נתניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נתניה
סמל עיריית נתניה נכון לעכשיו.jpg
מחוז המרכז
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה מרים פיירברג-איכר
גובה ממוצע ‎28‏ מטר
תאריך ייסוד 1929
סוג יישוב עיר 200,000–499,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2014:
  - אוכלוסייה 202,400 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎2.8%‏ בשנה עד דצמבר 2014
  - צפיפות אוכלוסייה 6,970 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט 29,040 דונם
(למפת נתניה רגילה)
Netanya.svg
 
נתניה
נתניה
32°19′55″N 34°51′18″E / 32.332°N 34.855°E / 32.332; 34.855קואורדינטות: 32°19′55″N 34°51′18″E / 32.332°N 34.855°E / 32.332; 34.855
דירוג חברתי-כלכלי 5 מתוך 10
מדד ג'יני 0.4216
לאום ודת
יהודים: 92.4% ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0% ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0% דרוזים: 0% אחרים: 7.6%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2014
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 9.2%
גילאי 5 - 9 7.7%
גילאי 10 - 14 6.7%
גילאי 15 - 19 6.1%
גילאי 20 - 29 13.0%
גילאי 30 - 44 20.1%
גילאי 45 - 59 15.3%
גילאי 60 - 64 5.7%
גילאי 65 ומעלה 16.2%
לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2014
חינוך
סה"כ בתי ספר 83
–  יסודיים 54
–  על-יסודיים 38
תלמידים 31,838
 –  יסודי 18,043
 –  על-יסודי 13,795
מספר כיתות 1,206
ממוצע תלמידים לכיתה 26
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ד (2013‏-2014)
פרופיל נתניה נכון לשנת 2014 באתר הלמ"ס
www.netanya.muni.il
קריית השרון

נְתַנְיָה היא עיר במחוז המרכז, בשרון, השביעית באוכלוסייתה בערי מדינת ישראל. נוסדה על ידי קבוצת בני בנימין בשנת 1929 כיישוב לבני המושבות ופועלי הפרדס, והוכרזה כעיר בשנת 1948. נתניה נקראת גם "בירת השרון", על שום היותה העיר הגדולה ביותר באזור השרון; וכן "עיר היהלומים", בשל תעשיית היהלומים המפותחת שהתקיימה בה בעבר. העיר קרויה על שם הפילנתרופ נתן שטראוס.

נתניה שוכנת במישור החוף (מחוז מרכז) לחופי הים התיכון, על אדמת כורכר. חוף הים מאופיין בצוקי כורכר גבוהים לאורך כל רצועת החוף של העיר. העיר חברה בארגון פורום ה-15. במסגרת קמפיין למיתוג העיר הוכרזה נתניה, בשנת 2007, כ"בירת הספורט של ישראל".

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרקע להקמת המושבה נתניה היה המשבר בשנים 1926–1928, הידוע גם כמשבר העלייה הרביעית. תנופת ההתיישבות שככה ונחלשה, והמצב הכלכלי בארץ הורע. בתקופה זו החל לפרוח ענף הפרדסנות בצורה חסרת תקדים, אחרי שפל רב-שנים בתחום. בשנים אלו ניטעו אלפי דונם של הדרים, ואלו גרמו להתפתחות מהירה של היישובים שלאורך שפלת החוף. חלק משמעותי (כ-20%) מהעלייה הרביעית פנה לעסוק בתחום ועבר ליישובי השרון. אזור השרון לא היה מיושב כמעט על ידי יהודים עד 1924. בנוסף לעולים ולאנשים פרטיים אחרים, החלו גופים ציבוריים כגון הקרן הקיימת לישראל וקרן היסוד לרכוש קרקעות באזור להתיישבות ולגידול פרדסים, באזור גוש תל מונד ועמק חפר לעתיד.

מייסדי נתניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין הגופים היוזמים את מפעל יישוב השרון השתלבה הסתדרות בני בנימין, אשר ייסדה בשנים 1924–1926 את הרצליה ואת כפר אהרון שליד נס ציונה. בשל השתייכותה הפוליטית-אידאולוגית של ההסתדרות לימין האזרחי ביישוב, נמנעו ממנה שיתוף פעולה או עזרה מהנהגת היישוב וההסתדרות הציונית, והיא נאלצה להתקיים על בסיס מקורותיה הכספיים בלבד, שגויסו עצמאית והיו דלים ביותר. בתנאים אלו יזמה ההסתדרות, ובראשה מזכיר ועד הסתדרות בני בנימין עובד בן עמי, את הקמת נתניה.

גיוס הכספים למטרת הקמת היישוב החדש החל ב-1928. עובד בן עמי ואיתמר בן אב"י נסעו בעניין זה לארצות הברית ולאירופה, אך חזרו ללא תוצאות ממשיות. עם זאת, הייתה בליבם תקווה כי מעשיהם יביאו לתמיכתו הכספית של הנדבן היהודי הידוע מארצות הברית נתן שטראוס. במברק ברכה ששלחו לו ליום הולדתו ה-80, הבטיחו לקרוא ליישוב שיקימו על שמו: "נתניה".[1][2][3]

הקמת נתניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוזיאון בית הבאר בנתניה
פסיפס על קיר המוזיאון לתולדות נתניה. בין מאפייני העיר: גלישה בים, מצנחי רחיפה ואירוס הארגמן.

מיד לאחר חזרתו של בן עמי ארצה, החל יחד עם שני חבריו לוועד "בני בנימין", ברוך רם וגד מכנס, לחפש אחר קרקע מתאימה ליישוב החדש. בתיווכו של בנו של ראש עיריית טול כרם נפגשו השלושה עם שייח' צאלח חאמדן מאום ח'אלד, שהציע אדמות באזור כפרו למכירה. ב-8 בספטמבר 1928 נרכשו 1,400 דונם מהשייח' חאמדן, בעבור 5,600 לירות. מסופר כי השייח' גבה מהשלושה מחיר נמוך בעבור הקרקע מכיוון שטען כי הוא אינו מוכר אותה, אלא בסך הכול מקבל "דמי משמורת", בעבור 2,000 השנים שבהן שמרו הערבים על הקרקע עבור היהודים. ייתכן שהשייח' לא היה מעוניין להבליט את העובדה כי הוא מוכר אדמות ווקף ליהודים.

בד-בבד עם חיפוש הקרקע להתיישבות החל ארגון "בני בנימין" לגייס חברי ארגון המעוניינים להצטרף להקמת היישוב החדש. ב-18 בדצמבר 1928 עלו על הקרקע החדשה משה שקד ושלושה פועלים, על מנת לכרות את הבאר הראשונה. בדיוק חודשיים מאוחר יותר ממציאת מים, ב-18 בפברואר 1929 הגיעו חמשת המתיישבים הראשונים והחלו בחריש הראשון ביישוב. בשבועות הבאים עלו על הקרקע מתיישבים נוספים.

זמן קצר מאוחר יותר הוקמה חברת "הנוטע" בידי שלושת אנשי ועד "בני בנימין" - גד מכנס, ברוך רם ועובד בן עמי. במימונו של ד"ר אברהם אבושדיד (גיסו של איתמר בן אב"י), ראשון הרוכשים, פנתה החברה למשקיעים בחו"ל על מנת שישקיעו בפרדסי נתניה בתמורה לפרי שיגדל בהם. כך סיפקה החברה תעסוקה לבני המקום, ובהמשך אף החלה לפרסם את נתניה.

מאורעות תרפ"ט[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 1929 החלו המאורעות במקומות שונים בארץ ישראל (מאורעות תרפ"ט). מכיוון שגם מחלת הקדחת וגם היתושים גרמו לייאוש ועזיבת רוב התושבים ובשל השמועות על המאורעות בשאר הארץ ועל מהומות בטול כרם בפרט, נשארו רק הגברים, ואילו הנשים והילדים עזבו את נתניה. בעיר היו אז רק 16 איש. בלילה שקדם למאורעות קרא השייח' צאלח אבו חמדא את התושבים לביתו ושמר עליהם. באותו זמן עובד בן עמי, ששהה בפתח תקווה, ביקש מהשומר של נתניה להעביר את מתיישבי העיר למקום בטוח. חוץ מלבקש את עזרת השומר, פנה בן עמי גם לשגרירות האמריקאית במטרה שתעזור לפינוי היישוב, בעקבות הפרעות. הקונסוליה האמריקאית פנתה למשטרה הבריטית כדי שזו תפנה את המתיישבים בטענה שחלק מהאדמה הוא רכוש אמריקאי, שכן אחד מתורמי האדמות לתושבי נתניה היה נתן שטראוס, שהיה אזרח אמריקאי.

כשהגיעה המשטרה הבריטית לביתו של השייח' כבר לא נותר שם אף אחד מתושבי נתניה. היות שבאותו ערב הגיעו תושבי טול כרם, ואמרו לשייח שאם לא יוסגרו תושבי נתניה הם ישמידו את כל תושבי הכפר, מיהר השייח' והבריח את תושבי נתניה מהר ככל האפשר דרך החוף, ליישובים הסמוכים הרצליה וחדרה. בן עמי כתב בזיכרונותיו כי האירוע פגע מאוד בכבודו של השייח' והוא מת באותו לילה. הפרעות לא פגעו, עם זאת, באופן קשה בתושבי נתניה, וכבר כעבור שבוע חזרו התושבים ליישוב, ואף גילו כי תושבי הכפר השקו להם את השדות.

עיר ראשונה במדינת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2 באוקטובר 1932 קיבלה נתניה מעמד רשמי של כפר. ב-3 בדצמבר 1948 היא הוכרזה כעיר, ובמהלך זה צורפו אליה מספר יישובים בסביבתה כ"רמת טיומקין" ו"עין התכלת". נתניה הייתה לעיר הראשונה, מאז הכרזת העצמאות של מדינת ישראל, שהוכרה רשמית כעיר.

במהלך מלחמת ששת הימים הפגיזו תותחים ירדניים בשומרון את נתניה,[4] ומטוס טופולב 16 עיראקי הפציץ את העיר.[5]

בשנות ה-90 קלטה העיר נתניה 60,000 עולים ממדינות ברית המועצות לשעבר.[6] נתניה היא העיר הגדולה ביותר בישראל ששמה מנציח אדם.

עיריית נתניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיריית נתניה היא גוף השלטון המקומי, במעמד של עירייה, האחראי לניהולה השוטף של העיר נתניה. העירייה עוסקת בעניינים מוניציפליים ובהם הסדרת שירותי החינוך, התרבות, הרווחה, התשתיות, התברואה, תכנון העיר ובניינה.

ציוני דרך[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ב-1929 הוצגה תוכנית קסלמן תוכנית בנין עיר ראשונה ובה מבני ציבור כגון: בית מלון, אצטדיון, גנים ציבוריים ושטחי מסחר.
  • ב-1933 הוצגה תוכנית קליפורד לבניית היישוב כעיר גנים. כך החל פיתוח החלק העירוני של המושבה.
  • ב-1934 קיבל היישוב מעמד של כפר וניתנה לראשי היישוב הסמכות לתכנון ופיתוח.
  • ב-1940 קיבל היישוב  מעמד של מועצת עיר וניתנה לראשי היישוב סמכות לחקיקת חוקי עזר.
  • ב-3 בדצמבר 1948 קיבל היישוב מעמד של עיר. הייתה זו העיר הראשונה הזוכה לקבל מעמד זה לאחר קום המדינה.

מועצת העיר הראשונה (28.12.1942)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. עובד בן עמי (המרכז)
  2. פרנץ אבשטיין (עלייה חדשה)
  3. זהבה באוכמן (מועצת פועלי נתניה)
  4. אליהו הגלעדי (מועצת פועלי נתניה)
  5. נחמה וינר (המרכז)
  6. חיים כהן (השכונות בן-ציון ובן צבי)
  7. אהרון לנדה (המרכז)
  8. שמואל לבנון (למען נתניה)
  9. מרדכי  מייברג (מועצת פועלי נתניה)
  10. דוד פוקס (מועצת פועלי נתניה)
  11. הלל צור (נתניה הלאומית)
  12. יעקב צ'ינסקי (נתניה הלאומית)
  13. דוד רזניק (למען הפועל הדתי)
  14. יהושע שטכלברג / לחובר חיים (למען היהדות הדתית)
  15. משה שקד (האזרח)

הבחירות למועצת העירייה השנייה התקיימו ב-14.11.1950 (עקב אירועי מלחמת העצמאות).[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרו: דוד פוקס, מרדכי רפפורט, אריה רוט, אליעזר ריגלר, דב טנא, ד"ר בנימין בקמן, הלל צור, צבי ולטרפרוינד, יעקב רוטר, משה שקד, ישראל שניאור, עובד בן עמ"י, דוד דון, שלמה גוטהילף, חיים כהן-מגורי.

מינהלים בעירייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מינהל כללי
  • מינהל תפעול
  • מינהל אכיפה פיקוח וביטחון
  • מינהל חינוך וחברה
  • מינהל הנדסה
  • מינהל כספים

תקציב העירייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקציב העירייה עמד בשנת 2015 על כ-1,348.9 מיליון ש"ח.

תקציב העירייה מתפרסם באתר האינטרנט של עירית נתניה

חברי מועצת העיר ה-15[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. מרים פיירברג-איכר – ראש העירייה  (נתניה אחת)   
  2. אלי דלל – סגן ומ"מ ראש העירייה (נתניה אחת)       
  3. הרב שמעון שר – סגן ומ"מ ראש העירייה (גל)
  4. ד"ר אביטל לאופר – סגנית ראש העירייה (נתניה אחת)   
  5. חגי חדד – סגן ראש העירייה (ש"ס)   
  6. הרצל קרן – משנה לראש העירייה (למען נתניה)
  7. שלמה ישי –יו"ר המועצה (נתניה אחת)    
  8. בוריס צירולניק – חבר מועצה (נתניה ביתנו)     
  9. גושו צ'אלאצ'או (דניאל) – חבר מועצה (דור חדש)         
  10. אלכסנדר אברבוך – חבר מועצה (למען נתניה)
  11. עופר אורנשטיין – חבר מועצה (למען נתניה)
  12. עו"ד ענת לביא אזולאי– חברת מועצה (למען נתניה)
  13. עו"ד אדיר בנימיני – חבר מועצה (למען נתניה)
  14. ד"ר גרש פישמן – חבר מועצה (רימונים)           
  15. דמיטרי בולט – חבר מועצה (נתניה אחת)     
  16. רפאל רפי ימין – חבר מועצה (נתניה אחת)                 
  17. יוסי דורון– חבר מועצה (נתניה אחת)     
  18. שושנה זילברברג – חברת מועצה (נתניה אחת)                 
  19. עו"ד שירי חגואל סידון – חברת מועצה (נתניה אחת)         
  20. יניב טסה – חבר מועצה (ש"ס)   
  21. יהונתן  כהן – חבר מועצה (ש"ס)               
  22. משה לוי – חבר מועצה (ש"ס)   
  23. דניאל בשארי – חבר מועצה (הבית היהודי)    
  24. ד"ר ישראל שטבון – חבר מועצה (הבית היהודי)    
  25. הרב משה לחובר – חבר מועצה (גל)      
  26. עקיבא יצחקי – חבר מועצה (קשת)  
  27. חיים זאב פרידריך – חבר מועצה (ליכוד)

פרסים [עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרס שר הפנים לאחריות חברתית 2015
  • פרס שרת התרבות והספורט 2012
  • קריה יפה ומקיימת 2014 - נתניה העיר היפה בישראל זוכת פרס "5 כוכבי יופי" 15 שנים ברציפות (1999 – 2014)
  • פרס העירייה לשנת 2015 למצוינות, חדשנות ויוזמה בשילוב קהילת יוצאי אתיופיה בנתניה
  • פרס ניהול כספי תקין לשנת 2011
  • תחרות קלינטק 2015 (בין עשר הערים והרשויות הירוקות בארץ) 

סמל העיר נתניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – סמל העיר נתניה

סמל העיר נתניה - הוא הסמל הרשמי של העירייה, שמשמש את המוסדות המוניציפליים בעיר. עד שנת 2015 שימש את העיר סמל משנת 1951 שעוצב על ידי יעקב צימברקנופף, ובשנת 2015 עוצב סמל נוסף- שהתגלה כהעתק ובוטל.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]


לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2014, מתגוררים בנתניה 202,400 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.8%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2014, העיר מדורגת 5 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ד (2013‏-2014) היה 68.6%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2013 היה 7,696 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,247 ש"ח).[7]


להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

נתניה היא העיר בעלת מספר יוצאי אתיופיה הגדול ביותר במדינה עם 11,200 תושבים שהם 5.5 אחוז מאוכלוסיית העיר.[8] בנוסף, היא בעלת מספר יוצאי צרפת הגדול ביותר במדינה עם הערכה של כ-6,000 תושבים.[9]

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוף הים בנתניה מהטיילת החדשה
המזרקה בכיכר העצמאות. במהלך 2012 היא הועתקה מערבה ובמקומה הוקמה מזרקה אלקטרונית אינטראקטיבית.
חוף סירונית מדרום לצפון בעיר
האמפיתיאטרון בחוף נתניה
צילום מהאוויר של נתניה

בנתניה 212 גני ילדים, מהם 102 בחינוך הממלכתי, 97 בחינוך הממלכתי-דתי, 20 בחינוך מיוחד וארבעה גני העשרה.

בעיר 45 בתי ספר יסודיים, מהם 20 בחינוך הממלכתי, 13 בחינוך הממלכתי-דתי, שלושה חינוך מיוחד, שש ישיבות המשויכות לזרמים החרדיים והדתיים, שמונה תלמודי תורה ותשעה מוסדות מוכרים שאינם רשמיים.

בנתניה 18 בתי ספר תיכוניים, מהם עשרה שש-שנתיים: ארבעה חינוך הממלכתי-דתי, שישה מ"מ, שני מרכזי נוער, ושישה מהזרם העצמאי.

בחינוך המיוחד יש שלושה בתי ספר לגילים 6–21 ו-21 גני ילדים המיועדים לסוגי הלקויות השונות.

תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנתניה יש שני מוזיאונים היסטוריים:

  • "מוזיאון העיר נתניה - המרכז לתולדות העיר". נמצא ברחוב מקדונלד 3. במוזיאון תערוכות מתחלפות על תולדות העיר. במוזיאון יש חדר ובו שחזור חדר עבודתו של עובד בן עמי עם רהיטים ומוצגים מקוריים.
  • "מוזיאון בית הבאר". נמצא ברחוב סוקולוב 17 ובו באר המים שנחפרה ב-1927 כדי להשקות את פרדס חוות "פרדס הגדוד". במוזיאון מופעלת משאבת מים משוחזרת של הבאר ונמצאים בו מוצגים על ימיה הראשונים של נתניה.

בנוסף לכך יש בנתניה מספר גלריות לאמנות.

כמו כן פועלת בעיר תזמורת נתניה - הקאמרית הקיבוצית בניצוחו של כריסטיאן לינדברג.

כלכלה ותיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדי שנה פוקדים את נתניה אלפי תיירים מדרום אמריקה ומאירופה, בעיקר מצרפת ומבריטניה. נתניה קיבלה תנופה תיירותית גבוה בזכות רצועת החוף שלה ושמורות הטבע שנמצאות בסביבותיה, כשלולית החורף ושמורת האירוסים. בעיר בתי מלון רבים, ובעירייה מקדמים מיזם תיירות גדול הכולל חמישה בתי מלון ומתחם מסעדות לאורך צוקי נתניה באזור "נתניה 600". בעיר דירות נופש רבות העומדות ריקות במהלך השנה ומאוכלסות בעיקר בקיץ על ידי תושבי חוץ רבים מאירופה.

אתרים ארכאולוגיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השקמה העתיקה באום ח'לאד
חוות חנון בצמוד לאצטדיון הכדורגל החדש

אום ח'אלד[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אום ח'אלד

אום ח'אלד הוא אתר קדום בתחומי העיר נתניה, באזור "שיכון סלע" שבמרכז העיר. באתר נערכו חפירות בשנות ה-50 ובשנות ה-70 ונחשפו שרידים מתקופות פרהיסטוריות כמו התקופה הנאוליתית והאפי-פלאוליתית כמו גם מתקופות מאוחרות יותר, בהן ההלניסטית, הרומית, הביזנטית, הצלבנית, הממלוכית והעות'מאנית.

בשנות ה-20 נקנו אדמות הכפר על ידי אגודת בני בנימין ועליהן הוקמה המושבה נתניה. בשנות ה-40 ננטש הכפר ולאחר מלחמת העצמאות שוכנו בין הריסותיו עולים ממדינות ערב. המקום שבו ישב הכפר הפך לשכונה נתנייתית הנושאת את שמו. שכונה זו אוחדה עם עוד ארבע שכונות סמוכות לשם הכולל "נאות הרצל". בשטח אום ח'אלד, ברחוב בנימין מינץ, בתוך גן מטופח, נמצאת השקמה העתיקה והמפורסמת של נתניה, עץ אדיר-ממדים שעדיין נותן פירות. לרגליו ציור גדול של אותה שקמה משנת 1873.

בירכת חנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בירכת חנון

בירכת חנון היא חווה חקלאית מן המאה ה-19 הנמצאת בסמיכות לאצטדיון הכדורגל החדש בנתניה.

אתרי טבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכניסה לשמורת אירוס הארגמן בנתניה
הטיילת בנתניה

בנתניה יש שתי שמורות טבע:

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסל כדור הזהב באצטדיון נתניה

בתקופת היישוב פעלה בנתניה "אגודת מכבי" שהוקמה על ידי צעירים וצעירות שרובם עלו מרומניה במסגרת השתתפותם במכביה השנייה. קבוצה מתוכם הקימה בשנת 1935 את הקומונה פלוגת מכבי נתניה, שפורקה בשנת 1942 בקירוב.

במסגרת קמפיין למיתוג העיר הוכרזה נתניה, בשנת 2007, כ"בירת הספורט של ישראל". מכון וינגייט, גורם חשוב במיתוג העיר כבירת ספורט, נמצא בגבולה הדרומי ובשטח שיפוטה אך לא קיימת דרך מסודרת להולכי רגל או שביל אופניים המחברים בין העיר למכון. האצטדיון העירוני נתניה משמש לאירועי הספורט בעיר.

בעיר פועלות שלוש קבוצות כדורגל גברים: מכבי נתניה, בית"ר נס טוברוק נתניה (המשחקת בליגה ג') והשרון נתניה, וקבוצת כדורגל נשים אחת: בנות נתניה. בכדורסל משחקת קבוצת גברים אחת וקבוצת נשים אחת. קבוצת הגברים, אליצור מכבי נתניה, ממוקמת בליגת העל לגברים, וקבוצת הנשים בליגת העל לנשים. ענפי ספורט נוספים שפועלים בעיר כוללים שחייה, טניס, סיף, אגרוף, אקרובטיקה, היאבקות, ג'ו ג'וטסו, קראטה, ג'ודו, אקוואטלון (מייסד הענף, איגור אוסטרובסקי, מאמן את מועדון האקוואטלון של נתניה), כדורגל חופים, באולינג, קארטינג, מצנחי רחיפה, גלישת גלים, פוטבול הוקי רולר ועוד.

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחלף פולג בדרום העיר
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – התחנה המרכזית של נתניה

העיר נתניה סמוכה לצירי תנועה ראשיים. ביניהם כביש החוף (כביש 2) המפריד בין חלקה המערבי והמרכזי של העיר לחלקה המזרחי, וכביש 57 שיוצא מנתניה לבקעת הירדן. מספר גשרים ומחלפים מאפשרים את זרימת התנועה בין הצד המערבי לצד המזרחי של העיר: מחלף פולג, מחלף גשר השלום, גשר האחדות ומחלף נתניה, מתוכנן גם להיבנות מחלף איינשטיין.[10] בנתניה פועלות שתי חברות אוטובוסים עיקריות: אגד תעבורה המבצעת נסיעות בקווים העירוניים, ונתיב אקספרס המבצעת נסיעות בקווים הבין עירוניים. בשנת 2014 חברת קווים התחילה לפעול בנתניה בנסיעות בין עירוניות כמו כן חברת אגד מבצעת נסיעות משכונת קריית צאנז לריכוזים חרדיים וכמו כן מפעילה קווים לירושלים ולצפון הארץ, וכן חברת אפיקים המבצעת נסיעות ליישובי השומרון. את תושבי נתניה משרתת תחנת רכבת בעיר. תחנה נוספת המשמשת את תושבי דרום העיר היא תחנת הרכבת בית יהושע הנמצאת בשטח השיפוט של המועצה האזורית חוף השרון. בעיר פועלות גם מוניות שירות רבות. בשנת 2011 שופצה תחנת האוטובוסים המרכזית בנתניה ושמה שונה ל"טרמינל". כמו כן שופצו החנויות בה ואף התווספו חדשות.

שכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנתניה מגוון רחב מאד של נדל"ן - בנייני באוהאוס משנות השלושים, בנייני "רכבת", והחל משנות התשעים החלה בניית שכונות בבנייה רוויה - רמת פולג וקריית השרון. שכונות אלה זכו להצלחה רבה אשר מתבטאת במחירי הדירות העולים.[11] בימים אלה נבנות השכונות עיר ימים ואגמים, גם הן בבנייה רוויה.

שטחים עתידיים המיועדים לפיתוח עירוני:

  • המע"ר החדש - נת/542, הנמצא בין השכונות נווה עוז וטוברוק.
  • שטח ממזרח לקריית השרון במסגרת תוכנית פיתוח הפארק המטרופוליני.[12]

שמן של שכונות העיר הן:

  • נאות הרצל – נמצאת במרכז נתניה, בסמוך למחלף נתניה, קמה מאיחוד של ארבע שכונות קטנות יותר: שיכון סלע, גן ברכה, עמידר ורמת הרצל. השכונה, כמו הרחוב הראשי של העיר שעובר בסמוך, נקראה על שמו של בנימין זאב הרצל. בשטח השכונה נמצא גם היישוב הישן אום ח'אלד.
  • גן ברכה – במרכז העיר, קרויה על שמו של ברכה שמעון או בכינויו "מוני גבאי", שהגן על אחיו, חברי הקהילה היהודית בלוב מפני גניבות והתנכלויות מצד שכניהם הערבים.
  • טוברוק – שוכנת ממערב לשכונת רמת חן. השכונה הוקמה בימי מלחמת העולם השנייה וקרויה על שם עיר הנמל טוברוק בלוב, שהייתה במצור במלחמה ונערכו בה קרבות קשים במהלך המערכה בצפון אפריקה. בעבר היו בה מלטשות יהלומים. בשנות האלפיים זוהי שכונה קטנה יחסית. יש בה מגרש כדורגל ששימש בעבר את קבוצת בית"ר נתניה; כיום מתאמנת שם קבוצת הנוער "בית"ר טוברוק נתניה". במלטשת יהלומים מושבתת בשכונה התבצעה תליית הסרג'נטים בימי המנדט הבריטי.
  • נוף הטיילת – שכונה חדשה (תחילת בנייה ב-2000) מדרום למלון "כרמל" לאורך טיילת המצוק, כוללת את אתר מצנחי הרחיפה, גובלת בבית יד-לבנים בדרום ובכביש בן-גוריון במזרח. נמשכת בנייתם של בתים צמודי-קרקע ורבי-קומות. השכונה מוכרת בשם "נת/600" על שם תוכנית הפיתוח העירונית.
  • נוף חפר - נמצאת בצפון נתניה, משקיפה לנופים של עמק חפר והשומרון. בשכונה בעיקר בתים צמודי קרקע.
  • עין התכלת – נמצאת בצפון נתניה, לחופי הים התיכון. עין התכלת הוקמה כשכונת פועלים בעמק חפר בשנת 1936. בשנת 1948 הפכה לחלק מהעיר נתניה. השכונה קרויה על שם הים בצבע התכלת אשר לחופיו היא שוכנת. מערבית לשכונה, על המצוק הצופה לים, עמד בשנים 1943-1936 קיבוץ של השומר הצעיר בשם מצפה הים. חברי הקיבוץ התפרנסו מעבודות בנייה בעיר, מסלילת כבישים ומחקלאות, ופיתחו את ענף הדיג. הקיבוץ עזר למעפילים להגיע בסירות מהאוניות שעמדו במרחק מהחוף. בקיבוץ היה בית ילדים ובו שתי קומות שחלונותיו פנו לים, האירו לספינות כמגדלור וסימנו לכוחות הפלמ"ח על הימצאות כוחות בריטים באזור. במשך השנים התגבשו החברים ונוצרו משפחות. המקום היה קטן ושטח של 14 דונם לא הספיק להתפתחות חקלאית. החברים קיבלו את הצעת המוסדות המיישבים להתיישב דרומית לעיירה מג'דל (כיום אשקלון) ובדצמבר 1943 הם עלו לשם וייסדו את קיבוץ יד מרדכי. במצפה הים נשאר רק מגדל המים שנבנה ב-1936 ושופץ לאחרונה בשנת 2005.
  • פרדס הגדוד – בצפון נתניה. היישוב הוקם בשנת 1928 על ידי יוצאי הגדודים העבריים כחווה חקלאית שצורפה לנתניה בשנת 1948. שם היישוב ניתן לו על שם הפרדס שהיה בשטח השכונה לפני הקמתה. השכונה הוקמה על ידי יהלומנים מבלגיה.
  • קריית צאנז – שכונה חרדית המהווה את מרכז חסידות צאנז בישראל ובעולם. היא הוקמה ב-15 במרץ 1955 (כ"א אדר ה'תשט"ו) על ידי האדמו"ר מצאנז הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם. הקריה נמצאת בצפון-מערב העיר ומשתרעת על פני שטח של 380 דונם ולה חוף ים עם הפרדה עבור רוחצים דתיים. כמו כן, פועל בשכונה בית החולים לניאדו אשר נוסד על ידי הרב הלברשטאם ומותאם לשומרי שבת וחגים ופועל על פי דרישות ההלכה.
  • רמת אפרים – אזור של מספר שכונות, קרוי על שם אפרים אהרונסון. כאן נמצא המושב רמת טיומקין שהוקם בשנת 1932 ועם הזמן נבלע בנתניה. את המושב ייסדו אנשי בית"ר וקבוצת מנורה, שאחד מראשיהם היה גרשון שץ. הוא נקרא על שמו של זאב ולדימיר טיומקין, מאנשי "חובבי ציון" והרוויזיוניסטים, שהיה ידידו של זאב ז'בוטינסקי. רמת טיומקין היה המושב הראשון שהקימו הרוויזיוניסטים בארץ ישראל. היישוב היה חקלאי באופיו. חצרות הבתים והפרדסים שימשו לאימונים של לוחמי האצ"ל, והוטמנו בהם כלי נשק. היישוב שימש בסיס פעולה לוגיסטי לקליטת מעפילי אף על פי. בשנת 1948 נבלע היישוב בעיר נתניה, וכיום האזור הוא חלק משכונת "רמת אפרים".
  • רמת חן – שכונה הנמצאת בתחילת השכונות הדרומיות של העיר, סמוך לגשר האחדות (לשעבר גשר האר"י, המחבר בין מרכז נתניה למזרחה). השכונה נקראה בעבר שכונת פאג"י – ראשי תיבות של "פועלי אגודת ישראל", שהקימו את השכונה. בשכונה נמצא בית הספר "טשרניחובסקי", תלמוד תורה "אור לציון" וישיבת "נחלת שמואל".

שכונות המזרח[עריכת קוד מקור | עריכה]

שכונות המזרח נמצאות ממזרח לכביש 2. הוותיקות שבהן הן נאות גנים ונווה איתמר.

  • נאות גנים (לשעבר שיכון ותיקים) – שכונה המורכבת מבתים צמודי-קרקע במזרח נתניה. זוהי אחת השכונות הראשונות בעיר והיא הוקמה במקום שבו שכנה בעבר מעברת עולים. בקצהה הדרומי נמצא בית הקברות של העיר נתניה. בנאות גנים שני בתי ספר יסודיים: "אלומות" ו"שח"ל", וכמו כן בשכונה ישיבה תיכונית, "בני-עקיבא". השכונה מוכרת גם בשם שיכון הוותיקים, שהיה שמה עד שנת 2000, אז שונה השם לנאות גנים. השם החדש מייצג את המספר הרב של הגנים הציבוריים בשכונה. שיכון ותיקים מכיל בתוכו גם את השכונות "נתניה הירוקה", "עמליה" וכן את שכונת משכנות זבולון החדשה (ראו לעיל).
  • נווה איתמר – נמצאת בצפון-מזרח העיר. השכונה הוקמה בשנת 1944 כיישוב עצמאי וסופחה לנתניה בשנת 1949. היא קרויה על שמו של איתמר בן אב"י, שהיה דמות חשובה בסיפור הקמתה של נתניה.
  • קריית השרון – נמצאת במזרח נתניה, בצמוד למכללה האקדמית נתניה, ונקראה לכבוד מיקומה של נתניה כבירת השרון. הבנייה החלה ב-1997 ואוכלסה לראשונה בספטמבר 1999. בחורשה הסמוכה לשכונה, ששמה הרשמי הוא "פארק האלונים", אך מכונה "חורשת הסרג'נטים", התבצעה תליית הסרג'נטים בימי המנדט הבריטי (הם אמנם נתלו במקור במלטשה בשכונת טוברוק, אך גופותיהם נתלו מאוחר יותר כנראה בחורשה זו). בשכונה בית ספר יסודי ממלכתי חדש על-שם חיים הרצוג, הנשיא השישי של מדינת ישראל. השכונה הוכתרה ב-24 בנובמבר 2006 בתואר "שכונה ממריאה" על ידי העיתון "The Marker", עקב עליית מחירים של 30%-20% בשנתיים שקדמו. זוהי שכונה חדשה ראשונה בנתניה אחרי זמן רב.
  • משכנות זבולון – נמצאת במזרח העיר ונקראת על שמו של השר זבולון המר מהמפד"ל. השכונה הוקמה למען תושבים דתיים לאומים. היא מכונה גם "משהב" על שם הקבלן שבנה את כל הבתים בה. בשכונה שני בתי ספר ממלכתיים-דתיים ובית ספר אחד ממלכתי: בית ספר ממלכתי-דתי על שמו של המר - "מורשת זבולון", בית הספר הממלכתי "לאה גולדברג" ובית הספר הממלכתי דתי על שם רועי קליין שנהרג במלחמת לבנון השנייה בקרב על בינת ג'בייל. סבו של רועי, דוד מושביץ, שימש כעובד בכיר בחברת משהב שהקימה את השכונה ועל שמו קרוי המרכז המסחרי שבלב השכונה, "מרכז דוד".
  • קריית רבין – השכונה, שמוכרת גם בשם עמליה, הוקמה בין השנים 1993–1996 ונמצאת במזרח נתניה, בסמוך למכללה האקדמית נתניה. היא קרויה על שמו של ראש ממשלת ישראל, יצחק רבין. בשכונה בית ספר ממלכתי, שקרוי גם הוא על שמו של יצחק רבין.
  • קריית אליעזר – שכונה במזרח העיר נתניה המשמשת כאזור תעשייה, נקראת על שמו של אליעזר קפלן שהיה שר האוצר הראשון של מדינת ישראל. אזור תעשייה זה מוכר גם כ"אזור התעשייה הישן", עקב העובדה שמדרום אליו הוקמה שכונת קריית ספיר המשמשת גם היא כאזור תעשייה.
  • פארק העסקים והטכנולוגיות ע"ש ספיר – ממוקם בחלק הדרום-מזרחי של העיר וקרוי על-שם פנחס ספיר. הפארק הוא מתחם עסקים ותעשיות עתירות-ידע מהמתפתחים והמתקדמים בישראל. החברות המאכלסות אותו הן בעיקר מתחום התקשורת וההיי-טק. בפארק ממוקמים משרדיה הראשיים של עיריית נתניה, המכללות האקדמיות אורט הרמלין ולזלי קולג', חברות הייטק כגון סיסקו, סייפן, HP, חטיבות מרכזיות של אלביט מערכות וחברות מובילות נוספות כדוגמת סלקום וטבע. המרכזים המסחריים שוקקים וכוללים את סניף איקאה ורשתות רבות.
מצפון לפארק נבנה אצטדיון הכדורגל החדש של נתניה. באזור זה הייתה עד 1948 חווה חקלאית של משפחת חנון מטול כרם. הפועלים גרו במבנה בחווה ועיבדו פרדס גדול. מהחווה נשאר כיום מבנה המגורים, המיועד לשימור במסגרת עבודות הקמת האצטדיון.[13]

שכונות הדרום[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיכון הראשון שהוקם בדרום נתניה הוא רמת ידין, שנקרא בתחילה שיכון דרום, ובאופן לא רשמי, מחנה דורה. בסוף שנות ה-50 הוקם דיור לעולה, ולאחר מכן הוקם גם קריית נורדאו. בסוף שנות ה-60 נוסף אליהם שכונת אזורים[14], שמאוחר יותר נודע כנאות שקד. בסוף שנות ה-70 הוקמה רמת פולג.

  • רמת יגאל ידין – על שם יגאל ידין. שמה הקודם, הלא-רשמי של השכונה היה "שיכון דורה", על-שם דורה אבן, אשת דן אבן מפקד חטיבת אלכסנדרוני. השכונה הוקמה בשנת 1949 במקום שבו שכן לפנים מחנה צבאי בריטי ואחר כך מחנה "אלכסנדרוני". היא אוכלסה על ידי עולים חדשים. בשכונה מתנ"ס על שם מרכוס.
  • קריית נורדאו – נמצאת בדרום העיר סמוך לכניסה הדרומית. השכונה הוקמה בשנות ה-50 כדי לספק דיור לעולים החדשים שהגיעו לעיר, ובאותן שנים נקראה "דיור לעולה". בשנות ה-60 הורחבה השכונה ושמה שונה ל"קריית נורדאו" על שמו של מקס נורדאו, מראשי התנועה הציונית. השכונה נמצאת צפונית-מזרחית לרמת פולג. סמוכה אליה גם שכונה קטנה וחדשה יותר, "גבעת האירוסים". בשכונה נמצאים בתי הספר "נורדאו", "אלדד", "יגאל אלון" ו"אורט גוטמן" וכן הממ"ד "רש"י".
  • נאות שקד (עד 1977 "אזורים"[15]) – קרקעות השכונה הועברו לחברת אזורים עם הקמתה בשנת 1964[16], ובשנת 1966 הושלמו אישור התוכניות של השכונה[17]. השכונה הושלמה בסוף שנות ה-60 ואוכלסה בראשיתה בעיקר בעולים חדשים ממרוקו ומברית המועצות. היא נקראת על-שם משה שקד, ראש העירייה השני.
  • מחנה יעקב – הצפונית שבשכונות דרום נתניה. ראשיתה במחנה צריפים של אנשי כפר אוריה ונווה יעקב שפונו מיישוביהם במהלך מלחמת העצמאות. בשנת 1961 הוקמו עבורם שיכונים במקום[18].
  • רמת פולג – השכונה הוקמה בשלהי שנות ה-70 והיא השכונה הדרומית ביותר בנתניה. מקור שמה בנחל פולג הזורם לים בקצה הדרומי של השכונה. השכונה גובלת ממערב בים התיכון, מצפון בשכונת "עיר ימים", הנמצאת בבנייה; וממזרח בשכונת קריית נורדאו. מדרום נמצאת שמורת נחל פולג. השכונה מחולקת לשתיים: פולג הישנה המאופיינת בווילות, ורמת פולג החדשה המאופיינת בבתי מגורים גבוהים (הגבוה שבהם בעל 18 קומות), וילות וקוטג'ים מפוארים. בשכונה שני בתי ספר יסודיים — על שם בגין ועל שם רימלט, בית הכנסת באר חנה משמש כבית כנסת מרכזי של השכונה.
  • נאות מנחם בגין – בדרום נתניה, בסמוך לחוף הים. שמה של השכונה ניתן לה על שמו של מנחם בגין, ראש ממשלת ישראל בין השנים 1983-1977. השכונה צמודה לרמת פולג ומוכרת כרמת פולג.
  • נווה עוז – שכונה חדשה דרומית לשכונת נוף הטיילת וצפונית לפארק נתניה (פארק שלולית החורף). אוחדה עם שכונת גלי הים.
  • גבעת האירוסים – הוקמה בתחילת שנות ה-90 בדרום העיר, בסמוך לקריית נורדאו ורמת פולג. נקראת על שם שמורת האירוסים הצמודה אליה.
  • אגמים - שכונה בהתהוות שנמצאת בין קריית נורדאו, לאירוסים ודורה, מאופיינת בבניינים יחסית נמוכים אך ישנם גם מגדלים, לשכונה מרכז מסחרי וגישה ישירה לפארק השלולית
  • גלי הים – שכונה חדשה (בנייתה החלה ב-2002) מדרום לשכונת נוף הטיילת לאורך המצוק. השכונה גובלת בשמורת האירוסים (ובאתר האשפה הישן) מדרום ובכביש בן-גוריון במזרח.
  • עיר ימים משתרעת על פני 1,140 דונם לאורך חוף הים של נתניה, בין שכונת האירוסים לרמת פולג ועל-פי התוכנית צפויים להיבנות בה 4,640 יחידות דיור, 3,150 חדרי מלון וכ-34,000 מ"ר שטחי מסחר. בתכנון השכונה, הצפויה לאכלס כ-18 אלף תושבים, מושם דגש רב על איכות המגורים תוך שילוב שטחים ירוקים רבים. פארק מרכזי גדול מתוכנן לאורכה ולרוחבה של השכונה, עם שבילים תת-קרקעיים להולכי רגל ולרוכבי אופניים. השכונה מתאפיינת במגדלי מגורים רבי-קומות. בתחילת 2012 נפתח בשכונה זאת קניון בשם "קניון עיר ימים". בשכונה קיים בית ספר ממלכתי ע"ש חיים חפר, ולבקשת הורים דתיים המתגוררים באזור מתקיימת בו גם כיתה ממלכתי דתית, וזאת למרות עתירת ההורים החילוניים לבית המשפט לביטול בית הספר הדתי. בעתיד תעבור הכיתה הממלכתית דתית לבית ספר נפרד על שם הרב שלמה קרליבך.

אנדרטאות לנופלים במערכות ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשי העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיריית נתניה


ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ארצית בן-נר: נתניה שלי, המרכז הפדגוגי האזורי, נתניה, 1983
  • שר-אל דוידוביץ: נתניה - סיפורה של עיר, עיריית נתניה, 1992
  • זאב וילנאי: נתניה - בירת השרון, עיריית נתניה, 1964
  • אבשלום שמואלי ומשה ברור (עורכים): ספר נתניה, עם עובד, 1982

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נתניה ע"ש נתן שטראוס, באתר בת-פישר
  2. ^ עובד בן-עמי, באתר נתניה מורשת
  3. ^ תעודת זהות העיר נתניה, באתר עיריית נתניה
  4. ^ תום שגב, "1967 - והארץ שינתה את פניה", עמ' 378
  5. ^ ספר זמין ברשת דני שלום, ‏- פרסומי תעופה, 2002, עמ' 569 כרעם ביום בהיר: מבצע מוקד - כך הושמדו חילות האוויר הערביים במלחמת ששת הימים, באתר הספרייה הדיגיטאלית להיסטוריה ומורשת חיל האויר
  6. ^ -http://www.archeb.com/2010/12/blog-post_3555.html
  7. ^ פרופיל נתניה באתר הלמ"ס
  8. ^ "האוכלוסייה ממוצא אתיופי - בישראל לקט נתונים לרגל חג הסיגד", הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2015
  9. ^ "נתניה מחבקת את הקהילה הצרפתית", 2015
  10. ^ עיריית נתניה, נדחו ההתנגדויות להקמת מחלף איינשטיין, ‏12 במרץ 2012
  11. ^ דותן לוי ושי פאוזנר, ארץ עיר תשואה, באתר כלכליסט, 6 באוגוסט 2009
  12. ^ על הפארק המטרופוליני - מאתר קריית השרון
  13. ^ רון פז, ‏אירוע ספורט היסטורי, באתר גלובס, 25 בנובמבר 2001
  14. ^ על מה התמרד שיכון דורה?, מעריב, 8 בספטמבר 1970
  15. ^ חנה פרי למנוחות, דבר, 29 באוגוסט 1977
  16. ^ בקרוב הנפקה של אזורים, חרות, 11 במאי 1964
  17. ^ 8 אחוזים דיוידנד באזורים, דבר, 19 בינואר 1966
  18. ^ אנשי כפר אוריה נותקו מהאדמה, מעריב, 18 באוגוסט 1961
שכונותיה הדרומיות של העיר משמורת שער פולג
Magnify-clip.png
שכונותיה הדרומיות של העיר משמורת שער פולג