משתמש:Asaliaiman/חוד'ייפה בן אל-יאמאן
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ויקיזציה והסרת סגנון אגדי וספרות שבחים.
| |
חֻדַ'יְפה בן אל-יַמַאן (מערבית: حذيفة بن اليمان), היה סחאבי שנפטר בשנת 656.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
המון רב של אנשים יצא החוצה כדי לקבל את פניו של המושל החדש אשר נבחר על ידי הח'ליף עומר. ההמון יצא לפגוש את הסחאבי, בהתרגשות רבה. הם כולם שמעו על המוסר הנעלה שלו, הרוחניות שלו, ועל ההישגים המדהימים שלו בשחרור עיראק. בעודם ממתינים, הם לפתע ראו מולם אדם רוכב על חמור ואוכף מרופט. אותו אדם היה רכוב על החמור, בעודו אוחז בידיו לחם ומלח, אוכל ולועס להנאתו. הקהל עמד לאבד את עשתונותיו כאשר הגיע אליהם הבחור הזה, והם הבינו שזה היה חֻדַ'יְפה בן אל-יַמַאן, המושל שלו הם ציפו וחיכו[1].
האנשים הקיפו את חֻדַ'יְפה וקיבלו אותו בברכה, וזאת הייתה התחלה טובה ונפלאה.
כשאנשים החלו להכיר את חֻדַ'יְפה, הם הבינו שאין דבר שהוא סולד ממנו יותר מצביעות. הוא כל כך סלד מזה, עד כדי כך שהוא היה מזה צביעות מקילומטרים, והיה יוצא נגדה[2].
חֻדַ'יְפה למד נימוסים והליכות אצל הנביא מוחמד, ולכן הוא סיגל לעצמו מנטליות כנה, ישירה ופתוחה. הוא לא היה מסתיר דבר, לא בחיצוניותו ולא בפנימיותו. כמו הנביא, גם חֻדַ'יְפה היה אדם אמין ונאמן, אשר לא אהב את הצביעות וההונאה. לכן הוא צמח הכי הרבה תחת השגחתו של הנביא . הכישורים והכישרונות של חֻדַ'יְפה צמחו והתפתחו מיום ליום. הוא הפך למומחה בקריאת אנשים וניתוח האופי שלהם. במבט אחד הוא יכול היה לקרוא את האדם אשר מולו כספר פתוח, ולדעת מה הוא הסוד אשר מסתתר בעומקי נשמתו. כישוריו הפסיכולוגיים היו כל כך טובים, שהח'ליף עומר אבן אלח'טאב נהג להתייעץ איתו ככל הניתן בכל עת שבה הוא היה צריך למנות אדם כזה או אחר למשרה כלשהי[3].
חֻדַ'יְפה האמין שהטוב בעולם הזה גלוי, ושהרע לעומת זאת, נחבא ונסתר, ולכן על האדם החכם ללמוד את תחפושותיו של הרוע. חֻדַ'יְפה הקדיש זמן רב לחקר הרוע והרשעים, ובפרט הצביעות והצבועים. בעוד שאנשים נהגו לשאול את הנביא בנוגע לטוב, הוא נהג לשאול אותו על הרע, מתוך פחד לחטוא בו. חֻדַ'יְפה היה חי חיים ערניים ומלאי מודעות בנוגע לכל הפיתויים והדרכים הדעות, ועשה מאמץ כביר על מנת להימנע מדרכיו של הרוע, ועל מנת להזהיר אנשים אחרים מהדרכים הללו.
היו לו תובנות מאוד עמוקות בנוגע לעולם הזה, ניסיון עשיר עם בני אדם, והבנת רוח תקופתו. הוא היה נוהג להרהר רבות על ענייני החיים והמוות, כגדולי הפילוסופים. לצד אופיו הפילוסופי, הוא התברך גם בכושר שיפוט חד ויוצא דופן[4].
פעם, שאל עומר אבן אלח'טאב את חֻדַ'יְפה אם מישהו מהמושלים הוא צבוע. חֻדַ'יְפה אמר שכן, אך סירב לנקוב בשמו. זמן קצר לאחר מכן, שמע חֻדַ'יְפה שעומר פיטר את אחד המושלים, ולמרבה הפלא, היה זה בדיוק המושל אליו התכוון חֻדַ'יְפה.
חֻדַ'יְפה אמר פעם שישנם ארבעה סוגים של לבבות. הסוג הראשון, הוא הלב הנעול, והוא הלב של הכופר. הסוג השני הוא לב דו פרצופי, והוא הלב של הצבועים. ישנו לב טהור המלא באור, והוא הלב של המאמין, וישנו גם לב המלא הן בצביעות והן באמונה. הלב אשר מלא בצביעות ואמונה, מביא את האדם לקונפליקט, ולבסוף הוא נכנע לאחד מהצדדים: או לאמונה או לצביעות. חֻדַ'יְפה נחשף רבות לרוע, אך הוא עמד מולו בעוז רב. הדבר הוביל לכך שהוא הפך לאומן בדיבורו.
אחד המקרים החריגים והבולטים בחייו של חֻדַ'יְפה, היה כאשר הוא חזה במותו של אביו. אביו היה מוסלמי, והוא מת בקרב אוח'וד, אך לא על ידי עובדי האלילים, אלא נהרג בשגגה על ידי המוסלמים. חֻדַ'יְפה הביט סביבו, וממש במקרה הוא ראה את החרבות מכים את אביו, אז הוא זעק לעבר התוקפים "אבא שלי! אבא שלי! הוא אבא שלי!", אך זה היה מאוחר מדי. כאשר המוסלמים שמעו על התקרית האיומה, הם שקעו באבל עמוק. אך חֻדַ'יְפה הביט בהם ברחמים וסלחנות ואמר "שאללה יסלח להם, הוא הסלחן", ואז הוא אחז בחרבו, ושב אל שדה קרבה, ועשה כמיטב יכולתו. כאשר הסתיים הקרב, והנביא שמע את אשר אירע, הוא הורה לשלם פיצויים לחֻדַ'יְפה, אבל חֻדַ'יְפה סירב לקבל את הכסף, ונתן אותו כצדקה למוסלמים, דבר שגרם לנביא לאהוב ולהעריך אותו עוד יותר[1].
נאמנותו, דבקותו, עוזו וגבורתו של חֻדַ'יְפה לא ידעו גבולות. הם לא הסכים להכיר בדבר הקשה, בדבר המסובך, ואפילו לא בבלתי אפשרי[5].
חֻדַ'יְפה היה מאוד אינטליגנט, חכם, נבון ומנוסה. הוא תמיד נהג להגיד לחבריו המוסלמים "הטובים ביותר הם אלו שמוכרים את העולם הזה הם לא אלה שמוכרים את העולם הזה בשביל העולם הבא, ולא אלה שמוכרים את העולם הבא בשביל העולם הזה. הטובים ביותר הם אלה שלוקחים את חלקם הן בעולם הזה והן בעולם הבא"[6].
כל מי שראה את חֻדַ'יְפה, ושקל את אופן החשיבה שלו, את הפילוסופיה שלו, את הרוחניות שלו, ואת דבקותו בידע, בקושי יכול היה לדמיין אותו כגיבור בשדה הקרב. אך למרבה ההפתעה, חֻדַ'יְפה תמיד עלה על כל הציפיות.
זה אשר היה עובד את אללה בסתר, ואשר היה נוהג להרהר הרבה, התגלה בכל שדה קרב כאדם אמיץ, בעל עוז וגבורה. יותר מזה, במקרים רבים נבחר חֻדַ'יְפה להיות סגן מפקד הצבא, ולעיתים אף מפקדה העליון.
פטירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
יום אחד, הוא נקרא לשוב לאדונו. בעודו מתכונן למסעו האחרון, כמה מחבריו הקרובים הגיעו לראות אותו. הוא שאל אותם "הבאתם תכריכים?", אז הם אמרו "כן". הוא אמר להם "תראו לי". כאשר הוא ראה את התכריכים, הוא גילה שהם חדשים וגדולים מדי. הוא אמר לחבריו בחיוך קל "אלו לא תכריכים בשבילי. מספיקים לי שתי פיסות בד פשוטות. אני גם ככה לא הולך להישאר בקבר הרבה זמן. תוך זמן, אעבור למקום אחר: או למקום טוב יותר, או למקום רע יותר". אז חֻדַ'יְפה החל למלמל כמה מילים, ולאחר מכן חלף מהעולם[7].
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Hamid, Abdul Wahid., Companions of the prophet, New rev. ed, Leicester, UK: Mels, 1998-
- ^ Lings, Martin., Muhammad : his life based on the earliest sources, 2nd U.S. ed, Rochester, Vt.: Inner Traditions, 2006
- ^ Haylamaz, Reşit., Abu Bakr : the pinnacle of truthfulness, Clifton, N.J.: Tughra Books, 2011
- ^ Akın, Ferruh., Uthman ibn Affan : bearer of two pure lights, New Jersey: Tughra Books, 2011
- ^ Haylamaz, Reşit., Ali ibn Abi Talib : the hero of chivalry, Clifton, N.J.: Tughra Books, 2011
- ^ Haylamaz, Reşit., Aisha : the wife, the companion, the scholar, Clifton, N.J.: Tughra Books, 2012
- ^ Haylamaz, Reşit., Khadija : the first Muslim and the wife of the Prophet Muhammad, Somerset, N.J.: Tughra Books, 2009
קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-7 קטגוריה:אסלאם קטגוריה:מוסלמים קטגוריה:צחאבה