משתמש:15joyon

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מנוחה אסכולה - פנץ [עריכת קוד מקור | עריכה]

קובץ:מנוחה פנץ.jpg
 ראש עיריית תל אביב- יפו מר רוני מילוא, מעניק את שלט רח' נתן פנץ לגיסתו של המנוח הגב'מנוחה פנץ

חברת בית"ר ואצ"ל, מחנכת, תורמת ויוצרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

(י"ג באדר ב' ה'תרפ"ז /17  במרס 1927 – י"א בתמוז ה'תשע"ז / 5 ביולי 2017)

מנוחה פנץ לבית אסכולה, נולדה ב- 17 במרס 1927 בעיירה גור ליד ורשה, פולין. הוריה קיימו אורח חיים חרדי אבל דאגו לעליית רוב בני המשפחה ארצה בשנת 1932. תחילה הגיעה למושב תל עדשים שבעמק יזרעאל שם היו להם קרובי משפחה. חניכת בית"ר דרור "ירדנה". עם הגיעה לתל אביב נכנסה לפעילות בשורות הארגון הצבאי הלאומי (אצ"ל). באצ"ל עברה קורס סניטריות. בהמשך נישאה ליעקב פנץ, אחיו של נתן פנץ, גדול שחקני נבחרת ארץ-ישראל בכדורגל, קפטן בית"ר תל-אביב ומכבי תל-אביב, קבוצות הצמרת של הכדורגל הארצישראלי. נתן פנץ נפל בשורות האצ"ל במערכה על הגנת תל-אביב ושחרור יפו במלחמת העצמאות. לימים, תיקח על עצמה פעולות להנצחתו. במסגרת פעילותה זו נפתח בביום ט"ז בחשוון תשנ"א (4 בנובמבר 1990) בית הספר לכדורגל של בית"ר תל-אביב ע"ש נתן פנץ הי"ד ברמת החי"ל בתל-אביב, ובחודש אפריל 1998 נחנך רחוב על שמו וכיכר (בשנת 2003) ביפו באמצעות קרן תל-אביב לפיתוח שבמרכזה הוצב פסל לדמותו שעוצב על-ידי הפסל צבי גרא.   בתל-אביב עבדה במערכות העיתונים: "המשקיף" ו"מעריב". עבדה גם בתור מזכירה כללית של בנק למשכנתאות והשקעות. לאחר שעברה לצפת יחד עם בעלה שהיה מפקד המשמר האזרחי בצפת בדרגת רב-פקד במשטרה, החלה ללמוד באוניברסיטת חיפה. היא עבדה בצפת כמורה בתיכון המקצועי "עמל" ונתמנתה בזכות נכונותה להתנדב ולתרום למען החברה והקהילה לנשיאת "בני ברית" בצפת. עם פטירת בעלה ב- ה' בכסלו ה'תשנ"ג (30 בנובמבר 1992), חזרה לתל-אביב והחלה בהיותה כבר בגמלאות ללמוד בסדנא לכתיבה ולהפקת סרטים בטלוויזיה. כתבה תסריטים וביימה סרטים שזכו לתהודה גדולה ואף הוקרנו בטלוויזיה – הערוץ הממלכתי והקהילתי, בסינמטקים, וסינמטק של תל-אביב: "אגדה של רחוב" על רחוב המלך ג'ורג' החמישי בתל-אביב, סרט על חייה "הסרט של מנוחה" - זיכרון ילדות טראומטי הרודף אותה מאז נותרה אחותה מינדל, בניגוד לרצונה, על רציף הרכבת בעוד מנוחה עשתה דרכה לארץ ישראל... מינדל נספתה בשואה. וכן יצרה סרטים נוספים שזכו בפרסים. ברח' קהילת ביאליסטוק, בשכונת הדר יוסף, בתל-אביב, הנציחה אסכולה- פנץ בהצבת אנדרטה לזכר דודה שנפל בגבורה בלחימת יהודי הגטו במלחמת העולם השנייה נגד הגרמנים. מפעלה הגדול הוא טיפוח מפעלי תרבות וחינוך בעיירה ירוחם שבנגב. בשנת תשס"ז – 2007 הייתה יוזמת ושותפה בהנחת אבן פינה ל"בית עתיד במידבר" שיישא את שמה. וביום כ"ח בכסלו ה'תשע"ו (10 בדצמבר 2015) נחנך בירוחם, במעמד מר מיכאל ביטון, ראש המועצה המקומית ירוחם, "בית עתיד במידבר על שם מנוחה אסכולה פנץ" לרגל חגיגת 25 שנה לעמותת "עתיד במידבר".  אסכולה פנץ יזמה הוצאת הספר, "נתן פנץ – כדורגלן, לוחם ואדם",  (בעריכת יוסף קיסטר), הוצאת המרכז למורשת ירושלים ע"ש  זאב ז'בוטינסקי, תשס"ב – 2002, החוברת "נתן פנץ הי"ד – בית"רי, ספורטאי ולוחם", (בעריכת לוניה דבורין ויהושע זליבנסקי), הוצאת לפיד הגולן, קצרין 1990, הוצאת בול דואר ישראל עם דיוקנו של נתן פנץ בסדרת כדורגלני ארץ ישראל, ואף כתבה ספר ילדים "החלום הנפלא", הוצאת "אור-עם", תל-אביב 1992.  הותירה שני בנים: עו"ד נתן פנץ, ד"ר אהוד נצר, נכדים ונכדות.  

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכון ז'בוטינסקי

אתר האצ"ל

מנוחה אסכולה- פנץ, החלום הנפלא, (איורים: פזית מלר – דושי), תל-אביב: הוצאת "אור-עם" 1992

לוניה דבורין, יהושע זליבנסקי (עורכים), נתן פנץ הי"ד - בית"רי, ספורטאי ולוחם, קצרין, הוצאת לפיד הגולן, 1990. 

יוסף קיסטר (עורך), נתן פנץ - כדורגלן, לוחם ואדם. ירושלים: המרכז למורשת ירושלים ע"ש זאב ז'בוטינסקי, תשס"ב (2002), 136 עמ'.

עפר אדרת, אחרי מות, הנציחה את הכדורגלן מהאצ"ל – מנוחה אסכולה-פנץ, מחנכת 1927 – 2017 , "הארץ", יום שישי, כ"ז בתמוז תשע"ז – 21 ביולי 2017

מועצת ירוחם – דוח לציבור 2014, עתיד במדבר, עמ' 30 – 31.