כרמלה מנשה

כרמלה מנשה
	כרמלה מנשה, 2008
לידה	1 באוקטובר 1949 (בת 74)
מדינה	ישראל
השכלה	אוניברסיטת תל אביב
תקופת הפעילות	1986–הווה (כ־37 שנים)
פרסים והוקרה	עיטור נשיא מדינת ישראל (2023); פרס א.מ.ת. (2010); פרס סוקולוב ;
קישורים חיצוניים
טוויטר	ela1949

כרמלה מנשה (נולדה ב-1 באוקטובר 1949) היא עיתונאית ישראלית, כתבת לענייני צבא וביטחון בתאגיד השידור הישראלי כאן. זוכת פרס סוקולוב, אות אומ"ץ ועיטור נשיא מדינת ישראל. לאורך השנים זכתה לכינוי "האמא של החיילים" בעקבות חשיפות רבות של מחדלים ושערוריות במערכת הביטחון וטיפול בבעיות אישיות של חיילים, להם נתנה קול באמצעות פרסומיה בתקשורת.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנשה נולדה למשפחה יוצאת עיראק, נינת אחיו (עבאדי) של המקובל הרב יהודה פתיה. בן הדוד של אימהּ היה משה ברזני^[1]. בנעוריה הייתה חניכה בתנועת הנוער העובד והלומד בקן בורוכוב שבשכונת גבעתיים^[2]. בשנת 1967 התגייסה לצה"ל ושירתה כפקידה בגדוד 50. ב-1974, בתום שירותה הצבאי, החלה לעבוד בתחנת קול ישראל בירושלים כפקידת לשכה.

ב-1989 קיבלה תואר ראשון בהיסטוריה של עם ישראל וארץ ישראל. ב-1992 השלימה תואר שני בהצטיינות בהיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב. את תזת התואר השני שלה, "העלייה הבלתי לגאלית מעיראק לארץ ישראל בשנים 1947-1941", כתבה בהנחיית ההיסטוריון פרופסור דניאל קארפי.

בשנת 1986, עם סיום קורס כתבים, התמנתה לכתבת בתוכניות הרדיו של תחנת קול ישראל "כל צבעי הרשת" ובתוכנית "הטור השבועי". באותה שנה הצטרפה למחלקת החדשות של התחנה ועברה כמה תפקידים. בין היתר שידרה דיווחי תנועה מ"המטוס הקל". ב-1984^[3] התמנתה לכתבת לענייני פלילים ומשטרה. החל מ-1988 משמשת ככתבת לענייני צבא של קול ישראל. תחומי סיקורה כללו לא רק נושאים וסוגיות מערכתיות הקשורות ביחידות הצבא והמודיעין הישראלי בשגרה ובחירום, אלא גם נושאים שנחשבו בעבר שוליים כגון רווחת החיילים ותנאי שירותם.

ביום העצמאות 2014 הדליקה משואה בטקס הדלקת המשואות.^[4] עם הקמת תאגיד השידור הישראלי כאן, מונתה ככתבת ופרשנית בכירה לענייני צבא וביטחון. בדצמבר 2019 חשפה שצה"ל מנפח את מספר החרדים המתגייסים לשורותיו.^[5]

במהלך מלחמת חרבות ברזל ב-2023, נמנתה עם משלחת עיתונאים בכירים מישראל שיצאה לסקר את התמרון הקרקעי של ישראל ברצועת עזה.

מנשה כיהנה כיו"ר תא הכתבים הצבאיים בישראל.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר הייתה בת זוגו של איש הרדיו גדעון לב-ארי ובת זוגו של חוקר המוח דני מיכאלסון.

מנשה היא אם חד-הורית לילדה. מתגוררת בגבעתיים.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך השנים זכתה בשל חשיפותיה ופעילותה הציבורית בפרס סוקולוב, פרס "בנות הברית", אות המופת על תרומה לביטחון החברתי^[6] ופרס "אביר איכות השלטון". בספטמבר 2008 קיבלה את אות אומ"ץ.^[7] במרץ 2009 זכתה בפרס מנכ"ל רשות השידור. באוגוסט 2010 הוכרזה כרמלה מנשה כזוכת פרס א.מ.ת לשנת 2010 בתחום מדעי החברה, עיתונאות.^[8]

בפברואר 2022 זכתה באות אבירות מפעל חיים לנשים פורצות דרך של מרכז פרס לשלום וחדשנות.^[9] בשנת 2023 נמנתה עם מקבלי עיטור נשיא מדינת ישראל.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיר חורי, קולות החיילים, במחנה, 1 בינואר 2015

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כרמלה מנשה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
קורות חיים של כרמלה מנשה, חדשות מחלקה ראשונה Nfc
גילי איזיקוביץ, עכבר העיר אונליין, מי ירגיע את כרמלה מנשה?, באתר הארץ, 2 במרץ 2009
כרמית ספיר ויץ, קפה עם כרמלה מנשה(הקישור אינו פעיל), באתר onlife‏, 8 באוגוסט 2010
רפי מן, שטח צבאי פתוח, באתר העין השביעית, 8 באוגוסט 2010
עודד בן-עמי, ‏ריאיון עם כרמלה מנשה, באתר ‏מאקו‏, 20 באפריל 2011
מיה מנע, מדברת מהשטח: כרמלה מנשה מקבלת פרס מפעל חיים, באתר nrg‏, 20 בנובמבר 2011
הרבה יותר מעיתונאית: כך כרמלה מנשה הפכה לחלק מהסיפור של צה"ל, כתבה בערוץ "כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 16:50), 6 בספטמבר 2023

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ אמירה לם, יומני כרמלה, ידיעות אחרונות, 11 באפריל 2014
^ ניצן צבי כהן, ‏יש מקום לכולם, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 19 באוקטובר 2016
^ אני עדיין מתבקשת להוכיח את עצמי
^ יהונתן ליס, כרמלה מנשה, שחר פאר וגאולה כהן יהיו בין מדליקות המשואות ביום העצמאות, באתר הארץ, 18 במרץ 2014
^ תאגיד השידור: צה"ל זייף במשך שנים את מספר החרדים המתגייסים, באתר גלובס, 4 בדצמבר 2019
^ אות המופת לכרמלה מנשה על תרומתה לביטחון החברתי, אתר "התנדבות בישראל"
^ לי-אור אברבך, אות אומ"ץ לרביב דרוקר, כרמלה מנשה ונתן זהבי, באתר nrg‏, 23 ביולי 2008
^ ynet, כרמלה מנשה - זוכת פרס א.מ.ת ל-2010, באתר ynet, 2 באוגוסט 2010
^ כרמלה מנשה זכתה באות אבירוֹת מרכז פרס לנשים פורצות דרך, באתר כסית, ‏2.3.22

[1] אמירה לם, יומני כרמלה, ידיעות אחרונות, 11 באפריל 2014

[2] ניצן צבי כהן, ‏יש מקום לכולם, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 19 באוקטובר 2016

[3] אני עדיין מתבקשת להוכיח את עצמי

[4] יהונתן ליס, כרמלה מנשה, שחר פאר וגאולה כהן יהיו בין מדליקות המשואות ביום העצמאות, באתר הארץ, 18 במרץ 2014

[5] תאגיד השידור: צה"ל זייף במשך שנים את מספר החרדים המתגייסים, באתר גלובס, 4 בדצמבר 2019

[6] אות המופת לכרמלה מנשה על תרומתה לביטחון החברתי, אתר "התנדבות בישראל"

[7] לי-אור אברבך, אות אומ"ץ לרביב דרוקר, כרמלה מנשה ונתן זהבי, באתר nrg‏, 23 ביולי 2008

[8] ynet, כרמלה מנשה - זוכת פרס א.מ.ת ל-2010, באתר ynet, 2 באוגוסט 2010

[9] כרמלה מנשה זכתה באות אבירוֹת מרכז פרס לנשים פורצות דרך, באתר כסית, ‏2.3.22

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]