משתמש:שמילה/קרב חייבר

קרב חייבר הוא קרב שהתרחש בתחילת ימי האיסלאם בין מאמיניו של מוחמד לשבטים יהודים שהתגוררו בחצי האי ערב.

הרקע לקרב

בשליש הראשון של המאה השביעית, בתקופה שבה מוחמד החל לכונן את דת האסלאם התגוררו בחצי האי ערב מספר שבטים חזקים ומבוססים - ביניהם גם שבטים יהודיים. בין השבטים היהודיים: שבט בני אל-קיינקאע (بنو قينقاع), שבט בני נדיר (بنو نَضِير) ושבט בני קורייט'ה (بنو قـُرَيْظة). השבטים היהודיים התגוררו באזור העיר ית'רב (כיום אל-מדינה) ובסביבות נאות המדבר של ח'ייבר (خـَيْبر). ההיסטוריונים חלוקים בדעותיהם מתי החלו להתיישב יהודים באזורים אלה. ככל הנראה מדובר בתקופה הרומית. כמו כן יש עדויות לכך ששבטים בחצי האי ערב התגיירו או קיבלו על עצמם חלק מהאמונה היהודית, בעיקר באזור תימן של ימינו. השבטים היהודיים של ית'רב (אל-מדינה) חיו בשכנות לשבטים ערביים שהיו מתומכיו הראשונים של מוחמד ומהמצטרפים הראשונים לדתו.

בין השנים 623 ל- 627, בעקבות התפשטות האיסלאם, החל סכסוך בין שבטים של מאמיני מוחמד לשבטים שונים בחצי האי ערב.

תבוסת השבטים היהודיים שהיו יותר חזקים מהשבטים הנאמנים למוחמד נגרמה בשל חילוקי דעות בתוך השבטים היהודיים שהתחלקו לשתי "סיעות" - "אנשי השלום" שהאמינו להבטחותיו של מוחמד לחיים בדו קיום בין השבטים, ו"אנשי המלחמה" שדרשו את תבוסתו של מוחמד. בוויכוח, ידם של אנשי השלום הייתה על העליונה והם הסכימו להגיע למדינה ולהניח את נשקם בפני צבאו של מוחמד, שטבח את כל הלוחמים לאחר שאלו הניחו את נשקם.

מלחמותיו של מוחמד

בשנת 626 יצא אחד ממנהיגי מכה שהתנגדו למוחמד, אבו סופיאן, בראש צבא גדול כדי לצור על ית'רב (אל-מדינה) ולהכניע את מוחמד. הוא קיבל סיוע מאנשי השבט היהודי בני קרייט'ה. המצור נמשך 20 יום, ובסופו התייאש אבו סופיאן וחזר למכה. בעקבות זאת, יצא מוחמד לנקום בבני קורייט'ה. לאחר קרב בין אנשי מוחמד לבני קרייט'ה, טבחו אנשי מוחמד 600 גברים מבני קרייט'ה, ושבו את הנשים והילדים. מוחמד הורה לאסלם את השבויים.

ב-628 הושג הסכם בין אנשי שבט קורייש במכה לבין אנשי מוחמד בית'רב. ההסכם, שהפסיק את הקרבות ביניהם לזמן-מה, מכונה "הסכם ח'ודייביה" (خديبية). באותו זמן התגלע סכסוך בין מוחמד ואנשיו לבין חקלאים יהודים שישבו בנווה המדבר ח'ייבר (خيبر). בקרב שהתחולל ביניהם הרגו אנשי מוחמד 100 מאנשי ח'ייבר. הנותרים הסכימו להיכנע ולשלם באופן קבוע למוחמד ולאנשיו מחצית מיבוליהם כמס. בשנת 630 יצא מוחמד בראש צבא של 5000 איש אל מכה בטענה שאחד השבטים הפר את הסכם ח'ודייביה. אבו-סופיאן ממכה החליט שאין עוד טעם להתנגד והניח למוחמד להיכנס למכה ולהשתלט עליה.

השלכות קרב חייבר על הדת המוסלמית

קרב ח'ייבר שימש בעיני המוסלמים דגם ליחסים הרצויים בין יהודים ונוצרים לבין השלטון המוסלמי באימפריה המוסלמית. על-פי הדגם הזה, ליהודים, בהיותם אחד מ"עמי הספר" (أهل الكتاب) יש זכות לשבת בשלום בקרב המוסלמים, לקיים את מצוות דתם ואף לזכות בהגנת השלטון המוסלמי, ובלבד שהם מוכנים לקבל מעמד של "בני חסות" (أهل الذمّة) ולשלם מס גבוה.

משמעות קרב חייבר בימינו

הסכסוך היהודי ערבי הוא כינוי לגישה הקיימת בקרב חלק מהימין הרדיקלי, לפיה הסכסוך הלאומי והדתי בן מאות שנים בין בני העם היהודי, מאמיני הדת היהודית, לבני העם הערבי, מאמיני הדת המוסלמית, אשר נמשך עד היום החל בין השנים 623 ל-627 בסכסוך בין שבטים יהודיים לשבטים תומכי הנביא מוחמד. הן אלה והן אלה התגוררו בחצי האי ערב.

לפי גישה זו, הסכסוך הישראלי פלסטיני והסכסוך הישראלי ערבי הם, במידה מסוימת, גלגול בן המאה ה-20 של הסכסוך היהודי ערבי שהחל לפני כ-1,400 שנים ומקורו למעשה בין השנים 623 ל- 627 בסכסוך בין שבטים שונים בחצי האי ערב.

כדי להוכיח טענתם זו הם מביאים את הטענה לפיה במלחמות האסלם המאוחרות לאירוע זה, ואף בהפגנות פלסטיניות הנערכות בימינו נשמעת לעתים הקריאה הבאה להזכיר קרב זה:

ח'ייבר ח'ייבר יא יהוד, ג'ייש מוחמד ס-יעוד (خيبر خيبر يا يهود, جيش محمّد سيعود)

ח'ייבר ח'ייבר, יהודים, צבא מוחמד עוד יחזור.

יש לציין כי מרבית ההיסטוריונים וחוקרי הערבים מעדיפים לראות במלחמה בין היהודים לפלסטינים מלחמה לאומית ולא דתית, כזו שאינה המשך של קרב חייבר.

לקריאה נוספת

• בני מוריס, קורבנות - תולדות הסכסוך הציוני-ערבי 2001-1881, הוצאת עם עובד, 2003.
• ג'ואן פיטרס, מאז ומקדם - מקורות הסכסוך היהודי ערבי על א"י, הוצאת הקיבוץ המאוחד.
• אמנון לין, בטרם סערה - יהודים וערבים בישראל בין תקוות לאכזבות, הוצאת קרני, 1999.
• אמנון לין, אגרת בכחול לבן מס' 2- האמת על מהות האיבה הערבית הבלתי מתפשרת עם זכות הקיום של מדינת ישראל יהודית דמוקרטית, הפורום לחשיבה מדינית על שם ד"ר ראובן הכט, חיפה.