה בנפרד, והפירושים באים אחריה. מקור הפירושים הם מהירושלמי וממדרש איכה רבתי, וממספר מדרשים קדומים נוספים. לכן נראה שהברייתא עצמה היא מזמן התנאים, ואילו הפירושים, שמובאים איתה, הם מזמן האמוראים.

לא ידוע מי חיבר אותה או מתי נתחברה, אך נראה שהיא קדומה; היא השתמשה בעיקר בתלמוד הירושלמי ובאיכה רבתי ובתוספתא וגם השתמשה בפרקא דרבינו הקדוש ובחופת אליהו [1], אך לא הובאו בה כלל מאמרים מהתלמוד הבבלי. גם הובא בה מעשה הנמצא במדרש עשרת הדברות [2], אך כנראה היה לפני מחבר הברייתא מקור קדום יותר.

ברייתא זו נדפסה לראשונה על ידי הרב שמואל שענבלום [3] , בלעמברג, תרל"ו, בתוך ספר 'שלשה ספרים נפתחים'[4] . בפעם שנייה נדפסה בתוך 'גנזי שעכטער' - קטעי הגדה ומדרש [5], על-פי כתב יד הגניזה הקהירית הנמצא בספריית אוניברסיטת קיימברידג', והוא קטע מברייתא דישועה שבנוסח א'. פעם שלישית נדפסה עוד קטע מהגניזה על ידי א' מרמורשטיין בתוך "תשובות הגאונים" שהדפיס (לונדון, תרפ"ז) [6].

קיימת גם מהדורה אלקטרונית במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

בספר ילקוט מדרשים, [7] נדפסה שוב הברייתא מתוך מקורות אלו ובהשוואה לכתבי-היד.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עידן דשא הלוי, ספר ילקוט מדרשים: על-פי הוצאות ישנות וכתבי-יד עם הוספות והערות ומראה מקומות, כרך א', הוצאת אור עולם, צפת, תשס"ג,
    • מהדורה שלישית, תשס"ט, עמודים רטז - רכו, רפט - רצ.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראה חופ"א פ"ד סעי' ל"א
  2. ^ ראה בסעיף כ"א
  3. ^ רשימת הפרסומים של שמואל שנבלום, 1833-1900, בקטלוג הספרייה הלאומית
  4. ^ [/F/?func=direct&con_lng=heb&local_base=&doc_number=002084709 "שלשה ספרים נפתחים", כולל ברייתא דישועה, בעריכת שמואל שענבלום, בקטלוג הספרייה הלאומית]
  5. ^ עמ' 212
  6. ^ עמ' יט-כ
  7. ^ חלק ראשון, תשס"ג/(2002), עמודים רטז - רכו