אמנון לין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אמנון לין
ח"כ לשעבר אמנון לין
לידה 29 במרץ 1924
משמר העמק, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 21 ביולי 2016 (בגיל 92)
ט"ו בתמוז תשע"ו
כנסות 6, 811
סיעה מפא"י, לעם, הליכוד, העבודה

אמנון לין (29 במרץ 192421 ביולי 2016[1]) היה פוליטיקאי ישראלי, משפטן וחבר הכנסת.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמנון לין נולד בשם אמנון לנקובסקי ב-29 במרץ 1924[2] בחיפה לחווה ודודיה (דוד) לנקובסקי (לימים, לין), חברים בתנועת השומר הצעיר וממקימי קיבוץ משמר העמק. הוא למד במוסד החינוכי של הקיבוץ.

היה חבר בתנועת "השומר הצעיר" בין השנים 19401942, עת הצטרף לפלמ"ח. בשנת 1945 פגש את רות, בתו של אבא חושי ונשא אותה לאישה.

במלחמת העצמאות השתתף בקרבות לשחרור חיפה, במבצע ברוש בו נפצע, והתנדב אחר כך לחיל הים במסגרתו לחם במבצע חורב. למד משפטים בשלוחה התל אביבית של הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית וקיבל תואר מוסמך.

בין השנים 19511969 היה חבר מפא"י. בעקבות הכרותו עם פעילותו של חותנו חושי לשילוב בני החברה הערבית בהסתדרות, מדיניות אותה קידם לעיתים במועצת פועלי חיפה בניגוד לעמדות הוועד הפועל בתל אביב - נרתם גם לין לקידום הנושא. בשנים 1951–1965, לאחר שחרור מהצבא, מונה לקדם את פעילות ההסתדרות בקרב הציבור הערבי, באמצעות ברית פועלי ארץ ישראל, באזור הגליל המערבי, מחיפה וצפונה. במהלך תקופת כהונתו בתפקיד, התלונן חושי כי ראשי המחלקה הערבים ובכירים במפא"י מתנכלים לפעילותו בשל קשריו עם אבא חושי ומדיניות השילוב אותה קידם. בישיבה בה הוחלט על סיום תפקידו נכחו ראשי המחלקה הערבית בהסתדרות - ראובן ברקת ואליהו אגסי, מזכ"ל ההסתדרות מרדכי נמיר, שרי הממשלה פנחס לבון ומשה שרת וראש הממשלה דוד בן-גוריון - שהוביל את הקו שגרס כי יש להפריד את הערבים מפעילותה הכללית של ההסתדרות. לאחר פיטוריו מתפקיד זה המשיך לין את פעילותו במסגרת המחלקה הערבית של ההסתדרות במועצת פועלי חיפה בהנהגתו של חושי. עיקר מאמציו כוונו להשוואת שכרם של הפועלים הערבים לזה של היהודים בעירייה ובמפעלי האזור, במקביל לדרישה ממוסדות ההסתדרות לאפשר את קליטת הפועלים הערבים כחברים שווי זכויות בהסתדרות[3]. בשנים 19651969 שימש כראש המחלקה הערבית הארצית.

בשנת 1966 שימש מתאם האגודה היהודית-ערבית בישראל.

לין נכנס לכנסת לראשונה ב-28 בינואר 1967 וכיהן בכנסת השישית מטעם המערך ובכנסת השמינית (19741977) מטעם הליכוד. בשנת 1977 הקים את "התנועה למען חיפה והצפון" ואת מפלגת "לעם", אחת הסיעות שייצרו, בהצטרפותן יחד, את תנועת הליכוד, ובמסגרתה נבחר לכנסת התשיעית. בשנת 1982, יחד עם שאר חברי "התנועה למען חיפה והצפון", עזבה סיעתו את הליכוד והצטרפה למפלגת העבודה. לין התנגד להסכם אוסלו וראה בו מספר בעיות, בהן הרעיון שביכולתו של יאסר ערפאת להצהיר על סיום הסכסוך[4].

בשנת 1978 התמודד על ראשות עיריית חיפה, אולם הפסיד לאריה גוראל[5].

אחרי שפרש מהפוליטיקה המשיך להתראיין, עסק רבות בחקר הציבור הערבי-ישראלי, והזהיר מפני תהליכי ההקצנה שחלים בחברה[6].

בכנסת ה-11 שימש יו"ר ועדת המשנה לענייני הממשל האזרחי ביהודה ושומרון.

התגורר בחיפה וקיבל את אות יקיר העיר[7]. היה אב לשני בנים, פרופ׳ שי לין וד״ר רן לין אורולוג, ובת אחת – עו״ד ארנה לין.

נפטר ב-21 ביולי 2016, ונטמן בבית הקברות כפר סמיר. אשתו רות נפטרה ב-20 באפריל 2018 ונטמנה לידו[8].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אמנון לין, בטרם סערה - יהודים וערבים בישראל בין תקוות לאכזבות, הוצאת דביר, 1999.
לקריאה מקוונת: כאן
  • עודד מארק, ההסתדרות והציבור הערבי בישראל, מחברות מחקר לחידוש התאוריה הביקורתית בישראל, הוצאת דרור לנפש 2018
  • אמנון לין, אגרת בכחול לבן מס' 2 - האמת על מהות האיבה הערבית הבלתי מתפשרת עם זכות הקיום של מדינת ישראל יהודית דמוקרטית, הפורום לחשיבה מדינית על שם ד"ר ראובן הכט, חיפה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עוזי ברוך, ח"כ לשעבר אמנון לין הלך לעולמו, באתר ערוץ 7, 21 ביולי 2016
  2. ^ בתעודת הלידה כתוב 30 במרץ, אולם אמנון לין נולד יום קודם לכן
  3. ^ עודד מארק, ההסתדרות והציבור הערבי בישראל, מחברות מחקר לחידוש התאוריה הביקורתית בישראל, הוצאת דרור לנפש 2018
  4. ^ "פרס צריך להחזיר את פרס נובל", באתר ערוץ 7, 14 באפריל 2002
  5. ^ אחיה ראב"ד, מת ראש עיריית חיפה לשעבר, אריה גוראל, באתר ynet, 28 באוקטובר 2007
  6. ^ עוזי ברוך, לין: אסור להיראות חלשים בעיני הערבים, באתר ערוץ 7, 31 בדצמבר 2008
  7. ^ עופר אדרתחבר הכנסת לשעבר אמנון לין מת בגיל 92, באתר הארץ, 23 ביולי 2016
  8. ^ הלכה לעולמה אשת החינוך רות לין רדיו חיפה, 22 באפריל 2018