משתמש:שמוליק רן/הלשכה הגדולה ירושלים

שגיאות פרמטריות בתבנית:בעבודה
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

קובץ:Grand Loadg Jerusalem.png

הלשכה-הגדולה 'ירושלים' של בונים חופשיים קדמונים ומקובלים במדינת ישראל

הלשכה-הגדולה 'ירושלים', או בשמה המלא: "הלשכה-הגדולה 'ירושלים' של בונים חופשיים קדמונים ומקובלים במדינת ישראל" היא לשכה גדולה של בונים חופשיים בישראל.

היסטוריה

הקרע והפרידה

בחודש מאי, שנת 2012, אירע קרע, אשר הביא להקמת "הלשכה-הגדולה ירושלים של בונים חופשיים קדמונים ומקובלים במדינת ישראל".

הקרע חל בלשכה הגדולה למדינת ישראל, וגדע בבת אחת חלק מראש הפירמידה בלשכה גדולה זו.

בראש האחים שפרשו, עמד מוטי צבירן, מי שהיה סגן נשיא-גדול. אליו הצטרפו אחים כמו ארנסט לב (ז"ל), מי שהיה המפקח-הראשון הגדול, אלי איתן, מי שהיה גבאי הצדקה הגדול, משה אקסלרוד מי שהיה מפקח אזורי ואבנר אלמליח, מי שהיה מפקח אזורי (כול אלה היה בוועד הגדול, כלומר הגוף המוביל). כמו כן יצאו מבין המובילים, בנדה (יצחק בן דוד), מי שהיה נשיא לשכת חרמון, ועוד אחים רבים אחרים.

האחים שפרשו החלו להתארגן לקראת הקמת מסדר חדש, לו קראו: "הלשכה-הגדולה ירושלים של בונים חופשיים קדמונים ומקובלים במדינת ישראל".

תהליך הקמת הלשכה הגדולה

העבודה שהושקעה בתהליך זה הייתה רבה ומורכבת ביותר. ראשית, היה צורך להכין הנהגה ארצית, לבחור את כול נושאי המשרה שלה (הנהלת "הלשכה-הגדולה ירושלים"), להקים וועדות וכן לכתוב חוקה, חוקים, תקנות ונהלים. כול אלה ואחרים, בוצעו בין מאי 2012, לבין ינואר 2013. במקביל היה צורך להקים לשכות-בת, שהן "היחידות" המרכיבות את הלשכה-הגדולה. כמו כן היה צורך לבחור נשיאי לשכות-בת, ונושאי משרה בכול לשכה-בת.

אישור החוקה והכרזת הלשכות-בת

ב-31 בינואר 2013, התקיימה הוועידה הראשונה של "הלשכה-הגדולה ירושלים" בעיר נתניה. בוועידה זו הובאו לאישור החוקה והחוקים. כמו כן בטקס מרשים במיוחד, הותקן מוטי צבירן לנשיא הגדול הראשון של המסדר החדש ("הלשכה-הגדולה ירושלים"). כן הותקנו בהנהגה: המשנה לנשיא הגדול, ארנסט לב (ז"ל), סגן הנשיא הגדול אלי איתן, מפקח-ראשון-גדול, בנדה (יצחק בן דוד), מפקח שני-גדול, דב גפני וגבאי הצדקה הגדול, נחום פרל. שני נושאי משרה חשובים לבונים החופשיים, מונו על ידי הנשיא הגדול: למזכיר גדול מונה האח פיני ברז"ל. לגזבר הגדול מונה האח אילן הרשטיין.

באותו מאורע מכונן, ב-21 בינואר, הוכרזו הלשכות הראשונות של המסדר:

• "לשכת נחשון" מספר-1, מאזור המרכז. לנשיאה של הלשכה נבחר האח משה אקסלרוד, שהוחלף אחר כך על ידי האח אילן הרשטיין.
• "לשכת ארזים" מספר-2, מאזור המרכז. לנשיאה נבחר האח בנדה (יצחק בן דוד), שהוחלף מאוחר יותר על ידי האח דוד לאופר.
• "לשכת מאורות" מספר-3, מאזור המרכז, לנשיאה נבחר האח דוב גפני, שהוחלף מאוחר יותר על ידי האח עובד כהן.
• "לשכת כרמים" מספר-4, מכרמיאל, לנשיאה נבחר האח שר שלום כהן.

מאוחר יותר, בחדשי יולי-2013, הצטרפו גם הלשכות "אירוס הארגמן" מנתניה, שנשיאה הינו האח דולפי כץ. ולשכה בעיר חיפה, אשר שמה הסופי עדיין לא נקבע.

כמו כן אושרו הקמת לשכות נוספות בשפה הרוסית, הרומנית והערבית. מעבר לכך, לפחות שלוש לשכות נוספות ברחבי הארץ, נמצאות בשלבי הקמה שונים.

למרבה הצער, אחד מן האחים שליוו אותנו מן הרגע הראשון, דידי הרפז (ז"ל) מבאר שבע הלך לעולמו לפני שהספיק להשתלב בין האחים המובילים. ואם מדובר באבל וצער, במחצית השנייה של 2013, הלך לעולמו, במפתיע, האח ארנסט לב (ז"ל), המשנה לנשיא הגדול.

חידושים במסדר

בין החידושים שנעשו במסדר, היו חידושים מבניים, וחידושים רעיוניים.

החידושים המבניים כללו בין השאר: בחירת צירים, המייצגים את אחי הלשכות-בת, הכנת ספרים חדשים המשמשים בטקסי המסדר, הכנת טקסים ייחודיים למסדר, ממקורות עתיקים, וברוח הליברלית החדשה, התאמת מושגים המהווים את "השפה" של הבונים החופשיים, לתקופתנו. נכתבו ואושרו חוקה, חוקים ותקנות חדשים.

במסדר הוחלט להתקין משרה של "מידען גדול", אשר יהיה אחראי על כול המידע המסוני, הכולל מאמרים וספרים בתחום, הרצאות, ניהול לשכה וירטואלית בינלאומית, קשרים בינלאומיים ועוד. בכול לשכה מונה "מידען" לשכתי. משרה זו אוישה על ידי האח זהר ברונשטר ולאחר מכן בעת שזהר ברונשטר נבחר למפקח-ראשון-גדול, זכה בתפקיד "המידען הגדול", האח לירן רנרט.

החידושים הרעיוניים כללו שימת דגש על זכויות האדם והאזרח, על בסיס הנאורות הקלאסית, וכן אימוץ של מרכיבים מן הנאורות החדשה. התוצאה, ביטוי בהתנהגות המסדר וביציאתו אל הקהילה, במגמה לסייע ככול האפשר, לשפר את איכות הסביבה, ולהתמקד בנושאים חינוכיים ועידוד המאבק בבורות ובבערות.

יחידות משנה בלשכה הגדולה 'ירושלים'

על פי החוקה, ללשכה הגדולה 'ירושלים' יש מספר יחידות משנה, כדלהלן:

• "מכון ללימוד ומחקר של הבנייה החופשית", אשר כשמו כן הוא, אחראי על תחומי הלימוד וההדרכה במסדר, וזאת על פי הרוח של הנאורות הקלאסית והחדשה, הרואה בהשכלה ובידע מרכיב חשוב ביותר. בראש "המכון" עומד האח משה אקסלרוד.
• "מרכז לחברה וקהילה", האחראי על הפעילות ההתנדבותית בקהילה, נושא נוסף החשוב לבונים החופשיים. בראש "המרכז", עומד האח שייקה (ישעיהו) זילברקלנג.
• "יחידה לפרויקטים מיוחדים", שמתפקידה להעמיד כוח אדם ולסייע לפרויקטים של המסדר, בכול התחומים. בראש "היחידה" עומד האח יואב מדינה.

פעילות הלשכה הגדולה

שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.

תרומה לקהילה

נוסף על פעילות הלשכות, כול אחת בתחומה, פעלה "הלשכה-הגדולה-ירושלים" בהענקת מנות מזון לנזקקים במרכז ובצפון, תרומה לארגון בר מצווה לילדים, פעילות בתוך בתי ספר, עזרה לניצולי שואה, ועוד.

אתר אינטרנט והקמת ספריה מסונית ממוחשבת

"הלשכה-הגדולה-ירושלים" הקימה אתר באינטרנט אשר הגישה אליו היא באמצעות: freemasons.co.il. כמו כן קיים גם אתר בפייסבוק.

ואם במחשוב עסקינן, הרי שהוכנה גם תוכנה רחבת היקף, על ידי אחים שלנו, בהובלת האח גיל חרוט, המטפלת בספריה ממוחשבת ובה אלפי כותרים ומאמרים בתחום הבנייה החופשית, רשימות כול האחים בחתכים שונים, ועוד, אשר מאפשרים שליטה טובה מאד בפעילות המסדר המגוונת.

טקס הכרזת אנשי השנה של הלשכה-הגדולה ירושלים

ב-8 באפריל 2014, התקיים טקס מרהיב ביופיו: "טקס הכרזת אנשי השנה של הלשכה-הגדולה ירושלים". בטקס זה הוכרז על האישים הבאים: פרופ' שלמה גיורא שוהם, בתחום המדעי, לימודי. העיתונאית, הגב' כרמלה מנשה בתחום התקשורתי חברתי. והאח יוסלה בר ציון בתחום הגישור בין המרכיבים האנושיים במדינה ומחשבת ישראל. הנופך התרבותי המלהיב של הערב, ניתן על-ידי "האנסמבל של יוצאי תזמורת צה"ל, ע"ש יצחק גרציאני ז"ל", בניצוחו של אחינו רפי פרימו. זמר וזמרת הוסיפו משירתם המרשימה במהלך כול המאורע.

האח מוטי צבירן, הנשיא הגדול, הציג בקצרה, מצגת המסבירה את העקרונות של הבנייה החופשית ו"הלשכה-הגדולה-ירושלים".

פעילות עתידית

"הלשכה-הגדולה-ירושלים" מתכוונת להתמקד בתחום החינוך והידע, מאחר והבנייה החופשית כיוונה לכך מאז הקמתה. הוראה, הדרכה, עזרה בשעורי בית, הרצאות, קידום הידע הכללי, אלה הם חלק מתכנית הפעולה של המסדר, על פי העקרונות של הנאורות הקלאסית והחדשה ואף תקופת הרנסאנס.

תחום המחקר והלימוד המסוני ילך ויתפתח. קיימת התארגנות לקראת ביצוע מחקרים מסוג זה. היום, האחים מתקדמים בדרגות המסדר, רק אם השלימו, בנוסף לדרישות מתאימות, גם דרישות של לימוד והשכלה. לכך פותחה תוכנה מיוחדת העוקבת אחרי כול אח ואח בהתפתחותו הרעיונית ומנקדת זאת, וקובעת מתי הוא יכול להתקדם.

מבנה ומשרות

לשכות בת

הבונים החופשים ב"לשכה הגדולה ירושלים", בדומה לגופים אחרים של הבונים החופשיים (מסדרים), פועלים במסגרת של "לשכות" מקומיות, (כמו מדינה, מחוז וכדומה). בראש כול לשכה עומד נשיא, ומסייעים לו נושאי משרה, שחלקם עוסקים באדמיניסטרציה וחלקם לוקחים חלק חשוב בהתנהלות הטקסים הייחודיים של הבונים החופשיים.

שני נושאי המשרה החשובים לצידו של הנשיא הם: המפקח-הראשון והמפקח-השני, שיחדיו הם שלושת מובילי הלשכה, הן מן הצד הטקסי והן מן הצד האדמיניסטרטיבי.

בחלק האדמיניסטרטיבי והטקסי יחדיו, משתלבים גם מזכיר הלשכה וגזבר הלשכה.

לשכה גדולה

מכלול הלשכות יחדיו מאוגדות בהנהגתה של לשכה-גדולה, המכונה גם "מסדר", הדומה במבנה שלה ללשכה רגילה, אך נושאי המשרה שלה מקורם בלשכות מקומיות רבות.

לנושאי המשרה של הלשכה-הגדולה מוסיפים אחרי שם משרתם את המלה "גדול" (כמו "הלשכה-הגדולה", במקום "לשכה" בת) שהינה תרגום של המושג הלועזי "Grand". כך במקום נשיא, יהיה נשיא-גדול של הלשכה-הגדולה, מפקח-ראשון יהיה מפקח-ראשון-גדול, וכד'.

במסגרת הלשכה-הגדולה ישנן שתי משרות חשובות: משנה לנשיא-גדול וסגן נשיא-גדול. אמנם ייתכן שבלשכה מקומית (המכונה כאמור גם לשכה-בת) יהיו משנה וסגן לנשיא, אך ברוב המקרים אלו הן משרות כבוד. לעומת זאת בלשכה-הגדולה שתי המשרות של משנה או סגן קיימות כדי ליצור המשכיות למשרת הנשיא-הגדול.

קישורים חיצוניים

• הלשכה הגדולה "ירושלים" של בונים חופשיים קדמונים ומקובלים במדינת ישראל
• אתר הפייסבוק של הלשכה הגדולה "ירושלים" של בונים חופשיים קדמונים ומקובלים במדינת ישראל
• דף העמותה של הלשכה הגדולה "ירושלים" של בונים חופשיים במדינת ישראל (ע"ר), באתר גיידסטאר
• עידו קינן, הבונים החופשיים רוצים אתכם!, באתר הארץ, 18 בספטמבר 2014